המאורסה
פרק עשירי נדרים ר"ן סט.
רש"י נערה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שמע אביה והפר לה. בו ביום ולא הספיק הבעל לשמוע שיפר לה
שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת חוזר
ט א מיי' פי"א מהלכות
א) לקמן עא., ב) לקמן
עט., ג) [לעיל יח. שבועות
נדרים הלכה יט סמג
עד שמת חוזר ומיפר חלקו של בעל ואין צריך להפר חלקו הואיל
האב ומפר חלקו של בעל. האי דקתני חוזר לא שיחזור להפר
(א)
כז:], ד) [במדבר ל],
לאוין רמב טוש"ע י"ד
וכבר הפר: ב"ה אומרים אין יכול להפר. חלקו של בעל בלבד אא"כ
מה שהפר כבר דהיינו חלקו של אב אלא להכי תני חוזר משום שכבר
ה) [ע"ש היטיב ובר"ן איתא
סימן רלד סעיף טז:
י ב [מיי' שם הל' ט]
הפר חלקו ועכשיו חוזר ומיפר חלקו של בעל ובהכי סגי ואין צריך
חוזר ומיפר חלקו עמו משום דסבירא להו מקליש (ב) היכא דהפר חד
על נכון וכן ברש"י שכתבו
❖
טוש"ע שם סעיף ה:
מרבא דלעיל יח.],
שיחזור ויפר חלק עצמו משום דכיון
בלא חבריה ואכתי הוי הנדר שלם אלא
יא ג מיי' שם פי"ג הל' כ
דאיהו לא מת אע"ג דמית ליה בעל
שאין איסורא חמור כבתחלה וכיון
שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל
טוש"ע שם סעיף מט:
יב ד מיי' שם הלכה כב
לא בטלה הפרה דאב: אמר רבי
דאכתי הנדר שלם הוא מיבעי ליה
לשמוע עד שמת חוזר האב ומפר חלקו של
הגהות הב"ח
❖
טוש"ע שם סעיף נ:
נתן הן הן דברי ב"ש. דקסברי דיכול
לבטל חלקו וחלק הבעל דנתרוקנה
בעל א"ר נתן הן הן דברי ב"ש ב"ה אומרים
(א) רש"י ד"ה שמע אביה
א)
רשותו לו: ובית שמאי סברי מיגז קא
האב להפר בכי האי גוונא ובהפרת
וכו' חוזר האב ומיפר
א אין יכול להפר ש"מ לב"ש מיגז גייז לב"ה
חלקו: (ב) ד"ה ב"ה
גייז. כי קדם האב והפר חלקו חתכו
חלקו של בעל בלחוד סגי משום דהפרה
מוסף רש"י
מקלש קליש ש"מ בעי רבא יש שאלה
אומרים וכו' מקליש קליש
ב
לשנים ונתבטל חציו ועדיין חציו קיים
דאב כיון דלא מת לא אבטילא לה:
ב"ה אומרים אין יכול
היכא דהפר וכו' שאין
בהקם או אין שאלה בהקם א] את"ל יש שאלה
וכשמיפר עכשיו חלקו של בעל הוי
אבל בה"א אין יכול להפר כלל.
איסור חמור כצ"ל והד"א
להפר. אין הפרת חלק
בהקם יש שאלה בהפר או אין שאלה בהפר
עם ד"ה וב"ש וד"ה ש"מ:
הבעל כלום אלא אם
שלו מופר: ש"מ. דתנאי היא ומקלש
ואפי' חוזר ומפר חלקו וחלק הבעל.
(ג) ד"ה יש שאלה וכו' והוי
כן חוזר ומפר חלקו
קליש כבית הלל: יש שאלה בהקם.
ת"ש דא"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין
וקא יהבינן טעמא משום דלב"ש מיגז
ב)
ג
או לא הס"ד ונ"ב
. יש שאלה
מופר
(מאירי בשמו)
גייז כשהפר האב תחלה הפר חלקו
שאם קיימו לה נדרה האב והארוס
נשאלין על ההפר בעי רבה קיים ליכי קיים
בהקם. נערה המאורסה
ע"ל סוף הפרק פי' בע"א
ע"ש דף עט: (ד) ד"ה
ששתי רשויות עליה וקיים
בלבד וחלק הבעל לא נגרע כלל אלא
ונשאלו על הקמתן מהו מי יש שאלה
ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו ת"ש
האחד את נדרה והשני
ע"א יש וכו' לומר לה
ויכולין להפר לה או לא: יש שאלה
עדיין הוא קיים לגמרי וחשוב הוא
תו בהפר או אין שאלה:
ג) דאמר רבא ד אם נשאל על הראשונה שניה
נשאל על נדרה שנעשה
בהפר. היכא דקיים האחד והיפר
להורישו לאב ולב"ה מקלש קליש
(ה) ד"ה ואין נשאלין וכו'
שליח לחרטתה שבטל הנדר
חלה עליו בעי רבה קיים ליכי ומופר ליכי
אין נשאל על הקמתו
ואין הקמת חברו כלום,
כשהפר האב חלקו נגרע חלקו של
האחד יכול האחר לשאול על הקמתו
אלא או כולו בקיום או
אבל אם הפר האחד והשני
ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה מהו
בעל ואינו חשוב להורישו לאב דכיון
במקום שהפר כבר השני והוי מופר (ג):
כולו (בהפרה) תז"מ ונ"ב
נשאל על נדרה אין זה
תא
ענין אחר יש שאלה בהפר. כלו' את"ל
דאב אכתי איתיה הפרה דידיה לא
ס"א בשאלה: (ו) ד"ה
כלום, שאין הנדר ניתר
חציו בהפרה וחציו בשאלה
ע"א יש שאלה בהיקם וכו'
בטלה לה ואכתי נדרא בקלישותיה קאי וכיון דקליש ליה חלקו של בעל
יש שאלה בהקם מי הוי מופר הנדר באותה שאלה דהקמה דאין
(שם, עי"ש). נשאלין על
עליו לחכם והתירו החכם
לא מצי מפר אב. מיהו הני מילי בשלא נתארסה לאחר אבל נתארסה
צריך לומר לה (ד) בהפרתו או אין שאלה בהפר דלא הוי מופר אא"כ
מאי מי אמרינן דכיון וכו'
ההקם. שאם קיים לה
לאחר בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כדתניא לקמן (דף
מפר לה בעל או האב לאחר שנשאל דבאותה שאלה דהקמה לא הוי
מצי מיפר או לא הס"ד:
לנערה המאורסה אביה או
(ז) ד"ה ת"ש דאמר וכו'
בעלה והלך השני ונשאל לה
מופר לה: ת"ש נשאלין על ההקם. ללישנא קמא נשאלין על ההקם
עא.) וכמו שנפרש עלה דההיא בס"ד. הדין הוא פירושא דהאי שמעתא
מותרין אהא דתנן שבועה
על נדרה של זו ואח"כ הלך
ומותרין להפר לה: ואין נשאלין על ההפר. דהיכא דקיים אחד והפר
דסמכא דעתין עילויה וחזינא לרבנן טובא מילי דלא נהירי ולא
❖
שלא וכו' ואמר רבא:
זה שקיים ונשאל על הקמתו
(לקמן עט.). ואין נשאלין
ברירי לן ולא חיישינא למכתבינהו: בעי רבה יש שאלה בהקם.
אחד אין נשאל אלא או כולו בשאלה או כולו בהפרה בעינן.
(ה)
על ההפר. אם הפר לה
אם קיים הנדר ונשאל בו ביום על ההקם מי מצי מפר בו ביום או
וללישנא בתרא נשאלין על ההקם ומותרין להפר לה אח"כ ואין נשאלין
אחד מהן והלך חברו ונשאל
גליון הש"ס
לא אבל למחר פשיטא דלא מצי מפר דלא גרע משתיקה: ואת"ל
על ההפר דאין הנדר מופר במה שמתיר החכם לבטל ההקמה אא"כ
לחכם על חלקו, אין זה
בר"ן ד"ה בעי רבה וכו'
שאלה, לפי שאין נשאלין
מיפר לה בעל או אב לאח"כ: ע"א יש שאלה בהקם. שקיים לה הבעל
יש שאלה בהקם יש שאלה בהפר או אין שאלה. נראה בעיני דאף
על נדר שאינו נדר כגון
דאיתקושי איתקוש. עיין
או האב הנדר ואח"כ הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם (ו) מי
על גב דבהפר לא שייך שאלה דבשלמא הקם כעין נדרא הוא אבל
זה שמופר במקצת הוי נדר
בר"ן לקמן דף פו ע"ב
❖
❖
אמרינן דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו ולא הוי שאלה
הפרה לא אפילו הכי מבעיא לן אי יש שאלה בהפר משום דהפרה
ד"ה למימרא:
ואינו נדר (שם).
