נדרים פרק
אחד עשר נדרים ר"ן פט.
רש"י ואלו
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
נדרה והיא ברשות הבעל. שהיתה נשואה והפר לה בעל. והשתא מפרש
נדרה בו ביום. ביום שנשאת וכדאוקים לה בפרק נערה המאורסה ה)
נו
א) ב)
א
ג)
בשנשאת ונתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום אינו יכול להפר
כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:
ד)
אע"פ שנתאלמנה כו' הרי זה מופר.
שאין הבעל מפר בקודמין ואי הך חזרה דאירוסין בלחוד היא נמי אינו
ואע"ג דאיכא למימר הואיל
❖
ה)
נז ב
יכול להפר בשותפות האב
דכיון שנשאת שוב אין לאביה זכות בה
ובשעת הנדר דינו שיחול וכבר יצאה
לרשות עצמה ולא תועיל בו
וכי קתני נדרה בו ביום לרבותא
הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר
תורה אור השלם
נקטיה דאע"ג דבו ביום היתה ברשות
דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן
נדרה והיא ברשות
הבעל מפר לה כיצד
נח ג
אביה קודם שנדרה אפי' הכי כיון
היכא דבאה ברשות עצמה בשעת
1. וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה
אמרה הריני נזירה לאחר ל' אע"פ שנתאלמנה
א
כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל
שנשאת אין לה תקנה אפי' באותו
הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים
או נתגרשה בתוך ל' הרי זה מופר נדרה
נט ד
ב
נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ:
יום עצמו: גמ' ר' ישמעאל אומר
נמי: זה הכלל כל שיצאה לרשות
❖
במדבר ל י
בו ביום ונתגרשה בו ביום החזירה בו ביום
ס ה ו
עצמה. מפרש בגמ' לאיתויי מאי:
יפר. דסבירא ליה דבתר חלות הנדר
אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצאה לרשות
גמ' רבי ישמעאל אומר יפר.
אזלינן ולא בתר אמירה: רבי עקיבא
עצמה שעה אחת אינו יכול להפר: גמ' תניא
מוסף רש"י
דהפרה מועלת בו הואיל ולא חל
אומר לא יפר. דאזלינן בתר אמירה:
❖
אלמנה וגרושה שאמרה הריני נזירה
מסר האב לשלוחי
הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה:
עד שיהא נדר בשעת אלמנות
הבעל.
ר' עקיבא אומר לא יפר. דבתר
לכשאנשא ונשאת ר'
ישמעאל אומר יפר
וגירושין. ונדר היינו חלות הנדר
הגהות הב"ח
קבלת הנדר אזלינן: וסימניך ילל"י.
הילכך בין ברישא בין בסיפא בתר
ור"ע אומר ג לא יפר וסימנא ילל"י אשת
(א) גמ'
(ראמ"ה
כלומר בבא ראשונה תני יפר והדר
חלות הנדר אית לן למיזל: עד שיהא
איש שאמרה הריני
נזירה לכשאתגרש
שלמו יומי
בשמו) שאין הבעל
לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר
איסור הנדר. כשהיא אוסרת עצמה
מיפר בקודמין.
וכו' ולא מיתנסבא
ונתגרשה ד ר' ישמעאל אומר לא יפר $ ורבי
והדר יפר: אשת איש שאמרה.
בנדר שהכל הולך אחר שעה שהוא
ברייתא תליא נפשה
(גיטין לה:)
עקיבא אומר יפר אמר רבי ישמעאל הרי
בנישואין
בזמן שהיא אשת איש כו': ר'
נודר: מתניתין מני ר' עקיבא היא.
(ב) שם
הוא אומר 1 ונדר אלמנה וגרושה וגו' עד
ישמעאל אומר לא יפר. אין הפרה
דאזיל בתר שעת אמירה: אפי'
שיהא נדר בשעת אלמנות וגרושין ר"ע
מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל
תימא רבי ישמעאל. דכי אזיל ר'
בוגרת (ג) רש"י
סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה על
הויא ברשות עצמה: ר' עקיבא
ישמעאל בתר חלות הנדר ה"מ כי
1
❖
ר' עקיבא היא
(לעיל סז.)
אומר יפר. דבשעת קבלת הנדר
תליא נפשה בנשואין או בגירושין
נפשה עד שיהא איסורי נדר בשעת אלמנות
הכי
הויא ברשות הבעל: עד שיהא נדר.
(ד) ד"ה
הלכך כיון שאי אפשר לאמירת הנדר
וגרושין אמר רב חסדא מתני' ר' עקיבא היא
ואהכי
כלומר קיום הנדר: ורבי עקיבא
וחלות הנדר שיהו ברשות אחד ס"ל
פירוש הרא"ש
אביי אמר אפילו תימא רבי ישמעאל
דאיכא
סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה
לרבי ישמעאל דאזלינן בתר חלות
נדרה בו ביום כו'
וברייתא
מתניתין תליא נפשה ביומי (א) ברייתא
❖
על נפשה שיהא איסור הנדר.
היכי
והחזירה בו ביום.
