עה: ר"ן נערה
המאורסה פרק עשירי נדרים רש"י
הגהות
הב"ח
מסורת הש"ס
דאי אתפיס אחרינא בהדין נדרא. כגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני
בהדיא בריש פ' מי שאמר הריני נזיר דגרס התם איבעיא
(א) רש"י
א)
ב)
משנדר
נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך: ואי אמרת חיילי הוי
להו בעל מיעקר עקר או מיגז גייז למאי נפקא מינה לאשה שנדרה
(ב) ד"ה
ג) ד)
תפיסותא. וחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר: ואי אמרת
בנזיר ושמעה חברתה ואמרה ואני ושמע בעלה של ראשונה והפר
❖
ה)
מעלה
לא חיילי. כמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה:
לה אי אמרת מיעקר עקר ההיא נמי
אשתריא ואי אמרת מיגז גייז
(ג) ד"ה
בטומאה (ד) ד"ה
[ש"מ]. מדקאמר שלא באו לכלל
ההיא אשתריא וחברתה אסורה:
על
פירוש הרא"ש
איסור שמע מינה לא חיילי כלל:
ת"ש אמר להם ר' אליעזר אם
כגון דאתפיס אחרינא בהדין נדרא אי אמרת
שם שהחכם מתיר את
מי קתני שאין באין. דמשמע אפילו
הפר נדרים שבאו לכלל איסור וכו'
הנדר כמקוה המטהר
דאתפיס אחרינא בהדין
חלין הויא תפיסותא אי אמרת לא חלין לא
את הטמא
נדרא.
לכשהיא נודרת: שלא באו קתני.
ש"מ לא חיילין. נראה בעיני דמש"ה
איכא מששא מאי ת"ש אמר רבי אליעזר אם
משמע ליה דלא חיילין נהי דלישנא
משמע דעדיין לא נדרה. אבל לכשיבאו
הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים
❖
דמתני' לא דייק הכי משום דבשלמא
כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי
הנדר חל
שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חלין
אי לא: שאין מפר נדרי עצמו
אי אמרת לא חיילין איתיה לק"ו דאי
מי קתני שאינן באין שלא באו קתני עדיין
(א) משידור. שאין אדם מפר נדרים
הפרה מבטלת נדרים שחלו כבר כ"ש
תוספות
לא באו ת"ש אמר להן ר"א ומה במקום שאין
דמעכבא שלא יחולו אבל אי אמרת
לעצמו אלא א"כ נשאל לחכם דכתיב
כגון דאתפיס אחרינא
מיפר נדרי עצמו משנדר מיפר נדרי עצמו
דחיילין ובטלין מאי ק"ו כיון דחיילין
לא יחל דברו ג) הוא אינו
בהדין.
מיחל וכו': מפר נדרי עצמו עד
הרי באו לכלל איסור. ומהדר ליה אם
עד שלא ידור מקום שמפר נדרי אשתו
אי אמרת חיילי הוי
שלא ידור. כדתנן בפרק ארבעה
איתא כדקאמרת הוה ליה לתנא
משתדור אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא
תפיסותא.
למיתנא שאין באין דהאי לישנא משמע
נדרים הרוצה שלא יתקיימו
תדור מאי לאו דאשתו דומיא דיליה מה
דהפרה מעכבת בהו שלא יבואו והא
נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל
[הוא] דלא חיילין אף אשתו נמי דלא
נדר וכו': הא כדאיתא והא כדאיתא.
לא קתני הכי דשלא באו קתני דמשמע
חיילין לא הא כדאיתא והא כדאיתא ת"ש
דעדיין לא באו אלא שסופן לבא
נדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל
אמרו לו לר"א ומה מקוה שמעלה את
הלכך על כרחך תנא דמתני' סבר
להו מראש השנה אבל נדרי אשתו
ש"מ לא
חייל.
הטמאין מטומאתן אין מציל על הטהורים
דחיילין ובטלין ואפילו הכי איכא
כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי
מי קתני שאינן
ק"ו דאם הפרה מבטלת נדרים שבאו
ובטלי לאלתר הואיל ועל דעת בעלה
מליטמא אדם שאין מעלה את הטמאין
באין.
לכלל איסור ולא היתה הפרה עמהם
היא נודרת. ובברייתא מפרש אמרו לו
מטומאתן אינו דין הוא שלא יציל על
שלא
כל שכן שיפר נדרים שנולדו במומן
לר"א אם אמרו בנדרי עצמו לכך
הטהורין מליטמא שמע מינה
לא חיילין
באו קתני.
עמהן דהיינו הפרת הבעל: תא שמע
הן בטלין כשהן באין לאחר מכאן
אימא
במקום
שכן בידו להקים תאמר בנדרי אשתו
ומה במקום שאין מפר נדרי עצמו
שאינו מפר נדרי עצמו
לקיים עד שלא תדור וכו': ת"ש אמרו לו לר"א מקוה
שאינו יכול
משידור. כדכתיב לא יחל דברו ד) אבל
אחרים מוחלין לו מפר נדרי
משידור.
יוכיח ומה
מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן. שהטובל בו
עצמו עד שלא ידור כדאמרינן בפ' ארבעה נדרים הרוצה
מפר נדרי עצמו עד
עולה מטומאתו: אין מציל על הטהורים מליטמא. שאינו יכול
שלא יתקיימו נדריו יעמוד בר"ה ויאמר כל נדרים שאני עתיד
שלא ידור.
