רש"י רבי אליעזר פרק
תשיעי נדרים ר"ן סד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. (ד) שאומר לו
רבי אליעזר אומר פותחין לו לאדם בכבוד אביו ואמו. שאומרים
א א מיי' פ"ו מהלכות
א) [פי' הר"ן עד סוף
המשנה בע"ב], ב) נזיר לב:,
שבועות הל' י ופ"ד
אילו היית יודע שאומרים על אביך אוי לו לאב שגדל בן רשע
לו אילו היית יודע שמבזין אביך ואמך על שאתה קל בנדרים
ג) [ריש מטות], ד) מפרש
מהל' נדרים הל' ה סמג
וכדאמרינן (סנהדרין נב.) דקרו לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר
כזה שהוא פרוץ בנדרים שכן רשעים
דרכן לנדור כדאמרינן לעיל
לה הס"ד ומה"ד דבר שבינו
לאוין רמב טוש"ע י"ד
בפירקין קמא (דף ט.) ואם אמר לאו
דאילו הייתי יודע לא הייתי
רשיעא כלום היית נודר. לשון אחר שיאמרו שאתה למדת מהם
כו', ה) [ויקרא יט],
סימן רכח סעיף יא:
ב ב מיי' פ"ו מהלכות
ו) [פ"ט ה"א], ז) [צ"ל
נודר מתירין לו: וחכמים אוסרין.
שאף הם מזלזלין בנדרים: וחכמים
❖
לר"ג],
שבועות הל' ה טוש"ע
רבי
שאפילו אין דעתו להתחרט נותנים
אוסרים. בגמרא מפרש טעמייהו:
אליעזר אומר
פותחין לאדם בכבוד
י"ד שם סעיף י:
ג ג (מיי' שם) טוש"ע י"ד
לו דעת (ה) להתחרט: רבי צדוק אומר
אמר ר' צדוק עד שפותחין בכבוד
אביו ואמו וחכמים א אוסרין אמר רבי
שם סעיף יא:
עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו
אביו ואמו פותחין לו בכבוד המקום.
הגהות הב"ח
צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו
ד ד ה מיי' שם הל' יב
ב
כו'. כלומר אם כן יכולים לפתוח
כלומר רבי אליעזר כי היכי דשרי
(א) במשנה ומודים
[ופ"ח מהל' נדרים הל'
יפתחו לו בכבוד המקום אם כן אין נדרים
חכמים: (ב) שם שאיני
לו בכבוד אביו ואמו פותחין לו נמי
לפתוח בכבוד אביו ואמו שרי נמי
ה] טוש"ע שם סעיף יב:
מודים חכמים לר' אליעזר בדבר שבינו
ה ו (מיי' שם) טוש"ע שם
נהנה כצ"ל וכן לקמן:
(א) ג
בכבוד המקום שיכולים לומר לו נמי
לפתוח בכבוד המקום שאומרין לו
❖
(ג) שם את בנו בקרוב
סעיף י:
לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו
שכנגד הקב"ה עושה שנודר ורשע
אילו היית יודע כשנדרת שהיית מיקל
ואמר אילו הייתי: (ד) רש"י
ועוד אמר רבי אליעזר פותחין בנולד וחכמים
ד"ה ר' אליעזר וכו'
הוא לשמים: אלא אם אתה אומר כן.
בכבוד המקום דהא אמרינן בספרי
ג)
א)
ב)
שאומרים לו אילו היית
שפותחין לו בכך: אין נדרים. בגמרא
מוסף רש"י
אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש
שהוא כנודר במלך עצמו כלום היית
ד
(ב)
יודע שיאמרו על אביך:
מפרש לה: בדבר שבינו לבין אביו
נודר: אמרו לו אם כן אין נדרים.
(ה) ד"ה וחכמים וכו'
פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו
אם כן אין נדרים. רבנן
(ג)
לו דעת לומר שיתחרט
קאמרי לרבי אליעזר, אם כן
ואמו. במה שהדיר והם צריכים לו
כלומר אפי' ר' אליעזר מודה לרבנן
ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או
הס"ד ואח"כ מ"ה אמר
שפותחין בכבוד אביו ואמו
להנאתו שפותחין לו בכבודם: פותחין
דבכבוד המקום אין פותחין דאם
. פותחין
שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר
ר' צדוק עד וכו' א"כ
(ראמ"ה בשמו)
בנולד. בדבר שלא היה בעולם בשעת
איתא דפותחין אין נדרים. ובגמרא
שיכולים לפתוח וכו'
בנולד וחכמים אוסרין.
