רש"י ואלו נדרים פרק
אחד עשר
נדרים ר"ן פו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
❖
אמר ר' אילא ומה אילו אומר לחברו שדה זו שאני מוכר לך. כלומר
אמר רבי אילא ומה אילו האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך
לה א
א)
שעדיין היא בידו להקדישה שלא החלטתיה לך מכל וכל: לכשאקחנה
לכשאקחנה ממך תקדיש מי לא קדשה. הא דפשיטא ליה לרבי
ממך. לכשאחזור ואקחנה ממך תקדיש: מי לא קדשה. מי לא חייל
אילא דכה"ג קדשה לאו ממתני' וממתניתא שמיע ליה הכי אלא סברא
לו ב
הגהות הב"ח
דנפשיה קאמר דודאי קדשה ומדמי ליה הכי דנהי דודאי סבירא ליה
שם קדושה עלה לכשיקחנה מזה. הכא נמי גבי האי איתתא כי אמרה
(א) רש"י
דטעמא דקדשה מפני שברשותו היא
יקדשו ידי לעושיהן לאחר שתתגרש
ופירות
עכשיו דהא כשמכרתי לך איהו גופיה
דודאי חיילא עלייהו שם קדושה:
אמר ר' אילא ומה אילו אומר לחבירו שדה
לז ג ד
(ב) ד"ה
א
❖
❖
מי דמי. כלומר מי דמיא מילתא
מודה דלא קדשה אפ"ה סבירא ליה
זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדיש
דאשה למילתיה דהאי גברא הכא האי
דקונם שאני עושה לפיך להא דמיא
מי לא קדשה מתקיף לה ר' ירמיה מי דמי
גברא דמזבן שדה זו אכתי בידיה היא
דלא דמי לאומר לחבירו שדה שמכרתי
הגהות מהר"ב
שדה זו שאני מוכר לך השתא בידיה היא
תוספות
שעדיין לא מכרה ודיקא נמי דקתני
לך דלא קדשה משום דבזביני פסיקא
רנשבורג
אשה בידה להקדיש מעשה ידיה הא לא דמי
אמר רבי אילא.
שאני מוכר לך ולא קתני שמכרתי
מילתא כדאמרינן לקמן דגופא ופירא
א] בהר"ן
אלא לאומר לחבירו ב שדה זו שמכרתי לך
להכי יכול להקדישה לכשתחזור ותבא
ביד לוקח מה שאין כן אשה דכיון
לכשאקחנה ממך תקדיש מי קדשה מתקיף
לרשותו: אבל. הא איתתא כי מקדשא
דגופא בידה הוא ומעשה ידיה היא
❖
לה רב פפא מי דמי גבי זבינא פסיקא
מעשה ידיה כלום יש בידה שום כח
שמזכה בכל יום לבעל כשדה זו שאני
והלכך אף על גב דאמר גבי מוכר
מוכר לך עדיף מיניה שבידו להקדיש
מילתייהו גבי אשה מי פסיקא מילתא הא לא
שדה שיכול להקדישה לכשתבא לרשותו
עכשיו קונם דאשה נמי אית ביה חד
מוסף רש"י
דמי אלא לאומר לחבירו שדה זו שמשכנתי
ג
הא לא דמיא.
גבי אשה לא אמר: אלא. הא דאשה
צד למעליותא טפי משדה משום דבשדה
מי לא קדשה.
לך לכשאפדנה ממך תקדיש מי לא קדשה
לא דמיא אלא לאומר כו' וכי היכי
בין שעת הקדשו לשעה שיחול דהיינו
לכשאקחנה
(כתובות נט.)
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי מי דמי
תקדיש דלא קדשה.
השתא בידיה היא.
לכשיקחנה יש זמן שהשדה יוצא מרשות
דהתם לא קדשה משום דלא קיימא
שדה בידו לפדותו אשה בידה להתגרש הא
שדה ברשותיה שהרי כבר מכרה
מקדיש לגמרי גופא ופירא מה שאין
ומשני מי
לא דמיא אלא לאומר לחבירו שדה זו
הכא נמי לגבי הך איתתא לא קדשי
כן גבי אשה שגופה לעולם ברשותה
ד
דמי גבי זבינא פסקה
למילתייהו.
(שם) הא
שמשכנתי לך לעשר שנים לכשאפדנה ממך
מעשה ידיה: גבי זבינא פסיקא
הוא ומשום הכי סבירא ליה דכי היכי
לא דמי.
למילתייהו. דגופה (א) לפירות בידא
דבשדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנו
תקדיש מי לא קדשה מתקיף לה רב אשי
(שם) מתקיף לה
דלוקח: גבי אשה מי פסיקא מילתא.
ממך תקדיש קדשה אשה נמי כי אסרה
רב פפא מי דמי כו'.
מי דמי התם קיץ אשה מי אית לה קיצותא
מי הויא גופה לבעל והתם גבי אשה
מעשה ידיה על בעלה לכי מגרשה
אלא
הא לא דמי.
דינא היא דתיקדוש: הא לא דמיא
חייל כך נראה בעיני. ואפי' הכי אתקיף
אלא לאומר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תקדיש.
לאומר שדה שמשכנתי
ליה רבי ירמיה דלא דמי דדלמא האי צד דאיכא בשדה למעליותא
❖
לך.
דהתם אע"ג דלא קדשה השתא קדשה לקמיה הכי נמי גבי אשה: שדה
דמצי מקדיש לה מהשתא עדיף טפי מההוא צד דאיכא באשה דגופה
(שם, עי"ש הגירסא
בידו לפדותה. כל אימת דבעי אהכי מצי לאקדושה מהשתא:
בידה הוא דמאי נפקא מינה כיון דלא מציא לאסור שיחול איסורה
בגמ') הא לא דמי.
