עב: ר"ן נערה
המאורסה פרק
עשירי נדרים
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני'
מתני'
דרך תלמידי חכמים וכו'. מפרש בגמרא: אם משתכנס
דרך תלמידי חכמים וכו'. לפי שנערה המאורסה לאחר
לג א
א)
לרשותו אינו יכול להפר. דאין הבעל מיפר בקודמין: גמ' מהו
ב)
שנשאת אי אפשר שתהא הפרה לנדריה דרכן של אב ובעל כשהן
ג)
שיפר בלא שמיעה. שיאמר כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים
תלמידי חכמים להפר נדריה קודם שתנשא. ובגמרא מפרש הך
ד)
לד ב
שמיעה: שאם תכנס לרשותו
אע"ג שלא שמע בהן. וה"ה נמי באב אי מצי למיפר בלא שמיעה:
הפרה אי קודם שמיעה היא אי לאחר
ה)
ו)
ושמע אישה דוקא הוא. דאינו מיפר
אינו יכול להפר. לפי שאין הבעל
ז)
מתני' דרך תלמידי חכמים עד שלא
מיפר בקודמין: גמ' בעי רמי בר
אלא אם כן שמע: והא לא שמע.
❖
א
לה ג
והיכי מצי מיפר להו: לכי שמע הוא
חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה.
היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל
דמיפר. דהא דמיפר להו לא משום
כגון שלא שמע ולא ידע כלל אם
נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין
תורה אור השלם
נדרה אם לאו מהו שיפר לה על
דהשתא מיפר בלא שמיעה אלא לכי
וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה
לו ד
הספק: כל נדרים שנדרת יהו
שמע ליה לנדר לאח"כ ליהוי מופר
1. וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם
כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי
שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ
מופרין. והאי בעל דקבעי רמי בר
בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא
נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר
הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו
ברשותו: א"כ. דאכתי לא שמע ולא
חמא ל"ש ארוס ולא שנא בעל ולא
❖
אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ:
יכול להפר: גמ' בעי רמי בר חמא בעל
שנא אב בכולהו מספקא ליה:
הוו מופרים בהפרה זו למה ליה למימר
במדבר ל ח
2. כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת
השתא הא לא מהני ולא מידי: להדורי.
מהו שיפר בלא שמיעה ושמע אישה דוקא
ושמע אישה דוקא הוא או לאו דוקא.
1
אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ
תוספות
אלא אורחא דמילתא נקט: אמר
לחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה
הוא או לאו דוקא הוא אמר רבא ת"ש דרך
יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ:
ב
❖
מתני' דרך ת"ח כו'
במדבר ל יד
שום נדר דליפר לה שלא תבא לידי
רבא ת"ש דרך תלמידי חכמים וכו'
תלמידי חכמים עד שלא יצאת בתו מאצלו
יוצאה מרשותו.
מכשול: ת"ש האומר לאשתו וכו' הרי
והא לא שמע. דמדקתני כל נדרים
וכן הבעל.
אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי
הן קיימין לא אמר כלום. דעדיין לא
משמע דלא שמע דאי שמעינהו הוה
שמשתכנס
מוסף רש"י
הן מופרין והא לא שמע לכי שמע הוא
לרשותו.
ליה למימר נדר פלוני ופלוני: לכי
בא הנדר לעולם והיאך יכול לקיימו:
הרי הן קיימין לא
דמיפר א"כ כי לא שמע למה ליה למימר
כגון דאמר לה לכי שמענא. יהו
שמע הוא דמיפר. כשישמע אח"כ
גמ' בעל
אמר כלום.
הא קמשמע לן אורחיה דצורבא מרבנן
נדרים שנדרה חוזר ומיפר אותן:
מופרים. ומאחר דהפרה תליא
מהו שיפר בלא שמיעה.
(לקמן עה.)
להדורי ת"ש מסיפא וכן הבעל עד שלא
בשמיעה למה ליה למימר השתא לכי
א"כ כי לא שמע למה ליה למימר.
לאפוטרופוס.
שמע מפר לה: קסבר דלמא מטרידנא
מה לו להפר על הספק הפרה שאינה
תכנס לרשותו אומר לה הכא נמי דאמר לה
ההיא שעתא. בשעה שישמע הנדר
מועלת כיון שסופו לחזור ולהפר
והא לא
לכי שמענא ת"ש האומר לאשתו כל נדרים
❖
שמע.
(ב"מ צו.)
שמא יהא טרוד ולא יפרנו: אישה
כשישמע נדריה: אורחיה דצורבא
שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן
דאורחי' דצורבא
יפרנו וגו'. ולא שליח: ואפי' ר' יאשיה.
מרבנן לאהדורי. דרכו של ת"ח לחזר
מרבנן.
קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי
ת"ש מסיפא כו'.
עליה ולומר לה כל נדרים שנדרת הרי
אית ליה דשלוחו של אדם כמותו אי
פירוש הרא"ש
אליעזר אומר מופר והא לא שמע הכא נמי
הן מופרים כדי להכניסה בדברים
לאו משום דכתיב אישה יפרנו והיכי
עד שלא היתה בתו
הכא נמי דא' לכי
דאמר לכי שמענא ולמה לי מן השתא
שמתוך כך היא נותנת אל לבה ואומרת
מצי משוי שליח כל זמן שלא נדרה
יוצאה מאצלו.
שמענא.
לכי שמע ליפר לה קסבר דלמא
נדר פלוני נדרתי והוא מפר. וכי תימא
הא לא שמע לנדרה אלא לאו ושמע
מטרידנא ההיא שעתא תא שמע האומר
למה לן לדחוקי נפשין בהכי לימא הכי
לאו דוקא
ואהכי מצי משוי שליח:
ג
דאמר
דאמר לה לכי שמענא כלומר דקודם
לאפוטרופוס כל נדרים שנודרת אשתי
מהו
שמיעה אומר לה מופר ליכי לכי
מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר והפר לה
יכול יהו מופרין
שיפר בלא שמיעה.
שמענא ומהני דהכי מתרצא לקמן
תלמוד לומר 2 אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי
רבי
יאשיה אמר
י"ל לא דמי דלקמן כי מתרצינן הכי
לו רבי יונתן מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו
ה"מ באומר לאשתו דלכי שמע נמי
והא לא שמע.
ולמ' לי
ואפילו רבי יאשיה לא קאמר אלא משום דגזירת הכתוב הוא אישה יקימנו
ברשותיה קיימא ומש"ה מהני אבל
מהשתא.
ואישה יפרנו אבל דכולי עלמא שלוחו של אדם כמותו והא לא שמיע ליה
הכא דלכי שמע כבר יצאת מרשות
ד
לכי שמע הוא
דמיפר.
הכא
אב שהרי נשאת כי אמר לה לכי
ת"ש
שמענא מאי הוי הרי בשעת שמיעה אינה ברשותו: ת"ש וכן הבעל וכו' הא נמי לכי שמע והא קמ"ל דאורחא דצורבא מרבנן להדורי
האו' לאשתו כו'.
כך היא הגירסא במקצת ספרים. ולהאי גירסא הוה ליה פירוקא כי ההיא דלעיל. ואיכא נסחי דגרסי הכי לכי שמענא דסבירא להו דנהי
א"כ לא שמע למה
הרי הן
קיימי' לא א' כלום.
לי למימר.
דכי היכי דאב לאחר שמיעה לא מצי מיפר הכי נמי בעל לאחר שמיעה לא מצי מיפר שאין הבעל מיפר בקודמין אפי' הכי נהי דגבי אב לא
מצינן לתרוצי דאמר לכי שמענא גבי בעל מתרצינן הכי דאמר לה קודם שמיעה לכי שמענא תחול הך הפרה דבשלמא אב לא מצי עביד
ומשני אורחא דצורבא
הכי משום דבנשואין נפקא ליה מרשותיה לגמרי אבל בעל אדרבה בנשואין עיילא ליה לרשותיה ומאי טעמא אמרינן דאין הבעל מיפר
ר"א או' מופר והא לא
דרבנן לאהדורי.
