נדרים פרק
אחד עשר נדרים ר"ן פז.
רש"י ואלו
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והא גבי קרעים דכתיב על על. דמשמע שאם מתו לו שנים קרובים
והא גבי קרעים דכתיב על שאול וגו'. והוה לן למימר דעל דוקא
מא א ב ג ד
א)
ב) ג)
או שלשה שחייב לקרוע על כל אחד בפני עצמו: על שאול ועל יהונתן
שיקרע לשם המת ולא שיטעה באחר ואפי' הכי תנא אמרו לו
ד)
בנו ועל עם ה'. דהיינו פרטא: ותניא מת אביו וקרע ואח"כ נמצא
מת אביו וקרע ואחר כך נמצא בנו יצא ידי קריעה אלמא על
❖
שהוא בנו. שמת ולא אביו יצא ידי קריעה דעל על לאו דוקא. הכא
לאו דוקא: לא קשיא הא בסתם הא
לאו דווקא ה"נ לימא אותה
נמי אותה לאו דוקא: כאן בסתם
במפרש. הא דתניא אמרו לו מת
כאן במפרש. גבי קריעה שקרע
אביו וקרע יצא לאו דוקא בשאמרו
והא גבי קרעים דכתיב על על דכתיב 1 על
מב ה ו
תורה אור השלם
לו בפירוש מת אביו אלא בשאמרו לו
סתם שלא על אביו ולא על בנו אבל
שאול ועל יהונתן בנו ותניא אמרו לו מת
מג ז
1. וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ
(בפי') מת וסבור אביו ונמצא בנו ובהא
במתניתין כגון שהפר בפירוש לשם
אביו וקרע ואחר כך נמצא בנו יצא ידי
עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל וְעַל
יצא ידי קריעה אבל במפרש שאמרו
בתו והלכך כיון דנמצא שאינו כך
יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם יְיָ
קריעה אמרי לא קשיא הא בסתם והא
לו מת אביו וקרע על דעת כן לא
צריך להפר לשם אשתו שנדרה:
וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ
במפרש והתניא אמרו לו מת אביו וקרע
בֶּחָרֶב: שמואל ב א יב
א
והתניא לא יצא ידי קריעה. וקשיין
יצא דעל דוקא וכי קתני אמרו לו מת
2. כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת
ואחר כך נמצא בנו לא יצא ידי קריעה
ברייתא אהדדי: והתניא. דמסייע
אביו לאו דוקא: והתניא. בניחותא
אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ
לרב אשי: והלכתא תוך כדי דבור.
דדוקא בסתם יצא אבל במפרש לא
אמרו לו מת לו מת וכסבור אביו הוא
יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ:
(א) ב
❖
במדבר ל יד
יצא ומתני' דקתני ה"ז יחזור ויפר
דהחוזר תוך כדי דבור כדבור דמי
וקרע ואחר כך נמצא בנו יצא ידי קריעה רב
לכולהו מילי: חוץ ממגדף. מברך את
במפרש שאמרו לו בפירוש נדרה
אשי אמר כאן בתוך כדי דבור כאן לאחר
מד ח
השם: ועובד עבודת כוכבים. האומר
אשתו ונמצאת שהיא בתו דבכי האי
הגהות הב"ח
כדי דבור הא דקאמרת יצא ידי קריעה
ג
ודאי לא מהניא הפרה: רב אשי
לעבודת כוכבים אלי אתה דאדבור
(א) גמ'
שנמצא בנו בתוך כדי דבור ד הא דאמרת
לחודיה חייב: והמקדש. אשה והמגרשה
אמר כאן בתוך כדי דבור כאן לאחר
לא יצא ידי קריעה לאחר כדי דבור והתניא
אע"פ שחוזר בתוך כדי דבור אינה
כדי דבור. רב אשי לא אתא לאפלוגי
מה ט
מתני'
מי שיש לו חולה בתוך ביתו ונתעלף
אמרה קונם תאנים
חזרה:
אהאי דינא דבסתם דודאי מודה ביה
ה
מו י
וענבים שאיני טועמת קיים לתאנים
דיצא ידי קריעה דהא ברייתא מוכחא
וכמדומה שמת וקרע ואחר כך מת לא יצא
כל הנדר קיים. אף הענבים שאין
הכי בהדיא דבסתם יצא ובכה"ג נמי
ידי קריעה אמר ר' שמעון בן פזי אמר רבי
בנדרים מהניא הפרה והקמה אלא
יכול להפר שוב אפילו אענבים. קסבר
יהושע בן לוי משום בר קפרא ו לא שנו אלא
מז כ
דכי היכי דלא נדחוק נפשין דברייתא
נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו
שמת לאחר כדי דיבור אבל בתוך כדי
דקתני אמרו לו מת אביו לאו דוקא
ובגמראב) מפרש יקימנו יקים ממנו:
הפר דיבור (ב) כדבור דמי ז והילכתא תוך כדי
פריק שינויא אחרינא דבמפרש נמי
❖
דבור כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד עבודת כוכבים ומקדש ומגרש:
משכחת לה דיצא כל שהודיעוהו שהוא
ח
ט
י
כ
מתני' אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת קיים לתאנים
בנו תוך כדי דבור לקריעתו ובכה"ג
תוספות
נמי בהפרה והקמה דמתניתין דקתני
כולו קיים הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף לענבים אמרה קונם
והא
יחזור ויפר כשאמרו לו אחר כדי
תאנה שאני טועמת וענבה שאני טועמת הרי אלו שני נדרים:
דבור דהפרה ראשונה שהיתה בתו:
גמ' מני מתניתין רבי ישמעאל דתניא 2 אישה יקימנו ואישה יפרנו
והתניא. בניחותא: אבל בתוך
אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת קיים לתאנים כולו קיים
(ב) שם
כדי דבור אין חוזר וקורע. שאע"פ
א"צ לקרוע
הפר
שבשעה שקרע עדיין לא מת ולא
❖
והלכתא
הויא קריעה כלל כיון שמת תוך כדי דבור כמאן דקרע השתא דמי כי קרע נמי בטעות שהיה סבור שמת לו מת אחר א"נ הקים או הפר
בטעות כיון שידע תוך כדי דבור מהני: והלכתא תכ"ד כדבור דמי בר ממגדף ועובד עבודת כוכבים ומקדש ומגרש. ובפרק יש נוחליןג) לא חשיב
פירוש הרא"ש
אלא תרי בר מעבודת כוכבים וקדושין ולא פליגי דמגדף בכלל עובד עבודת כוכבים ומגרש בכלל מקדש דאיתקש יציאה להויה. מגדף היינו שאם
הא בסתם.
גדף וחוזר בו תכ"ד לא הויא חזרה ועובד עבודת כוכבים שאם אמר לעבודת כוכבים אלי אתה וחזר בו לא הויא חזרה ומקדש ומגרש שאם
והא גבי קרעים דכתיב
על על.
קדש או גירש וחזר בו תוך כדי דבור לא מצי הדר ביה. ולא ידענא מ"ש הני ומנא להו לרבנן הכי. ונראה בעיני דבשאר מילי דלא חמירי כולי
רב אשי
האי כשאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עושה אלא דעתו שיכול לחזור בו תוך כדי דבור אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה
אמר
אותם אלא בהסכמה גמורה ומשום הכי חזרה אפי' תוך כדי דבור לא מהני. וראיתי לרבינו משה בר נחמן ז"ל בפרק יש נוחלין שכתב בשם ר"ת
ז"ל ד)דתוך כדי דבור כדבור דמי תקנתא הוא דתקון רבנן משום תלמיד הלוקח מקח ופגע בו רבו שיוכל ליתן לו שלום והשוו מדותיהן בכל מילי
בר מהני. ולא ניחא לי וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה לעולם בקום עשה בנדרים אלא ודאי כדאמרן: מתני' אמרה קונם תאנים וענבים
אלו שאני טועמת קיים לתאנים כולו קיים. אפי' לענבים ואינו יכול לחזור ולהפר: אינו מופר עד שיפר אף לענבים. אינו מופר לענבים עד שיפר
והתניא. אמר
להם בפירוש אבל לתאנים שהפר מופר. לשון אחר אינו מופר כלל אפילו לתאנים שלא כל הימנו להפר מקצתו: אמרה קונם תאנה שאני
כאן
רבי שמעון בן פזי.
טועמת וענבה שאני טועמת הרי אלו שני נדרים. לאו למימרא שיהא צריך הפרה לכל אחד ואחד בפני עצמו דהא שני נדרים הפרה אחת
בסתם כאן במפרש.
להן וכדתניא בתוספתא היו עליה חמשה נדרים הפרה אחת לכולן אלא לומר שאם הפר או קיים אחד מהם יכול לקיים או להפר את השני:
גמ' והלכתא
תוך כדי דבור כדבור דמי.
והתניא. אמרו לו מת אביו וקרע ואחר כך נמצא בנו לא יצא ידי קריעה אמרו
לו מת לו מת סתם וכסבור שהוא אביו וקרע ואחר כך נמצא שהוא בנו יצא ידי קריעה.
מגדף ועובד עבודת כוכבים.
רב אשי אמר כאן בתוך כדי דבור כאן לאחר כדי דבור.
קיים לחצאין קיים.
הרי אלו שני נדרים. מני מתניתין רבי ישמעאל היא דתניא
וכו' קיים [לתאנים] כולו קיים.
מגדף ועובד עבודת כוכבים.
מתני' קיים לתאנים כולו קיים.
אמרה קונם תאנים שאני טועמת וקונם ענבים שאני טועמת כו'.
גמ' דתניא אישה יקימנו.
מוסף רש"י
והתניא אמרו לו כו'. (ראמ"ה בשמו)
ונתעלף. (חולין ג: ועי' יחזקאל לא טו ועמוס ח ג) תוך כדי דבור כדבור דמי.
(רשב"ם ב"ב קכט:) ועובד עבודת כוכבים.
(ב"ב שם) וקדושין.
(ב"ק קד:)
(שם קל.)