סט: ר"ן נערה
המאורסה פרק עשירי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ת"ש. דכי האי גוונא פלוגתא דר"מ ורבנן במסכת תמורה בפ' כיצד
אבל הכא שלא נתן קצבה פשיטא דאי הפרה חיילא הקמה לא חיילא
יג א
א)
ב)
מערימין על הבכור: הרי זה תמורת עולה תמורת שלמים כו' דבריו
וכדכתיבנא ואי אמרת דהפרה לא חיילא מינה דהקמה נמי לא חיילא
ג)
קיימין. ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים: ואפילו רבי
דהא אתני ואמר דלא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה. הלכך
❖
יד ב
מאיר. לא אמר תפוס לשון ראשון אלא דלא אמר לא תיחול זו אלא
פשיטא ליה לרבה דהקמה לא חיילא אבל בהפרה הוא דמספקא ליה
אם כן חלה שניה. ועל מה נחלקו
מי אמרינן כיון דאקדים ואמר קיים
מוסף רש"י
באומר (ג) תמורת עולה ותמורת
ליכי ובתר הכי אמר מופר ליכי
תא שמע מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי
טו ג
❖
שלמים רבי מאיר סבר דלמא מיהדר
משמע דאתני דתיחול הפרה בתר
הרי זו תמורת עולה
דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים
תמורת שלמים.
הוא דהדר ביה מתמורת עולה ואמר
הקמה ולא תיחול הפרה אא"כ קדמה
הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר ורבי
תמורת שלמים והואיל וכן תפוס
לה הקמה אלא ג)דממ"נ אתני לא תיחול
יוסי אומר אם לכך נתכוין מתחלה הואיל
הגהות הב"ח
א
הקמה אא"כ חלה הפרה ולא אתני
תחלת דבריו והרי היא עולה: ור' יוסי
ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו
(א) גמ'
הרי זו
נמי איפכא לא תחול הפרה אלא אם
סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים
אלא
תמורת עולה.
קיימין ואפילו רבי מאיר לא קאמר (א) דלא
כן חלה הקמה משום דכיון דאקדים
הוה אמינא קדושה ואינה קריבה
(ב) שם
אמר לא תיחול זו אלא אם כן חלה זו אבל
(זבחים ל.) דברי
קמ"ל: אבל הכא דקאמר לא תחול
קיים ליכי למופר ליכי סמיך אלישניה
(ג) רש"י
ר' מאיר.
כו'. ודאי הויא הפרה כי ההוא
הכא דאמר לא תיחול הקמה אלא אם כן
דהקמה חיילא דברישא אדכר לה וליכא
(ב"ק
טעמא דתמורה: קיים ומופר ליכי.
דליעכב עלה ואדרבה משום דחייש
חלה הפרה ר"מ נמי מודה דהפרה חלה בעי
הרי זו
עג: תמורה כה:) הואיל
ב
תמורת
ואי אפשר לקרות שני
דחיילא הקמה כולי האי עד דלא
ולא אמר ליכי בין קיים למופר מי
רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו ת"ש
שמות כאחד.
מדלא אמר
שבקה רווחא להפרה אתני ואמר
אמרינן כיון דלא אמר קיים ליכי
תמורת עולה ושלמים
דאמר רבה ג כל (ב) דבר שאינו בזה אחר זה
(זבחים
דלא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה
ומופר ליכי הויא כמ"ד לא תיחול
ל.) דבריו קיימין.
אפי' בבת אחת אינו בעי רבה קיים ליכי היום
הוה
והרי הוא כאילו התנה על שתיהן
הקמה אלא אם כן חלה הפרה דכיון
מהו מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר
שיחולו הקמה בתחלה ואח"כ הפרה
דלא אמר קיים ליכי גלי אדעתיה
(ד) ד"ה
ליכי למחר או דלמא הא לא אמר לה
❖
או דלמא נהי דאמר ומופר ליכי בתר
דבהפרה ניחא ליה או דלמא לא שנא
דאף
את"ל
קיים ליכי לאו דתחול הפרה בתר
וכמ"ד קיים ליכי ומופר ליכי דמי ולא
תהוי הפרה: ת"ש דאמר רבה. [בקדושין] ואמעשר בהמה קאי: כל
הקמה איכוין אלא משום דא"א לקרות שני שמות כאחד ומיהו האי
תוספות
שאינו בזה אחר זה. כגון שאם קרא לעשירי עשירי וחזר וקרא לי"א
גברא בהפרה קפיד דתחול דהא אמר דלא בעי דתחול הקמה אא"כ
(תמורה כה: וכעי"ז
❖
ת"ש מפלוגתא דר"מ
ב"ק שם וזבחים שם)
חלה הפרה ודעתו היה שיחולו כאחת מיהו משום דקפיד טפי דתיחול
עשירי אינו קדוש וקאמר (ד) אף בבת אחת שאם קרא לשניהן עשירי
ור' יוסי.
הפרה מהקמה אתני שאם חלות ההקמה מעכב חלות ההפרה דמגלי
סתם אין האחד עשר קדוש. ה"נ כיון דאינו בזה אחר זה שאם אמר לה
תמורת עולה
דעתיה דלא תיחול הקמה אבל אע"ג דחלות הפרה מעכב חלות
עכשיו קיים ליכי ולאחר שעה אמר מופר ליכי אין בהפרתו כלום בבת
פירוש הרא"ש
ותמורת שלמים וכו'
הקמה לא אתני דלא תיחול הפרה הלכך הפרה חיילא הקמה לא
אחת נמי כי אמר קיים ומופר ליכי אין באותה הפרה כלום אע"ג
ת"ש מפלוגתא דר"מ
ואמר רבי יוסי אם
דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי: היום מהו. מי אמרינן כיון
חיילא: ופשטינן לה מפלוגתא דר"מ ורבי יוסי. דאפליגו דומיא דהך
ורבי יוסי.
לכך נתכוון מתחלה.
גוונא בתמורה בפרק כיצד מערימין דתנן הרי זו תמורת
דאמר היום כמאן דאמר היום יהא מקויים אבל למחר יהא מופר לה
דתנן הרי
והוי מופר: או דלמא הא לא אמר לה. בפירוש מופר ליכי למחר:
עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר רבי יוסי
זו תמורת עולה כו'.
אמר
אומר וכו' ואמרינן עלה בגמרא התם דהכל מודים באומר תחול
הרי
זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון דאפילו רבי יוסי מודה משום דאי אפשר דלבתר דחיילא תמורת עולה תחול תמורת
זו תמורת עולה.
שלמים לא תחול זו אלא אם כן חלתה זו תרוייהו קדשן משום דהתם אפשר לתמורת עולה ותמורת שלמים לחול כאחת דתרעה בהמה
זו עד שתסתאב ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים לא נחלקו אלא באומר תמורת עולה תמורת שלמים רבי מאיר סבר
לכך
נתכוון מתחלה.
מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה ליה כאומר תחול זו ואחר כך תחול זו ור"י סבר
דבריו קיימין.
דאפשר דמאי דקאמר תמורת עולה תמורת שלמים טעי דסבר אי לא אמינא תמורה אכל חד וחד לא חיילא תמורה אתרוייהו הלכך
בודקין אותו אם אמר לעולה ושלמים נתכוונתי תרעה עד שתסתאב ותמכר ויפלו חצי דמיו לעולה וחצי דמיו לשלמים. אלמא פלוגתייהו
ר"מ נמי מודה
דרבי מאיר ורבי יוסי תליא במוציא שני שמות מפיו אי אמרינן שיחול השני אחר הראשון או שיחולו שניהם בבת אחת הואיל ואי אפשר
דהפרה חלה.
לקרות ב' שמות כאחת. ומש"ה אמרינן דלרבי יוסי ודאי אפשיט בעיין דכי אמר ומופר ליכי לאו בתר הקמה קאמר אלא בבת אחת
הלכך הפרה חיילא. וכי תימא אפ"ה היכי חיילא דהא אסיקנא לקמן דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו לאו מילתא היא דהא הכא
קיים ומופר ליכי מהו.
לא מעכבא הקמה אהפרה דהא אתני ואמר לא תיחול הקמה הלכך לרבי יוסי פשיטא דהפרה חיילא. ואפי' לר"מ נמי פשטינן הכי דאע"ג דאמר
קיים ומופר ליכי
התם דכי אמר תמורת שלמים בתר תמורת עולה קאמר ולא חיילא הכא שאני דכיון דאמר לא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה גלי אדעתיה
בבת אחת.
כל
דאהפרה הוא דקפיד אהקמה לא הלכך כי אמר ומופר ליכי לאו בתר הקמה קאמר דהיכי תחול בתרה כיון שאי אפשר להקמה שתחול. וכ"ת
שאינו בזה אחר זה.
אמאי לא אמרינן ואפי' ר' מאיר לא קאמר אלא התם מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה ליה
כאומר תחול זו ואח"כ תחול זו וכסוגיא דהתם אבל הכא דליכא לישנא יתירא בבת אחת קאמר לאו מילתא היא דבשלמא התם כיון דאפשר
לתמורת עולה ושלמים לחול כאחת כל היכא דליכא לישנא יתירא אמרי' דלבת אחת נתכוון אבל הכא שאי אפשר להקמה והפרה לחול כאחת
אפילו בלאו לישנא יתירא אמרינן דלזה אחר זה אי לאו משום דאתני ואמר ולא תחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה. כנ"ל פירושא דשמעתא
ופירושא תריצא ומעליא הוא: בעי רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו. כלומר דקיים לחודיה לאו כלום הוא וליכי הוא שכוללן
כל שאין בזה אחר זה
אפי' בבת אחת אינו.
שתיהן כאחת. ואיכא נסחי דגרסי קיים ליכי ומופר ליכי בבת אחת מהו ולהנך נסחי בעי דלימא הכי בהדיא בבת אחת דמגלי
בדעתיה שהוא רוצה שיחולו בבת אחת. ונראה בעיני דבהכי מספקא ודאי אי אפשר לשניהם לחול כאחת מיהו נהי דאי חד מינייהו קדים
אידך לא חייל כלל הכא דבבת אחת לגבי כל חד מנייהו אמרינן דקדים דחייל ואיכא למימר נמי דמאחר ולא קדים וכיון שאי אפשר
לשניהם לחול כאחת מספקין דלמא הקמה חיילא ותו לא מצי מפר: ופשטינן לה מדרבה דאמר בפרק האיש מקדש גבי המקדש שתי
אחיות כאחת דכיון דלא מצי לקדשינהו בזה אחר זה אפי' בבת אחת ליכא לחדא מינייהו ספק קדושין כלל הכא נמי ליכא לספוקי בהקמה
ובהפרה כלל ומצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי. ולא נתחוורו לי דברי הר"מ במז"ל בזה בפרק אחרון מהלכות נדרים: בעי רבה קיים
ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי למחר. דהכי קאמר
קיים ליכי היום בלבד או דלמא הא לא אמר לה מופר ליכי למחר:
ואם
בעי רבה קיים ליכי היום מי אמר כו'.
בעי רבה קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי
למחר דמי.
או דלמא הא לא אמר מופר ליכי.
הדרן עלך נערה המאורסה