עט: ר"ן ואלו
נדרים פרק
אחד עשר נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר רבי יוסי וכו'. ובגמראב) מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון קונם
אמר רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש. מפרש בגמ' דלר' יוסי
ג א
א) ב)
ג)
נדרי ענוי נפש הוא דלא הויין אבל דברים שבינו לבינה הויין:
שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק
ד)
ואלו הן נדרי ענוי נפש. מסקנא דמילתיה דרבי יוסי היא: יביא
המדיר ג) לרבי יוסי ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש כגון שנדרה
❖
ה) ו)
ד ב ג
לה ממדינה אחרת. דכיון דמותרת לאכול
מפירות מדינה אחרת אין
שלא לאכול עמו בקערה דהיינו דברים שבינו לבינה בגמרא מפרש
❖
היאך מפירן בעל: פירות מדינה זו
זה ענוי נפש: ואם לא היתה פרנסתו
מוסף רש"י
עלי. בקונם. מפורש בברייתא דרבי
אלא ממנו. שחנווני זה מקיפו ולא
אמר רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש ואלו
ימצא אחר שיהא מקיפו ופעמים שאין
חייא ד) אם יש לו חלק בהן זהו ענוי
אין אלו נדרי ענוי
הן נדרי ענוי נפש א אמרה קונם פירות
תורה אור השלם
נפש.
לו מעות ונמצאת היא מתענה הלכך
נפש אין לו חלק בהן אין אלו ענוי
העולם עלי הרי זה יכול להפר פירות מדינה
1. אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר
(כתובות
נפש ויביא לה ממדינה אחרת: ואם לא
יפר. ומסתברא דלר' יוסי נמי בנדרה
עא.) יפר שמא יגרשנה
צִוָּה יְיָ אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ
זו עלי יביא לה ממדינה אחרת פירות חנווני
היתה פרנסתו. של בעל אלא הימנו
מפירות מדינה שהיא דרה בה יפר
ותהא אסורה לו.
לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ
זה עלי אינו יכול להפר ואם לא היתה פרנסתו
בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ:
שהחנווני הזה מעלה לו מזונות הרי
דלא גרעה מדינתה מחנווני המקיפו
❖
במדבר ל יז
אלא ממנו הרי זה יפר דברי רבי יוסי:
זה יפר דברי ר' יוסי דהיינו ענוי נפש:
וכי קתני יביא לה ממדינה אחרת בשלא
גמ' נדרי ענוי נפש הוא דמפר שאין בהן
גמ' מדקתני ואלו נדרים שמפר
נדרה מפירות מדינתה: דברי רבי
הגהות הב"ח
ענוי נפש אינו מפר והא תניא בין איש
וקמפרש בהו ענוי נפש מכלל דשאין
יוסי. בגמרא מפרש למה לי כיון
1
ענוי נפש כגון דברים שבינו לבינה
דבריש מילתיה תנא אמר ר' יוסי:
(א) גמ'
לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר
גמ' כי מגרש לה חיילי. ומתסרא
אינו מיפר: והתניא. בספרי בין איש
נדרים שבינו לבינה אמרי הלין והלין מפר
ב
(ב) רש"י
בהו אע"פ שחזר ונשאה: והתנן רבי
לאשתו בין אב לבתו בנעוריה מה ת"ל
מכי
מיהו ענוי נפש מפר לעולם אבל אין בהן
אם לנדרים שיש בהן ענוי נפש הרי
יוחנן בן נורי אומר יפר. מתניתין
נדרא
ענוי נפש כדאיתה תחותיה הויא הפרה
(ג) ד"ה
כבר נאמר לענות נפש אלא מלמד
היא בהאי פרקאה) וקתני רישא קונם
❖
בהנאת
(לקמן פה.)