קונם לבית זה שאני נכנס ונעשה בית
דקסברי דבר שבא לעולם
בגמרא מפרש לה הס"ד:
נדרו (ו) ועדיין עתידין לבוא לעולם
מפרש ד) מאי דבר שבינו לבין אביו
(ו) ד"ה פותחין וכו' בשעת
בשעת הנדר יכול לומר
הכנסת אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה
לאחר שנדר. ומפרש כיצד: ונעשה
ואמו כגון שאסרם בהנאתו. ומיהו
נדרו עדיין ועתידין
לדעת כן לא הייתי נודר,
בית הכנסת לא הייתי נודר רבי אליעזר
סופר. אית דאמרי תלמיד שהוא
נהי דמסקינן הכא דאין פותחין
לבוא: (ז) ד"ה מאי וכו'
דהוה ליה למיסק אדעתיה,
מתיר וחכמים אוסרין: גמ' מאי אין נדרים
דקאמר ליה ר' צדוק לר'
דבר שלא בא לעולם בשעת
בכבוד המקום דוקא בכבוד המקום
צריך לו ואית דאמרי לבלר שצריך לו
ה
❖
אליעזר הס"ד:
הנדר אין יכול לומר לדעת
נמי: או שהיה משיא. המודר את בנו
הוא דאין פותחין משום דאם איתא
אמר אביי אם כן אין נדרים ניתרין יפה
ו
כן דהוי עתיד לא הייתי
❖
דפותחין אין נדרים נתרים יפה
ואמר אילו הייתי יודע כו' בקרוב
נודר (שם).
ורבא
זמן לא הייתי נודר: ונעשה. אותו
כדאיתא בגמ' שאין שום אדם שיעיז
פירוש הרא"ש
בית: בית הכנסת. האי נולד ממש הוא: ר"א מתיר וחכמים אוסרין.
פניו לומר שאפי' היה יודע שהוא מיקל בכבוד המקום היה נודר ואפי'
רבי אליעזר אומר
תוספות
פותחין לאדם בכבוד
לא היה נמנע לכך מתחלה ישקר לומר כן אבל בכבוד מצוה אחת
דקסברי אין פותחין בנולד. ובמס' נזיר בפ' ב"ש (דף לב:) מפרש דזכינהו
אביו ואמו. ואומרים לו
רבי אליעזר אומר פותחין
חכמים לר' אליעזר והודה להם: גמ' מאי אין נדרים. דקאמר
פותחין וכדתנן לקמן (דף סה:) פותחין לו מן הכתוב בתורה אילו היית
אילו היית יודע שיאמרו
לאדם בכבוד אביו.
(ז) לן רבי צדוק לר' אליעזר אין נדרים: ניתרין יפה. כדפרשינן
יודע שאתה עובר על לא תשנא את אחיך בלבבךה) כלום היית נודר משום
העולם לאביך ולאמך ראו
כלומר אילו היית יודע
גידולין שגידלתם כמה
שאומרים עליך לאביך
לעיל אפילו שאין דעתו להתחרט מתוך שמאיימין עליו כל כך
דמצוה אחת כי הני דמני תנא לא חמירא להו לאינשי כולי האי ואי
בנכם קל בנדרים ונמצאת
ולאמך ראיתם בנכם קל
משום כבוד אביו ואמו אומר שמתחרט אבל אין מתחרט לגמרי:
אפילו אדעתא דהכי היה נודר לא ישקר לומר אילו הייתי יודע שכן
מזלזל בכבודם כלום היית
בנדרים ויתביישו וי"מ
לא הייתי נודר והיינו נמי דתנן [לקמן סו.] פותחין בשבתות: ירושלמיו) הכל
אין
נודר: וחכמים אוסרים.
שיאמרו העולם אוי לאב
מודים בכבוד רבו שאינו מעמיד דתנינן [אבות פ"ד מי"ב] ומורא רבך כמורא שמים הלכך אין פותחין בו: גמ' מאי אין נדרים אמר אביי אם כן
דחיישינן שמא משקר כי
ולאם שהגדילו בן שקל
הוא בוש לומר שלא היה
בנדרים כזה: וחכמים
אין נדרים ניתרין יפה. שאפילו אם מתחילה לא היה נמנע מפני כבוד המקום לא יעיז פניו בכך לפני חכם וישקר ויאמר
מניח בשביל כבודם ונמצא
אוסרין. דחיישינן שמא
אילו הייתי יודע לא הייתי נודר נמצא שאין נדרים מותרין יפה ומשום הכי מודה רבי אליעזר לרבנן שאין פותחין לו בכבוד
שחכם מתיר נדר זה בלא
יתבייש ויאמר מדעת כן לא
חרטה ומיירי שאינו
נדרתי וישקר: אמר ר"א
המקום. ומיהו בכבוד אביו ואמו פליג דרבנן אסרי דסבירא להו לא שנא בכבוד המקום ולא שנא בכבוד אביו ואמו אין אדם
מתחרט מעיקרא דקי"ל
בר צדוק. ראייה לדברי
מעיז הלכך אין פותחין ורבי אליעזר סבר בכבוד המקום הוא
דאין אדם מעיז אבל בכבוד אביו ואמו מעיז הלכך פותחין:
פותחין בחרטה ואין צריך
חכמים: עד שפותחין
ורבא בכבודאביויפתחובכבוד
למצוא לו פתח כשהוא
מתחרט מעיקרא: יפתחו
המקום. פירוש אילו היית
לו בכבוד המקום. בא להקשות על דברי ר"א כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא ישקר יפתחו לו נמי
יודע שקוראין אותך רע לפני המקום כלום היית נודר: אמרו לו אין נדרים. ובגמרא מפרש ליה: קונם שאיני נהנה
בכבוד המקום ויאמרו לו אילו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר: אמרו לו. השיבו חכמים דרבי אליעזר
לפלוני ונעשה סופר. וצריך לו לפי שהוא כותב שטרות העיר או שמשיא בנו וצריך ליכנס לביתו לחופת בנו: ואין חכמים
מהא לא תסייען דאף ר"א מודה בהא דודאי ישקר דלא חציף איניש כולי האי שיאמר שלא היה מניח בשביל זה ולא דמי
מודים. בגמרא מפרש במאי פליגי: ועוד אמר ר' [אליעזר]. קולא אחרת: מאי אין נדרים. אמר אביי אין נדרים נתרים
לרשב"ג ז) דפתח לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב ולהא דאמרי' בריש ארבעה נדרים (לעיל כב.) דפתחינן בסיפיה
יפה. כלומר שבלב מקיים הנדר ומחמת בושת אומר שלדעת כן לא נדר:
דר' נתן המקיימו כאילו מקריב עליו קרבן דהיינו כבוד המקום דהתם אומר לו מן הפסוקים כהך דתנן במתני' (לקמן
סה:) שעובר על לא תשנא ולא תקום ולא תטור אבל היכא שמזכיר לו כבוד המקום אז ודאי משקר: בדבר שבינו לבין אביו ואמו. כגון שהדיר אביו: ועוד אמר ר"א. קולא אחרת בנדרים פותחין בנדרים בנולד כגון דבר שאינו מצוי ונולד ונתחדש
אחר שנדר ואילו ידע מעיקרא שיתחדש דבר זה לא היה נודר: וחכמים אוסרים. דטעמא דחרטה משום שע"י חרטה נעקר הנדר מעיקרו ובדבר שאינו מצוי אינו נעשה נדר טעות מעיקרו כי בשביל זה לא היה מניח מלידור כי היה סבור שלא
יבא לעולם: ונעשה סופר. תלמיד חכם והכל צריכין לו: והיה משיא את בנו. כגון שהדירו לזמן ולא היה סבור שישיא את בנו בתוך אותו זמן ויצטרך לילך לחופת בנו: גמ' א"כ אין נדרים נשאלין לחכם. דפתיחה דבכבוד המקום שייכא בכל
הנדרים ואם יפתחו לו בכבוד המקום כשידור פעם אחת לא יבא לחכם להתיר לו אלא יפתח זה הפתח לעצמו והוא אינו יודע דהוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו: