רש"י הנודר מן הירק פרק שביעי נדרים ר"ן
נד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הנודר
הנודר
מן הירק וכו' ורבי עקיבא אוסר. דקסבר דילועין בכלל
מן הירק מותר בדילועין כו'. דלא הוו ירק
אלא פרי.
א א ב ג
א)
ב)
ירק: אלא דילועין. מכלל דלאו מיניה הוא: לא מצאתי
ואית דמפרשי דסתם ירק נאכל כמות שהוא
חי ודלועין
אלא קיטנית. בתמיה. כלומר להכי לא קאמר ליה אלא דילועין
אינן כן: והוא אומר לא מצאתי אלא דילועין. אלמא לא מיקרו
❖
ג)
ב ד
מכלל דדילועין מיניה הוא ולא מין קיטנית: פול המצרי לח. הוי
ירק דאי מיקרו ירק יקחם: אמר להם כן הדבר. מזה אני מביא
מין ירק: ומותר ביבש. שהוא מין
ראיה לאסור דלועין: אסור בפול
ג ה ו
הנודר
דגן: גמ' אמאי אוסר ר"ע הא מן
הגהות הב"ח
המצרי לח. דכל שהוא לח ירק
מן הירק מותר בדלועין ורבי עקיבא
גמ'
❖
ירק נדר. ודילועין לא איקרי ירק:
הוי:
(א) במשנה
והא מן ירק נדר.
א אוסר אמרו לו לרבי עקיבא והלא
❖
לו
ירקי קדרה עלי. ודילועין בכלל
לרבי עקיבא פריך היכי אסר בדילועין
אומר אדם לשלוחו קח לי ירק והוא אומר לא
ירקי קדרה הן שהרי מתבשלין
דהא מן ירק נדר ודילועין לאו ירק
מצאתי אלא דלועין אמר להם כן הדבר או
מוסף רש"י
בקדרה: ודילמא. האי דקאמר ירקי
נינהו אלא פרי דבשלמא פול המצרי
גליון הש"ס
שמא אומר הוא לא מצאתי אלא קיטנית
הנודר מן הירק מותר
(א)
קדרה עלי ירק הנאכל בקדרה עלי
א"ל דכיון שעושים ממנו דגן כשהוא
בהר"ן ד"ה אמר אביי
בדלועין ורבי עקיבא
אלא שהדלועין בכלל ירק וקיטנית אינו בכלל
קאמר כגון שומים ובצלים שהן נאכלים
יבש ומקמי הכי לא עד ההיא שעתא
אוסר.
מודה וכו' דדלועין לא
ירק ואסור בפול המצרי לח ומותר ביבש:
(מעילה כ:) לא מצאתי
משתמעי.
בקדרה שנותנין אותן בקדרה כדי
ירק הוי ולא פרי אלא דלועין קשיא.
ב
❖
גמ' הנודר מן הירק כו': והא מן ירק נדר אמר
אלא דלועין.
ליתן טעם בתבשיל: באומר ירק
ואף ע"ג דר"ע יהיב טעמא דמימליך
המתבשל בקדרה. דדילועין נמי הן
עליה שליח לא סגי ליה ההוא טעמא
עולא באומר ירקי קדירה עלי ודילמא ירק
כיון דמן ירק נדר ודלועין לאו ירק
מתבשלין בקדרה ונותנין אותן בשביל
פירוש הרא"ש
הנאכל בקדרה קאמר באומר ירק המתבשל
ג
נינהו: אמר עולא באומר ירקי
תבשיל אבל שומין אין נותנין אותן
הנודר מן הירק.
בקדרה עלי במאי קא מיפלגי רבנן סברי כל
(חולין
אלא בשביל טעם ולהכי ר"ע אוסר:
קדרה עלי. וכיון דמייתר לישניה
קד.)
