פט: ר"ן ואלו
נדרים פרק
אחד עשר נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת
נערה בשעה שנדרה שלא בגרה עדיין והיא יתומה. בחיי האב. והנך
סא א מיי' פי"א מהל'
א) [פי' לעלות בראש דקל
נדרים הל' [כה] כו
ללקט תמרים לעשות עבדות
אביה ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה
תלתא יתומה בחיי האב כיילא להו: בוגרת ומת אביה. שבשעה
(א)
סמג לאוין רמב טוש"ע
לשום חכם שילמדהו ולא
קיים ר' יהודה אומר כו'. בוגרת והיא יתומה בשעת הנדר היתה
שנדרה היתה בוגרת ומת אביה דהיינו יתומה ממש. והנך תלתא נמי
יו"ד סי' רלד סעי' א וסעי'
עלתה בידו שילמוד כלום.
מת אביה כייל להו: נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה וכו'.
בוגרת וכבר היתה יתומה
מבעלה כלומר יתומה דמתניתין יתומה
ערוך ערך גפא ב'], ב) [פי'
יב:
סב ב מיי' שם פי"ב
פיתה אותו עד שנשא אשה
הנך תלתא דקתני בוגרת כיילא להו:
בחיי האב כדמפרשי רבנן בגמ'
הלי"ב סמג שם
תרגום של פתיתני ה' ואפת
דיתומה דשייך למימר בבעל כבאב
רבי יהודה אומר אף המשיא את
נערה
שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת
טוש"ע שם סעי' סט:
(בירמיה כ) שבישתני ה'
סג ג מיי' וסמג וטוש"ע
דיקא נמי היכא דתני מיתת האב תני
בתו קטנה וכו' ועדיין היא נערה.
ואשתבשית. ערוך ערך שבש
אביה
נערה בוגרת ומת אביה נערה שלא
❖
❖
שם וסי' רכח סעי' יז:
ב'],
לה בפירוש בוגרת ומת אביה:
אשמעינן דאפילו היתה קטנה
בגרה
ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת
גמ' זו דברי ר' יהודה. דקתני
כשנשאת יצתה מרשות אביה בהנהו
אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה בוגרת
תשע: אבל חכמים אומרים שלש
נשואין וכי קתני ועדיין היא נערה
הגהות הב"ח
גליון הש"ס
ואביה קיים ר' יהודה אומר אף המשיא בתו
נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה
ה"ה נמי דאפי' היא קטנה כיון
(א) רש"י ד"ה נערה (א')
בהר"ן ד"ה קונם.
הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו
ויתומה בחיי האב. וכולהו תשע
שנשאת אין לאביה רשות בה והאי
וכו' נערה בוגרת ומת
אע"פ שלא חל הנדר. עיין
עדיין היא נערה: גמ' א"ר יהודה אמר רב זו
דמתני' נכללות בהני שלש: מתני'
❖
אביה נערה שלא בגרה
בר"ן לעיל דף פ ע"א:
דנקט נערה משום דנדרי קטנה
ומת אביה נערה שמת
אביה ומשמת: אינם כלום: גמ' אבל חכמים
קונם שאיני עושה לאבא ולאביך.
דברי ר' יהודה אבל חכ"א שלש נערות
א
❖
כלומר שאני נותן להם יהא עליהם
אומרים שלש נערות נדריהן נדר.
נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי
פירוש הרא"ש
האב: מתני' קונם שאיני נהנה לאבא
קונם: הרי זה יכול להפר. אע"ג
דהנך תלתא כייל להו תשע דמתניתין
ב
ד' נערה שלא בגרה
תוספות שאף ר' יהודה לא אמרה אלא לחדד
דלאו נדרי עינוי נפש אינון דלאו כל
ומת אביה נדרה כשהיא
ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית
את התלמידים וכדכתיבנא במתני':
כמיניה לאפקועי שיעבודא מינה אפי'
רבי יהודה אומר אף
נערה ומת אביה ואח"כ
לך אם עושה אני על פי אבא וע"פ אביך
מתני' קונם שאני נהנית לאבא
המשיא בתו קטנה.
