סט: ר"ן נערה
המאורסה פרק עשירי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ת"ש. דכי האי גוונא פלוגתא דר"מ ורבנן במסכת תמורה בפ' כיצד
אבל הכא שלא נתן קצבה פשיטא דאי הפרה חיילא הקמה לא חיילא
יג א מיי' פ"ב מהלכות
א) תמורה כה: זבחים ל.
[ב"ק עג:], ב) עירובין
תמורה הלכה ד סמג
מערימין על הבכור: הרי זה תמורת עולה תמורת שלמים כו' דבריו
וכדכתיבנא ואי אמרת דהפרה לא חיילא מינה דהקמה נמי לא חיילא
נ. קדושין נ:, ג) [צ"ל
לאוין שמה:
קיימין. ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים: ואפילו רבי
דהא אתני ואמר דלא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה. הלכך
❖
יד ב מיי' פי"ג מהל'
דמש"ה],
מאיר. לא אמר תפוס לשון ראשון אלא דלא אמר לא תיחול זו אלא
פשיטא ליה לרבה דהקמה לא חיילא אבל בהפרה הוא דמספקא ליה
נדרים הל' כב סמג
לאוין רמב טור ש"ע י"ד
אם כן חלה שניה. ועל מה נחלקו
מי אמרינן כיון דאקדים ואמר קיים
סימן רלד סעיף מג:
מוסף רש"י
באומר (ג) תמורת עולה ותמורת
ליכי ובתר הכי אמר מופר ליכי
תא שמע מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי
טו ג מיי' שם סמג שם
❖
שלמים רבי מאיר סבר דלמא מיהדר
משמע דאתני דתיחול הפרה בתר
הרי זו תמורת עולה
טוש"ע שם סעיף מד:
א) דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים
תמורת שלמים. שהעמיד
הוא דהדר ביה מתמורת עולה ואמר
הקמה ולא תיחול הפרה אא"כ קדמה
הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר ורבי
בהמת חולין אצל שתים,
תמורת שלמים והואיל וכן תפוס
לה הקמה אלא ג)דממ"נ אתני לא תיחול
אחת עולה ואחת שלמים
יוסי אומר אם לכך נתכוין מתחלה הואיל
הגהות הב"ח
א
הקמה אא"כ חלה הפרה ולא אתני
תחלת דבריו והרי היא עולה: ור' יוסי
ואמר הרי זו תמורת עולה
ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו
(א) גמ' ואפילו ר"מ לא
תמורת שלמים, הרי זו
נמי איפכא לא תחול הפרה אלא אם
סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים
קאמר אלא דלא אמר:
תמורת עולה. תפוס לשון
קיימין ואפילו רבי מאיר לא קאמר (א) דלא
כן חלה הקמה משום דכיון דאקדים
הוה אמינא קדושה ואינה קריבה
(ב) שם דאמר רבה כל
ראשון ואין קדושה חלה על
אמר לא תיחול זו אלא אם כן חלה זו אבל
קדושה (זבחים ל.). דברי
שאינו בזה כצ"ל ותיבת
קמ"ל: אבל הכא דקאמר לא תחול
קיים ליכי למופר ליכי סמיך אלישניה
דבר נמחק: (ג) רש"י
ר' מאיר. דאית ליה לר"מ
כו'. ודאי הויא הפרה כי ההוא
הכא דאמר לא תיחול הקמה אלא אם כן
דהקמה חיילא דברישא אדכר לה וליכא
תפוס לשון ראשון
ד"ה ואפילו ר"מ וכו'
(ב"ק
טעמא דתמורה: קיים ומופר ליכי.
דליעכב עלה ואדרבה משום דחייש
חלה הפרה ר"מ נמי מודה דהפרה חלה בעי
באומר הרי זו תמורת
עג: תמורה כה:). הואיל
ב
עולה תמורת שלמים רבי
ואי אפשר לקרות שני
דחיילא הקמה כולי האי עד דלא
ולא אמר ליכי בין קיים למופר מי
רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו ת"ש
שמות כאחד. והוצרך
מאיר סבר מדלא אמר
שבקה רווחא להפרה אתני ואמר
אמרינן כיון דלא אמר קיים ליכי
תמורת עולה ושלמים
דאמר ב) רבה ג כל (ב) דבר שאינו בזה אחר זה
להקדים זה אחר זה (זבחים
דלא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה
ומופר ליכי הויא כמ"ד לא תיחול
ל.). דבריו קיימין.
דלמא מיהדר הוא דהדר
אפי' בבת אחת אינו בעי רבה קיים ליכי היום
וכו' ורבי יוסי סבר אי הוה
וחציה תמורת עולה וחציה
והרי הוא כאילו התנה על שתיהן
הקמה אלא אם כן חלה הפרה דכיון
אמר תמורת כצ"ל והד"א:
תמורת שלמים, ותרעה
מהו מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר
שיחולו הקמה בתחלה ואח"כ הפרה
דלא אמר קיים ליכי גלי אדעתיה
(ד) ד"ה כל שאינו וכו'
עד שתסתאב ותמכר ויביא
ליכי למחר או דלמא הא לא אמר לה
❖
או דלמא נהי דאמר ומופר ליכי בתר
דבהפרה ניחא ליה או דלמא לא שנא
דאף בבת אחת:
בדמי חציה תמורת עולה
ובדמי חציה תמורת שלמים,
את"ל
קיים ליכי לאו דתחול הפרה בתר
וכמ"ד קיים ליכי ומופר ליכי דמי ולא
ובהכי עסקינן שהיו לפניו
תהוי הפרה: ת"ש דאמר רבה. [בקדושין] ואמעשר בהמה קאי: כל
הקמה איכוין אלא משום דא"א לקרות שני שמות כאחד ומיהו האי
עולה ושלמים כשהמיר את
תוספות
שאינו בזה אחר זה. כגון שאם קרא לעשירי עשירי וחזר וקרא לי"א
גברא בהפרה קפיד דתחול דהא אמר דלא בעי דתחול הקמה אא"כ
זו בהן (תמורה כה: וכעי"ז
❖
ת"ש מפלוגתא דר"מ
ב"ק שם וזבחים שם).
חלה הפרה ודעתו היה שיחולו כאחת מיהו משום דקפיד טפי דתיחול
עשירי אינו קדוש וקאמר (ד) אף בבת אחת שאם קרא לשניהן עשירי
ור' יוסי. פי' מפלוגתא
הפרה מהקמה אתני שאם חלות ההקמה מעכב חלות ההפרה דמגלי
סתם אין האחד עשר קדוש. ה"נ כיון דאינו בזה אחר זה שאם אמר לה
דר' יוסי פשטינן בעיין
לכ"ע: תמורת עולה
דעתיה דלא תיחול הקמה אבל אע"ג דחלות הפרה מעכב חלות
עכשיו קיים ליכי ולאחר שעה אמר מופר ליכי אין בהפרתו כלום בבת
פירוש הרא"ש
ותמורת שלמים וכו'
הקמה לא אתני דלא תיחול הפרה הלכך הפרה חיילא הקמה לא
אחת נמי כי אמר קיים ומופר ליכי אין באותה הפרה כלום אע"ג
ת"ש מפלוגתא דר"מ
ואמר רבי יוסי אם
דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי: היום מהו. מי אמרינן כיון
חיילא: ופשטינן לה מפלוגתא דר"מ ורבי יוסי. דאפליגו דומיא דהך
ורבי יוסי. ממחלוקת של
לכך נתכוון מתחלה.
ר"מ ורבי יוסי תפשוט
כיון שבשעת תמורת עולה
גוונא בתמורה בפרק כיצד מערימין (דף כה:) דתנן הרי זו תמורת
דאמר היום כמאן דאמר היום יהא מקויים אבל למחר יהא מופר לה
בעיין כדמפרש: דתנן הרי
היה בדעתו לומר תמורת
והוי מופר: או דלמא הא לא אמר לה. בפירוש מופר ליכי למחר:
עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר רבי יוסי
זו תמורת עולה כו'.
שלמים לאפוקי אם נמלך
אמר משנה היא בפרק כיצד
אומר וכו' ואמרינן עלה בגמרא התם דהכל מודים באומר תחול
כדתניא בסיפא דמילתא
מערימין (דף כה:): הרי
הואיל וא"א לקרות שני
זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון דאפילו רבי יוסי מודה משום דאי אפשר דלבתר דחיילא תמורת עולה תחול תמורת
זו תמורת עולה. דתפוס
שמות בב"א דבריו קיימין
שלמים לא תחול זו אלא אם כן חלתה זו תרוייהו קדשן משום דהתם אפשר לתמורת עולה ותמורת שלמים לחול כאחת דתרעה בהמה
לשון ראשון מדלא קאמר
כגון דאמר בדמי חציה
זו עד שתסתאב ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים לא נחלקו אלא באומר תמורת עולה תמורת שלמים רבי מאיר סבר
תמורת עולה ושלמים: לכך
עולה ובדמי חציה שלמים
נתכוון מתחלה. לאפוקי
ואפילו ר"מ לא אמר אלא
מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה ליה כאומר תחול זו ואחר כך תחול זו ור"י סבר
אם נמלך: דבריו קיימין.
דלא אמר לא תחול זו
דאפשר דמאי דקאמר תמורת עולה תמורת שלמים טעי דסבר אי לא אמינא תמורה אכל חד וחד לא חיילא תמורה אתרוייהו הלכך
אא"כ חלה זו דבזה מודה
ותרעה עד שתסתאב ויביא
בודקין אותו אם אמר לעולה ושלמים נתכוונתי תרעה עד שתסתאב ותמכר ויפלו חצי דמיו לעולה וחצי דמיו לשלמים. אלמא פלוגתייהו
דלא חלה הראשונה וחלה
בדמי חציה עולה וחציה
שניה אבל הכא כו' אפי'
שלמים: ר"מ נמי מודה
דרבי מאיר ורבי יוסי תליא במוציא שני שמות מפיו אי אמרינן שיחול השני אחר הראשון או שיחולו שניהם בבת אחת הואיל ואי אפשר
ר"מ מודה דחל הפרה
דהפרה חלה. פי' ה"ר
לקרות ב' שמות כאחת. ומש"ה אמרינן דלרבי יוסי ודאי אפשיט בעיין דכי אמר ומופר ליכי לאו בתר הקמה קאמר אלא בבת אחת
והקמה לאו כלום הוא:
אליעזר וההקמה לאו כלום
הלכך הפרה חיילא. וכי תימא אפ"ה היכי חיילא דהא אסיקנא לקמן דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו לאו מילתא היא דהא הכא
קיים ומופר ליכי מהו.
היא וי"מ כיון דחלו שניהם
מי אמרינן דודאי כיון
לא ידעינן אי מוקם אי
לא מעכבא הקמה אהפרה דהא אתני ואמר לא תיחול הקמה הלכך לרבי יוסי פשיטא דהפרה חיילא. ואפי' לר"מ נמי פשטינן הכי דאע"ג דאמר
דבדיבור אחד קאמר שלא
מופר: קיים ומופר ליכי
התם דכי אמר תמורת שלמים בתר תמורת עולה קאמר ולא חיילא הכא שאני דכיון דאמר לא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה גלי אדעתיה
אמר קיים ליכי מופר ליכי
בבת אחת. פי' כיון שלא
חיילי תרוייהו או לא: כל
אמר אלא פעם אחת ליכי
דאהפרה הוא דקפיד אהקמה לא הלכך כי אמר ומופר ליכי לאו בתר הקמה קאמר דהיכי תחול בתרה כיון שאי אפשר להקמה שתחול. וכ"ת
שאינו בזה אחר זה. אם
היינו בבת אחת מי אמרינן
אמאי לא אמרינן ואפי' ר' מאיר לא קאמר אלא התם מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה ליה
תפוס לשון ראשון או דלמא
אמר קיים ליכי מופר ליכי
כאומר תחול זו ואח"כ תחול זו וכסוגיא דהתם אבל הכא דליכא לישנא יתירא בבת אחת קאמר לאו מילתא היא דבשלמא התם כיון דאפשר
כיון דאמרן בבת אחת חלה
דאין הפרה חלה אחר
ההפרה ומבטלת ההקמה
הקמה בב"א אינו לא לזה
לתמורת עולה ושלמים לחול כאחת כל היכא דליכא לישנא יתירא אמרי' דלבת אחת נתכוון אבל הכא שאי אפשר להקמה והפרה לחול כאחת
ולאידך פי' חלו שניהן ולא
ולא לזה והוי כאילו שתק
אפילו בלאו לישנא יתירא אמרינן דלזה אחר זה אי לאו משום דאתני ואמר ולא תחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה. כנ"ל פירושא דשמעתא
ידעינן אי מוקם אי מופר:
ובפרק שני דקידושין (דף
ופירושא תריצא ומעליא הוא: בעי רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו. כלומר דקיים לחודיה לאו כלום הוא וליכי הוא שכוללן
נ:) גבי ב' אחיות אמרה
כל שאין בזה אחר זה
רבה למילתיה וא"ת אמאי
אפי' בבת אחת אינו. גבי
שתיהן כאחת. ואיכא נסחי דגרסי קיים ליכי ומופר ליכי בבת אחת מהו ולהנך נסחי בעי דלימא הכי בהדיא בבת אחת דמגלי
מקדש ב' אחיות או אשה
לא אמר הכי גבי תמורת
בדעתיה שהוא רוצה שיחולו בבת אחת. ונראה בעיני דבהכי מספקא ודאי אי אפשר לשניהם לחול כאחת מיהו נהי דאי חד מינייהו קדים
ובתה דאמרינן אין אחת
עולה ותמורת שלמים אמר
אידך לא חייל כלל הכא דבבת אחת לגבי כל חד מנייהו אמרינן דקדים דחייל ואיכא למימר נמי דמאחר ולא קדים וכיון שאי אפשר
מהן מקודשת ה"נ כיון
רבי מאיר תמכר ויבא
דהפרה ליתא בתר הקמה
בדמי חציה עולה ובדמי
לשניהם לחול כאחת מספקין דלמא הקמה חיילא ותו לא מצי מפר: ופשטינן לה מדרבה דאמר בפרק האיש מקדש [קידושין נ:] גבי המקדש שתי
גם בב"א ליתא והא דאמר
חציה שלמים (ה"ג וצ"ע
אחיות כאחת דכיון דלא מצי לקדשינהו בזה אחר זה אפי' בבת אחת ליכא לחדא מינייהו ספק קדושין כלל הכא נמי ליכא לספוקי בהקמה
דבברייתא תניא בפ' כיצד
בתמורה דאם אמר תמורת
ובהפרה כלל ומצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי. ולא נתחוורו לי דברי הר"מ במז"ל בזה בפרק אחרון מהלכות נדרים: בעי רבה קיים
מערימין (דף כו.) דלרבי
עולה ושלמים דתרווייהו
מאיר כולה קרבה עולה)
תפסי אע"ג שאינן בזה
ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי למחר. דהכי קאמר
קיים ליכי היום בלבד או דלמא הא לא אמר לה מופר ליכי למחר:
וי"ל דמ"מ ניחא לאביי
אחר זה התם היינו טעמא
ואם הואיל ואיתיה לחצאין דאם
דאמר כל לחצות מודה
ר"מ דכיון דאי אמר לחצות חלו שניהם בבת אחת: בעי רבה קיים ליכי היום מי אמר כו'. דהכי משמע מקיים ליכי
אמר תקדש חציה לדמי עולה וחציה לדמי שלמים: בעי רבה קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי
היום אבל למחר יהא מופר או דלמא לא אמרינן דדעתו לבטל כיון שאינו מפר בפירוש. אבל ודאי אי אמר קיים ליכי
למחר דמי. דאל"כ אמאי אמר היום אלא לאו מיתורא דהיום יש לדקדק היום יהיה קיים אבל למחר יהיה מופר והתחיל
היום ומופר ליכי למחר מועלת הפרתו אלא [אמר] מופר ליכי למחר ולא אמר קיים ליכי היום מי אמרינן כיון דאמר לה
הפרה מהיום: או דלמא הא לא אמר מופר ליכי. ולעולם לא נאמרה הפרה מכלל לאו אם לא שיוציא ההפרה בפיו
אבל אם אמר שתיהן קיים ליכי היום כדי לדקדק הא למחר יהיה מופר שהרי אמר בפירוש מופר ליכי למחר הלכך
מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה וקיימה לנדרה או דלמא הא לא אמר לה קיים ליכי היום הלכך כי אמר מופר ליכי
למחר מהיום קאמר לה דדעתו להפר מהיום אבל ודאי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר לא אמרינן מהיום קאמר
קיים כל היום קאמר:
ואע"ג דמתחלה לא מבעיא ליה אלא משום דלא אמר מופר ליכי אבל אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת
ההפרה והשתא פשיטא ליה דלא מועיל הפרה ודוחק דבעיא שניה את"ל הא לא קאמר לה משמע שגם בעיא דרבה לפי סברא וי"ל דודאי מעיקרא קים ליה שפיר דאי אמר קיים ליכי היום מופר ליכי למחר לא מהני וה"פ בעי רבה קיים ליכי
היום מהו כיון דאמר היום משמע אבל למחר יהא מופר וכמאן דאמר [מופר] ליכי למחר דדעתיה שתחול מהיום: לא מצאנו יותר תוספות מזה הפרק: הדרן עלך נערה המאורסה