קונם יין פרק
שמיני נדרים
סא: ר"ן
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
עד קמי פסחא משמע ורבי יוסי סבר עד דמתפני פסחא משמע
לספיקא דכיון דאיכא לספוקי אי משמע עד שיצא או עד שיגיע
יח א
א) ב)
ג)
ולפום ההיא סוגיא מתניתין כדקיימא קיימא ורבי יוסי סבר עד
ודאי בדליכא ספיקא הרהר בדעתו בשעת הנדר דהיינו עד שיגיע:
ורבי יוסי אומר עד שיצא. דסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא
שיצא אפילו הכי כיון דהך סוגיא איתמרא בסוגיא דנדרים משמע
ד)
גמ'
יט ב ג
דאיכא לספוקי שמא עד שיצא קאמר: ו) למימרא דרבי מאיר
דאיכא למסמך עילויה טפי מההיא
סוגיא דהתם דלאו בדוכתא
ה)
וכו'. כדפרישית: שתי כיתי בנות.
איתמר ועוד דהא תניא כי הך
משתי נשים שנשא זו אחר זו וכל
סוגיא והוא דעת הרב רבינו
לספיקא ורבי יוסי סבר
מעייל איניש נפשיה
ו)
כ ד
אחת ילדה שתי בנות: כולן אסורות
משה בר מיימון זכרונו לברכה.
ז)
לספיקא ורמינהי מי שיש לו שתי כיתי
❖
ח)
חוץ וכו' דברי רבי מאיר. דקסבר
אבל הרב רבינו משה בר
בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי
כא ה
רבי מאיר מעייל איניש לספיקא דלא
נחמן זכרונו לברכה פסק כסוגיא
הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות אם
כב ו
איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא
דהתם דלא תיפוך דרבי יוסי
הגהות הב"ח
גדולה שבקטנות ואם קטנה שבגדולות שהיא
ליתי לידי קלקול והואיל דלא ידעינן
אמר בעד פני אסור עד שיצא
כג ז
(א) גמ' חוץ
גדולה מן הגדולה שבקטנות כולן אסורות (א)
הי מינייהו קידש כולן אסורות:
ונקטינן כותיה: ירושלמי ח) קבע
מן הקטנה שבקטנות
❖
דברי ר"מ חוץ מן הקטנה שבקטנות רבי
דברי ר' מאיר
חוץ מן הקטנה שבקטנות. דלדברי
זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאני
(ב) רש"י
הכל לית לה שם גדולה: רבי יוסי
יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה
טועם עד שיהא משתה בני כמי
א
אומר כולן מותרות וכו'. דקסבר לא
שזמנו קבוע או מאחר שיכול לדחותו
שבגדולות אמר רבי חנינא בר אבדימי
וכו'
תוספות
ולר' יוסי לא מעייל
מעייל איניש נפשיה לספיקא: מוחלפת
כמי שאין זמנו קבוע ולא אפשיטא
אמר רב מוחלפת השיטה והתניא זה הכלל
איניש (ג) ד"ה
ורמינהו מי שיש לו
$ ולחומרא: מתני' עד הקיץ עד
השיטה. כלומר אפיך מתניתין
שתי כיתי בנות משתי
כל שזמנו קבוע ואמר עד לפני ר"מ
דנדרים ואימא לרבי מאיר מעייל
שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס
נשים.
יין עד הקציר של
אומר עד שיצא ורבי יוסי אומר עד שיגיע:
חטים ושעורים
איניש כו' (ב): והתניא. בניחותא
בכלכלות. קיץ זמן לקיטת פירות
מתני' ב עד הקציר עד הבציר עד המסיק
(ד) ד"ה
דמוחלפת: זה הכלל כל שזמנו קבוע.
תאנים וקרי ליה קיץ לפי שקוצצין
אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל
כגון רגלים: עד שיצא. דקסבר
אותן ביד וקתני דכיון דאמר עד
עד שחוזרין
התאנים בקציעות
שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד
הקיץ או עד שיהא עד שיתחילו העם
מעייל איניש נפשיה לספיקא:
מתני' אמר קונם שאיני טועם יין
להכניס בכלכלות ולא יותר לפי שאין
שיגיע אמר עד שיהא אסור עד שיצא
יקפילו
עד (ג) הבציר. של ענבים:
זמנן קבוע: עד שיקפלו המקצועות.
אותן
ג וכל שאין זמנו קבוע בין אמר עד שיהא בין
יכפילו
עד המסיק. לקיטה של זיתים: וכל
הסכינים שהם מיוחדים לחתוך
אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע
שיעבור הקיץ
מוחלפת השיטה.