מעליא או דלמא כיון שהתירו חכם בטלה הקמתו וביטל הנדר: את"ל
והקמה איתקוש להדדי וכדאמרי' לקמן (עו:) שאני הכא דאמר קראד) אישה
יש שאלה בהקם יש (לה) שאלה בהפר. כלומר במקום הפר שאם
יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל
הגהות מהר"ב
תוספות
שמע את נדרה ולא רצה להפר אלא הלך ונשאל בו ביום על אותו
הקם לא בא לכלל הפר ומשום הכי בעי את"ל דיש שאלה בהקם
רנשבורג
אמר רבי נתן הן דברי
נדר לחכם מאי מי אמרינן הואיל אם היא הולכת לחכם ונשאלת לו
בהפר מהו מי אמרינן נהי דלא שייכא ביה שאלה אפילו הכי אמרינן
א] גמ' יש שאלה בהקם או
ב"ש. אהך סיפא קאי
שיהא מתירה דהא לדברי הכל אם נשאלת לחכם יכול להתיר לה
דיש שאלה $דאיתקושי איתקוש או דלמא למילתא דהפרה דלא חזיא
ובה"א אינו יכול להפר
אין שאלה בהקם. נ"ב
הכא נמי אם נשאל האב לחכם על נדר בתו יהא מותר הואיל ואי
ליה לא איתקוש. ומסקינן מדרבי יוחנן דלענין שאלה לא איתקוש:
האב ש"מ לב"ש מיגז גייז
עמ"ש על הגליון לעיל דף
❖
אב שמיפר חלקו וחלק
סז ע"א ודו"ק:
בעי מצי מיפר: ת"ש דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם. באותו
בעי רבה קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו.
הבעל כדקאי הלכך הוריש
ענין שפירשתי ואין נשאלין על ההפר כמו כן: קיים ליכי קיים ליכי.
מי אמרינן כיון דבעידנא דאפיק הקמה שניה מפומיה לא חיילא תו
לאב וב"ה סברי מיקלש
תרי זימני ונשאל על הקמה ראשונה וביטלה: מהו. כלומר הקמה
לא חיילא או דלמא נהי דבההיא שעתא לא חיילא היינו משום
קליש בהפרה דאב ונדר
פירוש הרא"ש
גרוע הוא הלכך אין יכול
שניה דלא נשאל עליה בטלה באותה שאלה אי לא: ת"ש דאמר רבא.
דבההיא שעתא איתא להקמה קמייתא דלא שבקה ליה לבתרייתא
שמע אביה והפר לה
הבעל להורישו לאב דהכי
למיחל אבל כי איתשיל אקמייתא משכחא בתרייתא רווחא וחיילא:
בפ' ואלו מותרין (לעיל יח.) (ז) שבועה שלא אוכל שבועה כו' דאמר
ולא הספיק הבעל לשמוע
נמי מיגז גייז לא יצאו
לבעל וי"מ דב"ה פליגי
עד שמת חוזר האב
רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו ה"נ אם נשאל על הקמה
ת"ש דאמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו. לעיל
ומפר חלקו של בעל. הך
נמי ארישא דהפר הבעל
ראשונה שניה חלה עליו: אמר קיים ליכי והדר אמר מופר ליכי.
בפרק ואלו מותרין (דף יח.) אמר רבא אמתניתין דשבועה שלא
לא שמעינן מרישא דכיון
ומת דאמר דמפר וב"ה
אוכל שבועה שלא אוכל. והכא נמי כי מתשיל אהקמה קמייתא שניה
בתוך כדי דבור ובלשון הזה אמר בתוך כדי דבור ראשון ולא תיחול
דהפר האב בחיי הבעל
אומרים אינו יכול להפר
ולא הותרה באותה הפרה
כיון דהפר בעל מיקלש
הקמה אא"כ חלה הפרה מהו מי ביטל ההקמה וקיים ההפרה אי לא:
חלה עליו: בעי רבה קיים ליכי ומופר ליכי ולא תיחול הקמה אלא
שוב לא תועיל הפרתו דלא
קליש [ונתגרע] הנדר ולא
אם כן חלה הפרה מהו. חזינא בהך בעיא ובמאי דפשטינן בה
ת"ש
מצינו שתי הפרות באיש
יועיל להתבטל ע"י הפרה
לקמאי ז"ל מילי דלא נהירי ומשום הכי מפרשנא בה מאי דאיתחזי לי. לרבה פשיטא ליה דהקמה לא חיילא דממ"נ אי הפרה חיילא הקמה
אחד קמ"ל: הן הן דברי
דאב גרידא ולב"ש מיגז גייז
ב"ש. דסבירא להו מיגז
ונשאר נדר חשוב ומועיל
לא חיילא דנהי דלקמן (דף ע.) מספקא לן קיים ליכי שעה ומופר ליכי שעה אי חיילי תרוייהו או לא שאני התם שנתן קצבה להקמה והפרה
גייז וכשהפר האב נשאר
לבטלו הפרה דאב ויכול
אבל להיות דלא פליגי ברישא
חלק הבעל שלם באיסורו
וזכה בו האב ומפר חלקו של בעל: אבל ב"ה סברי מקליש קליש. וכיון דלא אפשר דנשאר חלק הבעל שלם אין בו כדי
