המאורסה
פרק עשירי נדרים ר"ן סט.
רש"י נערה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שמע אביה והפר לה. בו ביום ולא הספיק הבעל לשמוע שיפר לה
שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת חוזר
ט א
א) ב)
ג)
עד שמת חוזר ומיפר חלקו של בעל ואין צריך להפר חלקו הואיל
האב ומפר חלקו של בעל. האי דקתני חוזר לא שיחזור להפר
(א)
ד)
וכבר הפר: ב"ה אומרים אין יכול להפר. חלקו של בעל בלבד אא"כ
מה שהפר כבר דהיינו חלקו של אב אלא להכי תני חוזר משום שכבר
ה)
י ב
הפר חלקו ועכשיו חוזר ומיפר חלקו של בעל ובהכי סגי ואין צריך
חוזר ומיפר חלקו עמו משום דסבירא להו מקליש (ב) היכא דהפר חד
❖
שיחזור ויפר חלק עצמו משום דכיון
בלא חבריה ואכתי הוי הנדר שלם אלא
יא ג
דאיהו לא מת אע"ג דמית ליה בעל
שאין איסורא חמור כבתחלה וכיון
שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל
יב ד
לא בטלה הפרה דאב: אמר רבי
דאכתי הנדר שלם הוא מיבעי ליה
לשמוע עד שמת חוזר האב ומפר חלקו של
הגהות הב"ח
❖
נתן הן הן דברי ב"ש. דקסברי דיכול
לבטל חלקו וחלק הבעל דנתרוקנה
בעל א"ר נתן הן הן דברי ב"ש ב"ה אומרים
(א) רש"י
רשותו לו: ובית שמאי סברי מיגז קא
האב להפר בכי האי גוונא ובהפרת
האב
א אין יכול להפר ש"מ לב"ש מיגז גייז לב"ה
(ב) ד"ה
גייז. כי קדם האב והפר חלקו חתכו
חלקו של בעל בלחוד סגי משום דהפרה
מוסף רש"י
מקלש קליש ש"מ בעי רבא יש שאלה
קליש
ב
לשנים ונתבטל חציו ועדיין חציו קיים
דאב כיון דלא מת לא אבטילא לה:
ב"ה אומרים אין יכול
בהקם או אין שאלה בהקם א] את"ל יש שאלה
וכשמיפר עכשיו חלקו של בעל הוי
אבל בה"א אין יכול להפר כלל.
איסור
להפר.
בהקם יש שאלה בהפר או אין שאלה בהפר
שלו מופר: ש"מ. דתנאי היא ומקלש
ואפי' חוזר ומפר חלקו וחלק הבעל.
(ג) ד"ה
קליש כבית הלל: יש שאלה בהקם.
ת"ש דא"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין
וקא יהבינן טעמא משום דלב"ש מיגז
ג
או לא
יש שאלה
(מאירי בשמו)
גייז כשהפר האב תחלה הפר חלקו
שאם קיימו לה נדרה האב והארוס
נשאלין על ההפר בעי רבה קיים ליכי קיים
בהקם.
(ד) ד"ה
בלבד וחלק הבעל לא נגרע כלל אלא
ונשאלו על הקמתן מהו מי יש שאלה
ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו ת"ש
ויכולין להפר לה או לא: יש שאלה
עדיין הוא קיים לגמרי וחשוב הוא
תו בהפר
דאמר רבא ד אם נשאל על הראשונה שניה
בהפר. היכא דקיים האחד והיפר
להורישו לאב ולב"ה מקלש קליש
(ה) ד"ה
חלה עליו בעי רבה קיים ליכי ומופר ליכי
על הקמתו
כשהפר האב חלקו נגרע חלקו של
האחד יכול האחר לשאול על הקמתו
בקיום
ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה מהו
בעל ואינו חשוב להורישו לאב דכיון
במקום שהפר כבר השני והוי מופר (ג):
תא
ענין אחר יש שאלה בהפר. כלו' את"ל
דאב אכתי איתיה הפרה דידיה לא
בשאלה (ו) ד"ה
בטלה לה ואכתי נדרא בקלישותיה קאי וכיון דקליש ליה חלקו של בעל
יש שאלה בהקם מי הוי מופר הנדר באותה שאלה דהקמה דאין
(שם, עי"ש) נשאלין על
לא מצי מפר אב. מיהו הני מילי בשלא נתארסה לאחר אבל נתארסה
צריך לומר לה (ד) בהפרתו או אין שאלה בהפר דלא הוי מופר אא"כ
מאי
ההקם.
לאחר בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כדתניא לקמן
מפר לה בעל או האב לאחר שנשאל דבאותה שאלה דהקמה לא הוי
או לא
(ז) ד"ה
מופר לה: ת"ש נשאלין על ההקם. ללישנא קמא נשאלין על ההקם
וכמו שנפרש עלה דההיא בס"ד. הדין הוא פירושא דהאי שמעתא
אהא דתנן
ומותרין להפר לה: ואין נשאלין על ההפר. דהיכא דקיים אחד והפר
דסמכא דעתין עילויה וחזינא לרבנן טובא מילי דלא נהירי ולא
❖
ואמר
(לקמן עט.) ואין נשאלין
ברירי לן ולא חיישינא למכתבינהו: בעי רבה יש שאלה בהקם.
אחד אין נשאל אלא או כולו בשאלה או כולו בהפרה בעינן.
