סו:
ר"ן רבי אליעזר פרק
תשיעי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
שן תותבת. שנפלה שינה והושיבה שן אחר באותו מקום ועומד בכיעור: ועשה לה ר' ישמעאל שן. באותו מקום של (ז) זה משלו והיינו
א א
א)
שייפוה: בכינה. עליו: ימותו כל בני אלמנה. כלומר ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואח"כ ימותו בניה: לא יזוז שמעון ממקומו.
(ח)
ב)
שיטעום תבשילה ולהכי לא רצה לטעום כי היכי דלא לירגלי למידר שלא יהיו קלים בנדרים: האי לזילותא. דרשב"ג קמיכוון וכל כמה
❖
ואי לא לא הוה מותרת דאיהו על דעת כן אמרה כדי לזלזלו: א"ל מירק (ט) לר"ג זילותא רבה
דלא ירקא באנפיה ממש ליכא זילותא
ג) ד)
ה) ו)
היא. דאדם חשוב הוא: (י) מום
❖
מוסף רש"י
יפה שביך. דמשום שהיה בה כ"כ
תנא שן תותבת היתה לה ועשה לה רבי
שן תותבת. שנפלה שינה והושיבה
מומין קאמר לה אם יש בה שום
ומה לעשות שלום בין
ישמעאל שן של זהב משלו כי שכיב רבי
שן אחרת
במקומה: ימותו כל
איש לאשתו.
דבר יפה: שמא ראשה נאה.
הגהות הב"ח
קלל הבעל שימות
בני אלמנה.
ישמעאל פתח עליה ההוא ספדנא הכי בנות
ולכך הדירה שתראהו לו: סגלגל.
(א) גמ'
אמרה
ותהא אשתו אלמנה ועוד קלל בניו
ישראל על ר' ישמעאל בכינה המלבישכן
דומה לאניצי פשתן שראשיהן סגלגלים
תורה שמי שנכתב
שיקראו בני
אלמנה לאחר מיתתו
וכו' ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי
(ב) שם ורקקה
בקדושה.
עגולין: טרוטות. רכות: בלום.
הם: והא האי לזילותא
שימותו גם
ושרייה
את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי
סתום: צוארה שקוט. שראשה מונח
(ג) שם
הוא דאכוון. וכיון שכן לרוק בגופו
יהודה ולר"ש ר' יהודה טעים אמר ק"ו
מאניה (ד) שם
(סוכה נג:)
בין כתיפותיה: אמר להן יפה אתם
של רבן שמעון בן גמליאל נתכוון:
ימחה על המים.
מאום
קורים אותה לכלוכית שהיא מלוכלכת
ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה
(ה) שם
על מנת שתראי מום יפה שביך.
במומין. זה השם יפה לה והיינו
תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה
אסרה בהנאתו אם תוכל להראות
ודאי מום יפה שבה ועל דעת
(כ)
על המים המאררים בספק ואני על אחת
(ו) שם טלפחי
שום
דבר נאה בה לר' ישמעאל
(מכות יא. וכעי"ז
כן הדירה שתודיעני אותו דבר יפה
(ז) רש"י
כמה וכמה ר"ש לא טעים אמר ימותו כל
חולין קמא.)
ברבי
יוסי. מום כמו מאום כדכתיב
דשמה יפה לה ששמה לכלוכית
זהב
הדרן עלך רבי אליעזר
בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו (א) ועוד
ובכפי
דבק מאום
(ח) ד"ה
ואיהי נמי מלוכלכת. ע"א יפה
נערה המאורסה אביה
כי היכי דלא לתרגלי למינדר ההוא דאמר
והוא
כמו מאומה. ושרייה שלא
אתם קורין אותה לכלוכית שהיא
ואל (ט) ד"ה
ובעלה מפירין נדריה.
מצא שום דבר נאה. ואית דגרסי
לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתרוקי
מלוכלכת במומין דכיון דאין בה
לרשב"ג על
❖
מאניה רבתה
(כתובות לט.)
עד שתראי מום יפה כלומר שתהא
בו ברשב"ג אתת (ב) ורקק אלבושיה א"ל
דבר יפה להראות ודאי על דעת כן
(י) ד"ה מאום
אסורה עד שתראה היא דבר
הדירה בעלה שהיה יודע שאין בה
רב אחא מדפתי לרבינא והא האי לזילותא
(כ) ד"ה
נאה בגופה לר' ישמעאל וכשראה
דבר יפה ואין יכולה להראות והואיל
מאום
קא מיכוין א"ל מירק על (ג) מני דרשב"ג
פירוש הרא"ש
(ל) ד"ה
ר' ישמעאל ששמה נאה לה התירה:
ואין בה שום דבר יפה נמצא שאין
זילותא רבתא היא ההוא דאמר לה לדביתהו
שן תותבת היתה לה.
תרי
הנדר חל עליה: בשילי לי תרי טלפי.
סגלגל. עגול: טרוטות. עגולות:
(מ) ד"ה
קונם שאי את נהנית לי עד שתראי (ד) מום
כאתמול
שני רגלי בהמה ובישלה ב' עדשים
בלום. סתום כמו אוצר בלום
יפה שביך לר' ישמעאל בר' יוסי אמר
ימותו כל בני
תבשל
שלא היתה מכרת בלשונות שלהם
: כפולות.
