סה: ר"ן רבי אליעזר
פרק תשיעי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתיב רבי אבא וכו' והרי היא נאה: אלא שהנדר בטעות. מעיקרא
תנא תולה נדרו בדבר. והיינו
רישא דשאביה רע. ותנא נדר
בטעות
ח א
א) ב)
ולא הוי נדר: בשלמא לרב הונא. תנא רישא תולה נדר בדבר
דהיינו סיפא נדר כעורה
והרי היא נאה. והא דלא
אמרינן
(ב)
וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר: אלא לרבי יוחנן כו':
בסיפא גבי כעורה ונעשת נאהז) היינו טעמא משום דאדם רע עשוי
ג)
מתני'
ט ב
על לא תקום ולא תטור. שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך
לעשות תשובה ועשוי למות הלכך אומדים דעתו דכי אמר שאביה
ד)
רע כל זמן שאביה רע קאמר משא"כ
והדרתו הנאתך או שעשה לך דבר
ה)
באשה כעורה שאין עשויה להיות נאה
שלא כהוגן ומתוך שנאה הדרתו
מתיב רבי אבא קונם שאיני נושא לפלונית
❖
י ג
ו)
א
הלכך לא היה בדעתו שתהא מותרת
והתורה אמרה לא תשנא את אחיך
ז)
כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא
בלבבך (ג) התורה הזקיקתו לפרנסו
לו לכשתהא נאה. הרשב"א ז"ל. אי נמי
לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה
מוסף רש"י
ולאוהבו ולהחיותו: שמא יעני ואי
אי אמר הכי שאני נושא אשה פלונית
לא מפני שכעורה ונעשת נאה שחורה
אתה יכול לפרנסו. מחמת נדרך:
שהיא כעורה כדקתני שאביה רע
אין מסדרין לבעל חוב.
ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא
ואם אמר אילו הייתי יודע. בשעת
ה"נ דמשמע כל זמן שהיא כעורה
שהנדר טעות בשלמא לרב הונא דאמר
הנדר בכל אזהרות הללו לא הייתי
אבל הכא כיון דלפלונית כעורה קאמר
ח)
נודר: גמ' ונימא כל דמיעני.
נעשה כתולה נדרו בדבר תנא תולה נדרו
ט) י)
לא משמע כתולה נדרו בדבר. החכם
❖
כ)
(ב"מ קיג:)
בדבר ותנא נדר טעות אלא לר' יוחנן
הותיק ר' שמואל בן החכם הגדול רבי
אמאי פותח לו שמא יעני לימא ליה
יהודה בר חסדאי ז"ל:
מדיר לאו כל דמיעני נפול עלי
ועוד
מתני' דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה למה
ל)
תוספות אמר ר"מ פותחין מן הכתוב בתורה.
לפרנסו ימנו לו גבאי לפרנסו ומאי
לי למתני תרי זימני נדר טעות קשיא:
דמטי לדידי למיהב לפרנסתו (ד): בהדי
דאע"ג דאסקינן בפ' ארבעה נדרים
מתני' ועוד אמר ר"מ פותחין לו מן
❖
בשלמא לרב הונא כו'.
ב
כ"ע מפרנסנא ליה. ואמאי מוזקק
דלא פתחינן ביש בוטה
הכתוב שבתורה ואומרין לו אילו היית יודע
אני לפרנסו טפי משאר עלמא: הא
כמדקרות חרבח) וכדשמואל דאמר כל
אלא לר' יוחנן
שאתה עובר על 1 לא תקום ועל לא תטור
תורה אור השלם
לא מצי טעון דכל הנופל. בעניות
הנודר אע"פ שמקיימו נקרא רשע
דאמר כבר מת והוי נדר
ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת
וכדרבי נתן דאמר כל הנודר כאילו
אינו נופל לידי גבאי תחילה אלא
2
1
טעות למה לי למיתני.
1. לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר
מתני'
לרעך כמוך וחי אחיך עמך שהוא עני ואין
אתה
אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ
בנה במה דהתם שאני דהוו איומים
קרובים מתגלגלין עמו:
3
לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְיָ:
מוכר שער ראשך. מפרש בגמרא:
גדולים ואי אפי' על דעת הנהו נדר
אתה יכול לפרנסו אמר אילו הייתי יודע
ויקרא יט יח
ואמר. הבעל אילו הייתי יודע כו':
יתבייש לומר כן נמצא שאין נדריו
2. לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ
שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר:
גמ' ש"מ. מדקאמר ח' מאות זוז
בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת
גמ' א"ל רב הונא בר רב קטינא לרבנן
נתרין יפה אבל הני דמני תנא הכא
עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו
לא חמירי לאינשי כולי האי: גמ'
הניח לנו אבא רצונה ליטול מאתים
ויקרא יט יז
חֵטְא:
נימא כל דמעני לאו עלי נפיל מאי דמטי
3. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ
ש"מ דמטלטלי משתעבדי לכתובה
ולימא כל דמיעני לאו עלי נפול.
לי לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסנא ליה א"ל
וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ
היכי קתני דפותחין לו שמא יעני ואי
והא קי"ל דלא משתעבדי:
וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ:
אני אומר כל הנופל אינו נופל לידי גבאי
אמר אביי. ה"ק קרקע שוה ח' מאות
אתה יכול לפרנסו וקתני ליה בהדיא
❖
ויקרא כה לו
תחלה: מתני' פותחין לאדם בכתובת
זוז כו': והא קתני אפי' אתה מוכר
מן הכתוב בתורה דאלמא מיחייב
ג
שער ראשך. ומשמע דקאמר אפי'
אשתו ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה
בהכי לימא ליה כל דמיעני לאו עלי
הגהות הב"ח
נפיל שאהיה מחויב לפרנסו לבדי מאי
אין לך להשלים כתובה אלא משער
והיתה כתובתה ת' דינרים ובא לפני ר"ע
(א) גמ'
דמטי לי לפרנסיה בהדי כולי עלמא
ראשך זקוק אתה למוכרו ולהשלים
וחייבו ליתן לה כתובתה אמר לו רבי ח'
לה: ושער ראשו מטלטלי הוא. דכל
מפרנסנא ליה ורשאי הוא בכך אע"פ
משיירין (ב) רש"י
מאות דינרין הניח אבא נטל אחי ד' מאות
העומד ליגזוז כגזוז דמי: ה"ק. ר"ע
שאסר עליו נכסיו שהרי לא יתן בידו
ואני ד' מאות לא דיה שתטול היא מאתים
נדרו
אלא ליד גבאי וכיון שאם רצה גבאי
אפי' אין לך מה לאכול אא"כ תמכור
ואני מאתים א"ל ר"ע אפי' אתה מוכר שער
ליתן לאחר הרשות בידו שרי דהוה
שער ראשך זקוק אתה ליתן לה כל
ראשך אתה נותן לה כתובתה אמר לו
הקרקע שיש לך: ש"מ אין
ליה כי ההיא דתנן נותן
(ג) ד"ה
אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר
(ה) מסדרין לבעל חוב. כלומר דהכל
לאחר משום מתנה והלה מותר בו:
שהוא עני
והתירה רבי עקיבא: גמ' מטלטלי מי
גובין ממנו ונותנין לבעל חובו מדקאמר
כל הנופל אין נופל לידי גבאי תחלה.
הזקיקתך
אלא שואל מקרוביו ומתפרנס וההיא
ליה ר"ע אתה מוכר שער ראשך
ולאהבו ושמא
משתעבדי לכתובה אמר אביי קרקע שוה
(ד) ד"ה
שמא יעני.
