קונם יין פרק
שמיני נדרים
סב: ר"ן
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
לפתוח ראשון. לקרוא בספר תורה: ולברך ראשון. בברכת המוציא
לפתוח ראשון. בקריאת התורה שקורא ראשון: ולברך ראשון.
כז א
א)
ב)
ובברכת המזון: וליטול מנה יפה ראשון. כשחולק עם אחיו הכהנים
ברכת המזון שהוא קודם לכל אדם: וליטול מנה יפה ראשון. אם
ה)
ג) ד)
בלחם הפנים (א): מנדה בלו והלך וגו'. מקרא הוא בספר עזרא:
בא לחלוק דבר עם ישראל עושה ישראל ממנו שני חלקים שוים
ה)
כח ב
לא יהיבנא אכרגא. איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם: עבדא
וכהן בורר אי זו מהן שירצה: והלך
זו ארנונא. סעודת המלך
ו) ז)
ח) ט)
דנורא. עבד של עבודת כוכבים
כשהולך ממקום למקום. ארנונא בלשון
❖
פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא
יון סעודה. לשון אחר שותפות שיש לו
לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה
א
שם עבודת כוכבים: אבא. יער: לפני
למלך בבהמות דארנונא לשון שותפות
יפה ראשון אמר רבא שרי ליה לצורבא
כט ג
עור. דאינהו קא עבדי מינה צורך
מדכתיב כי ארנון גבול
תורה אור השלם
מרבנן למימר לא יהיבנא אכרגא דכתיב
ב
עבודת כוכבים: להסקה ניתנו. וכמוכר
מואב בין מואב ובין האמורי:
ל ד
1. וּלְכֹם מְהוֹדְעִין דִּי כָל
1 מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון
עבדא דנורא אנא. עבד לאיש
להסקה דמי ולא לעבודת כוכבים:
כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא
וא"ר יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף
מתני' אמר קונם שאיני טועם עד
תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא וּפָלְחֵי
שהוא כהן לעובדי האש שעבדיו
בֵּית אֱלָהָא דְנָה מִנְדָּה
גולגלתא והלך זו ארנונא ואמר רבא ג שרי
הקציר. עד שיתחילו לקצור חטין
פטורים מכרגא. ולא הוי כמודה
לא ה
בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט
ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא
בעבודת כוכבים דמוכחא מילתא דלא
קאמר ולא קציר שעורים וקציר
לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם:
עזרא ז כד
שעורים הוי מוקדם: אם היה בהר.
אנא לא יהיבנא אכרגא מ"ט לאברוחי אריא
אמר הכי אלא לאפטורי מכרגא. וכי
2. לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי
קאמר צורבא מרבנן רבותא קאמר
בשעת הנדר אע"פ שירד בבקעה אסור
מיניה קאמר רב אשי הוה ליה ההוא אבא
עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל
לב ו
עד שיתחילו לקצור בהר: אמר קונם
דאפילו צורבא מרבנן שרי ליה למימר
וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ:
זבניה לבי נורא א"ל רבינא לרב אשי האיכא
❖
ויקרא יט יד
שאיני טועם עד הגשמים. או שאמר
הכי דהן סבורים לעבודת כוכבים
לג ז
2 לפני עור לא תתן מכשול א"ל ד רוב עצים
והוא לבו לשמים כדכתיבח) ה' אלהיך
שאיני טועם עד שיהו גשמים אסור עד
להסקה ניתנו: מתני' עד הקציר עד
לד ח
ה
שתרד רביעה שניה דגשמים משמע
אש אוכלה הוא: אבא. יער:
הגהות הב"ח
שיתחיל העם לקצור קציר חטין אבל לא
שנים: רביעה שניה. מפרש בגמרא:
זבניה לבי נורא. מכרו לעובדי
לה ט
(א) רש"י
קציר שעורין הכל לפי מקום נדרו אם היה
❖
עד שיגיע זמנה של רביעה. אע"פ
האש שמציתין את האור בבית עבודת
בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה עד
כוכבים שלהן: רוב עצים להסקה
שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר:
אמר קונם שאיני טועם עד שיפסקו
ניתנו. ואינו כמוכרו לעבוד עבודת
הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה
ו
מוסף רש"י
גשמים אסור עד שיצא ניסן כולו דברי
(ב) ד"ה
כוכבים דהא איכא למיתלי בהתירא
שניה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של
לפתוח ראשון.
ר' מאיר. רבי מאיר לטעמיה דאמר
וכל היכא דאיכא למיתלי תלינן:
רביעה עד שיפסקו גשמים עד שיצא ניסן
מתני' עד הקציר עד שיתחילו
במסכת תענית בפ"קו) עד מתי שואלין
ועד שיגיע זמנה
כולו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר ז עד
❖
כו'
העם לקצור קציר חטים. דהא הוא
את הגשמים ר"מ אומר עד שיצא
(גיטין נט:)
שיעבור הפסח: גמ' תניא הנודר עד
(מו"ק כח:) ולברך
ח
דחשיב להו לאינשי וקרו ליה קציר
ניסן רבי יהודה אומר עד שיעבור
ראשון. (גיטין
הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע
גמ'
הפסח ותו לא: מחלוקת דאמר
סתם: הכל לפי מקום נדרו.
נט:) (מו"ק
פירוש הרא"ש
הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ
כח:) (הוריות יב:)
עד הגשמים. דמר סבר עד זמנה ומר
כלומר מסתמא בכל מקום מיקרי
וליטול מנה יפה
לפתוח ראשון.
סבר עד שתרד: אבל אם אמר עד
בגליל: עד הגשמים עד שיהו גשמים עד
קציר קציר חטים אבל אם במקום
ראשון.
הגשם. דברי הכל עד זמן גשמים של
נדרו הורגלו לקרות לקציר שעורים
שתרד רביעה שניה רשב"ג אומר וכו':
ולברך ראשון.
רביעה ראשונה קאמר למר כדאית
קציר סתם הכל לפי מקום נדרו. וכן
אמר ר' זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים
ליה ולמר כדאית ליה (ב)ז)(עד שיגיע
נמי אם היה בהר בהר אף בזה
מנדה בלו
ט אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר
(גיטין נט:)
זמנה כו') דגשם חדא רביעה משמע:
הולכין אחר מקום נדרו שאם היה
והלך.
מנדה בלו והלך.
מיתיבי
בהר הולכין אחר זמן קציר של הר
הבכירה
(ב"ב ח.)
שאע"פ שאחר כן ירד לבקעה והגיע קציר של בקעה כיון שעדיין לא הגיע קציר של הר אסור עד שיגיע קציר של הר וכדאיתא בגמרא:
מנת המלך.
עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה. ג' זמנים הן של גשמים וכל זמן קרי רביעה על שם שהגשמים רובצים על הארץ.
(שם) ארנונא.
מנת
וקתני דמתסר עד שתרד רביעה שניה משום דסתמא שניה משמע שאינה מקדמת כל כך כרביעה ראשונה ולא מאחרת כל כך כשלישית.
המלך.
מיהו לא בעי עד שתעבור אפילו כי אמר עד שיהו הגשמים משום שאין זמנן קבוע: עד שיגיע זמנה של רביעה. אע"פ שלא ירדה
(שם) עד
זו ארנונא.
עדיין דסבירא ליה דכיון דאין לירידתה זמן קבוע שהרי לפעמים מאחרת לירד אמרינן דבזמן ירידתה חל נדרו ולא בירידתה ממש. כך נראה
הגשמים.
עבדא
דנורא אנא.
בעיני: עד שיצא ניסן כולו. דעד ניסן רגילין גשמים לירד: גמ' מחלוקת דאמר עד הגשמים. כלומר כי פליגי ת"ק ורשב"ג אי בעי עד
עד
(תענית ו:)
שתרד ואי בעי כשהגיע דווקא דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם אפילו ת"ק מודה דעד זמן גשמים קאמר ולא מתסר אלא עד שיגיע
שתרד רביעה שניה.
לצורבא דרבנן.
זמן רביעה שניה: ומקשו הכא אמאי לא משמע ליה נמי לת"ק עד הגשם ירידה ממש כי היכי דמשמע ליה עד הגשמים. ונראה בעיני
דהיינו טעמא דמדינא עד שיגיע משמע דכי היכי דאמרינן דכל שאין זמנו קבוע כלומר שאין להמשכתו זמן קבוע לא מחית נפשיה
לספיקא למיתסר ביה ומשום הכי אינו אסור אלא עד שיגיע הכא נמי כל שאין להתחלתו זמן קבוע שלפעמים מאחר הרבה כגשמים לא
הוה ליה אבא. לפני
מחית נפשיה לספיקא ועד שיגיע זמן קאמר. וראייה לדבר מדאבעיא לן בירושלמי קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין עד שיהא
עור לא תתן מכשול.
משתה בני אי הוי כמי שזמנו קבוע או מאחר שיכול לדחותו ולעשותו לאחר זמן כמי שאין זמנו קבוע ובודאי דהכי איבעיא לן מי
אמרינן דכיון דקבע לו זמן לא מסיק אדעתיה שידחה אותו הלכך אסר נפשיה עד שיהא ממש וכל שדחה אותו לאחר מכן אסור עד שיהא
(שם) עד הגשם.
או דילמא דכיון שיודע היה שיכול לדחותו לא מחית נפשיה לספיקא הילכך אע"ג דאמר עד שיהא עד שיגיע זמן שקבע לו קאמר ולא
רוב עצים
עד שיהא ממש. ומכאן אתה למד דכל שאין להתחלתו זמן קבוע עד שיגיע זמנו קאמר הילכך גשמים שאין לירידתן זמן ידוע מדינא כי אמר
להסקה ניתנו.
עד הגשם עד שיגיע זמן קאמר ובהא אפילו רבנן מודו. מיהו בעד הגשמים הוא דפליגי דכיון דסגי ליה למימר עד הגשם ואמר עד
(ראמ"ה
בשמו)
הגשמים
מתני' עד
הגשמים עד שיהיו גשמים. גמ' אסור עד שיגיע הקיץ
בגליל. מחלוקת עד הגשמים. אבל עד הגשם.
תוספות
הנודר עד הקציר. הכל לפי
מקום נדרו.
האיכא לפני עור. רוב עצים להסקה.
עד הגשמים שיהיו גשמים כיצד עד שירד רביעה שניה.
ט) אינו אסור עד שיגיע בגליל. מחלוקת דאמר עד
רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שנייה.
הגשמים.
עד שיצא ניסן כו'. עבדא דנורא אנא.