(ה)
על ההפר.
אם קיים הנדר ונשאל בו ביום על ההקם מי מצי מפר בו ביום או
וללישנא בתרא נשאלין על ההקם ומותרין להפר לה אח"כ ואין נשאלין
גליון הש"ס
לא אבל למחר פשיטא דלא מצי מפר דלא גרע משתיקה: ואת"ל
על ההפר דאין הנדר מופר במה שמתיר החכם לבטל ההקמה אא"כ
בר"ן ד"ה בעי רבה וכו'
מיפר לה בעל או אב לאח"כ: ע"א יש שאלה בהקם. שקיים לה הבעל
יש שאלה בהקם יש שאלה בהפר או אין שאלה. נראה בעיני דאף
דאיתקושי איתקוש.
או האב הנדר ואח"כ הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם (ו) מי
על גב דבהפר לא שייך שאלה דבשלמא הקם כעין נדרא הוא אבל
❖
❖
אמרינן דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו ולא הוי שאלה
הפרה לא אפילו הכי מבעיא לן אי יש שאלה בהפר משום דהפרה
(שם)
מעליא או דלמא כיון שהתירו חכם בטלה הקמתו וביטל הנדר: את"ל
והקמה איתקוש להדדי וכדאמרי' לקמן שאני הכא דאמר קראד) אישה
יש שאלה בהקם יש (לה) שאלה בהפר. כלומר במקום הפר שאם
יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל
הגהות מהר"ב
תוספות
שמע את נדרה ולא רצה להפר אלא הלך ונשאל בו ביום על אותו
הקם לא בא לכלל הפר ומשום הכי בעי את"ל דיש שאלה בהקם
רנשבורג
אמר רבי נתן הן דברי
נדר לחכם מאי מי אמרינן הואיל אם היא הולכת לחכם ונשאלת לו
בהפר מהו מי אמרינן נהי דלא שייכא ביה שאלה אפילו הכי אמרינן
א] גמ'
ב"ש.
שיהא מתירה דהא לדברי הכל אם נשאלת לחכם יכול להתיר לה
דיש שאלה $דאיתקושי איתקוש או דלמא למילתא דהפרה דלא חזיא
הכא נמי אם נשאל האב לחכם על נדר בתו יהא מותר הואיל ואי
ליה לא איתקוש. ומסקינן מדרבי יוחנן דלענין שאלה לא איתקוש:
❖
בעי מצי מיפר: ת"ש דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם. באותו
בעי רבה קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו.
ענין שפירשתי ואין נשאלין על ההפר כמו כן: קיים ליכי קיים ליכי.
מי אמרינן כיון דבעידנא דאפיק הקמה שניה מפומיה לא חיילא תו
תרי זימני ונשאל על הקמה ראשונה וביטלה: מהו. כלומר הקמה
לא חיילא או דלמא נהי דבההיא שעתא לא חיילא היינו משום
פירוש הרא"ש
שניה דלא נשאל עליה בטלה באותה שאלה אי לא: ת"ש דאמר רבא.
דבההיא שעתא איתא להקמה קמייתא דלא שבקה ליה לבתרייתא
שמע אביה והפר לה
למיחל אבל כי איתשיל אקמייתא משכחא בתרייתא רווחא וחיילא:
בפ' ואלו מותרין (ז) שבועה שלא אוכל שבועה כו' דאמר
ולא הספיק הבעל לשמוע
עד שמת חוזר האב
רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו ה"נ אם נשאל על הקמה
ת"ש דאמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו. לעיל
ומפר חלקו של בעל.
ראשונה שניה חלה עליו: אמר קיים ליכי והדר אמר מופר ליכי.
בפרק ואלו מותרין אמר רבא אמתניתין דשבועה שלא
אוכל שבועה שלא אוכל. והכא נמי כי מתשיל אהקמה קמייתא שניה
בתוך כדי דבור ובלשון הזה אמר בתוך כדי דבור ראשון ולא תיחול
הקמה אא"כ חלה הפרה מהו מי ביטל ההקמה וקיים ההפרה אי לא:
חלה עליו: בעי רבה קיים ליכי ומופר ליכי ולא תיחול הקמה אלא
אם כן חלה הפרה מהו. חזינא בהך בעיא ובמאי דפשטינן בה
ת"ש
לקמאי ז"ל מילי דלא נהירי ומשום הכי מפרשנא בה מאי דאיתחזי לי. לרבה פשיטא ליה דהקמה לא חיילא דממ"נ אי הפרה חיילא הקמה
הן הן דברי
ב"ש.
לא חיילא דנהי דלקמן מספקא לן קיים ליכי שעה ומופר ליכי שעה אי חיילי תרוייהו או לא שאני התם שנתן קצבה להקמה והפרה
אבל
אבל ב"ה סברי מקליש קליש.
יש שאלה בהקם.
יש שאלה בהפר.
בעי רבה קיים ליכי קיים ליכי ונשאל
על הקמה ראשונה מהו.
יש שאלה בהקם.
קיים
יש שאלה בהפר או לא.
ליכי מופר ליכי ולא תיחול הקמה עד דחיילא הפרה מהו.
קיים ליכי קיים ליכי שני פעמים.
ת"ש דאמר רבא אם
נשאל על הראשונה שניה חלה עליו. ה)
קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא אם כן תחול הפרה מהו.