יז: ר"ן ואלו מותרין פרק שני נדרים
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
לאקשויי לפלוג וליתני בדידה אלא הכי מקשינן לרב הונא היכי פסק
ואין נדר בתוך נדר כיצד הריני נזיר היום הריני נזיר למחר יש נדר
לב א
א)
ב)
בתוך נדר וכו': דכוותה גבי שבועה. דאמר בדיבור שני מה שלא
תנא ותנא יש נדר בתוך נדר דמשמע בכל ענין הוה ליה לפרושי
לג ב
אמר בדבור ראשון מי איכא למ"ד שלא תחול שבועה על שבועה כהאי
מילתיה כי היכי דלא ניטעי ביה ובתר הכי ליתני מאי דחמיר כהאי
❖
גוונא אלא היכי דמי וכו': אמר לך רב הונא מתני' כגון דאמר הריני
גוונא נדר משבועה והא מילתא קשיא לרב הונא אבל לשמואל לא קשיא
לד ג
נזיר היום הריני נזיר למחר. כדאמינא
כלל דהא לדידיה בנזירות בכל ענין יש
❖
הגהות הב"ח
אנא והיינו יש נדר בתוך נדר ודכוותה
נדר בתוך נדר מאי אמרת מ"מ בקונם
אין נדר בתוך נדר קשי' תנן יש נדר בתוך נדר
איירי בשבועה כגון דאמר שבועה וכו'.
עלי ככר זה קונם עלי ככר זה אין נדר
(א) רש"י
ואין שבועה בתוך שבועה היכי דמי אילימא
של
תוספות בתוך נדר והא כי האי גוונא ליכא
וקסבר רב הונא דכהאי גוונא לא חיילא
דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דכוות'
(ב) ד"ה
שבועה על שבועה הא דאמר בשבועה
למטעי במאי דתנא תנא דנזירות קתני
אילימא [דאמר הריני
גבי שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר
ולא קונמות ואדרבה מדנקיט מילתיה
רב הונא לא סבירא
נזיר היום]
שניה תאנים שמושבע מהן ומ"מ דומיא
❖
שבועה שלא אוכל ענבים אמאי לא חלה
ליה
דנדר הוא שהוסיף בשניה ענבים: ומי
בנזירות ולא בקונם אשמעי' דבקונמות
שבועה על שבועה אלא היכי דמי דלא חלה
לא חיילא שבועה על שבועה. בכה"ג:
אין נדר בתוך נדר: תנן יש נדר בתוך
שבועה על שבועה כגון דאמר שבועה שלא
והאמר רבה וכו'. ואכל תאנים והפריש
נדר וכו'. היכי דמי אילימא דאמר
מוסף רש"י
אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל
הריני נזיר היום הריני נזיר למחר
קרבן על שבועה ראשונה שעבר ואכל
שבועה שלא אוכל
תאנים: וחזר ואכל ענבים. ולא תאנים:
ודכוותה גבי שבועה אמר שבועה שלא
תאנים דכוותה גבי נזירות היכי דמי דאמר
תאנים וענבים.
אמר לך
(שבועות כח:
הויא להו ענבים. שאכל חצי שיעור על
אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא
(א)
הריני נזיר היום הריני נזיר היום וקתני יש נדר
רב הונא מתני' דאמר
עי"ש לפי הגירסא שם)
אוכל ענבים אמאי לא חיילא שבועה על
שבועה שניה לפי שהוא נשבע בשבועה
היום ולמחר דכוותה גבי
מי שנזר שתי נזירות.
בתוך נדר קשיא לרב הונא אמר לך רב הונא
שבועה יש לומר דהאי דמדמה לה
שניה על תאנים וענבים ועכשיו שלא
מנה
שבועה שלא אוכל
מתני' דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר
תאנים וחזר ואמר
את הראשונה והפריש
מקשה לאומר שבועה שלא אוכל תאנים
אכל אלא ענבים לא ביטל אלא חצי
שבועה שלא אוכל
קרבן.
דכוותה גבי שבועה דאמר שלא אוכל תאנים
שיעור והיינו חצי שבועה ואין מביא
וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ענבים
תאנים וענבים.
וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים
קרבן על חצי שיעור: אלמא. טעמא
וכי מפרקינן מדמינן לה לשבועה שלא
דלא חיילא והאמר רבה שבועה שלא אוכל
אוכל תאנים וענבים בהא נחתינן
משום דלא אכל אלא חצי שיעור משום
א
וסלקינן דמקשה אזיל בתר דינא ומתרץ
הכי פטור מקרבן הא אי אכל תאנים
תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים
וענבים דאכל כוליה שיעור דשבועה
בתר לישנא והכי מקשי ודאי כי אמרת
וענבים ואכל תאנים והפריש קרבן וחזר ואכל
חייב קרבן דמיגו דחלה שבועה על
בהריני נזיר היום הריני נזיר למחר
ענבים הויא להו ענבים חצי שיעור ואין
ענבים דהוי חידוש שלא נשבע עליהן
דנזירות חלה על נזירות היינו משום
מביאים קרבן על חצי שיעור אלמא היכא
עדיין חיילא נמי אתאנים אע"פ שכבר
דכי אמר הריני נזיר היום קבל עליו
דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר
מושבע מהן וקשה לרב הונא (ב):
שלשים יום הראשונים וכי אמר הריני
שבועה שלא אוכל תאנים וענבים ב מיגו דחל
לא סבירא ליה. לרב הונא הא דרבה
נזיר למחר קבל עליו שלשים ואחד ולפי
(שבועות
❖
שבועה על ענבים חיילא נמי על תאנים רב
כז:)
וליכא למירמא ליה מיניה: והפריש
שאין נזירות פחותה משלשים יום צריך
קרבן. וקודם שהפרישו נשאל על
הונא לא סבירא ליה כרבה מיתיבי מי שנזר
למנות שלשים אחרים נמצא שאין נדרו
נזירות ראשונה שכבר נדר ואמרו ליה
שני משותף עם נדר ראשון כלל אלא
שתי נזירות מנה את הראשונה והפריש
פירוש הרא"ש
שבטעות נדר ושלא לצורך היה נדר
כל חד וחד קאי באפי נפשיה וכיון שכן
קרבן ונשאל עליה עלתה לו שניה
ג
א"ל ר"ה מתני' דקאמר
אותם שלשים: עלתה לו. אותה נזירות
דכוותה גבי שבועה נמי לא משכחת
הריני נזיר היום הריני
בראשונה היכי דמי אילימא דאמר הריני
לה אלא באומר שבועה שלא אוכל
שכבר נדר בשניה שעדיין חייב ומקריב
נזיר למחר ודכוותה גבי
נזיר היום הריני נזיר למחר אמאי עלתה לו
שבועה דאמר שבועה
תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל
הקרבן על נזירות השניה ביום
שלא אוכל תאנים וחזר
שניה בראשונה הא איכא יומא יתירא אלא
שהשלים נזירות ראשונה: הא איכא
ענבים וכי האי גוונא אפי' בשבועות
ואמר פעם אחרת שלא
פשיטא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום
יומא יתירא. דהריני נזיר למחר דקאמר
נמי חלה שבועה על שבועה אלא ודאי
אוכל תאנים וענבים.