שאין זמנו קבוע. כגון קציר ובציר
התאנים כשעושים מהן עיגולין נקראין
❖
ד עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם
מקצועות והכי אשכחן דקרי קרא
דזמנין הוו בחריפי וזמנין הוו באפלי:
להכניס בכלכלות עד שיעבור הקיץ עד
והתניא.
ה
עד הקיץ. עד שעת לקיטת תאנים
לסכיני מקצועות דכתיב
שיקפילו המקצועות: גמ' תנא כלכלה
גליון הש"ס
ו
או שאמר עד שיהא הקיץ שניהם
יעשהו במקצועות ואף העיגולין עצמן
נקראים כן על שמן: גמ' כלכלה
שאמרו כלכלה של תאנים ולא כלכלה של
בהר"ן ירושלמי קבע וכו'
עד
משמע דאינו אסור אלא עד שיתחיל
הבציר אינו אסור אלאעד
ולחומרא.
העם להכניס תאנים בכלכלות וזהו
של תאנים. שלפי שהן נקצצות ביד
ענבים תניא הנודר מפירות הקיץ אין אסור אלא
ז
שיגיע.
❖
בתחילת הקיץ: אמר עד שיעבור
לקיטתן קרויה קיץ.
ולא כלכלה של
בתאנים רשב"ג אומר ענבים בכלל תאנים
זה
הקיץ אסור עד שיוכפלו המקצועות.
ענבים משום דלא מקצצן בידא
מאי טעמא דתנא קמא קסבר תאנים מיקצצן
הכלל כל שזמנו קבוע כו'.
אלא על ידי סכין וההיא חתיכה
עד שמכפילין הסכינים שקצצו בהן
בידא ענבים לא מיקצצן בידא רשב"ג סבר
לעזי רש"י
התאנים ומצניעין אותן כמו מקפלין
מקריא: ענבים כי
מירדדן מקצצן
ענבים נמי כי מירדדן מיקצצן בידא: עד
❖
שירטי"ש. מחרוזות.
בידא. כשיבשו עוקצי הענבים
את הכלים . ענין אחר
שיעבור הקיץ עד שיכפלו המקצועות:
אף הם נקצצין ביד מקרו:
שיקפלו (ד) עד שחורץ אותן בקופיץ
תנא עד שיכפילו רוב המקצועות
ועושין אותן שירטי"ש כמו ליטרא
מותרות
פירוש הרא"ש
תנא
קציעות. ולשון יכפילו על שם שמניחין
לספיקא.
זו על זו ותרוייהו שיעבור ויקפילו משמע בסוף הקיץ: גמ' ולא כלכלה של ענבים. משמע אף על פי שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ לא
אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים אלא ודאי אינו אסור אלא עד תאנים: ענבים בכלל תאנים. ואסור עד כלכלה של ענבים: ענבים
ור' יוסי
סבר מעייל איניש נפשיה.
לא מקצצו ביד אלא בסכין ולא דמו כלל לתאנים הלכך לא הוו בכלל תאנים: ענבים נמי כי מירדדן. כשמתבשלין יפה יפה שנושרין ענבים
מן האשכול מקצצו נמי בידא כתאנים הלכך הוו בכלל תאנים: ז) תנא הוקפלו רוב המקצועות. אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות:
קיץ.
עד הקציר כו'.
מותרות
ענבים נמי כי מירדדן.
עד שיקפלו רוב המקצועות.
עד הקיץ עד שיהא קיץ.
ודבר שאין זמנו קבוע.
עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות.
עד שיקפילו המקצועות.
הכל לפי מקום נדרו.
גמ' למימרא דר"מ סבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא. מי שיש לו שתי כתי בנות.
ואיני יודע. כולן אסורות.
והתניא. ולא כלכלה של ענבים. ורבן שמעון בן גמליאל סבר ענבים נמי כי מירדדן מיקצצן בידא.
לישנא אחרינא מיזרדן.
מוסף רש"י
מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים. (קדושין סד:) גדולה שבגדולות.
(שם נא: סד:) שבקטנות. (שם ושם) ואם קטנה שבגדולות.
(קדושין
(שם נא:) כולן אסורות.
סד:) אינו אסור אלא עד שיגיע. זה הכלל כל
(שם) כולן מותרות.
שזמנו קבוע.
(שם) מוחלפת השיטה. (שם)
(פסחים נה.) והתניא. זה הכלל כל שזמנו קבוע.
(מאירי בשמו)