אשה בידה להתגרש. בתמיה. והואיל ואין בידה להתגרש לא חייל
עכשיו עד שתתגרש הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו שדה זו שמכרתי
פירוש הרא"ש
(שם) הא לא דמיא אלא
הקדש אמעשה ידיה לכשתתגרש: לאומר לחברו שדה זו שמשכנתי
לך לכשאקחנה ממך תקדיש דלא קדשה משום שאין בידו להקדישה
א"ר [אילא].
כו' לעשר שנים.
לך לעשר שנים וכו' מי לא קדשה. דהשתא אין בידו לפדותה
עכשיו ואשה נמי דכוותה היא: מתקיף לה רב פפא מי דמי גבי
מי לא קדשה.
עד עשר שנים ולכשיפדנה קדשה דחייל עלה קדושה מהשתא :
זביני פסיקא מילתא. נהי דודאי שפיר קא דחית דליכא למיגמר
(ב)
הא לא דמיא.
הכא נמי גבי אשה אף על גב דאין בידה לגרש עצמה כי
אשה משדה זו שאני מוכר לך דלא דמיין כדקאמרת אפ"ה מאי
לכשאקחנה
מיגרשא חיילא קדושה על מעשה ידיה: התם קיץ. גבי שדה
דבעית למפשט לאידך גיסא דלא חייל קונם דידה משדה זו שמכרתי
ממך דלא קדשה.
דקדשה.
(שם נט:)
איכא זמן קצוב לעשר שנים וכיון דאיכא זמן קצוב דמי כאילו יש
לך ליתא דגבי זביני פסיקא מילתא דגופה דשדה ופירא ביד לוקח
גבי זבינא
בידו לפדותה לאלתר: אשה מי יש לה קיצותא. לידע אימתי תתגרש:
ומשום הכי לא קדשה אבל גבי אשה כיון דגופה בידה הוא איכא
פסיקא מילתייהו.
למימר דקדשה ואדרבה איכא למיפשט הכא דקדשה מהאומר לחברו
אלא
גבי אשה מי פסיקא
שדה שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תקדיש דקדשה משום דגופא דשדה ברשות מקדיש הוא אשה נמי דכוותה. והאי דנקט לכשאפדנה ממך
מילתא.
משום דהקדש דמים הוא זה ואינו מפקיע מידי שעבוד הלכך אין ההקדש חל עד שיפדנה. וההיא דאמרינן בפרק האומר משקלי עלי
גבי המשכיר בית לחבירו והקדישו משכיר הדר בו מעלה שכר להקדש ופרכינן עלה היכי דר ביה במעילה קאי כבר כתבתי בפרק
הא לא דמיא.
השותפין דלא קשיא דההיא במשכיר בית סתם היא ולא בית מיוחד ומשום הכי מצי משכיר להקדיש ונותן לו לשוכר בית אחר:
מתקיף ליה רב שישא בריה דרב אידי מי דמי שדה זו בידו לפדותה. ומש"ה כי אמר לכשאפדנה ממך תקדיש קדשה דכל שבידו
אשה אין בידה להתגרש.
לאו כמחוסר מעשה דמי אשה בידה להתגרש בתמיה וכיון שאין בידה שיחול נדרה כשתרצה כי אמרה נמי לכי מגרשה לא חייל. ומקשו
הא לא
הכא אשה נמי בידה היא שיחול נדרה כל שעה ושעה שתרצה דהא קיי"ל כרב הונא דאמר יכולה אשה שתאמר לבעלה איני נזונית ואיני
דמיא.
עושה יש לומר דרבי יוחנן בן נורי דאמר יפר לאו משום מה שהאשה חייבת לעשות לבעלה בכל שבוע תחת מזונות קאמר דהיינו משקל
חמש סלעים ביהודה שהם עשרה סלעים בגליל דאי משום הני בלחוד ליכא למימר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור שהרי אפשר לבעל
ליזהר ממנה בכך אלא הכא באוסרת כל הנאה שלה על בעלה עסקינן אפילו אותן שבע מלאכות שחייבת לעשות לו דהיינו טוחנת ואופה
אשה מי אית
ומכבסת וכולהו אינך והיינו דקאמר ותהא אסורה לחזור לו שאינה יכולה לשמשו במלאכות הללו ומהני מלאכות לא כל הימנה להפקיע
לה קיצותא.
עצמה שאינן תחת מזונות שתאמר איני ניזונית ואיני עושה הלכך אין בידה להפקיע עצמה מהן שלא תעשה אותן לבעלה אלא לאחר שתתגרש
ומשום הכי אמרינן אשה בידה להתגרש בתמיה: הא לא דמיא. פירוש אלא אי מדמית לה להא ודאי דמיא לאומר לחבירו שדה זו
שמשכנתי לך
לעשר שנים תקדוש דקדשה אף על גב דאין בידו לפדותה קודם לעשר שנים
אשה נמי אף על גב דאין בידה להתגרש
קודם אסור:
מי דמי התם קיץ. גבי שדה איכא קיצותא לפדותה דהיינו לאחר א] שנים עשר
חדש ומשום הכי מצי מקדיש לה מעכשיו
הכא לא קיץ
גבי אשה לית ליה קיצותא
דשמא לא תתגרש הלכך
דין
הוא דלא ליהוי
הקדש
כי
מגרשה כיון שהקדישה בעודה תחתיו:
אלא