המאורסה פרק עשירי נדרים ר"ן ע.
רש"י נערה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר לה מופר ליכי למחר מהו. דהא קיימיה לנדריה היום דכיון
ואם תמצא לומר הא לא אמר לה. מהאי לישנא משמע דאילו
טז
א) ב)
א
ג)
דאמר מופר ליכי למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ביה הוי נדר
אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר פשיטא ליה דמהני ובתר
(ב) וקיומי קיימיה ותו לא מצי מיפר לה: או דלמא כיון [דלא] אמר (ג).
הכי משמע דלא מהני דהדר בעי מופר ליכי למחר מהו וכו' או
❖
ד)
יז ב
ומופר ליכי בהדי קיים ליכי מהיום דשמע לה קאמר דתיהוי מופר:
דלמא כיון דלא אמר קיים ליכי היום כי אמר לה מופר ליכי למחר
(ד) אם תמצא לומר כיון דקיימו היום.
מהיום קאמר אלמא פשיטא
יח ג
תורה אור השלם
ולא חיילא הפרה עד למחר אלמא
ליה לרבה דאילו אמר לה קיים ליכי
את"ל הא לא אמר לה אמר לה מופר ליכי
א
יט ד
דבהאי יומא דשמע ניחא ליה דלקיים
היום ומופר ליכי למחר לא מהני
1. אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר
למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי מיפר
צִוָּה יְיָ אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ
וכמאן דאיתיה לקיום דמי דקיימו
וקשיין אהדדי אלא דרבה בכולהו
כ ה ו
לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ
דהא קיימיה לנדריה היום או דלמא כיון דלא
בידים ולא הוי הפרה כלל: אמר לה
גווני מספקא ליה וכי קאמר את"ל
בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ:
קיים ליכי שעה. אחת מהו: או דלמא
הא לא קאמר לה לישנא [קטיע]
אמר לה קיים ליכי היום כי קאמר לה מופר
במדבר ל יז
כא ז
2. וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ
הא לא אמר לה. מופר ליכי לאחר
נקט ואין הכי נמי דבעי למימר
ליכי למחר מהיום קאמר ואם תמצא לומר
ב
וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא
שעה אחת: אם תמצא לומר. דתיהוי
את"ל הא לא אמר לה ולא עוד אלא
אפילו הכי כיון דקיימו היום למחר כמאן
שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל
❖
קיום הואיל ולא אמר לה: מיהו אמר
דאפי' אמר לא מהני: אם תמצא
במדבר ל ז
נַפְשָׁהּ:
דאיתיה דמי (א"ל) קיים ליכי שעה מהו מי
כב ח
לה. מופר ליכי לאחר שעה מהו: מי
לומר כיון דקיימיה היום למחר כמאן
אמרינן כמאן דאמר לה מופר ליכי לאחר
אמרינן כיון. דאמר לה קיים ליכי
דאיתיה דמי. משום דכיון דאמר
כג ט
הגהות הב"ח
שעה דמי או דלמא הא לא אמר לה אם
ג
שעה אחת דקיימו לעולם ושוב אינו
מופר ליכי למחר מכלל דאוקמיה היום
כד י
(א) גמ'
תמצא לומר הא לא אמר לה מיהו אמר לה
מיפר או דלמא כיון דכוליה יומא
וכיון דאוקמיה היום למחר כמאן
❖
שעה
מאי מי אמרינן כיון דקיימו קיימו או דלמא
דשמע ביה נדרה בר הקמה והפרה
דאיתיה דמי דמחר אינו זמן הפרה:
(ב) רש"י
ד
וקיימוה וכיון
קיים ליכי שעה מהו. דלא דמי
הוא שאם לא קיימו בשחרית וקיימו
כיון דכוליה יומא בר הקמה ובר הפרה הוא
דקיימוה תו
תוספות
שעה ואחר שעה ליום ומחר משום
בערבית הוי מקויים וכן אם לא
כי אמר מופר ליכי לאחר שעה מהני ת"ש
(ג) ד"ה
דהכא כוליה יומא בר הפרה הוא:
הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי
קיים ליכי היום
מכאן השלמת
הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני ה אין
בהדי מופר ליכי למחר
התוספות מכתב יד
ואמר ואני אין יכול להפר. דכיון
מופר דכל היום כשר להפרת נדרים
יכול להפר ואמאי נימא ואני דאמר הוא על
(ד) ד"ה
שנמצא לדפים ע ע"א
דאמר ואני שהתפיס בנזירותה גלי
וכי הדר ואמר מופר ליכי ליהוי
ואם
עד עט ע"א
נפשיה דהוי נזיר אבל הריני נזירה דילה
מופר: ושמע בעלה ואמר ואני.
אדעתיה דניחא ליה וה"ל כאילו
כלומר דלא
א' לה קיים ליכי שעה
(ה) ד"ה
אחת מי אמרי' כמאן דא'
(א) דשעה אחת קיימא לאחר שעה אי בעי
אוקמיה לנזירותה ומש"ה אינו יכול
כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון
❖
דטעמא
מופר לאחר שעה דמי.
ליפר אמאי אין יכול להפר לאו משום
להפר. ואמאי נימא ואני דאמר הוא
דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות
אשתו: ואמאי נימא דהאי דאמר
על נפשיה דהוי נזיר כלומר דעתיה
דכיון דקיימו קיימו לא קסבר כל ואני
ו
ואת"ל.
כמאן דאמר קיים ליכי לעולם דמי: מתני'
ואני אנפשיה הוא דאמר. דליהוי
שיהא הוא נזיר ומשום הכי אתפיס
פירוש הרא"ש
נזיר: אבל הריני נזירה דילה.
בנזירותה אבל נזירות דילה נהי דעל
את"ל הא לא אמר.
א' לה מאי.
ז מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל ח מת
דקאמרה איהי שעה אחת: קיימיה.
כרחיך שעה אחת קיימיה דאי לא
הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח
אמר מופר
היכי מתפיס ביה לאחר שעה אי בעי
בעל משום לאתפוסי בה דידיה:
ליכי [למחר] מהו מי
כי א' לה
האב מכח הבעל בדבר אחר יפה כח
אבל לאחר שעה. דכבר חל נזירות
ליפר אם איתא דכי אמר קיים ליכי
אמרי'.
מופר ליכי אחר שעה
הבעל מכח האב שהבעל מפר בבגר
[מהני].
ט
עילויה: אי בעי למיפריה. אמאי
שעה ומופר ליכי לאחר שעה מהני
י והאב אינו מפר בבגר: גמ' מאי טעמא
דודאי אי מהני לא שנא כי אמר הכי
אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום
או
דאמר קרא בנעוריה בית אביה מת הבעל
בבת אחת א"נ דאמר קיים ליכי שעה
לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו. והכא
דלמא.
ת"ש
1
האשה שנדרה בנזיר כו'
ולאחר מיכן אמר מופר ליכי אלא
נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת
נתרוקנה רשות לאב מנלן אמר רבה דאמר
אינו יכול להפר.
קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר: לא.
ודאי מש"ה אמרי' דאינו יכול להפר
קרא ואם היו תהיה
לאיש ונדריה עליה
2
משום דכיון דקיימו קיימו: ודחינן
מהכא ליכא למשמע מינה (ה) טעמא
מקיש
מהא לא תפשוט דאה"נ דלאחר שעה
דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני
מצי מיפר אלא דקסבר דכיון דאמר ואני סתמא כמאן דאמר קיים ליכי
כמאן דאמר קיים ליכי לעולם [דמי] ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא
לעולם דמי ולא אפשיטא ולחומרא הלכך לא הויא הפרה: מתני' מת
קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך:
או דלמא.
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. דאין הבעל מיפר אלא
האב לא נתרוקנה רשות לבעל. שאין הבעל יכול להפר: שהבעל
מיפר בבגר. בגמ' מפרש: גמ' מאי טעמא דאמר קרא בנעוריה
בשותפות כדמפרש לעיל : מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.
כדמפרש בגמ': בזה יפה כח האב מכח הבעל. דנתרוקנה רשות לאב:
בית אביה. מאי טעמא לא נתרוקנה רשות לבעל כמו לאב. והיינו
שהבעל מיפר בבגר. כדאמרינן במסכת כתובות הגיע זמן
דאמר הכא מאי טעמא ולקמן בסמוך גבי מת הבעל נתרוקנה
או
ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה וכל הנודרת על דעת בעלה
רשות לאב בעי מנלן: בנעוריה בית אביה. משמע אע"ג דליתיה
דלמא.
לא קסבר.
נודרת שמאכילה הואיל והוי חייב במזונותיה כי נודרת יכול להפר
לאב אכתי איתיה בית אביה: ואם היו תהיה לאיש. לעיל מיניה
מתני' מת
לה: אב אינו מפר בבגר. כדכתיב בנעוריה ד) ולא בבגרותה:
כתיב הפרה דאב וסמיך ליה ואם היו תהיה לאיש שתי הויות במשמע:
האב כו' בזה יפה כח
גמ'
מקיש האב.
בנעוריה בית אביה. כל זמן שהיא נערה שלא בגרה לא תצא
שהבעל מפר
מרשות אביה ואפילו היא ארוסה במשמע הלכך כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל: אם היו תהיה לאיש. בשני הויות הכתוב מדבר:
בבגר.
מקיש
מ"ט.
ת"ש. הריני נזירה ושמע בעלה
ואמר ואני. אינו יכול להפר.
ואמאי נימא ואני דאמר הוא דאמר על נפשיה דהוי נזיר אבל הריני נזירה דילה שעה אחת קיימת לאחר שעה אי בעי למיפריה.
ומשני כל דאמר ואני כמ"ד קיים ליכי לעולם דמי.
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. שהבעל מיפר בבגר. והאב אינו מיפר בבגר.
גמ' מ"ט. דאמר קרא בנעוריה בית אביה. ומנא לן דנתרוקנה רשות לאב.