עח: ר"ן נערה
המאורסה פרק
עשירי נדרים
עין משפט
מסורת הש"ס
רש"י
נר מצוה
ומשמע מהכא דיחיד מומחה דשרי נדרים דוקא סמוך כמומחה של מועדי ה' דהיינו משה ואהרן דאין הפרש בין זה לזה אלא שמועדי ה'
סט א ב
א)
צריכין שלשה מומחין ונדרים סגי ביחיד. אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ו מהל' שבועות דכל שהוא רב מובהק מתיר יחידי ולפ"ז אמרו דהא
ב)
דפרכינן הכא והא בפרשת נדרים ראשי המטות כתיב לא פריך אמאי דאמר דפרשת נדרים אינה צריכה מומחה דראשי המטות לאו סמוכין
ג)
ג
משמע דבכל דוכתי דבעי מומחין אלהים קרי להו והכא כיון דלא כתיב בהו אלא ראשי המטות פשיטא דלאו מומחה סמוך קאמר אלא למאי
ד)
❖
ה)
דאמרי דאפילו ג' הדיוטות פריך
❖
דהא ראשי המטות דלא משמע
מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית
צריכין קידוש. דכתיב
א
מומחין אפ"ה לאו הדיוטות נינהו
ב אין צריכה קידוש ב"ד מועדי ה' ג צריכין
אשר תקראו אותם במועדם: שבת
מוסף רש"י
ואמר רב חסדא ביחיד מומחה כלומר
בראשית אין צריכה קידוש. דחיילא תוספות
מומחה ואין פרשת נדרים צריכין מומחה אפי'
מועדי ה' צריכין
דגמיר וסביר. ולדידי קשיא לי אי הכי
וקדשה מאליה: השותק על מנת
קידוש ב"ד.
מועדי יי' צריכי' קידוש
בית דין הדיוטות והא בפרשת נדרים ראשי
ג' הדיוטות מנלן ממעוטא דאלה
ב"ד.
למיקט. שאינו שותק כדי לקיים הנדר
המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא רבי
נימא מומחין הוא דלא בעי כמועדי
אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה
ואין שבת בראשית
יוחנן ביחיד מומחה א"ר חנינא השותק על
ה' אבל תלתא דגמירי וסבירי בעינן
צריכה קידוש.
כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא
מנת למיקט מפר אפילו מכאן ועד י' ימים
וכדכתיב ראשי המטות וכי תימא אי
סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:
מתיב רבא אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה
הכי מעוטא דאלה למה לי דהא
אפי' מכאן עד י' ימים. יכול להפר
מועדי יי' צריכים מומחי'.
רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או ששמע
מראשי המטות נמי משמע דלא בעיא
הואיל ולא היה דעתו לקיים: מאי
ושתק או ששמע והפר ומת בו ביום אבל
מומחין וכדכתיבנא ליתא דאי מיעוטא
לאו בשותק על מנת למיקט. וכגון
דאלה דכתיב במועדי ה' לא מצית
שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של
דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת
מוקמת ליה למילתא אחריתי שפיר
אחריו אין יכול להפר מאי לאו בשותק על
ואין נדרי' צריכי'
ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא
מומחין.
קאמר אבל כיון דמצית מוקמת ליה
מנת למיקט לא בשותק על
מנת לקיים אי
דרבי חנינא: לא בשותק על מנת
למעוטי שבת שאין צריך קידוש ב"ד
הכי היינו או שמע וקיים
אלא בשותק
לקיים. ולכך אינו יכול להפר: היינו
תו לא מייתר לך מעוטא דאלה
סתם מתיב רב חסדא
חומר בהקם
או שמע וקיים. ותרי זימני למה
ומעוטא נמי שפיר מקיים לשבת
מבהפר ובהפר מבהקם
חומר בהקם
לי: בשותק סתם. ולחומרא אזלינן:
בראשית ולפרשת נדרים דכתיב גבי
השותק ע"מ למקט.
(רשב"ם ב"ב
שהשתיקה
קיים
מועדי ה' שאין אחד מהן שוה
קכא.) שבת בראשית
אימתי
אין צריכה קידוש ב"ד.
למועדות לקידוש ב"ד ולמומחין ואכתי נבעי בנדרים תלתא דגמירי וסבירי וניחא לי דאי הכי סמיכותא דנדרים למועדי ה' למה לי אלא ודאי
[אמרו] מת הבעל כו'.
כיון דאסמכינהו רחמנא גלי לן דמעוטא דאלה אנדרים נמי קאי ולמאי אי דלא בעי' מומחין מראשי המטות נפקא אלא ודאי דמשום סמיכותא
מאי
משמע דלמעוטא דנדרים נמי אתא והכי מדריש אלה דהיינו מועדות אפי' כשהן ג' צריכין מומחין דידהו דהיינו סמוכין אבל נדרים כל שהן ג' אינן
לאו.