בגרה ובאת לשאול על
הכי דברים שבינו לבינה הויין ויכול
הרי זה יפר: גמ' תניא שאיני נהנית לאבא
ונכנסה לחופה וגירשה
נדרה. ה' נערה שמת
להפר כלומר הרשות בידו: גמ' ר'
ולאביך אם אני עושה על פיך שאני
ועדיין היא קטנה או נערה
אביה ומשמת אביה בגרה
ולאביך אם אני עושה לפיך ר' נתן אומר לא
נתן אומר לא יפר. דקסבר הואיל
נהנית לך אם עושה אני על פי אבא
נדריה קיימין וזו היא
נדרה כשהיא נערה וכבר
יתומה בחיי האב שבכל
מת אביה ואח"כ בגרה.
יפר וחכ"א יפר נטולה אני מן היהודים אם
ועל פי אביך ה"ז יכול להפר. נראה
ועדיין לא חל הנדר שכל זמן שלא
ג
הש"ס: קונם שאני נהנית
ו' בוגרת ואביה קיים
בעיני דלא זו אף זו קתני דאי תנא
עשתה לפי בעלה ולא שימשתו אינה
משמשתך ר' נתן אומר לא יפר וחכ"א יפר ההוא
לאבא ולאביך אם אני
ונדרה. ז' נערה בוגרת
רישא בלחוד סד"א דמש"ה יכול להפר
אסורה לאביה ולאביו ולא יפר:
עושה לפיך. אם אני
ואביה קיים נדרה כשהיא
גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב
מהנית לך אינו יכול להפר
נערה ובגרה. ח' נערה
וחכ"א יפר. אע"פ שעדיין לא חל
משום דמהשתא מיתסרא אי בהנאת
איתתא כי לא תנינא הילכתא א) רהיט בגפא
דאפילו דברים שבינו לבינה
שלא בגרה והיא יתומה
הנדר עליה: ההוא גברא דאמר
אביה משום נדרה אי במה שתעשה
לא הוי שתעשה לפיו ולא
ובאת לשאל בעודה נערה.
ותובליא ולא אמצי למיתנא אתא רב אחא
תיתסר הנייתא דעלמא עליה אי
תהנה לאבא ולאביה לשון
ט' נערה בוגרת והיא
לפיו משום תנאה וכיון דליכא בחד
בר רב הונא ושבשיה ואינסיב איתתא
הרב רבי אליעזר וברוב
יתומה ובאת לשאל אחר
ב)
נסיב איתתא כי לא תנינא הלכתא.
מהנך גווני מידי דגריע טפי מדברים
הספרים כתיב יפר וכך
שבגרה ואין חדוש בכל אלו
ושרקיה
כלומר תיתסר הנאת עולם עלי אם
שבינו לבינה מש"ה יפר דכיון שכן
נראה יותר דהכי נמי אמרי
הנערות אלא התנא נקט
רבנן דפליגי ארבי נתן
כל אלו הנשים שנדריהם
אקח אשה עד שאשנה הלכות: רהיט בגפא ותובליא. גפא קרי
חל הנדר מקרי כיון שאי אפשר שלא תאסר לפחות בדברים שבינו
בגמרא: זו דברי רבי
קיים וזהו כללם וכך ראוי
סולם שעולין בו באילן תובליא חבל שתולין בדקל ומושכין להם
לבינה אבל בשאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי
יהודה. דכייל תשעה מיני
לסדרם במשנה שלש שנדרו
למטה הענפים שבהן התמרים ומשל של בני אדם הוא רץ למעלה
אביך דבהא בתנאה דידה לית בה לא ענוי נפש ולא משום דברים
נערות אבל חכמים אומרים
בבגרות בוגרת יתומה
שלשה מיני נערות כלומר
שנדרה בוגרת שנדרה ומת
ולמטה לעסוק ולשנות הלכות ולא איסתייעא מילתא. ואית דמפרש
שבינו לבינה סלקא דעתך אמינא דלא מצי מפר קמ"ל כיון דתלתה
לא חשיבי אלא שלש דלא
אביה בוגרת ואביה קיים.