לידור יהיו בטלין: מאי לאו דאשתו דומיא דיליה. דבההוא גוונא
לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך שתועיל לו האי
גופיה דמתיר נדרי עצמו דהיינו שלא יחולו כלל דאין ר' אליעזר
טבילה שלא יטמא. אף בעל נמי אע"פ שמעלה נדר אשתו שנדרה
ש"מ לא חיילי.
ק"ו לנדרי אשתו מה הוא דלא חיילין דאי הוו חיילין הוה צריך
מאיסור להיתר אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא
היתר חכם אף אשתו נמי דלא חיילי כלל: הא כדאיתא והא
מקדים להן הפרה. מדקאמרו ליה הכי על הטהורים שלא יטמא
כדאיתא. אע"ג דר"א יליף ק"ו מנדרי עצמו לנדרי אשתו לאו
שמע מינה דלא חיילי דהכי שמיע להו מיניה דר"א דלא חיילי משום
מה דיליה לא חיילי.
מה
הכי קאמרי ליה בהאי לישנא על הטהורים מליטמא: אדם שאין
דמדמי להו לגמרי דדידיה לא חיילי כלל ודאשתו חיילי ואפילו הכי
במקום שאינו מפר נדרי
הא כדאיתא והא
מעלה את הטמא מטומאתו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא.
שפיר יליף ק"ו. וקשה בעיני וליגמר נמי מק"ו דידיה שלא יחולו
כדאיתא.
עצמו משידור.
נדרי אשתו כלל כשם שאין חלין נדרי עצמו ונראה לי דלא מצי
הכי פירושו אדם שאין מעלה את הטמאים מטומאה שאם בלע
למידן הכי משום דנדרי עצמו היינו טעמא דהיכא דאתני מעיקרא
טבעת טמאה והקיאה דרך בית הריעי לא אמר דתיהוי ככלי גללין
מפר נדרי עצמו
ותעלה מטומאתה: אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא.
לא חיילי כלל משום דכיון דשכח תנאו בשעת נדרו ה"ל נדר
עד שלא ידור.
בטעות ולא חייל כלל משא"כ בנדרי אשתו דליכא למימר הכי אלא
שאם בלע טבעת טהורה כדי להקיאה דרך בית הריעי שלא
מיהו לענין שיהו מופרין נדרי אשתו לאחר שיחולו שפיר איכא
תקבל טומאה לאחר כן מפני שהיא כגללים שאין מיטמא וכשם שאין
למידן ק"ו דכיון דבנדרי עצמו אשכחן דטעותא דקמי נדרו מבטל
מציל על הטהורים מליטמא כל עיקר כך לא יהא מועיל לו
שיכול להפר נדרי
אשתו משתדור.
אמרו
לארוס כשמפר לנדרי אשתו שעתידה לידור: ע"א מ"ר ומה אדם
נדריו קודם שידור ואפילו הכי ההוא גוונא גופיה לא מבטל להו לאחר
לו לר"א מקוה יוכיח
שאין (ב) מעלין את הטמאין מטומאתן. שאם בלע טבעת טמאה
שידור דהא כל נדר שהוא ה)נדר בפתח נדר טעות הוא דמה לי אי
דאשתו דומי' דיליה כו'.
שמעלה את הטמאים
מצינן למימר דאילו ידע מאי דאתני מעיקרא לא היה נודר ומה לי
וטבל לאחר כן אינו מועיל לטבעת טבילתו דלטומאה בלועה לא
מטומאתן.
אחרי כן טמאה: מציל על הטהורים.
אי מצינן למימר אילו הוה ידע האי פתחא דידע השתא לא היה נודר
מהני טבילה ואם הקיאה
מה הוא [דלא] חיילי.
דא ודא אחת היא אלא מאי אית לך למימר דנהי דבהאי גוונא
שאם בלע טבעת טהורה ואח"כ נטמא מציל על הטבעת כיון
דבלועה היא לא נטמאה: מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן.
אינו מתיר לעצמו לאחר הנדר כל שקדם ההוא גוונא גופיה לנדר
אף אני אביא
הרי הוא מתיר לעצמו וכ"ש בעל דבדין הוא דנימא דבההוא גוונא
שאם טבלו בו טהורין אינו דין שיציל על הטהורין מליטמא דאפילו
לא הא כדאיתא
בעל.
נגעו (ג) הטומאה לא יטמאו: ע"א ומה מקוה שמעלה וכו'. הכי
דמפר לאחר שנדרה אשתו דהיינו שמפר נדריה מהפרה ואילך ולא
והא כדאיתא.
עקר ליה מעיקרא מפר נמי עד שלא תדור שיהו חלין ובטלין. כן
פירושו (ד) שעל שם ומה חכם שמעלה הקמה שקיים הבעל שמתיר לה
שמע מינה
לא חיילי.
אין מציל על אדם שאם ידור לא יהא נדר אדם שאינו מעלה הטמאין
נראה לי: תא שמע אמרו לו לר' אליעזר מקוה יוכיח שמעלה
כו' כדפרישית בטבעת אף בעל נמי שאינו יכול להפר הקמתו אלא
את הטמאין מטומאתן ואין מציל על הטהורים מליטמא כך הגירסא
במקצת הספרים ובפירוש הרב ר' ברוך ז"ל. והכי אמרי ליה לרבי
א"כ ישאל לחכם אינו דין שאינו מפר בנדרי אשתו קודם שנדרה
אליעזר היכי דנת קל וחומר שיותר הוא ראוי להתבטל מה שלא חל
שאינו מועיל כלום מה שהפר קודם שתידור שלא יהא נדרים:
אימא
איסורו
ה"ג
אמרו לו לר"א מקוה יוכיח שמעלה הטמאים מטומאתם,