משום דהפרת הבעל נתבטל לפי שאינו קיים בשעת הפרת האב אי נמי שבתחלה לא הפר האב מתוך שחלקו קיים יפר לו
להורישו לאב ולא תפסה בה זכיה ואין האב יכול להפר חלק הבעל ואע"ג דנתבטלה הפרת האב כיון שלא הפר הבעל
חלק הבעל: יש שאלה בהקם. אם הקים הבעל ושאל לחכם מהו שיוכל הבעל להפר ובו ביום מיירי דאי ביום של אחריו
לא מועיל השאלה דמוקם [הנדר] לעולם [וכ"ש] כיון דקיים: יש שאלה בהפר. אם נשאל על הפרתו מי אמרינן שהנדר
מ"מ מיד כשהפר האב מקליש קליש חלק הבעל אבל ברישא דברייתא היכא דהפר הבעל ומת דנתרוקנה רשות לאב ומפר
לכל ולא אמרינן מיד שהפר הבעל מקליש קליש חלק האב ושוב אין לו הפרה [כשמת] הבעל דדוקא היכא דמקלש קליש
חזר לאיתנו או לא: ת"ש [דאמר ר"י] נשאלים על ההקם ואין נשאלין על ההפר: בעי רבה קיים ליכי קיים ליכי ונשאל
חלק הבעל על ידי הפרת האב אין האב יכול לזכות בו אבל ברישא שהאב קיים יכול הוא להפר חלקו אף על גב דמקליש
על הקמה ראשונה מהו. מי אמר דיכול להפר לפי דהקמה שניה אינה כלום שהרי לא חלתה על הראשון או דלמא כי
משכחת רווחא חיילא: ת"ש [דאמר רבא אם] נשאל על הראשונה כשנשבע ב' שבועות שלא יאכל ככר זה דשבועה שניה
קליש ואגב זה נמי מפר חלק הבעל: יש שאלה בהקם. אם אמר לה קיים ליכי ונשאל לחכם על הקמתו מהניא ליה הפרה
או לא מי אמרינן הא דכתיב ביה לא יחל דברו ודרשינן אבל אחרים מוחלין לו אבל קיום נדר של אשתו לא או דלמא
לא חלתה מיד ומושבע ועומד מהראשונה שניה חלה עליו דכי משכח רווחא חיילא וה"נ כי משכח רווחא חיילא: קיים
קיום נדר כנדר דמיא: יש שאלה בהפר או לא. מי אמרינן כיון דיש שאלה בהקם הוא הדין נמי בהפר ואם הפר לה
ליכי מופר ליכי ולא תיחול הקמה עד דחיילא הפרה מהו. מי חיילא בתרא או קמא אבל לא מבעיא ליה [אם אמר]
קיים ליכי ומופר ליכי ולא אמר לא תיחול הקמה עד למחר וכו' דהא ודאי הקמה שאמר תחלה חלה ולא הפרה ולא
ונשאל לחכם על הפרתו חזר הנדר לקדמותו או דלמא נהי דיש שאלה להקם היינו משום דקיום נדר כנדר דמי אבל הפרה
אין לה שאלה: קיים ליכי קיים ליכי שני פעמים. ונשאל על הראשונה מהו מי אמרינן השני כמאן דליתיה דמי כי כבר
מיבעי למ"ד תפוס לשון ראשון אלא אפילו לרבי יוסי דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס וחיילי תרוייהו גבי תמורת עולה
נתקיים הנדר על ידי הראשון או דלמא השתא דנשאל על הראשון חל השני וצריך לישאל גם עליו: ת"ש דאמר רבא אם
ותמורת שלמים (תמורה דף כה:) היינו דוקא התם דיכולין לקיים שניהם אף זה אחר זה להביא בדמי חציה עולה וחציה
נשאל על הראשונה שניה חלה עליו. רבא אמרה למילתיה אהא דתנן בפ"ג דשבועות (דף כז:) ה) שבועה שלא אוכל
שלמים אבל הכא דאי אפשר לחול זה אחר זה כיון דחל הראשון לא תחול אחריו שני:
שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת משום דאין שבועה חלה על שבועה ואמר רבא אם נשאל על הראשונה חייב
על השניה משום דשניה מתלא תליא וקיימא ולכי משכחת רווחא חיילא והוא הדין קיים ליכי קיים ליכי דשני חל לכי מתשיל על הראשון: קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא אם כן תחול הפרה מהו. ודאי אם אמר קיים ליכי ומופר
ליכי ולא אמר לא תחול הקמה אלא אם כן תחול הפרה פשיטא דחלה הקמה שאמר בתחלה ושוב לא תחול הפרה ואפילו לרבי יוסי דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס וחלו תרוייהו הני מילי גבי עולה ושלמים דיכולין לחול שניהם אף זה אחר זה
להביא בדמיו עולה ושלמים אבל הכא דאי אפשר לחול זה אחר זה מודה רבי יוסי דאמרינן תפוס לשון ראשון: