קונם יין פרק
שמיני נדרים
ר"ן סב.
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
מותרות משום גזל. שנתיאשו מהן הבעלים: ופטורות מן המעשר.
מותרות משום גזל. שמתיאשים הן ממה שנשאר בשדה אחר שקפלו
כד א ב ג
א)
ב)
משום דהפקירא נינהו: מרייהו. בעלים של תאנים: והוכפלו כו'.
והכניסו רוב המקצועות: ופטורות מן המעשר. דכתיב
ג)
דשרו למיכל כל אדם: משום סניות מילתא. כלומר מרוע לב היה
ובא הלוי כי אין לו חלק
ונחלה עמך יצא הפקר שיש לו חלק
ד)
❖
אומר כן ולא משום עין יפה דעדיין לא הפקירן: אשכחיה. לרבי
ונחלה עמך: משום סניות
מילתא הוא דקאמר הדין גברא. מפני
ה)
כה ד
טרפון גופיה דקאכיל מן התאנים
רוע לב לומר כבר התרתם אותם
דקסבר דהפקירא נינהו: אחתיה.
לעצמכם: שמע ההוא גברא. הכיר
תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום
כו ה
הגהות הב"ח
לר' טרפון בשקא ההוא גברא שהיה
שר' טרפון היה: שנשתמשתי
גזל ופטורות מן המעשרות רבי ורבי יוסי
(א) גמ'
משמרן: על דבר זה. שהציל עצמו
בכתרה של תורה. שהניחו כשהודיעו
בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן
בכבוד תורתו דקאמר אוי לו לטרפון:
שהוא ר' טרפון ולא הניחו אלא
(ב) שם
שהוקפלו רוב המקצועות רבי הוה קא אכיל
❖
פריצים. שהוציאו מבית המקדש:
לכבוד תורתו: אי הכי ר' טרפון
רבי יוסי בר ר' יהודה לא אכיל אתא מרהון
(ג) שם
ונעשו חול. ואף על פי כן נהרג עליהם
אמאי ציער נפשיה. אי אמרת בשלמא
אמר להו אמאי לא אכלי רבנן הוקפלו רוב
בלשצר: אמאי ציערו. ההוא גברא
דלא הוה קפיד ההוא גברא אלא
קיים ועד
תורה אור השלם
המקצועות הוא ואף על פי כן לא אכיל
ההיא שעתא מש"ה הוה מצטער
לר' טרפון הא מהפקירא קא אכיל:
(ד) שם אשנה
1. וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם
וקא סבר היינו דגנבן. להכי צעריה:
היאך לא הודיעו דבזמן שהוקפלו
ר' יוסי בר ר' יהודה קסבר משום סניות
(ה) שם
וְחִלְּלוּ אֶת צְפוּנִי וּבָאוּ
אי הכי אמאי ציער ר' טרפון נפשיה.
רוב המקצועות הפקרא נינהו ואי נמי
למוד (ו) שם
מילתא הוא דקאמר הדין גברא רבי חמא
בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ:
משום
יחזקאל ז כב
לא ציית ליה דלישלם ליה ההוא פורתא
כיון שתפסו כגנב מאי הוה ליה
בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא
בזמן
(ז) שם
2. בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל
למעבד: היה לו לפייסו. בממון:
אלא אי אמרת דכולה שתא הוו גנבי
וכי כהנים
שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל יהיב
בֵּלְאשַׁצַּר
מַלְכָּא
לפעלם. לשם שמים: ודבר בהן לשם
ליה עינבי מאי הוה ליה למעבד לר'
היו אלא
דניאל ה ל
כַשְׂדָּאָה:
לשמעיה לא אכיל אמר ליה אכול כך
אמר
(ח) רש"י
3. לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
שמים. שתהא כל כוונתך לשמים:
טרפון וכי הוה ליה לשלומי דמי טובא
❖
דאם
לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ
לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו
להיות עודר בו. להשתכר ממנו כדי
דלא מחייב בהו. ומסקינן דאין הכי
כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ
לאכול: אלא קשיא דר' טרפון.
הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל
נמי כיון דעשיר גדול היה. מיהו
לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֶיךָ
דוקא בכי האי גוונא הוא דאסור משום
(ח) אם שרי ליה לאיניש לאודועי
מוסף רש"י
ופטורות מן המעשר ר' טרפון אשכחיה ההוא
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב
דההוא גברא עדיין היה חושדו
נפשיה שהוא חכם במקום שאין מכירין
גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל
אל תעשם עטרה.
לָתֵת לָהֶם: דברים ל כ
ולכבוד תורתו הוא שהניחו אבל ודאי
אותו אמאי ציער נפשיה בשביל שהודיע
להתגדל בהם.
4. קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ
אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה
כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ:
לזה שהוא חכם: שרו לי תגראי. הקדימו
לפטור עצמו בכבוד תורה במה
בנהרא אמר (א) לו אוי לו לטרפון שזה
משלי ז ג
שאינו חייב בו שרי כדאמרינן לקמן
דיני לשל אחרים בשביל כבוד תורתי:
ואל תעשם
5. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל
הורגו שמע ההוא גברא שבקיה וערק אמר
ובני דוד כהנים היו אלא מה וכו':
קרדום לחפור בה.
שרי ליה לצורבא מדרבנן למימר
נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:
משלי ג יז
לפתוח רבי אבהו משום ר' חנניה בן גמליאל כל
לא יהיבנא כרגאה) ושרי ליה נמי למימר
6. עֵץ חַיִּים הִיא
שרו לי תיגראי ברישא שכיוצא
ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר $ אוי לי שנשתמשתי
לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ
בדברים הללו זכתה תורה לתלמידי
משלי ג יח
מְאֻשָּׁר:
בכתרה של תורה ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל המשתמש
א
7. וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ
(אבות
חכמים כשם שזכתה לכהנים וללוים
❖
בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש
וְרוּחַ יְיָ יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר
פ"ד מ"ה)
תרומות ומעשרות: קשרם על
לֹא אֵדָע וּבָאתִי לְהַגִּיד
בכלי קודש שנעשו (ב) כלי חול שנאמר 1 ובאו בה פריצים וחיללוה $ כיון
אצבעותיך. כלומר לא תכוין להנאתך
לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ
תוספות שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב בה בליליא קטיל בלשצר
וַהֲרָגָנִי וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְיָ
2
אלא כדי שיהיו שגורין בפיך והוסיף
מִנְּעֻרָי: מלכים א יח יב
המשתמש בכתרה של תורה שהוא (ג) חי וקיים לעולם על אחת כמה
על זה ואמר ענדם על גרגרותיך
הוקפלו כו' מותרות
8. יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ
משום גזל.
וכמה ורבי טרפון כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי
ואחר כך הביא ראיה שסוף הכבוד
נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ:
משלי כז ב
לבא שנאמר דרכיה דרכי נועם ואומר
צעריה ההוא גברא משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון
9. וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע
ופטורות מן המעשר.
ותומכיה מאושר: לפעלם. לשם
שנשתמשתי
דאשכחיה לר' טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום
וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד
בכתרה של תורה.
כֹּהֲנִים הָיוּ:
הקב"ה שפעלם וצוה עליהם:
דרבי טרפון עשיר גדול הוה והוה ליה לפייסו בדמים תניא לאהבה את
3
שמואל ב ח יח
שנאמר ועבדך ירא את ה'.
01. וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם
א"האמאיציער].
ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו ב שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני
דאפשר דאליהו לא הוה ידע ליה:
אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ
חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה אלא למד
(ד)
(ה)
יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ
שרו לי תיגראי ברישא. התירו
❖
מְקַדִּשְׁכֶם: ויקרא כא ח
מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר 4 קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח
תגר שלי כלומר פסקו לי דיני
לבך ואומר דרכיה דרכי נועם ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה
תחלה: ובני דוד כהנים היו.
5
6
גליון הש"ס
שהיו חכמים והי' דינם ככהנים:
מאושר רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר
לאהבה את
לפתוח גמ' אוי לו שנשתמשתי.
ה' אלהיך.
בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות
ג
עודר בו וקל וחומר ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם
שרוליתגראי.
שם כיון שפרצום נעשו
המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה אמר רבא ד שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא
חול.
דלא ידעי ליה דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו אלא קשיא דר' טרפון דעשיר גדול היה והוה
שם שרו לי תיגראי
(ו)
7
ברישא.
ליה לפייסיה בדמים רבא רמי כתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו וכתיב 8 יהללך זר ולא פיך הא באתרא
דידעי ליה הא באתרא דלא ידעי ליה אמר רבא ה שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא $ שרו לי
תיגראי ברישא דכתיב 9 ובני דוד כהנים היו (ז) מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכהן מנא
לן דכתיב 01 וקדשתו כי את לחם (ה') אלהיך הוא מקריב ותנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה
לפתוח
פירוש
הרא"ש
מותרות מן הגזל. משום סניות מילתא.
עשה דברים לשם פעלם.
אוי לי שנשתמשתי בכבוד תורתי.
ודבר בהן לשמן.
בה בליליא. אמאי צעריה
ולא תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום
ההוא גברא. א"ה אמאי ציער נפשיה.
לחתוך בהם. באתרא דלא ידעי ליה.
שרו לי תגראי ברישא. לכל דבר
שבקדושה.