סז: ר"ן נערה
המאורסה פרק עשירי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ולאו ממילא. דלעולם אם היו תהיה אתי לנערה המאורסה דאי
דכיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה הלכך נימא דבנשואה בעלה
ד א
א)
ב) ג)
לחודיה ליפר ובארוסה אב לחודיה ליפר דהא בארוסין לא נפקא
כדקאמרת דתרוייהו בנשואה למה לי לא לכתוב אלא בית אישה
(ד)
❖
לחודיה וממילא שמעת מינה דאינו מיפר בקודמין דמשמע אם בית
מרשות אב. ומהדר ליה דליכא לאוקמה בנשואה דבנשואה כתיב
❖
אישה נדרה ולא מה שנדרה קודם לכן ואם היו תהיה למה לי
קרא אחרינא אם בית אישה נדרה ותרי קראי למה לי וכדסליק
שדייה לארוסה שהבעל והאב מפירין
אדעתיה מעיקרא אלא דהש"ס מפרש
תורה אור השלם
תוספות מילתיה קימעא קימעא: ב) ואימא
נדריה: ואיבעית אימא. להכי לא מצית
ולאו ממילא שמעת
מינה איבעית
(א)
1. וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיְיָ
תרווייהו בנשואה. אבל בארוסה לא
לאוקומא להאי קרא ואם היו תהיה
איבעית אימא.
אימא דהויה קדושין משמע אימא אב
וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ
במדבר ל ד
בִּנְעֻרֶיהָ:
צריך בעל כלל. וכ"ת תרי קראי למה
אלא בארוסה דכתיב לשון הויה
לחודיה מיפר א"כ ואסרה איסר בית
2. וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה
1
לי לומר שאין הבעל מיפר בקודמין
דמשמע קידושין כדאמרינן במסכת
אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ
אביה יניא אותה למה לי השתא י"ל
❖
ויצאה והיתה מקיש
ולהכי הדר וכתב ואם בית אישה
קידושין
בִּשְׁבֻעָה: במדבר ל יא
במקום ארוס מיפר אב לחודיה שלא במקום
אימא.
הויה ליציאה: ואימא. להכי (ה)
נדרה לאשמועינן שאין הבעל מיפר
ארוס מיבעיא אימא אב ליבעי ארוס וארוס
סמוך הכתוב כי הניא אביה אותה
נדרים שקדמו לה קודם שנשאה:
אם כן
הגהות הב"ח
לחודיה מיפר וכי תימא אב דכתב רחמנא
ואסרה איסר דכתיב גבי
הא ממילא שמעת מינה. דבאם בית
ואם היו תהיה לאיש לומר דאב מיפר
(א) גמ' ואיבעית
פנויה למה לי השתא י"ל
למה לי מיבעי ליה דאי הקים הקים א"כ (ב)
אישה לחודיה סגי דמשמע מיניה
לחודיה לבתו ארוסה בלא הארוס:
במקום ארוס מיפר כו'.
הויה
א"כ ואסרה איסר. דאתא לאשמועינן
דבעל מיפר ושאינו מיפר בקודמין:
בית אישה נדרה למאי כתב ק"ו ומה במקום
ואימא
או ארוס לחודיה מיפר
דאב מיפר בזמן שהיא ברשותיה
ואיבעית אימא הויה קדושין משמע.
אב ארוס מיפר לחודיה שלא במקום אב
בבית
הלכך על כרחיך לא מצית אמרת
(ו) שהיא נערה למה לי למכתב
הניא אביה
מיבעיא (ג) אימא אם בית אישה נדרה לומר
2
דבארוסה אב לחודיה מיפר דהויה
ממילא שמעינן דודאי מיפר דהשתא
שאין הבעל מיפר בקודמין ומיניה ארוס מיפר
א
(ב) שם ואם
במקום ארוס שיש לו לארוס רשות
קדושין משמע אלמא בנערה המאורסה
(ג) שם ואימא
ואימא אב ליבעי ארוס
בקודמין אלא לאו משום שותפותיה דאב
בה האב מיפר לחודיה שלא במקום
צריך בעל ולא סגי באב לחודיה. וכ"ת
ואם (ד) רש"י
וארוס לחודיה מיפר.
דבי
ארוס מיבעיא דאב מיפר לחודיה אלא
נהי דהויה קדושין משמע נשואין נמי
ואם נדרה
ודאי להכי אתא קרא לומר דהאב מיפר עם הארוס: ואימא אב
משמע דהא ביבמות אמרינן דכהן מיטמא לאחותו ארוסה
ליבעי ארוס. שאינו יכול להפר בלא ארוס כדקאמרת אבל ארוס
ומוקמי קרא דולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאישג)
(ה) ד"ה סמך
מיפר לחודיה בלא אב: וכי תימא. אב דסמיך רחמנא (ז) לאם
בשנשאת אלמא הויה נמי נשואין משמע וכיון שכן נימא דבין בקדושין
לואם
(ו) ד"ה
בין בנשואין אביה ובעלה מפירין נדריה ליתא דפשיטא לן דכיון שנשאת
היו תהיה לו למה לי דדרשת לנערה דאביה ובעלה מפירין נדריה:
כשהיא (ז) ד"ה
מיבעי ליה דאם (ח) הקים. שיש לו לאב בכך רשות בה דאם
שוב אין לאביה רשות בה ועוד דהא כתיב ואם בית אישה נדרה
מיבעי ליה דאם
הקם הקים.
לואם לאיש
הקים נדריה אין הארוס יכול שוב להפר אבל בלא הקמת אב מיפר
דאלמא בעל מיפר לחודיה: אימא אב לחודיה ליפר. נ"ל דאב
(ח) ד"ה
בעל לחודיה: אם כן. דארוס לחודיה מיפר לא איצטריך לן קרא
לחודיה ליפר הוא דקשיא ליה דכיון דלא יצתה מרשות האב כדכתיבנא
הקים
למימר דבעל מיפר נדרי אשתו דמק"ו הוא דנפקא מה אם בעודה
לעיל בדין הוא דמצי מיפר אבל ארוס לא וסמיכותא דואם היו תהיה
(ט) ד"ה
ואם
ארוסה שרשות שניהן בה מצי למיפר ארוס לחודיה כשנשאת שאין
היינו לומר דארוס בעי אב וארוס דכתב רחמנא לומר שאם הקים הוקם
(י) ד"ה
לאב רשות בה מיבעיא דמיפר בעל לחודיה אלא מדאיצטריך קרא
כדאמרי' בסמוך עליה דאב. ואע"ג דכתיב עליה דאם היו תהיה לאיש
מהא דבמה
למכתב ואם בית אישה נדרה שמע מינה דארוס במקום אב אינו
וכו' ואם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר את נדרה וכו' לאו למימרא
❖
מיפר לחודיה: ואימא. לעולם דארוס מיפר לחודיה ודקאמרת
דהפרתו תועיל כלל אלא שאם לא הפר ביום שמעו נמצא שהקים דלהכי
א"כ (ט) בית אישה נדרה למה לי לומר לך שאין הבעל מיפר בקודמין:
בלחוד הוא דאוקמה ברשותא דארוס ולאו למידי אחרינא דכיון דלא יצתה
ומיניה. כלומר (י) מיהא דאמרת דאיצטריך קרא להכי מיניה איכא
מרשות אב אין לך לזכות בארוס אלא בפחות שבשיעורין: ומהדר ליה
פירוש הרא"ש
א"כ ואסרה אסר בבית אביה למה לי. כלומר אמאי טרח קרא לאשמועי'
למישמע נמי דלאו ארוס לחודיה מיפר דהשתא ומה בעל לאחר שנישאת
ממילא שמעת מינה.