מכי מגרש לה חייל עלה נדרה בדברים
שהבעל מפר בנדרים שבינו לבינה:
שאני עושה על פיך אינו צריך להפר
❖
רחיצה
שבינו לבינה שאין בהן ענוי נפש אבל
אמרי. הני והני בין נדרי ענוי נפש
דהא משעבדא ליה ואלמוה רבנן
יש בהן ענוי נפש לא חייל עליה נדרה
בין שבינו לבינה מפר: מיהו נדרי
לשיעבודיה דבעל שלא יפקיענו קונם
פירוש הרא"ש
תוספות ר' יוחנן בן נורי אומר יפר שאם לא
ענוי נפש מפר לעולם. אפילו לאחר
ודברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש לה
אם לא היתה פרנסתו
שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן
יפר יחול הנדר כשיגרשנ' ותהא אסורה
אלא ממנו.
[אמר] ר' יוסי אין אלו
חיילא עלה והא תנן ר' יוחנן בן נורי
גמ'
נדרי ענוי נפש.
וה"ק מתני' אלו נדרים שהוא מפר
לחזור לו שמא יהנה ממנה ומש"ה יפר.
אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה
מלמד שהבעל מפר
קונם
לעולם: (ב) כי מגרש לה או תתאלמן.
אלמא כי מפר לה מעיקרא אפי' בתר
פירות העולם עלי יפר.
דברים שבינו לבינה.
לו אלמא כי מגרש לה ומפר לה מעיקרא
דנפקא מרשותיה: חייל עלה. בנדרים
פירות מדינה
גירושין לא חייל נדרה ואע"ג דמעשה
הויא הפרה אמרי הלין והלין הויא הפרה
זה.
ידיה מדברים שבינו לבינה הוא:
שבינו לבינה אבל יש בהן כו'. הש"ס הוא
ג אלא נדרי ענוי נפש מפר בין לעצמו ובין
דקא פשיט למילתא: ומי מצית אמרת
בין לעצמו. מהניא הפרה דיליה בין
פירות חנוני זה אינו יכול
לאחרים אין בהן ענוי נפש לעצמו מפר
להפר.
דברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש
שהיא ראויה לעצמו של מפר:
ואם לא
לה דחיילי עלה והתנן. במתני' קונם
לאחרים אינו מפר והכי קתני אלו נדרים
בין לאחרים. אפילו גרשה ונשאת
היתה פרנסתו אלא ממנו.
שאני עושה לפיך כל מה שאני עושה
לאחר: אבל אין בהם ענוי נפש אלא
שהוא מפר בין לעצמו ובין לאחרים נדרים
כי מגרש לה חייל עלה
נדרא.
להנאת פיך יהא עלי כקרבן: ר' יוחנן
דברי' שבינו לבינה לעצמו מפר לאחרי'
שיש בהן ענוי נפש: אם ארחץ: היכי
מלמד שהבעל
בן נורי אומר יפר דשמא יגרשנה ותהא
אינו מפר. דכיון שנשאת לאחר בטלה
מפר דברים שבינו לבינה.
קאמר אילימא דאמרה קונם פירות עולם
אסורה לו. דבמה שנדרה השתא אין
לה הפרה דיליה וחייל נדרה והכי
רבי יוחנן
עלי אם ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ
מפר לעולם.
אמר יפר.
בדבריה כלום דאינה יכולה לאסור עליו
קתני ואלו נדרים שהוא מפר בין לעצמו
ולא ליתסרן פירות עולם (א) אלו עלה ועוד
בין לאחרים דכיון דתני מפר סתמא
מה שתקנו לו חכמים ממנה אבל אם
בהא לימא ר' יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש
הפרה עולמית משמע: היכי קאמרה.
יגרשנה מיד חל הנדר ותהא אסורה
שמא
ר' יוחנן בן נורי אמר.
יגרשנה.