(נ) ד"ה
אלמנה.
להם שמא ראשה נאה אמרו לו סגלגל
בא"י לא היו טוענין כך. ואית
גדולות: שקוט. קצר כדתנן
אבטיחים מתרגמינן
שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן
בוצינייא ואייתית ליה
דגרסי בשילי טלופחי כלומר
(ל)
(ה)
בבכורות צוארו שקוט:
ואל יזוז שמעון
תרי
שמא עיניה נאות טרוטות הן שמא אזניה
מעט עדשים שכן אדם נוהג לומר
צבה. נפוח: בוציני. תרגום
(ס) רש"י
ממקומו.
ואיהי סברה דשתי עדשים קאמר
נאות כפולות הן שמא חוטמה נאה בלום
דכתיב
של אבטיחים : שרגי. נרות
בנעוריה בית אביה
לה ובשלה לו שתי עדשים בלבד
הוא שמא שפתותיה נאות עבות הן שמא
דמתרגמינן בוציניאד): תברינהו אבבא.
❖
וכדאמרינן
ולא רצתה לשנות על דבריו: ורתח
מתוך שהיה כעוס על מעשיה אמר
עד
צוארה נאה שקוט הוא שמא כריסה נאה
עלה. למחר אמר אי אמינא לה
שתראי מאום שבך.
לה דלתברינהו אדשא והיא חשבה
צבה הוא שמא רגליה נאות רחבות כשל
נמי תרי תעביד לי (מ) כאיתמל
תוספות
שתשברם בראש
בבא בן בוטא:
סגלגל.
אווזא שמא שמה נאה לכלוכית שמה אמר
ואמר לה בשילי לי גריוא מידה גדולה
דומה
האי לזילותא מכוון.
שני בנים כבבא. כנגד תרין שרגי.
להן יפה קורין אותה לכלוכית שהיא
דסבר כי היכי דתטרח עלה דמילתא
לאניצי פשתן.
ואייתי הכא האי עובדא לאשמועינן
טרוטות.
עד
מלוכלכת במומין ושרייה ההוא בר בבל
ולא תבשיל אלא כדי סעודה:
בלום.
שתראי מום יפה.
חסידותיה דבבא בן בוטא כי היכי
תרי בוציני. לשון (נ) שני שרגי שני
דסליק לארעא דישראל נסיב איתתא אמר
כפולות.
דאייתי הכא עובדא דרבן שמעון בן
מנורות דתרוייהו נקראו בוציני בלשון
לה בשילי לי תרי טלפי בשילה ליה תרי
גמליאל ודרבי ישמעאל:
שקוט.
סגלגל.
ארמי: תברינהו על רישא דבבא.
(ו) טלפי רתח עלה למחר אמר לה בשילי
טרוטות.
על ראש הפתח ומחמת כעס אמר
יפה אתם הדרן עלך רבי אליעזר
כפולות.
לי גריוא בשילה ליה גריוא אמר לה זילי
קוראין אותה לכלוכית.
בלום. שקוט.
לה ואיהי סברה דקאמר לה למיתבר
נערה המאורסה אביה ובעלה
אייתי לי תרי בוציני אזלת ואייתי ליה תרי
יתהון על רישא דבבא בן בוטא
ושרייה.
עבה.
שרגי אמר לה זילי תברי יתהון על רישא
מפירין נדריה. אפילו
דהוה יתיב תמן:
ושרייה.
נדרים שנדרה בעודה פנויה דארוס
דבבא הוה יתיב בבא בן בוטא אבבא וקא
בשילי לי תרין
הדרן עלך רבי אליעזר בוציני.
טלפחין.
מיפר בקודמין בשותפותיה דאב
דאין דינא אזלת ותברת יתהון על רישיה
שרגי.
נערה המאורסה אביה ובעלה
כדאיתא בגמ'ה). ונערה דנקט לאפוקי
אמר לה מה הדין דעבדת אמרה ליה כך
תברינהו אבבא.
בוגרת שאין לאביה רשות בה ואינו
מפירין נדריה. ולהכי נקט
ציוני בעלי אמר את עשית רצון בעליך
נערה דדוקא נערה שהיא ברשות
מיפר נדריה וארוס נמי בלא
אמר לה בשילי לי גריוא.
המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא:
אביה (ס) כדאמרי' נמי במס' כתובותג)
שותפותיה דאב לא מצי מיפר אבל
אייתי לי
הדרן עלך רבי אליעזר
בוציני.
שני
האב זכאי בקדושי בתו ובמעשה ידיה
ה"ה נמי דבת י"א שנה שנדריה
בנים.
ובמציאתה ובהפרת נדריה בזמן
נבדקיםו) דאב וארוס מפירין נדריה:
הדרן עלך רבי אליעזר
הפר נערה המאורס' אביה ובעלה מפירין נדריה
שהיא נערה ומפיק לה מהאי קרא:
נערה המאורסה אביה
תרתין שרגין.
א
ובעלה מפירין
הפר
הפר
נדריה.
תברי יתהון על
בבא. שני בנים כבבא.
הדרן עלך רבי אליעזר
אביה ובעלה מפירין נדריה.
נערה המאורסה.