רש"י רבי אליעזר פרק
תשיעי נדרים ר"ן סד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. (ד) שאומר לו
רבי אליעזר אומר פותחין לו לאדם בכבוד אביו ואמו. שאומרים
א א
א)
ב)
אילו היית יודע שאומרים על אביך אוי לו לאב שגדל בן רשע
לו אילו היית יודע שמבזין אביך ואמך על שאתה קל בנדרים
ג) ד)
וכדאמרינן דקרו לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר
כזה שהוא פרוץ בנדרים שכן רשעים
דרכן לנדור כדאמרינן לעיל
בפירקין קמא ואם אמר לאו
דאילו הייתי יודע לא הייתי
רשיעא כלום היית נודר. לשון אחר שיאמרו שאתה למדת מהם
ה)
ב ב
ו) ז)
נודר מתירין לו: וחכמים אוסרין.
שאף הם מזלזלין בנדרים: וחכמים
❖
רבי
שאפילו אין דעתו להתחרט נותנים
אוסרים. בגמרא מפרש טעמייהו:
אליעזר אומר
פותחין לאדם בכבוד
ג ג
לו דעת (ה) להתחרט: רבי צדוק אומר
אמר ר' צדוק עד שפותחין בכבוד
אביו ואמו וחכמים א אוסרין אמר רבי
עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו
אביו ואמו פותחין לו בכבוד המקום.
הגהות הב"ח
צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו
ד ד ה
ב
כו'. כלומר אם כן יכולים לפתוח
כלומר רבי אליעזר כי היכי דשרי
(א) במשנה ומודים
יפתחו לו בכבוד המקום אם כן אין נדרים
(ב) שם שאיני
לו בכבוד אביו ואמו פותחין לו נמי
לפתוח בכבוד אביו ואמו שרי נמי
מודים חכמים לר' אליעזר בדבר שבינו
ה ו
(א) ג
בכבוד המקום שיכולים לומר לו נמי
לפתוח בכבוד המקום שאומרין לו
❖
(ג) שם בקרוב
לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו
שכנגד הקב"ה עושה שנודר ורשע
אילו היית יודע כשנדרת שהיית מיקל
(ד) רש"י
ועוד אמר רבי אליעזר פותחין בנולד וחכמים
הוא לשמים: אלא אם אתה אומר כן.
בכבוד המקום דהא אמרינן בספרי
ג)
שאומרים
שפותחין לו בכך: אין נדרים. בגמרא
מוסף רש"י
אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש
שהוא כנודר במלך עצמו כלום היית
ד
(ב)
שיאמרו
מפרש לה: בדבר שבינו לבין אביו
נודר: אמרו לו אם כן אין נדרים.
(ה) ד"ה
פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו
אם כן אין נדרים.
(ג)
לומר שיתחרט
ואמו. במה שהדיר והם צריכים לו
כלומר אפי' ר' אליעזר מודה לרבנן
ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או
אמר
להנאתו שפותחין לו בכבודם: פותחין
דבכבוד המקום אין פותחין דאם
פותחין
שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר
(ראמ"ה בשמו)
בנולד. בדבר שלא היה בעולם בשעת
איתא דפותחין אין נדרים. ובגמרא
שיכולים
בנולד וחכמים אוסרין.
קונם לבית זה שאני נכנס ונעשה בית
נדרו (ו) ועדיין עתידין לבוא לעולם
מפרש ד) מאי דבר שבינו לבין אביו
(ו) ד"ה
הכנסת אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה
לאחר שנדר. ומפרש כיצד: ונעשה
ואמו כגון שאסרם בהנאתו. ומיהו
עדיין ועתידין
בית הכנסת לא הייתי נודר רבי אליעזר
סופר. אית דאמרי תלמיד שהוא
נהי דמסקינן הכא דאין פותחין
(ז) ד"ה
מתיר וחכמים אוסרין: גמ' מאי אין נדרים
ליה
בכבוד המקום דוקא בכבוד המקום
צריך לו ואית דאמרי לבלר שצריך לו
ה
❖
נמי: או שהיה משיא. המודר את בנו
הוא דאין פותחין משום דאם איתא
אמר אביי אם כן אין נדרים ניתרין יפה
ו
❖
דפותחין אין נדרים נתרים יפה
ואמר אילו הייתי יודע כו' בקרוב
(שם)
ורבא
זמן לא הייתי נודר: ונעשה. אותו
כדאיתא בגמ' שאין שום אדם שיעיז
פירוש הרא"ש
בית: בית הכנסת. האי נולד ממש הוא: ר"א מתיר וחכמים אוסרין.
פניו לומר שאפי' היה יודע שהוא מיקל בכבוד המקום היה נודר ואפי'
רבי אליעזר אומר
תוספות
פותחין לאדם בכבוד
לא היה נמנע לכך מתחלה ישקר לומר כן אבל בכבוד מצוה אחת
דקסברי אין פותחין בנולד. ובמס' נזיר בפ' ב"ש מפרש דזכינהו
אביו ואמו.
רבי אליעזר אומר פותחין
חכמים לר' אליעזר והודה להם: גמ' מאי אין נדרים. דקאמר
פותחין וכדתנן לקמן פותחין לו מן הכתוב בתורה אילו היית
לאדם בכבוד אביו.
(ז) לן רבי צדוק לר' אליעזר אין נדרים: ניתרין יפה. כדפרשינן
יודע שאתה עובר על לא תשנא את אחיך בלבבךה) כלום היית נודר משום
לעיל אפילו שאין דעתו להתחרט מתוך שמאיימין עליו כל כך
דמצוה אחת כי הני דמני תנא לא חמירא להו לאינשי כולי האי ואי
משום כבוד אביו ואמו אומר שמתחרט אבל אין מתחרט לגמרי:
אפילו אדעתא דהכי היה נודר לא ישקר לומר אילו הייתי יודע שכן
לא הייתי נודר והיינו נמי דתנן פותחין בשבתות: ירושלמיו) הכל
אין
וחכמים אוסרים.
מודים בכבוד רבו שאינו מעמיד דתנינן ומורא רבך כמורא שמים הלכך אין פותחין בו: גמ' מאי אין נדרים אמר אביי אם כן
וחכמים
אין נדרים ניתרין יפה. שאפילו אם מתחילה לא היה נמנע מפני כבוד המקום לא יעיז פניו בכך לפני חכם וישקר ויאמר
אוסרין.
אילו הייתי יודע לא הייתי נודר נמצא שאין נדרים מותרין יפה ומשום הכי מודה רבי אליעזר לרבנן שאין פותחין לו בכבוד
אמר ר"א
המקום. ומיהו בכבוד אביו ואמו פליג דרבנן אסרי דסבירא להו לא שנא בכבוד המקום ולא שנא בכבוד אביו ואמו אין אדם
בר צדוק.
מעיז הלכך אין פותחין ורבי אליעזר סבר בכבוד המקום הוא
דאין אדם מעיז אבל בכבוד אביו ואמו מעיז הלכך פותחין:
עד שפותחין
ורבא בכבודאביויפתחובכבוד
יפתחו
המקום.
לו בכבוד המקום.
אמרו לו אין נדרים. קונם שאיני נהנה
אמרו לו.
לפלוני ונעשה סופר. ואין חכמים
מודים. ועוד אמר ר' [אליעזר]. מאי אין נדרים. אמר אביי אין נדרים נתרים
ז)
יפה.
בדבר שבינו לבין אביו ואמו. ועוד אמר ר"א.
וחכמים אוסרים.
ונעשה סופר. והיה משיא את בנו. גמ' א"כ אין נדרים נשאלין לחכם.