ותיובתא
מדתנן בשבועות דאין שבועה בתוך
אותו יום דנזירות שניה אינו חל אלא
שבועה ועל כרחך בששתי שבועות חלות על דבר אחד מתוקמה דכוותה
לאחר שלשים דהיינו לאחר נזירות ראשונה ואמאי עלתה לו שניה
בנדרים קתני יש נדר בתוך נדר וקשיא לרב הונא. ומפרקינן אמר לך רב
בראשונה ויהא נפטר מנזירות שניה קודם שיבא יום שלשים ואחד
הונא מתני' דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר כלומר לא תיזיל
והא נדר להיות נזיר ביום שלשים וא' דהיינו למחר אלא כגון וכו':
ותיובתא
בתר דינא אלא זיל בתר לישנא דכי אמר הריני נזיר למחר ממחר ועד
והאמר רבה
שלשים יום קאמר והוה ליה כאילו אמר הריני נזיר היום ומחר שאף כאן כ"ט יום מנדר השני מעורבין בזמן הנדר ראשון ואע"פ שאותן
האומר שבועה שלא
כ"ט ימים אינן חלין כלל מחמת נדרו שני מ"מ בהאי לישנא חייל נדריה לענין שיהא יום שלשים וא' סוף שלשים יום של נזירות שניה
אוכל תאנים וחזר ואמר
שהרי הוא כך נדר נמצא שעל כ"ט ימים מנזירות ראשונה חלה נזירות שניה לענין שתהא יום שלשים ואחד לנזירותו אלא לפי שאין
שבועה שלא אוכל
תאנים וענבים ועבר
נזירות פחותה משלשים יום צריך למנות עוד לתשלום שלשים בשביל נדר שני ודכוותה גבי שבועות כי אמר שבועה שלא אוכל תאנים
ואכל תאנים והפריש
וחזר ואמר שלא אוכל תאנים וענבים לא חיילא שבועה בתרייתא על תאנים כלל דלית ליה לרב הונא שתחול שבועה על שבועה אפילו
קרבן וחזר ואכל ענבים
בכולל. ועדיין אין דעתי נוחה בזה דמ"מ כי היכי דשבועה שניה אינה חלה על תאנים מפני שכבר נשבע עליהם כך נזירות שניה אינה חלה
הוו להו ענבים חצי
שיעורא.
והאמר רבא שבועה
בעשרים ותשעה יום ראשונים מפני שכבר נזר בהם לפיכך אני אומר דכי אמרינן וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים הכי קאמר
שלא אוכל תאנים וחזר
שלא אוכל אותם כאחת ובכי האי גוונא נמי מתפרש האי לישנא בס"פ שבועות שתים בתרא . ואמר רבה דמגו דחיילא שבועה על ענבים
ואמר שבועה שלא אוכל
חיילא נמי אתאנים ונפקא מינה שאם אכל תאנים וענבים בהעלם שבועה ראשונה והתרו בו משום שניה לוקה. ואמרינן דרב הונא לא
תאנים וענבים מגו
דחיילא שבועה אענבים
סבירא ליה דרבה דבכי האי גוונא סבירא ליה לרב הונא דלא חיילא שבועה שניה כלל דכיון דאתאנים לא חיילא אין לה מקום כלל
חיילא נמי אתאנים.
שהוא על שניהם יחד נשבע ולא על ענבים בלבד ובנדרים נמי אילו היה דינן כשבועות היה לנו לומר דכיון דאכ"ט יום לא חיילא נזירות
שניה ביום שלשים נמי לא חיילא שהרי כשאמר הריני נזיר למחר לשלשים יום כאחד נתכוון ולא ליום שלשים בפני עצמו והוו להו כ"ט
יום כתאנים ויום שלשים כענבים: אלא פשיטא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום ותיובתיה דרב הונא. כלומר חיילי שתי
נזירות כי האי גוונא דאי לא מה עלתה לו שניה בראשונה הרי לא חלה שניה כלל. ואם תאמר ומאי קושיא נהי דאילו לא נשאל על
הראשונה לא חיילא שניה וכדרב הונא כי מתשיל עלה משכחת רווחא וחיילא וכדאמר רבא לקמן דאף על גב דאין שבועה חל על
שבועה
והפריש קרבן ונשאל עליה. הא איכא יומא יתירא.
עלתה לו שניה בראשונה.
מיתיבי מי שנזר שתי נזירות.