רש"י ואלו מותרין פרק שני נדרים
ר"ן יח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ותיובתא דרב הונא. דמדקתני עלתה לו שניה בראשונה מכלל
שבועה אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו ולקמן נמי מסייעינן
לה א
א) ב)
ג)
דנזירות שניה נמי חיילא עליה: לא לעולם דאמר וכו' ומאי עלתה
ליה לרבא מהא מתניתא י"ל משום דאכתי לא קים לן בהא דרבא
❖
ד) ה)
לו לבר מההוא יומא. (ג)למשלים אותו ושוב מקריב קרבנו ונמצא נזיר
וסבירא לן דאי לא חייל השתא לא חיילא נמי בתר זמנא מש"ה לא
❖
אותו יום שנדר עם ימי נזירות של שלשים יום: אי נמי. להכי חייב
מפרש להו כדרבא: אי נמי
בשקבל עליו שתי נזירות בבת אחת.
כלומר דכה"ג חיילי תרוייהו שהרי
נזירות שניה כגון שקיבל עליו שתי
תורה אור השלם
אין אחת מהן קודמת לחברתה דנימא
נזירות בבת אחת דאמר הרי עלי
ותיובתא דרב הונא לא לעולם הריני נזיר היום
1. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
גליון הש"ס
שלא תחול שניה אחריה:
שתי נזירות להכי חייב שתים אי לאו
מתיב רב
הריני למחר ומאי עלתה לו לבר מההוא
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ
(א)
גמ' אמר רבא אם נשאל.
אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר
שנשאל אבל אי אמר הריני נזיר היום
המנונא כו' אילימא דאמר הריני
יומא יתירא אי נמי כגון שקיבל שתי נזירות
❖
נָזִיר לְהַזִּיר לַיְיָ:
הריני נזיר היום אין נזירות חל על
נזיר היום הריני נזיר למחר הא קרא
במדבר ו ב
בבת אחת מתיב רב המנונא 1 נזיר להזיר
נזירות: והלא דין הוא. שלא תהא
בעיא. דודאי כיון דמתוסף יומא
2. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ
מכאן שהנזירות חל על הנזירות שיכול והלא
אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא
נזירות חל על נזירות ולא שאר נדרים
יתירא בשביל נזירות שניה וכל מה
מוסף רש"י
יְנַקֶּה יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא
דין הוא ומה שבועה חמורה אין שבועה חלה
נדר על נדר: ומה שבועה חמורה.
שמנה עד אותו יום בשביל נזירות
שהנזירות חל על
אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:
❖
על שבועה נזירות קלה לא כל שכן תלמוד
הנזירות.
מפרש לקמן אפ"ה אין שבועה
ראשונה היה פשיטא שצריך למנות ל'
שמות כ ו!
(ד)
חלה על שבועה: הא קרא בעי. פשיטא
לומר נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על
יום שאין נזירות פחותה מל' יום:
ודאי דהא איכא חד יומא יתירא: אם
הכא במאי עסקינן שקבל עליו ב'
הנזירות היכי דמי אילימא דאמר הריני נזיר
הגהות הב"ח
(לעיל ג:) אם
נשאל על הראשונה. שבא לפני חכם
נזירות בבת אחת. כלומר וקרא
היום הריני נזיר למחר הא קרא בעיא אלא
(א) גמ' נזיר
נשאל על הראשונה
ושאל על שבועה ראשונה והתיר: שניה
להכי אתא. וא"ת ולהא קרא למה לי
(ב) שם
שניה חלה עליו.
לאו דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום
חלה עליו. שאם עובר חייב משום
פשיטא דה"ל כאומר הריני נזיר ששים
חייב אחת אי נמי אינה
וקתני נזירות חל על נזירות לא הב"ע כגון
(ג) רש"י
שבועה שניה: מדלא קתני חייב אחת.
יום י"ל אי לאו קרא ה"א שימנה ס' יום
שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת ומאי
דאילו קתני חייב אחת הוה משמע נמי
כאחד ויביא קרבן ואתא קרא
דמשלים (ד) ד"ה
חומרא דשבועה מנדר אילימא משום דחיילא
שעל כולן חייב אחת וכן אי קתני אינה
ואשמועינן דשתי נזירות חלוקין הוו
כדמפרש
(ה) ד"ה
אפילו על דבר שאין בו ממש נדר נמי חמור
ועל כל ל' מגלח ומביא קרבן. זהו
אלא אחת הוה משמע נמי שכולן שבועה
❖
אבל
פי' שמועה זו על נכון. וראיתי לקצת
אחת היא ואי בצרה לה אזיל ליה
שכן חל על המצוה כרשות אלא משום דכתיב
מפרשים שנדחקו להעמידה לומר דכי
חיובא (ה) אלא מדקתני אינו חייב
בה בשבועה 2 לא ינקה: שבועה שלא אוכל
(שבועות כז:) מי
תנן יש נדר בתוך נדר לחייבו ב'
ש"מ דחיובא חדא מיהא איתיה דאי
פירוש הרא"ש
שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת:
שנדר שתי נזירות כו'.
על אכילה אחת קאמר שאף בענין
נשאל על הראשונה שניה חלה עליו
❖
כגון שקבל עליו ב'
$ אמר רבא א אם נשאל על הראשונה שניה
נזירות בבת אחת.
זה חמור נדר משבועה שהאומר קונם
דהא דלא חיילא כי לא מיתשיל אראשונה
חלה עליו ממאי מדלא קתני אינו אלא
(ב)
עלי ככר זה קונם עלי ככר זה חייב
משום דלית רווחא דראשונה עומדת
אחת וקתני אינו חייב אלא אחת רווחא הוא
תוספות
ב' ומי שנשבע ב' פעמים שלא יאכל
דחייב עליה אבל כשנשאל על הראשונה
דלית לה כי מיתשיל על חבירתה חיילא
אלא משום דכתיב לא
חיילא השניה: לישנא אחרינא
ככר אחד ואכלו אינו חייב אלא אחת
הא קרא בעי.
ינקה.
חיובא הוא דליכא. על השניה במקום
לישנא אחרינא חיובא הוא דליכא הא שבועה
ורב הונא ה"ק דדוקא באומר הריני
הראשונה: הא שבועה איכא.
נזיר היום הריני נזיר למחר הוא דחייב
איכא למאי הלכתא לכדרבא דאמר רבא
שתים על אכילה אחת משום דס"ל
כלומר שם שבועה עליה לכי מיתשיל
נשאל על הראשונה עלתה לו שניה תחתיה
אקמייתא: לכדרבא וכו'. (אבל)
שנדר חל על נדר לחייבו שתים בכולל
לימא מסייע ליה מי שנדר שתי נזירות ומנה
מה שאין כן בשבועה דאפילו בכולל
כשנשאל על הראשונה חיילא השניה:
מתני' את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה
לא חיילא אבל בלא כולל אפילו בנדרים
עלתה לו שניה בראשונה כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת:
אין נדר חל על נדר. והשמועה עולה
כגון שקבל
מדלא קתני אינו
מתני'
לפירוש זה בקושי ודוחק דא"כ למה
עליו שני נזירות בבת
אלא אחת.
אחת.
ליה לתנא דמתניתין למתנייה האי דינא בנזירות לתנייה בנדרים ועוד דהיכי הוה ס"ד לאוקמי הא דמי שנזר שתי נזירות וכו' באומר
הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דא"כ מאי מנה את הראשונה והלא כשמנה את הראשונה מנה גם את השניה דשניהם מנין
אחד להם אלא שהוא חייב כשעובר על נזירותו שתים ועוד מאי עלתה לו שניה בראשונה והרי אין השניה חלה אלא לענין שאם אכל
ענבים בתוך ימי נזירותו חייב שתים ולמה הוא צריך שתעלה לו ועוד דאמרינן בהך תיובתא אחריתי אילימא דאמר הריני נזיר היום הריני
לימא מסייע ליה
נזיר למחר הא קרא בעיא בתמיה ומאי קושיא אין הכי נמי דקרא בעיא לחייבו שתים בכולל דהא בשבועות כה"ג אינו חייב אלא אחת
אלא משום דכתיב
מי שנדר.
בשבועה לא ינקה.