מילתא דצריך שליחא לאמלוכי עלה לאו
דצריך שלוחא לאימלוכי עליה. כגון
למיכלל דלועין אתי כיון דמימלך
אמר
(מעילה כ:)
מיניה הוא ורבי עקיבא סבר ד כל מילתא
דילועין כי אמר לשלוחו קח לי ירק
שליחא עלייהו: ודילמא ירק
כן הדבר.
להם כן הדבר.
דמימליך שליחא עלה מיניה הוא אמר אביי
אינו מביא לו דילועין אלא אומר לו
הנאכל בקדרה קאמר. דכיון דדלועין
מודה רבי עקיבא לענין מלקות שאינו לוקה
לא מצאתי אלא דילועין ומימליך
ליתנהו בכלל ירק לית לך לרבויינהו
עליה וקאמר ליה דרוצה אתה שאביא
מייתורא דלישניה אלא מאי דליכא
תנן התם השליח שעשה שליחותו
בעל
ה
לך דילועין וכהאי גוונא לאו מיניה
לספוקי דמשתמע מיניה כגון שומים
הבית מעל לא עשה שליחותו שליח
מעל
לפיכך כי נדר בירק מותר בדילועין:
ובצלים הבאים להטעים את הקדרה
מאן תנא אמר רב חסדא מתניתין
דלא
ואסור בפול המצרי לח.
ורבי עקיבא סבר כו'. מדקאמר ליה
אבל דלועין לא משתמעי מיניה דירקי
כרבי עקיבא דתנן כיצד ו אמר לו תן
בשר
גמ' והא מן ירק
לא מצאתי אלא דילועין ולא אמר לא
קדרה להטעים את הקדרה משמע:
לאורחים ונתן להם כבד תן כבד ונתן להם
נדר.
מצאתי אלא קיטנית אלמא דילועין
באומר ירק המבושל בקדרה עלי.
(חולין קד.)
בשר השליח מעל ואי רבי עקיבא הא א"ר
מין ירק הוא: מודה רבי עקיבא.
וכל כה"ג סבירא ליה לרבי עקיבא
עקיבא כל מילתא דמימליך עלה שליח מיניה
ודילמא ירק הנאכל
דכיון דדלועין ממליך שליחא עלייהו
אע"ג דאוסר בדילועין אם אכל
בקדרה.
הוא למעול בעל הבית ולא למעול שליח
אסור בהן ורבנן סברי דכיון דצריך
דילועין אינו לוקה דקסבר ליכא
לאימלוכי עלייהו לאו מיניה הוא.
מלקות דלא יחל דברו הואיל וצריך
אמר אביי אפילו
תימא רבי עקיבא
לאימלוכי ביה עלה: מתניתין.
וקיי"ל כר' עקיבא כמו שנפרש לפנינו
מי
דמעילה דשליח מעל דלא כר"ע דקתני
בס"ד. הילכך נודר מן הירק אינו
סיפא לא עשה שליחותו שליח מעל: אמר לשלוחו תן בשר לאורחים
אסור בפרי האדמה אמר ירק קדרה עלי אסור בפירות האדמה
מודה
ר"ע לענין מלקות שאינו
ונתן להם כבד שליח מעל. דלא עשה שליחותו דאין כבד בכלל בשר:
הבאים להכשיר המאכל כשומים ובצלים ומותר בדלועין אמר ירק
(מעילה כ:) השליח
לוקה.
ואי ר"ע. הא אמר כבד בכלל בשר הוי דמילתא דמימליך עלה שליח
המתבשל בקדרה עלי אסור בכל פירות האדמה דמימלך שליחא
שעשה שליחותו בעל
מיניה הוא וה"נ אע"ג דלא אימליך השתא אורחיה הוא לאימלוכי דכי
עלייהו כי אמר ליה משלח ירק. ואית דמפרשי והא מן ירק נדר
הבית מעל.