דבעודה פנויה מיפר אב לאשמועי' הכי בתר קרא דואם היו תהיה ואנא
לו אינו מיפר בקודמין במה שנדרה כשהיא ארוסה לו אינו יכול להפר
אימא אם בית
עכשיו כשנכנסה כולה ברשותו: ארוס מיפר בקודמין. בתמיה. בזמן
אמינא במקום ארוס אב מיפר לחודיה שלא במקום ארוס מיבעיא: אימא
אישה נדרה לומר שאין
הבעל מיפר בקודמין.
אב בעי ארוס אבל ארוס לחודיה ליפר. מכי חזא דמאי דסליק אדעתיה
שהיא ארוסה ולא נכנסה ברשותו היכי מצי מיפר לחודיה בהני נדרים
שנדרה כשהיתה ארוסה: אלא לאו. האי דארוס מיפר: משום
מעיקרא דנערה המאורסה לא יצתה כלל מרשות אב ליתיה דעל כרחין
ומינה.
שותפותיה דאב. דמיפר בהדיה אבל ארוס לחודיה ודאי לא מצי מיפר:
כשנתארסה אב לחודיה לא מצי מיפר מפיך ליה לפרכיה דכיון שכן
אדרבה משמעותא דקראי דארוס עיקר ואב טפל לו דכיון דטרח
בין
רחמנא לאשמועינן דאב מיפר קודם שנתארסה מכלל דלאחר שנתארסה נפקא לה מרשותיה וכיון דכתב קרא בהדיא דארוס מיפר משמע
דלחודיה מיפר ושותפותיה דאב דליתיה אלא משום וי"ו מוסיף על ענין ראשון מסתייך אי מוקמת ליה לומר שאם הקים הוקם דודאי פשטיה דקרא
משמע דארוס לחודיה ליפר אלא דלא מצינן למימר דלא שייך אב בנדרי ארוסה אלא ארוס דאי הכי הפרת אב דכתב רחמנא למה לי וכיון שכן כל
היכא דמוקמת ליה לאב במידי סגי לן ונוקמיה הכי לאם הקים הוקם. ומהדרי' א"כ אם בית אישה נדרה למה לי ק"ו. ולא מצי אמר דלהכי כתביה
לומר שאם הקים אב לאחר שנשאת לא הוקם דלהא ל"צ קרא דפשיטא לן שכיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה ולא מצית נמי למימר דלהכי
כתביה דאי לא הוה אמינא דבארוס אפי' הקים אב לא הוקם דלא מצי למימר דכיון דלא יצתה עדיין מרשות אב ומדינא הוה לן למימר דאב לחודיה
מצי מיפר אי לאו פירכא דא"כ ואסרה בבית אביה למה לי לית לן לגרועי הניאה דאב אלא אמאי דמוכחא לן האי פירכא אבל לענין אם הקים
הוקם דלא מוכחא לן לא: אימא אם בית אישה נדרה לומר שאין הבעל מיפר בקודמין. ולמיעוטא הוא דאיצטריך: ומיניה. כלומר ממאי
דאמרת דבעל אינו מיפר בקודמין שמעינן שאין ארוס מיפר אלא בשותפותיה דאב דהא ארוס מיפר בקודמין כדמשמע מונדריה עליה נדריה
שהיו עליה כבר והיכי אפשר דארוס מיפר ולא בעל לאו משום שותפותיה דאב דמפר בכולהו דגבי אב ליכא קודמין. כנ"ל פירושא דשמעתא:
דבי
הויה בקדושין משמע. אימא אב לחודיה מפר.
א"כ ואסרה איסר בבית אביה למה לי. אימא אב
ליבעי ארוס. וכ"ת אב דכתב רחמנא למה לי.
נפקא מיניה בתערובתן. ואם בית אישה נדרה למאי כתביה.
ואימא לעולם ארוס לחודיה מיפר.
ומיניה.