הנדר אבל מתני' דלא תליא נפשה
תליא נפשה בנישואין שלמו יומי ולא
קבלת הנדר (ג) והכי נמי דייקינן
אלא ביומי ואפשר דשלמו יומי ולא
נתגרשה שלמו יומי ולא מיתנסבא זה
במתני' כל אשר אסרה ורבי עקיבא
מנסבא שלמו יומי ולא מיגרשא ונמצא
גליון הש"ס
הכלל דקתני גבי נערה המאורסה לאיתויי
היא: אפי' תימא ר' ישמעאל מתני'.
שתהא אמירת הנדר וחלותו ברשות
גמ' ורע"ק אומר יפר.
הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו
בדין הוא היכא דנדרה כשהיא
אחד אפילו כשנשתנה הרשות שנשאת
❖
אלמנה ותלתה נדרה בימים עד לאחר
או נתגרשה מודה רבי ישמעאל דבתר
שלוחי האב עם שלוחי הבעל בנערה
אמירה אזלינן ולא בתר חלות כיון
שלשים יום אהכי קאמר אינו
(ד)
המאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה
ה
שבתחלתו היה ראוי הנדר לחול באותו
יכול להפר דליכא למימר כל הנודרת
זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים לאיתויי ומסר
תוספות
רשות שהיה בשעת אמירה: ולענין
על דעת בעלה היא נודרת דלא
האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב
אמרה הריני נזירה לאחר
הלכה קיימא לן כרבי עקיבא הילכך
מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן
שלשים יום.
לשלוחי הבעל שאין הבעל מיפר בקודמין:
אפי' אומרת הריני נזירה לכשאנשא
אהכי אינו יכול להפר דאימור זימנין
מתני' תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת
או לכשאתגרש בתר שעת אמירת
דשלמו כל ל' יום ולא ניסת וכי
ובגרה והיא יתומה
והיא יתומה נערה (ב)
הנדר אזלינן בין לקולא בין לחומרא:
נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה
נדרה
גמ' רבי
בימים דין הוא שיפר איכא למימר
זה הכלל דקתני גבי נערה המאורסה.
נערה
וגרשה בו ביום והחזירה
ישמעאל אומר לא יפר.
כל הנודרת כו' ולא מסקא אדעתא
בפרקין דנערה המאורסה הוא דתנן
בו ביום.
רבי
שתתגרש דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא ואם הפר הרי זה מופר
זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה
עקיבא אומר יפר.
ודידי נמי היכא דתלתה נדרה בנישואין אהכי יפר דעל דעת בעלה
מפירין נדריה לאתויי הלך האב עם שלוחי הבעל שאע"פ שהיא עם
מתני'
דתליא נפשה ביומי.
נדרה והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה
שלוחי הבעל כיון שאף האב או שלוחיו הלכו עמה לא יצתה
תניא כו'
בבעלה ואהכי לא יפר: זה הכלל דקתני. באידך פירקין
מרשות אביה דאביה ובעלה מפירין נדריה: זה הכלל דקתני גבי
לכשאנשא רבי ישמעאל
גבי נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה
אלו נדרים. כלומר בפרקין דהכא לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל
אומר יפר.
רבי
כו' לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל דהתם לא יצאה לרשות
דכיון שמסרה להם שוב אין לאביה רשות בה דהוי לה הך מסירה
עקיבא אומר לא יפר.
עצמה דאביה ובעלה מפירין נדריה: זה הכלל דקתני הכא. גבי
כנשואין שהבעל מפר בנדרים שתדור מנשואין ואילך אבל נדרים
ואלו נדרים דמשמע דיוצאת לרשות עצמה לאיתויי מסר האב לשלוחי
שנדרה כבר לא שאין הבעל מפר בקודמין ובשותפותיה דאב נמי
עד שיהא נדר.
הבעל ולא הלך הוא עמהם דאותה שעה יצאה מרשות האב עד
לא דבהך מסירה יצאה מרשות אביה ושוב אין לו זכות בה:
כל
מתני' תשע נערות נדריהן קיימין. הנך תשע כולהו איתנהו
שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מיפר נדריה
אשראסרהעלנפשה.
מתני'
ט' נערות נדריהן קיימין.
שאין הבעל מיפר בקודמין:
בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב ויתומה ממש ובוגרת
זה הכלל
דקתני גבי נערה
שאין יכול להפר להן: בוגרת והיא יתומה. נערה בוגרת והיא יתומה:
דבכל חד מהנך תלתא גווני היא יוצאה מרשות אביה ורבנן לא מנו
המאורסה.
אלא הנך תלתא דאמרן כדאיתא בגמרא אלא דרבי יהודה פליג
נערה
ברייתא תליא
כל חד מהני תלת
גווני לתלתא. ואמרינן בירושלמי
שאף רבי יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים:
נפשה בנישואין.
בוגרת והיא יתומה. שנדרה כשהיא בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שנשאת ונתאלמנה או נתגרשה דכיון דנשאת שוב אין
נערה ובגרה והיא יתומה. שנדרה כשהיא
נערה ובגרה לאחר מכן והיא יתומה בחיי האב וכדכתיבנא:
לאביה רשות בה:
נערה
מתניתין תליא נפשה ביומי. זה הכלל דקתני
זה הכלל דקתני גבי אלו
גבי נערה.
נדרים.
זה הכלל דקתני גבי נדרים.
מתני' תשע נערות נדריהם קיימין.
תשע נערות נדריהן קיימין.