דלמא רחצה ואיתסרו פירות עולם עלה
דלשון קונם לא שייך אם: אילימא
לחזור לו שהיא מודרת הנאה ממנו
והיינו דברים שבינו לבינה וקא"ר יוחנן
דאמרה קונם פירות עולם עלי אם
ואלא
בן נורי יפר אלמא דכי מפר והדר
ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ ולא
מגרש לה תו לא חייל עלה נדר: אמרי הלין והלין. בין יש בהן ענוי נפש
ליתסרון פירות עולם עלה. דמדלא תני כגון שנדרה ברחיצה עצמה
אלמא ברחיצה ליכא ענוי וכיון דליכא ענוי למה לה הפרה. ומדאמרינן
ובין אין בהן ענוי נפש הויא להו הפרה לעולם אפי' לאחר שתתגרש אלא
האי לישנא דלמה לה הפרה ואמרי' נמי לא תרחץ ולא ליתסרון
דנדרי ענוי נפש מופרין לעולם בין לעצמו בין לאחרים בין יגרשנה
אלא נדרי
ויחזירנה בין תנשא לאחרים: לעצמו מפר. כשיגרשנה ויחזירנה אבל ניסת
פירות עולם עלה משמע דכל אימת דלא רחצה לא מתסרי עלה
ענוי נפש מפר בין
פירות ולא חיישינן שמא תרחץ ואיכא למידק דהא אמר רב יהודה
לאחרים חיילי עלה: וקא מהדר אליבא דרבנן היכי קתני דאמרה אם
לעצמו בין לאחרים.
אלא נדרי ענוי נפש מפר
ארחץ: אילימא דאמרה קונם פירות וכו' למה לי הפרה. דכיון דלא אמרה
לעיל פרק ואלו מותרין קונם עיני בשינה היום אם אישן
בין לעצמו.
למחר אל יישן היום חיישינן שמא יישן למחר דבתנאיה לא מזדהר
קונם פירות עלי סתם אלא תליא נדרה (ג) בהנאה אמאי מצי מפר והא
אין בהן
אפשר דלא הוי ענוי נפש דלא תרחץ ולא תתסר בפירות. והשתא לא
וה"נ אית לן למיחש דלמא רחצה ותתסר מהשתא בפירי לאו קושיא
ענוי נפש לעצמו מפר.
ס"ל דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש: ועוד. אי דקאמרה כה"ג בהא לימא
היא דאי אמרה בהדיא קונם פירות עולם עלי מהיום אם ארחץ
ה"נ אבל כיון שתלתה נדרה באם אין במשמע שתחול נדרה אלא
ר' יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש כלל והא ודאי נדרי ענוי נפש הן:
אלא
לאחר שתעבור על תנאה: ועוד בהא לימא רבי יוסי אין אלו
נדרי ענוי נפש דלמא רחצה ואתסרו פירות עולם עלה. לאו דינא דר'
יוסי קא קשיא ליה דהיכי נקשי לרבי יוסי אמאי לא יפר דלמא
רחצה דהא איפכא אקשינן לתנא קמא לא תרחץ ולא לתסרון פירות
עולם עלה אלא לישנא קשיא ליה דקאמר אין אלו נדרי ענוי נפש
דמשמע דלא פליג אמאי דחייש ת"ק דלמא רחצה אלא דקאמר דאפי' הכי אין אלו נדרי ענוי נפש והא ודאי קשיא דכיון דקמודה דלמא
לאחרים
רחצה אעיקר נדרה הא אית בה עינוי נפש ואם איתא דלא מודה ליה דלמא רחצה הוה לן למימר אין יכול להפר משום נדרי ענוי נפש:
ואלא ו) (שלא) פקע
ממילא: למה לה הפרה
לא תרחץ ולא ליתסרון.
ועוד [בהא] לימא ר' יוסי אין אלו נדרי
היכי קאמרה.
ענוי נפש דלמא רחצה ומתסרא פירות עולם עלה.
אילימא דאמרה קונם פירות עלי אם ארחץ למה לי הפרה לא תרחץ.