אלא ודאי פירושא קמא עיקר: הלכך נקטינן דכי היכי דאין שבועה חלה על שבועה לחייבו ב' כך אין נדר חל על נדר ואם אמר קונם
עלי ככר זה קונם עלי ככר זה אינו חייב אלא אחת דכי תנא יש נדר בתוך נדר דוקא למנות שתי נזירות הוא דאמרינן כדכתיבנא. מיהו
להא מילתא עדיפי נדרים משבועות שהנדרים חלין על השבועות ואין השבועות חלות על הנדרים כיצד נשבע שיאכל ככר זה ואח"כ אסרו
עליו בקונם אסור לאכלו כדאמרינן לעיל קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל אסור ובודאי דכי היכי דנדר חל על דבר מצוה חייל נמי
מדלא קתני חייב אחת.
אשבועה שמצוה ושבועות שתיהן איסור גברא הן וחייל עלייהו איסור חפצא דנדרים לבטלן בשב ואל תעשה. ואפשר ג"כ שכשם שהנדר חל
שקבל עליו ב' נזירות
על השבועה לבטלה כך הוא חל לקיימה שהנשבע שלא יאכל ככר זו וחזר ואסרו עליו בקונם ואכלו חייב שתים וכן בדין אם לבטל הן חלין
בבת אחת.
לקיים לא כל שכן ומההוא טעמא גופיה דכתיבנא דכיון דשבועות ליתנהו אלא איסור גברא כי אמר קונם מיתוסף ביה איסור חפצא. אבל
אין השבועות חלות על הנדרים לא לבטל ולא לקיים שאם אסר על עצמו ככר וחזר ונשבע עליו שיאכלנו פשיטא שאינו רשאי לאכלו וכן נמי
נשבע עליו שלא יאכלנו אינו עובר אלא משום בל יחל. וליכא למימר דכי היכי דאיסור חפצא דנדרים חייל אאיסור גברא דשבועות ה"נ איסור
גברא דשבועות ליחול אאיסור חפצא דנדרים משום דבנדרים כי היכי דאית בהו איסור חפצא איסור גברא נמי אית בהו שהרי מכיון שנאסר
עליו קאי עליה בלא יחל דברו והאי לאו איסור גברא הוא ככל לא תעשה שבתורה הלכך אין מקום לשבועה שתחול על הנדרים והכי איתא
ונשאל עליה
בירושלמי פ"ק דמכילתין בככר אחד מכיון שהזכיר עליו שבועה כנבלה הוא מכאן ואילך כמיחל שבועות על האיסורין ואין שבועות חלות על
עלתה לו שניה
בראשונה.
האיסורין אמר ר' יודן והוא שהזכיר נדר ואח"כ הזכיר שבועה אבל אם הזכיר שבועה ואח"כ נדר הנדרים חלים על האיסורין: לימא מסייע
ליה מי שנדר ב' נזירות וכו'. מאן דמסייע ליה לרבא מהא על כרחין כרב הונא סבירא ליה דאמר דבאומר הריני נזיר היום הריני נזיר היום אין
נזירות חלה על הנזירות דאי כשמואל ס"ל דאמר דאפי' בכי האי גוונא נזירות חלה על הנזירות מאי קא מסייע ליה לרבא דלמא שאני הכא דבשעה
שנדר חלה על שתיהן ומש"ה כשנשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה אבל בשבועות שבשעה שנשבע לא חלה שבועה שניה לעולם אימא לך
כגון שקבל
דכיון דלא חיילא השתא לא חיילא נמי כי מתשיל אראשונה אלא ודאי משום דס"ל כרב הונא מסייע ליה. וה"ק ודאי הא מתניתא באומר הריני
עליו ב' נזירות כו'.
נזיר היום הריני נזיר היום מתוקמא ואפ"ה נהי דבשעה שנדר לא חייל נדר שני כי מיתשיל אנדר ראשון חייל וכדרבא דאי באומר הריני נזיר היום
הריני נזיר למחר עסקינן ומש"ה קתני עלתה לו שניה בראשונה לפי שבשעה שנזר חלו שתיהן א"כ היכי קתני דעלתה לו שניה בראשונה הא איכא
יומא יתירא. ודחי דהכא כגון שקבל עליו שתי נזירות בבת אחת עסקינן ומש"ה כי נשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה לפי שבשעה שנדר
הוי שתי נזירות ראויות לחול אבל בשבועות לעולם אימא לך דכיון דשניה לא חיילא כי אפקה מפומיה כי מתשיל אראשונה נמי לא חיילא:
ולענין