רש"י ואלו מותרין פרק שני נדרים
ר"ן יז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
❖
תלמוד לומר להרע או להיטיב מה הטבה רשות. דאי בעי אכיל
חד קרא למפטריה מקרבן. היינו קרא דלהרע או להיטיב דכתיב
כח א מיי' פ"ה מהל'
א) במדבר ל, ב) במדבר ו,
שבועות הלכה יד
גבי קרבן שבועת בטוי: וחד קרא למפטריה מלאו דשבועה.
ואי בעי לא אכיל חייב בקרבן על השבועה אף הרעה דמחייב עלה
סמג לאוין רלח טוש"ע י"ד
היינו קרא דלא יחל דברו א): מתני' יש נדר בתוך נדר וכו' אמר
קרבן הרעה דרשות ולא (א) נשבע לבטל את המצוה דהיא שבועה
סי' רלט סעיף ד:
הגהות הב"ח
כט ב מיי' פ"ג מהל'
דהרעה לאו הרשות בידו: חד קרא.
קא אתי למיפטריה מקרבן
הריני נזיר אם אוכל וכו'. מפרש בגמ' דאם אוכל לאו דוקא דה"ה
(א) רש"י ד"ה תלמוד וכו'
נדרים הלכה [א] ב
שבועה דהאי קרא דלהרע או להיטיב
נמי אם אמר הריני נזיר הריני נזיר
ולא בנשבע לבטל את
[ופ"ג מהל' נזירות הל' יט]
בקרבן מיירי ואידך לא יחל דברו
דחייב על כל אחת ואחת אלא איידי
תלמוד לומר להרע או להיטיב מה הטבה
המצוה דהאי שבועה:
סמג לאוין רמב טוש"ע שם
1
דבלאו מיירי אתי למיפטריה מן לאו
דתנא גבי שבועה שלא אוכל תנא נמי
(ב) ד"ה אלא וכו' אנזירות
סי' רכט (סעיף א) סעיף ג
רשות אף הרעה רשות א יצא נשבע לבטל
דשבועה: מתני' יש נדר בתוך נדר.
ראשונה כצ"ל והד"א עם
וסימן רלט סעיף יג:
גבי נזיר אם אוכל. וחייב על כל אחת
את המצוה ולא ביטל שאין הרשות בידו חד
ל ג מיי' פ"ג מהל' נדרים
ד"ה אבל: (ג) ד"ה ולרב
דנדר חל אחר נדר: כיצד אמר הריני
ואחת דאמרינן לומר דחייב לנהוג
הונא וכו' וניתני יש נדר
הל' א ופ"ד מהל'
קרא למיפטריה מקרבן שבועה וחד למיפטריה
נזיר אם אוכל. וחזר ואמר כו' חייב
נזירות על כל קבלה וקבלה וכי אמר
בתוך נדר ואין נדר כו'
שבועות הלכה ט סמג
מן לאו דשבועה: מתני' יש נדר בתוך נדר
כצ"ל והד"א ותיבת נמי
לאוין רמא טוש"ע שם
ב
על כל פעם ופעם נזירות אחת: אין
הריני נזיר הריני נזיר דחייב שתי נזירות
❖
נמחק:
סימן רלט סעיף יג:
ואין שבועה בתוך שבועה כיצד אמר הריני
שבועה בתוך שבועה. ואם אמר שבועה
ומונה שלשים יום ומביא קרבן וחוזר
לא ד מיי' פ"ג מהל'
נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב
נדרים הלכה ב ופ"ג
שלא אוכל כו': אינו חייב אלא על
ומונה שלשים יום ומביא קרבן ונפקא
מהלכות נזירות הלכה י
אכילה אחת. קרבן שבועה אחד:
מוסף רש"י
על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל
לן בגמרא מנזיר להזירב). וקרי ליה להאי
ג
ופ"ד הלכה ב סמג עשין
גמ'
לא שנו. דיש נדר בתוך נדר:
גוונא נדר בתוך נדר לפי שהנזירות
שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא
להרע או להטיב. להרע
רמב טוש"ע שם סימן רלט
❖
סעיף יב:
לעצמו או להטיב לעצמו,
גמ'
אלא דאמר כו'. דמיגו דאיתוסף
שניה היא חלה בתוך זמן הראשונה
אחת: אמר רב הונא לא שנו אלא
כגון אוכל ולא אוכל, אישן
יומא יתירא (ב) בנזירות ראשונה
אלא שאי אפשר לו שימנה אותה עד
דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר
ולא אישן (ויקרא ה ד).
דכי אמר הריני נזיר היום קבל עליו
שימנה את הראשונה דאם איתא דלא
לא שנו. שנזירות חל
תורה אור השלם
דמיגו דקא מיתוסף יומא יתירא חיילא
על נזירות, אלא דאמר
נזירות שלשים וכי הדר ואמר הריני
חיילא בשעת נדרו היאך תחול לאחר
1. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע
הריני נזיר היום. שנמצא
נזירות על נזירות אבל אמר הריני נזיר היום
נזיר למחר משמע הריני נזיר שלשים
מכן והרי אינו נודר באותו זמן וכיון
נזירותו שלשים והדר אמר
לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע
הריני נזיר היום אין חלה נזירות על נזירות
יום ואחד ואין נזירות ליום אחד
דלא חיילא השתא לא חיילא נמי בתר
הריני נזיר למחר. ועל
אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר
כל פנים אתה צריך לפרש
ושמואל אמר אפילו אמר הריני נזיר היום
יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה
הלכך חל נזירות על נזירות והוי נזיר
זימנא אלא ודאי מהשתא הוא דחיילא
ד
במחר זה שלא על מחר
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע
שלשים אחרים: אבל. אם אמר
ומש"ה קתני יש נדר בתוך נדר:
הריני נזיר היום חלה נזירות עליה ולרב הונא
דוקא הוא נאמר, שהרי
וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה:
❖
וכו': ולרב הונא. דקאמר דכי אמר
שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל
כבר הוא נזיר לשלשים
ויקרא ה ד
אדתנא אין שבועה בתוך שבועה ליתני יש
יום, אלא על כל פנים
הריני נזיר היום לא חיילי עליה שתי
אינו חייב אלא אחת. כלומר בשבועות
נדר
בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר הריני
ליום שאחר שלשים הוא
לא משכחת תרי חיובי לא ללקות שתים
נזירות אם כן ליפלוג בדידה בנדרים
מכוין, כלומר ממחר עד
נזיר היום הריני נזיר למחר יש נדר בתוך
תוספות
באכילה אחת דמכיון שאמר שבועה
וניתני (ג) נמי יש נדר בתוך נדר
יום שלשים, ונמצא מכוין
הריני נזיר היום הריני נזיר היום
חד למפטריה מקרבן
להאריך נזירותו יום אחד,
ואין נדר
שלא אוכל ככר זה הוה ליה מושבע
שבועה וחד למפטרי'
ומאחר שיש לנזירות שניה
אין
ועומד ותו לא חיילא עליה שבועה
מלאו דשבועה. מלא יחל
מקום לאחר שלשים חל עליו
כלומר אם מיחל דברו
נזירות שלם, וכמו שאמרו
שניה ולא למנות שתים גם כן דלא משכחת לה מה שאין כן בנזירות דנהי דאינו לוקה שתים על אכילה אחת מ"מ משכחת בה תרי חיובי בשכפל
ומקיים המצוה אבל מ"מ
במסכת נזיר (ז א) הריני
נדרו ב' פעמים דהיינו למנות שתים מה שאין כן בשבועות: גמ' כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר וכי אכיל טובא ומתרין ביה מחייב על כל
אינו פטור משבועה דנשבע
נזיר ויום אחד שמונה שתי
אכילה ואכילה איידי דקתני שבועה שלא אוכל תנא נמי הריני נזיר אם אוכל ולעולם גבי נזיר לא צריך למימר אם אוכל זו הגרסא
לבטל המצוה אלא לוקה
נזירות, ומעתה הרי זה
עליו משום שוא כדתנן פ"ג
משלים ומונה שתי נזירות,
כתובה במקצת נוסחאות. והכי פירושא כיון דאמר הריני נזיר וכו' חדא דאית בה תרתי קשיא ליה חדא למה ליה למתלייה לנזירות באכילה
דשבועות (דף כט.): יש נדר
אבל אם אמר הריני נזיר
דהא מכיון דאמר הריני נזיר הריני נזיר הוה ליה נזיר וחייב למנות שתים וקשיא ליה תו דאיתלי לנזירות באכילה בהריני נזיר אם אוכל חדא
בתוך נדר. כדמפרש ואזיל
היום, הריני נזיר היום,
זימנא סגי דהא קי"ל בפ' שבועות שתים בתרא (שבועות כז:) דמי שנשבע שלא אוכל ככר זה על כל זית וזית שבו נשבע הלכך מי שתלה נזירותו באם
בתר הכי דאמר הריני נזיר
הריני נזיר היום, הואיל
הריני נזיר וא"ת פתח בנדר
ואין מקום לנזירות שניה
אוכל על כל זית וזית שבו תלה נזירותו וכי אכיל טובא כלומר זיתים הרבה ומתרין ביה בין כל זית וזית לומר שאם יאכלנו יתחייב עליו נזירות
דמשמע קונם וסיים
לחול אלא בגבול הראשונה,
אחת חייב על כל אכילה ואכילה. ונראה בעיני דלהכי בעינן דליתרו ביה בין כל זית וזית משום דלא עדיפי אכילות הללו להתחייב עליהם נזירות
בנזירות וי"ל דנזירות נמי
אין נזירות חל על נזירות
❖
(מאירי בשמו). כשתלאו בהן מלהתחייב עליהן קרבן ומלקות כשנשבע שלא יאכל ככר זו וכשם שלהתחייב קרבן ומלקות בעינן חלוק בין כל זית וזית אי למלקות
איקרי נדר דכתיב (במדבר
ו) לנדור נדר נזיר אבל מ"מ
בהתראה אי לקרבן בשתי העלמות ה"נ כשתלה נזירות בהם בעינן שיהו התראות מחלקות דודאי נהי דאמרינן דמי שנשבע שלא יאכל ככר זו על
אמאי שבק סתם נדר ופתח
כל זית וזית נשבע אפי' הכי אם לא התרו בו אלא התראה אחת אינו לוקה אלא אחת דבכל איסורין שבתורה על כל זית וזית שבהן הוא חייב ואפ"ה
בזה וי"ל משום דבנדרים
פירוש הרא"ש
אינו לוקה שתים אלא בהתראות חלוקות ולקרבן נמי אינו חייב אלא אחת אלא בשתי העלמות ה"נ כי תלה נזירות באכילת ככר צריך שיהו התראות
לא משכחת נדר בתוך נדר
דאי אמר ככר זה עלי קונם
מה הטבה רשות אף
מחלקות בין כל זית וזית שבו דאי לא לא מקריא אלא אכילה אחת ולא מחייב עלה אלא חד נזירות כנ"ל. וראיתי למפרשים אחרים בזה מה שלא
הרעה רשות. בפ"ג
ככר זה עלי קונם לא חייל
נראה בעיני. ומתרצה איידי דקתני שבועה שלא אוכל וכו' דאין ה"נ דבהריני נזיר הריני נזיר סגי ליה ואי נמי תלה נזירותו באם אוכל בחד
דשבועות מפרש לה מנא
דאין איסור חל על האיסור
ואף בנזירות דקאמר
לן דבהטבת רשות איירי:
הריני נזיר אם אוכל סגי ליה אלא דאיידי דאיצטריך למתלי לשבועה באכילה למכפל בה נמי שלא אוכל שלא אוכל דאי לא פשיטא שאינו חייב אלא
מתני' יש נדר בתוך נדר.
דנזירות חל על נזירות לאו
אחת תלה ליה נמי לנזירות באכילה וכפליה: דמגו דמתוסף יומא יתירא. כלומר דכשאמר הריני נזיר למחר יש במשמעות דבריו שימנה מיום מחרת
ומפרש דבנזירות איירי
לחיובי תרתי בחד ל' יום
ואילך ל' יום נמצא שנתחייב מחמת נדר שני יום א' מוסף על נזירות ראשונה וכיון דקי"ל במסכת נזיר [ז.] דהאומר הריני נזיר יום זה בלבד מונה שלשים
כגון דאמר הריני נזיר אם
אלא לענין שיעשה שתי
אוכל חייב נזירות על כל
נזירות זו אחר זו דבשלמא
אף זה כיון דנתחייב מחמת נדרו שני למנות יום אחד מוסף על נזירות ראשונה על כרחו מונה ל'. ושמואל אמר אפי' הריני נזיר היום הריני נזיר
דבור ודבור והוה מצי
התם בנזירות שייך למימר
היום נזירות חלה על נזירות דמשמע ליה דמנזיר להזיר [במדבר ו] נפקא לן דבכי האי גוונא מונה שתי נזירות: לרב הונא אדתני אין שבועה בתוך שבועה
למתני כגון דאמר הריני
כשאמר ב"פ הריני נזיר
ליתני יש נדר בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר. וא"ת ולשמואל נמי מי ניחא הא לדידיה נמי הוה ליה לפלוג ולמיתני אין נדר בתוך נדר ומשכחת לה
נזיר הריני נזיר בלא אכילה
היום הריני נזיר היום שיכול
אלא אגב דבעי למתני גבי
להוסיף בדבור שני ל' יום
באומר קונם עלי ככר זה קונם עלי ככר זה שאינו חייב אלא אחת דהא במתני' לא תנן יש נדר בתוך נדר אלא למנות שתים כדפרי' וכיון שכן
שבועה אכילה נקטיה נמי
משמע ל' יום חדשים
לשמואל גופיה מצי לפלוגי בנדר גופיה. וי"ל דכי מקשי לרב הונא ליתני יש נדר בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר לא מקשי לומר אדמפליג בין נדר לשבועה
גבי נזירות: אינו חייב
כפעם ראשונה שאמר
לפלוג בנדר גופיה כדרך כל לפלוג וליתני בדידיה שבש"ס דאי הכי מקשינן לשמואל נמי תקשי כדפרישית אלא כי האי גוונא לא מקשינן דלא
אלא אחת. דאין שבועה
הריני נזיר היום שרוצה
חלה על שבועה דאין
לומר ל' יום דהויא השתא
קשיא כלל דתנא אחומר בנדרים מבשבועות קאי ומש"ה בעי למתני
חומרא דאיכא בנדר מבשבועות לענין נדר בתוך נדר הלכך לא שייך
כאילו [אמר] ל' יום ב'
נשבעין לקיים המצוה
לאקשויי פעמים ואפילו את"ל
דליתא בלאו והן: גמ'
הריני נזיר היום. דמיד חלה נזירות עליו ל' יום וכי אמר תו הריני למחר נתוסף עליו יום א' ובהא מגו נתוספה עליו דאפילו אם אמר הריני נזיר ל' יום והדר אמר הריני נזיר אלו ל' יום דהוי לשמואל כמו כהיום היום מכ"מ י"ל דשאני
נזירות הואיל ואית ליה קיצותא ל' יום יש לנו לומר שבא להוסיף שלשים יום חדשים ולכך שייך שפיר למימר דחייל נזירות
נזירות שלימה: ליתני יש נדר בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר. כיון דבנזירות גופה משכח לפלוגי:
על נזירות מעשה זו אחר זו כדפרישית אבל גבי נדר דקונם דלית ליה אלא לפי מה שמפרש האדם נמי אפי' כי אמר ככר
זו עלי קונם היום אינו אסור אלא אותו היום וכי הדר אמר זימנא אחריתי קונם ככר זה היום אין לנו לתלות דאתא לאסור ולאוסופי למחר כיון דמהיום משמע הלכך לא שייך למימר נדר חל על נדר ולהוסיף נדר אחר כמו בנזירות כדפרישית
ולאותו יום גופיה נמי אין לנו שיחול נדר על נדר ולחיובי תרתי קאמר דאין איסור חל על איסור ואפילו בנזירות אין איסור חל על איסור: הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר. ה"ה דהוי מצי למתני הריני נזיר בלא שום תנאי אלא אורחא דמילתא
קאמר שכן דרך לומר מחמת שום דבר כיוצא בזה שמסרבין בו לאכול והוא אינו רוצה ונודר אם יאכל ועי"ל דאגב דבעי לאדכורי אכילה גבי שבועה נקטי' נמי גבי נזירות וכן פר"י: ולפלוג וליתני בדידה: