רש"י רבי אליעזר פרק
תשיעי נדרים ר"ן סו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני'
מתני'
אותן הימים. ימים טובים ושבתות שבהן מותר ושאר ימות
פותחין בימים טובים. שאומרים לו אילו היית יודע שאסור
יא א
א)
השנה אסור: הותר הראשון הותר לכולן. כדאוקימנא בפ'
להצטער בשבת היית נודר אי אמר לאו מתירין אותו:
ד' נדרים י) שתלאן כולן בראשון: אמר שאיני נהנה לזה קרבן ולזה
שכל נדר שהותר מכללו הותר כולו. ילפינן לה בירושלמי ל) מדכתיב
קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד. אע"פ שאמר כל טענותיו
ככל היוצא מפיו יעשה דמשמע דוקא בשכולו קיים: כיצד אמר
ב)
יב ב
בתוך כדי דיבור: גמ' אמר רבא.
קונם שאיני נהנה לכלכם הותר אחד
ג)
לומר שאין מקרעין שטר כתובה: מתני'
מתני' דמשוי חילוק בין היכא דאמר
מהן הותרו כולן. למר במשנה ולמר
ד)
כולכם להיכא דאמר לזה קרבן ולזה
במעמיד כדאי' בפ' ד' נדרי' :
א פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה
יג ג
קרבן: ר"ש היא דאמר (ב) עד
שאיני נהנה לזה ולזה. אוקי לה
היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל
שיאמר [שבועה] לכל אחד ואחד.
התם כגון שתלאן זה בזה ומש"ה
ה)
הימים אסורין עד שבא ר"ע ולימד ב שהנדר
יד ד
ו) ז)
דתנן במסכת שבועות כ) היו חמשה
הותר הראשון הותרו כולן שכולן
שהותר מכללו הותר כולו כיצד אמר
ג
תובעין אותו וכו' ר"ש אומר לעולם
היו תלויין בראשון: הותר האחרון
ח)
קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן
אינו חייב עד שיאמר לכל אחד ואחד
האחרון מותר וכולן אסורין.
טו ה
ט)
הותרו כולן שאיני נהנה לזה ולזה הותר
י) כ)
שבועה לא לך ונמצא בכולן לשקר
שהראשונים אינם תלויין בו: שאני
❖
ל)
הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון
אבל אמר שבועה לא לך ולא לך
נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין
אינו חייב אלא אחת להכי נמי מתני'
פתח לכל אחד. דכל חד וחד הוי
טז ו
מותר וכולן אסורין (הותר האמצעי הימנו
נדר באפי נפשיה: גמ' מאן תנא.
היכא דאמר קונם שאיני נהנה
תורה אור השלם
ולמטה מותר הימנו ולמעלה אסור) שאני
לכולכם והותר באחד הותר בכולן:
דמדקתני לזה קרבן ולזה קרבן
❖
1. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל
נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח
ותיפוק לי דאין רע. אמאי קא
צריכין פתח לכל אחד ואחד אלמא
שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם
לכל אחד ואחד קונם יין שאני טועם
ד
דלעולם לא הוי פרטא אלא כי מדכר
מהדר תנא דהיכא דאמרו לו והלא
שָׁנִי עִם עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה
שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן
עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:
מוסף רש"י
קרבן אכל חד וחד הא לאו הכי
המיושן יפה למעיים דלא הוי נדר
❖
שמואל ב א כד
יפה למעיים הותר במיושן ולא במיושן
לא שנא אמר לזה ולזה בוי"ו או לזה
דמשמע דוקא יפה דאי לא הוי לא
פותחין בימים טובים
ובשבתות.
בלבד הותר אלא בכל היין קונם בצל
לזה בלא וי"ו כללא הוי ומאן תנא
רע ולא יפה לא הותר ותיפוק ליה דלא
הגהות הב"ח
אמר רבא ר"ש היא דאמר בפרק
הוי נדר דאינו רע וה"ל נדר בטעות:
שאני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו
ועוד יפה קתני. והכי נמי גבי אשה
(א) במשנה
שבועת הפקדון גבי היו
הלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא
אל (ב) רש"י
(ג) זו לא מפני שהיא כעורה ונעשת
ה' תובעים אותו ואמר לא לך לא
בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים
אינו
(לעיל
יפה אח"כ או שחורה ונעשת
לך דלעולם אינו חייב על כל אחד
חייב (ג) ד"ה
כה:) בראשונה היו
מעשה היה והתירו ר"מ בכל הבצלים:
אומרים.
לבנה אלא נאה ולבנה מעיקרא:
ואחד עד שיאמר שבועה על כל
גמ' הותר האחרון האחרון מותר וכולן
אותן הימים,
מתני' וייפוה. שקישטוה והלבישוה
אחד ואחד הא לאו הכי בין בוי"ו
(שם) הותר
אסורין מאן תנא אמר רבא ר"ש היא
ונראית יפה: גמ' מעשה לסתור.
בין בלא וי"ו כללא הוי: ולענין
כולו. (שם)
דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד:
קונם יין שאני טועם.
הלכה קיימא לן כרבי שמעון דסתם
דרישא קתני אם היא נאה מעיקרא הוי
(ד)
קונם יין שאני טועם וכו': ותיפוק ליה דאין
נדר בטעות אבל אם נעשת נאה ע"י
לן תנא הכא כוותיה ובפרק האיש
והלא
(ברכות נא.)
קישוט כגון הך דר' ישמעאל ה"ל נולד
מקדש נמי סתם לן כוותיה
(ד) ד"ה
רע אמר ר' אבא ועוד יפה קתני: קונם
הכופרי.
(לעיל כו:) הותר
דהוי
ואין פותחין בנולד והדר קא מפיק
במתני' בהתקדשי לי בתמרה זו
בצל שאני טועם שהבצל וכו': ותיפוק ליה
מייתי
בכופרי.
מעשה (הוא) אפי' היכא דנעשת נאה
התקדשי לי בזו ואף על גב דבפרק
דאפילו
דאין רע אמר ר' אבא ועוד יפה קתני:
❖
ע"י קישוט פותחין לו: חסורי מיחסרא
הפקדון גבי שבועה לא לך איכא
(שם) והתירו
מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד
ה
ר"מ בכל הבצלים.
והכי קתני. רבי ישמעאל אומר
סתמא דלא כותיה $ ומה לי חד
בניו אומרים לו אילו היית יודע שלמחר
אפי' כעורה ונעשת נאה ע"י קישוט
סתמא ומה לי תרי סתמי אפ"ה
(שם) עד
גליון הש"ס
אומרין עליך כך היא ווסתו של פלוני
אינו נדר ופותחין לו ומעשה נמי וכו':
כיון דשקלי וטרו אמוראי אליבא
שיאמר שבועה לכל
בר"ן ד"ה ולענין הלכה
אחד ואחד.
שן מגרש את נשיו ועל בנותיך יהו אומרין
דר"ש בסוגיא דקדושין נקטינן כוותיה
כו' ומה לי וכו'.
וכן פסקו ר"ח והרמב"ן ז"ל:
בנות גרושות הן מה ראתה אמן של אלו להתגרש ואמר אילו הייתי
❖
מתני' קונם יין שאני טועם שהיין
יודע שכן לא הייתי נודר ה"ז מותר: קונם שאני נושא את פלונית כעורה
רע למעיים הותר במיושן. בלא פתח
והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה
פירוש הרא"ש
כלל וכן נמי הותר בכופרי בלא
(קדושין מד.)
לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת
לומר שאין מקרעין שטר
פתח כיון דלא נתכוון מעולם למיושן
ארוכה אלא שהנדר טעות ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה
כתובה.
ו
ולכופרי וכבר כתבתי זה בפרק ד'
❖
(לקמן פז:)
והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה אמר לו ר' ישמעאל בני מזו נדרת
נדרים בס"ד: גמ' ותיפוק
אמר לו לאו והתירה ר' ישמעאל באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר
לי דאין רע. ל"ל למימר שהמיושן
בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת ר' ישמעאל היו
יפה למעיים אפי' לא יהא יפה כיון
פי' הרא"ש (המשך)
דלא הוי רע הותר במיושן שהרי
בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר' ישמעאל
הוא תלה נדרו שהיין רע למעיים:
בכינה וכן הוא אומר בשאול בנות ישראל (א) על שאול בכינה:
1
ועוד יפה קתני. חדא דאין רע
גמ' מעשה
לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר
ובהכי שרי ואין צריך לומר כשהוא
אפילו כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה
יפה: מתני' פותחין לאדם בכבוד
מעשה באחד
שנדר מבת אחותו והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו'
עצמו. המדיר את אשתו עד שיגרשנה
תנא
פותחין לו בכבוד עצמו ובכבוד בניו
גמ' הא מני ר"ש
היא.
ולא חיישי' שישקר מתוך הבושה: לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה. דבכי האי גוונא לא שרי לפי שאינו כתולה נדרו בדבר
ותיפוק ליה דאינו רע.
כדפרישית לעיל ואפילו בפתחא נמי לא שרי דנולד הוא אלא שהנדר טעות ואינו צריך היתר חכם: גמ' מעשה לסתור. היאך מביא
מעשה לסתור דבריו דמעיקרא קתני דכעורה ונעשת נאה אסור ובתר הכי קתני מעשה שהתירו ר' ישמעאל: חסורי מיחסרא והכי
מתני' פותחין בשבתות
קתני. אפי' כעורה ונעשית נאה דס"ל דפותחין בנולד ועבד נמי עובדא ואפ"ה לא קיי"ל כוותיה אלא כרבנן דלא שרו אלא בנמצאת נאה:
וימים טובים.
שן
אותם
ומשני חדא ועוד קאמר.
הימים. שהנדר שהותר
מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. מה ראתה אמן
להתגרש.
מקצתו הותר כולו.
קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהם.
אלא שהנדר טעות מעיקרו. ומעשה בר' ישמעאל.
לזה ולזה.
וכן הוא אומר בנות ישראל על גמ' מעשה לסתור.
והתירה ר' ישמעאל.
לזה קרבן ולזה
קרבן.
תוספות
לומר שאין מקרעין כתובה.
ר"ש הוא דאמר.
פותחין לאדם בימים טובים.
ותיפוק ליה דאין רע. ועוד יפה.
בכבוד עצמו ובכבוד אשתו.
נדר שאיני נהנה לזה ולזה.
כעורה והיא נאה מותרין. לא מפני שנעשית לבנה.
שאני
ומעשה.
וייפוה. בכה
נהנה לזה קרבן ולזה קרבן.
ר' ישמעאל.