שעתא קעבר אקרא דכתיבט) וחי אחיך
ותאכל והא קי"ל במס' ערכין
ח' מאות דינר והקתני שער ראשו ושער
עמך: מתני' פותחין לאדם בכתובת
ובב"מ דמניחין לו כלי
(ה) ד"ה
ראשו מטלטלי הוא ה"ק אפי' אתה מוכר
❖
משיירין
תשמישו ומטה ומפץ ושולחן ומזון ל'
אשתו. שאומרין לו אילו היית יודע
שער ראשך ואוכל שמעת מינה אין
(א)
יום: ו) הכי קאמר ליה אפי' אתה
שיהא עליך לפרוע כתובתה כלום
מסדרין לבעל חוב אמר רב נחמן ברבי יצחק
נותן לה כל אשר לך שאין לך לאכול
נדרת אי אמר לאו מתירין אותו:
גליון הש"ס
גמ' שמעת מינה מטלטלי משתעבדי
לומר
אינו נופל ליד
אלא שער ראשך אין קורעין לה
ר"נ ד"ה שמעת מינה כו'
גבאי תחלה.
לכתובה. פלוגתא היא דר"מ ורבנן : והא קתני שער כתובתה עד שתפרע לה הכל משלם. ואית דאמרי אין מסדרין
ומזון שנים עשר חדש.
ראשך ושער הראש מטלטלי הוו. ואמר לו ר"ע דמחייב לזבוני לבעל חוב אין עושין לו סדר של חיות שאין מניחין לו מה
❖
בכתובת אשתו.
לפרוע כתובתה: הכי קאמר ליה אפי' אתה מוכר שער ראשך שסדרו חכמים כדאמרינן התם שמניחין לו כלי תשמישו ומטה וכו':
ואוכל. היא טורפת כל הקרקעות אפי' לא ישאר לך דבר אלא
מתני'
שתצטרך למכור שער ראשך לאכול: שמעת מינה אין מסדרים לב"ח. פלוגתא היא בפרק המקבל איכא מ"ד דמניחין לו
מוכר שער
פירוש הרא"ש
ראשך.
מטה ומפץ וכלי אומנותו $ומזון י"ב חדש דגמר מיכה מיכה מערכין ואיכא מ"ד אין מסדרין ומדתנן הכא אפי' אתה מוכר שער ראשך ש"מ
בשלמא רב הונא.
ש"מ מטלטלי משתעבדי
דאין מסדרין: י)לומר שאין מקרעים שטר כתובה. כלומר אין ה"נ דמסדרים מיהו ה"ק ליה אפי' אתה עושה לפנים משורת הדין ואינך רוצה
לכתובה.
בסדור לא תחשוב להפטר דלעולם אין קורעין כתובתה כדי שאם ימצא לך לאחר מכן תחזור ותגבה דנהי דתנן בערכיןכ) נתן סלע והעשיר אין
לו עליו כלום וסדור מערכין גמרי' ליה ה"מ לענין סדור אבל לענין השג יד לא: ומדאמרי' הכא שמעת מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה
שמעי' מהא דלדידן דקי"ל דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפי' מיניה דידיה לא משתעבדי וטעמא משום דאין זמן כתובה ידוע ושמא לא תגבה
לעולם וכשהיא גובה אינה גובה אלא ע"י מיתה וגרושין הלכך לא סמכה דעתה אלא על הקרקע ומש"ה לרבנן הורע כחה של כתובה מחוב
אפי' אתה
דעלמא אע"ג דמטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי כי היכי דגבו מיניה אפי' מגלימא דעל כתפיה והכי מוכחא שמעתא דחבילה דבפרק
מוכר שער ראשך ואוכל.
האומר דקדושין ולר"מ ל) עדיפא טפי כתובה מבעל חוב דעלמא דנהי דמטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי לכתובה משתעבדי:
אלא לר' יוחנן.
מתני'
ש"מ אין מסדרין לב"ח. תרי זימני נדר טעות ל"ל.
מתני' שהיית עובר על לא תקום ולא תטור.
ועל לא תשנא את אחיך. גמ' כל דמיעני לאו עלי נפל. מאי דמטי לי לפרנסו בהדי
כ"ע מפרנסנא ליה. אינו נופל לידי גבאי תחילה.
מתני' פותחין לו בכתובת אשתו. גמ' ש"מ מטלטלי משתעבדי לכתובה.
ושער ראשו מטלטלי הוא. אפי' אתה מוכר שער ראשך. שמע מינה
אין מסדרים לב"ח.