יד: ר"ן ואלו מותרין פרק שני נדרים
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
הנודר בתורה. שאוכל לך לא אמר כלום: אי מחתא ספר תורה
ו) והא דמסקינן הכא דבנודר בתורה בעם הארץ צריך שאלה ואילו
ח א ב
א)
ב) ג)
אארעא. ואמר במה שכתוב בה: דעתיה אגוילי. דכשנדר לא
במתפיס בדבר האסור דייקינן ממתני' דלא צריך שאלה כלל אלא
ד)
נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה דכיון שהיה רואה אותה מונחת
בנדרי אשתו כדאיתא לעיל בסמוך היינו טעמא משום דבנודר בתורה
ה) ו)
על הארץ סבר הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה ולא
איכא גווני דמתסר כדאמרינן בסמוך
וההיא פלוגתא לעם הארץ
ז)
❖
נדר אלא בגוילין ולא אמר כלום. אבל
לא משמע ליה ואתי לאיחלופי מש"ה
ט ג
אי אמר בה ובמה שכתוב בתוכה
אמרינן דאפילו בההוא גוונא דשרי
תניא הנודר בתורה לא אמר כלום במה
א
אפילו אי מחתא אארעא מוכחא
צריך שאלה לעם הארץ:
שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב
פירוש הרא"ש
הנודר בתורה. כלומר שנשבע
מילתא דודאי שבועה גמורה עשה
בה דבריו קיימין קתני במה שכתוב בה
י ד ה
הנודר בתורה.
בתורה דקרי ליה תנא לנשבע
ודבריו קיימין אע"ג דמחתא אארעא
דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה צריך
❖
וכדכתיבנא לעיל. ומיירי שהיתה
נודר $
דלהכי אמר בה ובמה שכתוב בה:
למימר אמר רב נחמן לא קשיא הא דמחתא
אבל אי מנקיט ליה בידיה. אפילו אמר
תורה מונחת לפניו ואמר בזו התורה
לא קשיא הא
אורייתא אארעא הא דנקיט לה בידיה מחתא
שלא אעשה או שאעשה דבר פלוני
במה שכתוב בה דבריו קיימין ובהכי
דמחתא אארעא כו'.
הגהות הב"ח
על ארעא דעתיה אגוילי נקט לה בידיה
לא אמר כלום דדעתיה אגוילין
מיירי הא דקתני במה שכתוב בה
(א) גמ'
דעתיה על האזכרות שבה ואיבעית אימא
כדאמרינן בסמוך: הא דמחתא
דבריו קיימין דכיון דמנקיט ליה
בידיה בכבוד ורואה ויודע מה שבתוכה
אורייתא על ארעא הא דנקיט לה
(ב) רש"י
דמחתא על ארעא והא קמ"ל דאע"ג דמחתא
בידיה. רישא דהנודר בתורה לא אמר
כי אמר במה שכתוב בה דבריו
על ארעא כיון דאמר במה שכתוב בה מהני
כולה
כלום דנקיט לה בידיה ואפילו הכי
קיימין דשבועה גמורה חשיבא וכ"ש
נמי כו'
וזו ואין צריך לומר זו קתני ואי בעית אימא
לא אמר כלום דמאי בתורה דקאמר
כי אמר בה ובמה שכתוב בה (ב):
(ג) ד"ה
כולה (א) מציעתא נמי דנקיט ליה בידיה והא
❖
והכא
בגוילין שהיא כתובה אבל במה שכתוב
תרוייהו מיירי בדנקיט לה בידיה
קמ"ל ב כיון דנקיט ליה בידיה אע"ג דלא אמר
בה דבריו קיימין דדעתיה אהזכרות
ואהכי תנא בה ובמה שכתוב בה
אלא בה כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי:
שבה והרי הוא נשבע בשם. אבל
דהא קמ"ל דכיון דנקיט לה בידיה
גליון הש"ס
מתני' קונם שאני ישן שאני מדבר שאני
סיפא בדמחתא אורייתא על ארעא
דיודע שהיא ד) כתובה אי אמר בה
ג
בר"ן ד"ה הנודר בתורה
עסקינן ולפיכך אילו אמר במה שכתוב
גרידא כמאן דאמר במה שכתוב בה
מהלך האומר לאשה קונם שאני משמשך
וכו' וכדכתיבנא לעיל.
הרי זה בלא יחל דברו: גמ' איתמר קונם
מתני'
קונם
בה בלבד לא אמר כלום כיון דמחתא
דמי ודבריו קיימין:
ה"ג
שם ד"ה ואלא
שאני ישן שאני מהלך. האומר יאסר
אארעא אמרינן דדעתי' אגוילי דהכי
עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב
דאמר קונם וכו' דנדר
קאמר במה שכתוב בה התורה דהיינו
עלי כקרבן אם אני ישן או אני
שוא לא אשכחן.
יהודה אמר רב דאל ישן היום שמא ישן למחר
הגוילין אבל כי אמר בה ובמה שכתוב
מהלך. (ג) והכי גרסינן גבי נדר בל
ורב נחמן אמר ישן היום ולא חיישינן שמא ישן
בה מהני דכיון דאמר בה כבר הזכיר
יחל וגבי שבועה אסורה) משום דהאי
❖
למחר ה ומודה רב יהודה באומר קונם עיני
הגוילין וכי אמר במה שכתוב בה על
לא יחל דנדר מוקי לה בגמרא
בשינה למחר אם אישן היום שישן היום
כרחך דעתיה אהזכרות שבה:
דמדרבנן הוא ודשבועה הוי
איסור דאורייתא: גמ' קונם עיני
מוסף רש"י
כי
ואי בעית אימא דמחתא על ארעא.
בשינה היום אם אני אישן למחר.
כלומר כולה דמחתא על ארעא
מתני' קונם
קונם שאני ישן.
שאני ישן.
ואפילו הכי כי קאמר במה שכתוב בה דבריו קיימין. וסיפא דקתני
מה שאני ישן היום יהא עלי בקונם על מנת אם אישן למחר
קונם שאני משמשך.
דאם ישן הוא למחר לוקה על מה שישן אתמול: אל ישן היום.
בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימין לא צריכא לגופה אלא לגלויי
שבועה
ארישא דבדמנחא על ארעא היא דסיפא ודאי כיון דאמר בה ובמה
דשמא יישן מיד למחר ולא מיקיים תנאיה ונמצא עובר בבל יחל על
שאיני ישן.
מה שישן אתמול: ורב נחמן אומר יישן היום ולא חיישי' שמא יישן למחר.
שכתוב בה אפילו מנחא אארעא מהני ומינה דמה שכתוב בה
גמ' קונם עיני בשינה
בלחוד נמי אפילו מנחתא אארעא מהני דלא סבירא לן להך אוקמתא דלמחר מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול:
היום אם אישן למחר.
כי
לאוקומא ברייתא בתרי גווני: הכי גרסינן ואי בעית אימא סיפא
הא קמ"ל דכיון דנקיט לה בידיה אע"ג דלא אמר אלא בה כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי. וה"פ דרישא דקתני הנודר בתורה לא
אמר כלום במה שכתוב בה דבריו קיימין בדמנחא על ארעא ומש"ה כי אמר בה לא מהני עד דקאמר במה שכתוב בה אבל סיפא
בדנקיט לה בידיה עסקינן ומש"ה קתני דכיון דנקיט לה בידיה אע"ג דלא אמר אלא בה כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי. ואיכא נסחא
אחרינא דלא מחוורא ומש"ה לא חיישינן לפרושה. אבל הראב"ד ז"ל פירש דכי קתני נודר נודר ממש קאמר שאומר ככר זה עלי בתורה
ולא אמר כלום לפי שאין זה מתפיס אלא בגוילין אבל אמר במה שכתוב בה כלומר ככר זה עלי במה שכתוב בה הרי זה אסור כמתפיס
(ראמ"ה
בשמו) אל ישן היום
בדבר הנדור משום דדעתיה אהזכרות והזכרות שבה נדורים הן שע"י הכתיבה והכנה לשם קדושה הם קדושות והביא ראיה מן הירושלמי
שמא ישן למחר.
דגרסינן התם בתורה לא אמר כלום במה שכתוב בה דבריו קיימים בתורה בקדושת התורה במה שכתוב בה בקרבנות הכתובין בה
(גיטין פד.)
ונהי דירושלמי אמר קרבנות ובגמרא דילן אמרינן הזכרות מ"מ שיטת הירושלמי מוכחת דבמתפיס בנדר עסיקינן א"נ דכי אמרינן דעתיה
ורב נחמן אמר ישן
היום.
אהזכרות שבה על כל מה שנתפס בה קאמר דהיינו קרבנות וכלי שרת. והרמב"ם ז"ל הביא דין זה בנשבע ובנודר שסובר הרב ז"ל
❖
(שם)
דשמעתין בנשבע עסקינן מדאמרינן דעתיה אהזכרות שבה ובירושלמי עסקינן במתפיס בנדר ושניהם אמת: מתני' קונם שאני
ישן. בכולהו גרסינן שאני בלא יו"ד ובשבועות גרסינן שאיני ביו"ד דמשום דנדרים מתפיס חפצא אנפשיה תני להו בלשון שאני כלומר
תוספות מה שאני ומשום דבשבועות אסר נפשיה תני להו בלשון שאיני ביו"ד. והאי דתנא בנדרים הרי זה בבל יחל דברו ובשבועות קתני אסור נפרש
בגמרא בס"ד: גמ' ז)כי לא זהיר בתנאיה. כיון שאינו עיקר האיסור אלא תנאי ליום ראשון אבל באיסורו כיון שהוא עיקר האיסור אע"פ שאינו
הא דמחתא אארעא.
אסור מצד עצמו אלא בצרופו של יום ראשון אפילו הכי מזדהר: היכי דמי. כלומר באיזה לשון נדר: אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדרא. נראה
בעיני דהכי פירושו דאילו מצינן למימר דהכי קתני לא תיקשי מתני' לרב יהודה דמצינן למימר דמתניתין לאו בתנאה ואיסורא עסקינן אלא
בנודר שאני ישן לחוד וקמ"ל דאע"ג דליכא הכא חפצא חייל נדרא אבל לא מצינן למימר הכי דהתניא דכי האי גוונא לא חייל: ואלא דאמר
קונם עיני בשינה. כלומר וקא משמע לן דנהי דאי אפשר בלא שינה אפילו הכי אי ישן שלא מתוך האונס הרי זה בלא יחל: ומי שבקינן
ליה עד דעבר איסורא בל יחל. כלומר בכי האי גוונא מי חייל נדרא כלל כיון דאי אפשר לו לקיימו בסופו. ונקט לישנא דמי שבקינן ליה משום
דבעי לאתויי עלה הא דרבי יוחנן שהיא בשבועה ובשבועה שייך האי לישנא כלומר דלא שבקינן מלהלקותו עד דעבר איסור בל יחל אלא
לאלתר מלקין אותו משום שבועת שוא ואף על גב דבנדר לא שייך הכי $ דנדר שוא לא אשכחן דאסור משום שבועה נקט האי לישנא:
מלקין
איתמר קונם עיני בשינה היום.
רב נחמן אמר ישן ואין חוששין שמא ישן למחר.