בקודמין משום דאסתלק ליה אב אבל הכא כיון דאב הפר חלקו קודם שנשאת ובעל נמי צרפה להפרה דידיה בהדי הפרה ו) דבעל קודם
שמע.
שנשאת נהי דכי חיילא לה הפרה דבעל אסתלק ליה אב אפילו הכי מיפר ואפשר נמי דלכי שמע משעה שהפר לה הוא דחיילא הפרה דיליה
ואיכא צרופא מעליא דאב בהדי בעל. זה נראה לי לפרש לפי גרסא זו: ת"ש האומר לאשתו וכו' הרי הן קיימין לא אמר כלום.
כדמפרש טעמא לקמן במתני' הרי הן מופרין ר' אליעזר אומר מופר וחכ"א אינו מופר: והא לא שמע. לאו מדר"א בלחוד פשטיה
אלא אפילו מדרבנן דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"א אלא משום דאכתי לא חיילי וכדקא מהדרי ליה אינהו דכיון דלא באו
האו' לאפטרופוס
לכלל הקם אבל הכא לכ"ע מהניא אע"ג דלא שמע אלמא ושמע אישה לאו דווקא: הכא נמי לכי שמע. ולאידך נסחי דגרסי לעיל
[וכו'] הקם לה לא א'
הכא דאמר לכי שמענא גרסי הכא נמי דאמר לכי שמענא. (ולאינך) ופרשו בתוספות דלאו למימרא דהוא אומר סתם מופר ליכי והנדר
[כלום].
בטל מאליו כשישמענו אלא דאמר לה בהדיא בטל ליכי לכי שמענא: ת"ש האומר לאפוטרופוס וכו' מכאן ועד שאבא. משאצא לדרך
עד שאשוב והיינו לישנא דמכאן ולא אמר מיום זה: ת"ל אישה יקימנו ואישה יפרנו. דכיון דכתב רחמנא אישה תרי זמני משמע
דוקא אישה ולא השליח: מצינו בכל התורה שלוחו של אדם כמותו. וכדילפינן בפ' האיש מקדש : והא לא שמע ליה. כלומר
אישה יפירנו.
בעל. אלמא לא בעיא שמיעה. וכי תימא לעולם אימא לך דבעי שמיעה ושאני הכא דאיכא שמיעה דאפוטרופוס וכיון דשלוחו של אדם כמותו הוה
ששלוחו [כמותו.
ליה כאילו שמע בעל תרצו בתוספות בשם הרב רבי יוסף ז"ל דליתא דאם איתא דבעי שמיעה מי איכא מידי דבעל לא מצי מפר ושליח מצי
משוי דהא מהאי טעמא גופיה אוקים לה להך ברייתא במסכת נזיר כר"א דס"ל דאדם מיפר נדרי אשתו קודם שתדור דאי לרבנן היכי
[ואפילו
לימא רבי יונתן מצינו בכל התורה כולה ששלוחו של אדם כמותו מי איכא מידי דאיהו לא מצי מיפר כיון דאכתי לא נדרה אשתו ושליח
ר'] יאשי' לא פליג [וכו'].
מצי משוי הלכך שפיר מוכח דלא בעיא שמיעה דכי שמעז) אפוטרופוס מאי הוי כיון דבעל לא מצי מיפר דהא לא שמע שליח נמי לא מצי מפר:
הכא
והא לא
שמע.
הרי הן קיימין
לא אמר כלום.
ר"א אומר מופר. והא לא שמע.
ולמה לי מן השתא.
דלמא מטרידנא. האומר לאפוטרופוס.
ואישה יפרנו. שלוחו של אדם כמותו. והא לא שמיע ליה.