דהיינו בכפא רץ יחידי למעלה ולמטה כאדם שעולה בחבל באילן:
תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו שאי אפשר לאשה שתעמיד
פליגי במידי: תניא שאני
וארבע שנדרה בנערות
תובליא. חבל כדאמרי' בבבא בתרא (דף לג:) מאן דנקט מגליא
עצמה שלא תעשה לאביו ולאביה הרי זה יכול להפר דקסבר תנא
נהנית לאבא ולאביך אם
ובגרה ומת אביה ובאת
דמתניתין דכי האי גוונא בעל מפר $ אע"פ שלא חל הנדר: גמ'
אני עושה לפיך רבי נתן
לשאל. נערה ומת אביה
ותובליא ואמר אזיל ואגזור דיקלא דפלניא: ושבשיה ואנסביה איתתא
אומר לא יפר. פירש הרב
ובגרה מת אביה אחר הנדר
תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני לפיך וכו' נטולה
ושרקיה ובגרה ובאת לשאל נערה
רבי אליעזר מסתברא
יפר. נראה לי דתנא דברייתא נמי נקט הני תרי גווני לרבותא תנא
אני מן היהודים אם משמשתך רבי נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים
טעמיה הוא שאין בעל מפר
יתומה ובגרה בשעת הנדר
עד שיחול ולא חל עד
היתה יתומה ובגרה ובאת
קמא לרבותא דרבנן ובתרא לרבותא דרבי נתן דבגוונא קמא נדרה בעינוי נפש וכרבנן דסבירא להו בהנאת פלוני עלי ענוי נפש הוי וכדאמר
שתשמש לבעל ועוד דלא
לשאל. נערה בוגרת ואביה
שמואל אליבייהו לעיל בפירקין (ד' פב.) ותנאה בדברים שבינו לבינה דהיינו אם עושה אני לפיך וסלקא דעתך אמינא כיון דתנאה בחד גוונא
חשיב ליה נדר שבינו לבינה
קיים נדרה בנערות ובגרה
ונדרה בחד גוונא אפי' לרבנן לא יפר דאכתי נדרה לא חייל קמ"ל דאפי' בכי האי גוונא לרבנן יפר ואידך גוונא נטולה אני מן היהודים
ולא נראה דא"כ מנלן לר'
ואביה קיים. ושתים שבאו
נתן דאין בעל מיפר עד
לשאל בנערות נערה יתומה
לרבותא דרבי נתן תנא ליה דאע"ג דמהשתא מיתסרא בדברים שבינו לבינה ותנאה ונדרה בחד גוונא הוא דהיכי תעביד תשמש מיתסרא
שיחול דלמא כל טעמו יש
נערה ומת אביה: המשיא
בתר הכי בתשמיש לא תשמש איכא משום דברים שבינו לבינה וסלקא דעתך אמינא דאפי' רבי נתן מודה בכי האי גוונא דיפר דחל
דלא הוי נדר שבינו לבינה
את בתו כשהיא קטנה.
ונראה דשפיר הוי דברים
כיון שנכנסה לחופה יצאת
הנדר מיקרי קמשמע לן דאפי' הכי כיון שעדיין לא חל ממש לא יפר: ההוא גברא דאמר תתסר הנאתה דעלמא עלי. שאסר
שבינו לבינה כיון שעל ידי
מרשות אביה: גמ' שלש
על עצמו הנאת הבריות אי נסיבנא איתתא כי לא תנינא שהיה רוצה ללמוד תורה קודם שישא אשה כדי שלא יתבטל מחמתה
שתעשה לפי בעלה תאסור
נערות נדריהן קיימין.