אמר לו תן בשר לאורחין ולא היה לו בשר אלא כבד דרכו לומר אין לי
דסתם ירק נאכל כמות שהוא חי ואמר עולא באומר ירקי קדרה עלי
תנן התם.
אלא כבד וכמאן דמימליך דמי: למעול בעל הבית. דהא עשה שליחותו:
דכיון דאמר הכי אפילו ירק המתבשל בכלל ודילמא ירק הנאכל
השליח שעשה שליחותו
בקדרה קאמר דכיון דסתם ירק נאכל כמות שהוא חי ואמר ירקי
בעל הבית מעל.
תריץ
קדרה לרבויי אתא ירק הנאכל חי ובקדרה כגון שומים וחזרת אבל דילועין שאין נאכלין חיים כלל לא ופרקינן [ירק] המתבשל בקדרה עלי דכיון
(חגיגה י:)
דאמר המתבשל משמע הנך דבעו בשול טובא ואין דרכן לאכלן חיים כדלועין. ונמצא עכשיו לפי דרך זה דנודר מן הירק אסור בירק
(קדושין מב:)
לא עשה שליחותו.
הנאכל כמות שהוא חי בלבד ומותר בכל מה שמתבשל אע"פ שלפעמים נאכל חי אמר ירקי קדרה עלי אסור אף באותן שנאכלין חיים ומבושלין
מאן תנא.
אבל לא באותן שאין נאכלין אלא מבושלין אמר ירק המתבשל בקדרה אסור אף באותן שאין נאכלין בלא בשול: אמר אביי מודה ר"ע
(מעילה כ.)
לענין מלקות שאינו לוקה. דכיון $ דדלועין לא משתמעי בהדיא אלא מרבוייא דלישניה אע"ג דממליך שליחא עליה לא מתסרי בודאי אלא
ונתן להם כבד כו' השליח
מספיקא הילכך לא לקי: תנן התם. מתני' היא במסכת מעילה : השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל. דאע"ג דקיי"ל אין שליח
מעל.
לדבר עבירה שאני מעילה דילפינן חטא חטא מתרומה כדאיתא בפ"ב דקדושין : לא עשה שליחותו שליח מעל. דאדעתא דנפשיה
שליח
קעביד: מאן תנא אמר רב חסדא מתניתין. כולה דלא כר' עקיבא כלומר מאן תנא האי דמפרש ואזיל דאמר לו תן בשר לאורחים ונתן
מעל.
(קדושין
להם כבד מיקרי לא עשה שליחותו דלא כרבי עקיבא דהא דתנן תן בשר לאורחים וכו' סיפא דההיא דהשליח שעשה שליחותו היא ומסיפא
מב:) תן בשר.
קאמר דאתיא דלא כר"ע דאילו רישא ודאי דברי הכל היא אבל סיפא דהויא פירושא דרישא דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא הא אמר (מעילה כ.)
דכל מילתא דמימליך שליח מיניה הוא והא עביד דמימליך מבשר לכבד הלכך עשה שליחותו מיקרי ולמעול בעל הבית דנהי דאמרינן
לעיל דמודה רבי עקיבא לענין מלקות שאינו לוקה הא פרישנא דדוקא במידי דלא משתמע אלא מריבויא כדלועין אבל כבד
מכלל בשר [משתמע] בלא ריבויא הילכך כי אמר ליה בעל הבית תן להם בשר ונתן להם כבד למעול בעל הבית ולא למעול שליח:
מי
תוספות
מיניה הוא.
הנודר מן הירק אסור בדילועין.
אמר להם כך הדבר. אסור בפול המצרי. ומותר ביבש.
והא מן ירק נדר. באומר ירקי קדירה עלי.
ודלמא ירק הנאכל בקדירה קאמר. באומר
ירק המתבשל בקדירה. וצריך לאימלוכי.
מודה הוא לענין מלקות.
תנן התם. בעה"ב מעל.
ונתן להם כבד.