צריכין מומחין דידהו דהיינו ראשי המטות דגמירי וסבירי אלא בחד מיניהו סגי כן נ"ל. ומייתו ראיה להך סברא דלא בעיא סמוך מדאזדקיק ליה רב
לרב חננאל יחידי והא רב לאו סמוך היה ואי מהא לא איריא דבירושלמי משמע שנטל רשות מן הנשיא דגרסי' התם מהו למנות הזקנים לדברים
יחידים נשמעינה מן הדא רב (מתני) להתיר נדרים ולראות כתמים מן דדמך בעו גבי בריה מומי בכורות אמר איני מוסיף לך על מה שנתן לך
ג)
אבא א"ר יוסי בר בון כולא יהב ליה לדון יחידי ולראות כתמים ולהתיר נדרים ולראות מומין שבגלוי מן דדמך בעו גבי בריה מומין שבסתר א"ל איני
שותק לקיים.
מוסיף לך על מה שנתן לך אבא ע"כ אלמא רב רשותא שקל ומש"ה איכא למימר דהוה מזדקיק יחידי ומיהו לא תימא דאדרבה האי ירושלמי דאייתי
❖
איפכא מוכח דסמוך בעינן דאי לא למה ליה לרב למנקט רשותא דלא קשי' דמש"ה נקטיה כי היכי דליהוי שרי נדרי בדוכתא דאיכא חשיבי מיניה
ואי לאו רשותא לא יאי לתלמידא למשרא נדרא באתרא דרביה. ומיהו עובדא אחרינא איכא בירושלמי דמשמע מינייהו דלא בעיא סמוך דגרס
התם אמר קמיה דרבי יוסי רב הונא שרי נדרין ר' זירא בעא קמיה דר' יוסי רב הונא ראשי המטות בתמיה א"ל ואין לית רב הונא מאן אינון
פירוש הרא"ש
ראשי המטות ורב הונא ראש לראשי המטות אלמא רב הונא אע"פ שלא היה סמוך הוה שרי נדרין ביחיד וכי תימא רשותא נקט מריש גלותא
מועדי ה' צריכים קידוש
אי הכי מאי קמתמה ר' זעירא רב הונא ראשי המטות בתמיה ור' יוסי נמי למה ליה לאהדוריה רב הונא ראש לראשי המטות תיפוק ליה
ב"ד.
(שם)
דנקיט רשותא אלמא משמע דנהי דלא נקטיה משום דרב מובהק הוה שרי ביחיד. ורבינו שמואל ז"ל כתב בפרק י"נ כלשון הזה הכא נמי
מועדי ה' צריכין
מומחה.
שבת בראשית.
ביחיד מומחה בקי בגמ' כלומר רב מובהק וכבר כתבתי מזה בפ"ק דמכילתיןד) ובפרק ד' נדריםה) בס"ד. וקשה לי אי לא בעי מומחה אלא
גמיר וסביר היכי הוה סבירא לר' זעירא דרב הונא לא מצי שרא נדרא ביחיד ונ"ל דכיון דראשי המטות כתיב משמע דהפרת נדרים
נמסרה ליותר מובהקין שבדור והוה ס"ל לר' זעירא דרב הונא בדריה לאו בר הכי הוה ולפיכך אני אומר דלמאן דס"ל דלא בעינן סמוך
אין צריכה
קדוש ב"ד.
כל שהוא רב מובהק בדורו מתיר יחידי. והוצרכתי לכתוב זה מפני שראיתי מי שכתב דאפילו למאן דס"ל דלא בעי סמוך בזמן הזה ליכא
מומחה דחזי להכי והביא ראיה מן הירושלמי דהוה מתמה מעיקרא אפי' ברב הונא ולא נ"ל כן אלא אי לא בעי סמוך כל היכא דגמיר
וסביר והוי מראשי המטות לפום דריה סגי: א"ר יוחנן השותק על מנת למיקט. כדי להקניט אשתו שתהא סבורה שדעתו לקיים נדריה
מועדים
והוא אינו מתכוין לכך אלא שיפר לה לאחר מיכן: אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. פירשתיה למעלה : מאי לאו
צריכין מומחה.
בשותק על מנת למיקט. דכיון דפסק ותני שמע ושתק ומת ביום שלאחריו אין יכול להפר כל שתיקה במשמע אפילו ע"מ למיקט אלמא
הך שתיקה נמי מקיימת: לא בשותק ע"מ לקיים. שיהא הנדר מקויים בכך כלומר שקיימו בלבו והיינו דפרכינן אי הכי היינו שמע
וקיים. ולא דמי האי שותק ע"מ לקיים דאמר הכא לשותק ע"מ לקיים דאמרינן לקמן כדנפרש עלה דההיא ודכוותה אשכחן בהש"ס טובא
השותק ע"מ למיקט.
אימתי
(ב"ב שם)
תרי גווני בחד לישנא: אלא בשותק סתם. שלא גמר בלבו שיהא מקויים מעתה ולא שתק גם כן על מנת למיקט אלא שתק סתם:
אמרו.
מת הבעל.
מאי לאו.
שהשתיקה
נתרוקנה
רשות לאב. בזמן שלא שמע הבעל. ומשני לא. אי הכי היינו שמע וקיים.
או ששמע ושתק או ששמע והיפר, אלא בשותק סתם.
(לעיל סח.) אבל שמע וקיים. או ששמע ושתק. ומת ביום של אחריו אין יכול להפר. (לעיל סח:)