כדאמרינן בפרק קמא דקידושין (דף כט:) רחיים בצוארו ועוסק בתורה: רהיט בגפא ותובליא. [במקלו] ותרמילו שהשתדל בכל כחו
לההנות אביה משיאה בעלה
בוגרת ויתומה ויתומה בחיי
שם רע בשכינותיה ולא דמי
האב וכל הנך דמתניתין
ללמוד: ולא אמצי למתני. לא עלה בידו: ושבשיה. הטעהו לומר
שלא יהא נאסר לאחר מכן ואנסביה אתתא כדי שיחול הנדר:
לשאיני עושה לפי אבא ולפי
בכלל: מתני' קונם שאני
ושרקיה נהנה לאבא ולאביך אם
אביך דאמר לעיל דאינו
יכול להפר כיון שאסרה עצמה מאיליה דלא תלתה הנדר בעשייתה לפי הבעל וטעמא דרבי נתן משום דסבירא ליה דאין
עושה אני על פיך כו' הרי זה לא יפר. שתעשה לבעלה ולא תהנה לאביו ולאביה ואף דברים שבינו לבינה לא הוי זו
בעל מיפר עד שיחול הנדר ורבנן סברי דבעל מיפר קודם שיחול: נטולה אני מן היהודים. אסרה בתשמיש אם אני משמשך
גירסת הרב רבי אליעזר ובכל הספרים כתוב הרי זה יפר וכן נראה דאתיא כרבנן דרבי נתן דכיון דנאסרה בהנאת אביה
פעם אחת רבי נתן אומר לא יפר עד שתשמשנו וחכ"א יפר מיד דנדר זה הוי שפיר בינו לבינה שאם תשמש לו פעם אחת
ואביו על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה: גמ' ר' נתן אומר לא יפר. פירוש לא יפר
תהא אסורה לו לעולם דבעל הוי בכלל היהודים הילכך מיפר קודם תשמיש דאין צריך שיחול: ההוא גברא דאמר תיאסר
עתה דכל זמן שלא עשתה לפי בעלה לא נאסרה בהנאתם דסבר רבי נתן דאינו מפר עד שיחול הנדר אבל אחר שעשתה
הנאת עלמא. כלומר כל הנאות שבעולם אי נסיבנא איתתא עד שאלמוד כל הש"ס ולא חל האיסור עד שנשא האשה:
לפי בעלה ונאסרה בהנאתם מצי מפר דהוי שפיר דברים שבינו לבינה כדפרישית לעיל ואין לפרש דר' נתן סבר דלא הוי
רהיט בגפא ותובליא. [כלי] שמובילין בו פירות ולא היה יכול ליגע וללמוד: שבשיה. כלומר הטעהו [א"ל] ישא אשה
דברים שבינו לבינה דאם כן מנא להו לאמוראי דרבי נתן סבר דאינו מפר עד שיחול הנדר: וחכמים אומרים יפר מיד.
ולא יאסר בהנאת העולם נשא אשה ונאסר:
הבעל מפר אע"פ שלא חל הנדר דאם תשמשנו פעם אחת תאסר עליו עולמית דבעל בכלל יהודים איתיה: תיתסר הנאה
דעלמא עלי. אסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה קודם שילמוד הלכות ואע"ג דאי אפשר לו להיות בלא הנאת
העולם לא הוי נדר שוא דאפשר שלא ישא אשה ולא יאסר: רהט בגפא ותובליא ולא מצי למיתנא. כלים הם שמכניסין בהם פירות והיה עסוק במלאכתו ולא עלה בידו ללמוד: אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה. לקחו בדברים והטעהו שישא
אשה ואמר שלא יאסר בהנאת עולם דסבר רב אחא שאין חכם מתיר עד שיחול הנדר ולכך הוצרך להטעותו שישא אשה ואז יתירו לו: