כה:
ר"ן ארבעה נדרים פרק שלישי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני' נדרי שגגות. אמר קונם (ב) כו': ונזכר שאכל ושתה. פטור
מתני' נדרי
וכו'. תרי גווני קתני חדא דבשעת נדרו היה
שגגות
כה א
א) ב)
ג)
דלבו אונסו דסבר שבאמת נשבע: וכן ראה אותם אוכלים
שוגג כגון קונם אם אכלתי אם שתיתי וכו' וקתני נמי שהיה
ד)
תאנים ואמר הרי הן עליכם קרבן ונמצאו. אותן האוכלים שהיה
שוגג בשעה שהנדר ראוי לחול ואע"פ שבשעה שיצא מפיו לא היה
אביו או אחיו היינו נמי נדרי שגגות שאילו היה יודע שהיה אביו או
שוגג וכדקתני שאני אוכל ושאני שותה כלומר דאמר קונם ככר זה עלי
ה)
ו)
אחיו לא היה מדירן: או שהיה אוכל
אם אני אוכל ואם אני שותה היום
ז)
מתני' נדרי שגגות אם אכלתי ואם
עמהן. עם אביו ועם אחיו
ושכח ואכל ושתה $ דכיון דנדרא
כו ב
ח) ט)
א
❖
(ג) אחרים: בש"א הן מותרין. אביו
באכילה קמייתא חייל וההיא שעתא
י)
שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאני אוכל
הוה ליה שוגג כלומר שלא נזכר שיהא
ואחיו בלבד ומה שעמהם אסורים
ושאני שותה ושכח ואכל ושתה אמר קונם
תלוי באותה אכילה שום נדר לא חייל
דקסברי נדר שהותר מקצתו לא
כז ג
אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה
הגהות הב"ח
נדרא כלל: וב"ה אומרים אלו ואלו
הותר כולו. וב"ה סברי נדר שהותר
את בני $ ונודע שלא הכתו ונודע שלא
(א) במשנה הן
מותרין. משום דנדר שהותר מקצתו
מקצתו הותר כולו. ע"כ מפי' רבינו
(ב) רש"י
גנבה ראה אותן אוכלין תאנים ואמר הרי (א)
גמ'
גרשום זצ"ל ז): תנן התם. בפרק
הותר כולו כדאיתא בגמ'. ומותרין אפי'
כח ד
עלי
עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן
ככר זו אם אכלתי אם
ר"א אומר כו': פותחין בשבתות
בלא שאלה קאמר כדאמרן בריש
ט)
שתיתי (ג) ד"ה
וימים טובים. שאם נדר שלא יאכל
אחרים בש"א הן מותרים ומה שעמהם
פרקין דכולהו ארבעה נדרים אין צריכין
אסורים ובה"א אלו ואלו מותרין: גמ'
כל ימות השנה פותחין לו חרטה
שאלה לחכם. וטעמא דמילתא משום
כט ה
(ד) ד"ה
ב
אמר
כך כלום נדרת על דעת להתענות
דכיון שאילו היה יודע שאביו או אחיו
$ תנא כשם שנדרי שגגות מותרין כך
❖
ג
הותר (ה) ד"ה
בשבתות וימים טובים אם (ד) יאמר
היו עמהן היה מוציאן מן הכלל ה"ז
אומרים
שבועות שגגות מותרות היכי דמי שבועות
לאו: בראשונה היו (ה). ב"ד של
מוטעה בעיקר הנדר שלא היה דעתו
היו
שגגות כגון רב כהנא ורב אסי הדין אמר
(ו) ד"ה
מעולם על אביו וכל שיש בעיקר
ראשונים אומרים אותן הימים שבתות
מוסף רש"י
כמי
שבועתא דהכי אמר רב והדין אמר שבועתא
וי"ט מותרין וכו': הותר כולו. וכולן
הנדר טעות אין פיו ולבו שוין ובטל
שאמר על כולם כולכם
נדרי שגגות. אם
דהכי אמר רב דכל חד וחד אדעתא דנפשיה
מותרין: אמר רבה הכל מודים כו'.
מעצמו ומש"ה בקונם אשתי נהנית לי
אסורין וכללן
אכלתי ואם שתיתי.
כמעיקרא
שפיר קמישתבע: ראה אותן אוכלין:
אמתני' קאי. כלומר שאם ראה אותם
בעינן שיאמר בפירוש שגנבה את כיסי
(ז) ד"ה
אוכלים תאנים וענבים ואמר הרי
דאי לא אע"פ שהיה דעתו בשביל כך
תנן התם פותחין בשבתות ובי"ט בראשונה
❖
הן עליכם קרבן (ו) (כמו שאמר
מ"מ כיון שלהדיר את אשתו נתכוין
ורבא אמר
היו אומרים אותן הימים מותרים ושאר
(שבועות כח:) שאני
ליכא טעות בעיקר הנדר אבל כאן
עליהם על כולכם אסורין) ושוב
כל הימים אסורים עד שבא רבי עקיבא
אוכל.
שלא נתכוין להדיר את זה מעולם הרי
אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם
ולימד $ נדר שהותר מקצתו הותר כלו
גליון הש"ס
ד
הנדר בטל מאליו: גמ' כשם שנדרי
הייתי אומר כולכם אסורים חוץ
אמר רבה דכולי עלמא כל היכא דאמר
מתני' ונודע שלא הכתו.
(שם)
ה
מאבא הואיל ומעיקרא כללן דאמר
שגגות מותרות כך שבועות שגגות
אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר
מותרות. וה"ה דשבועות זרוזין שרי
כולכם כולן אסורים ואביו ואמו
גמ' תנא
כולכם אסורין חוץ מאבא דכולהון אסורין
כשם שנדרי שגגות.
והכי איתא בירושלמי תני כשם שנדרי
מותרין דלא הוי נדר שהותר מקצתו
י)
ואביו מותר לא נחלקו אלא באומר
הותר כולו הואיל ואכתי בדיבורו
זרוזין מותרין כך שבועות זרוזין
שם נדר שהותר
קמא קאי דאמר כולכם: לא נחלקו
מותרין: היכי דמי שבועות שגגות
אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי
מקצתו.
אלא באומר. תחלה בכלל הרי הם
כגון רב כהנא ורב אסי. לאו למימרא
אומר פלוני ופלוני
אסורין ואבא מותר
דלא משכחינן שבועות שגגות אלא
עליכם קרבן ושוב אמר אילו הייתי
בהר"ן ד"ה נדרי שגגות
ורבא
בכה"ג דמשכחינן להו דומיא דמתני'
יודע שאבא ביניכם הייתי אומר
כו' דכיון דנדרא וכו'.
אלא לרבותא נקט ליה וכאילו אמר עד היכן שבועות שגגות וכדאמרי'
פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר הואיל ולבסוף פרטן פלוני ופלוני קסברי
❖
בעלמא עד היכן גלגול שבועה. והוי רבותא דאע"ג דרב
ב"ה דהו"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו וב"ש סברי כל עיקר לא אמר
❖
(שם) כהנא ורב אסי כל חד וחד אמר ליה לחבריה דטעי ולא הבין מאמר רב
הותר מקצתו הותר כולו (ז) ח)(הואיל ואכתי אדיבורו קמא קאי דאמר כולכם):
סד"א דכיון דלא חש ליה ואשתבע לאו שגגה היא ואי תלה בה איסור
דכ"ע
פירוש הרא"ש
פירות יהו אסורין קמ"ל: תנן התם פותחים בשבתות וי"ט וכו'. מתני' היא לקמן בפ' פותחין . והא מתני' לא דמיא ממש למתני' דפרקין דאילו
מתני' נדרי שגגות אמר
תוספות
במתני' דהכא הנדר בטל מאליו ואילו במתניתין דפותחין נדרא חייל אלא שפותחין לו בכבוד שבתות וי"ט והיינו טעמא משום דבמתניתין
קונם אם אכלתי ואם
שתיתי ונזכר שאכל או
נדרי שגגות.
איכא טעות בעיקר הנדר שלא נתכוון לאביו מעולם ואילו במתני' בפרק פותחין ליכא למימר הכי שמי שאסר על עצמו בשר ויין שנה
שתה.
אחת יודע הוא שיעברו עליו שבתות וימים טובים הלכך כיון דליכא טעות בעיקר הנדר נדרא חייל אלא שפותחין לו בכבוד שבת ויום
טוב בפתח שאילו היה יודע שאסור להתענות בהן לא היה נודר או בחרטה. והא דמייתינן לה הכא לפרושי פלוגתייהו דב"ש וב"ה ולומר
דבנדר שהותר מקצתו הותר כולו תליא כי היכי דתליא בהו פלוגתייהו דרבנן ור' עקיבא: אמר רבה הכל מודים באומר וכו' הייתי
אומר כולכם אסורין חוץ מאבא דכולי עלמא כולהון אסורין ואביו מותר. משום דלא מיקרי כי האי גוונא נדר שהותר מקצתו
קונם שאיני אוכל
ושאיני שותה ושכח ואכל
הותר כולו לפי שכיון שבשעת הנדר אמר כולכם אסורין ועכשיו ג"כ מעמיד דבריו הראשונים לגבי האחרים באותו הלשון ממש שאמר
ושתה.
בתחילה אעפ"י שמוציא אביו מן הכלל אפילו הכי אין זה נדר שהותר מקצתו לפי שאביו לא נכנס מעולם במשמעות הנדר ולגבי
האחרים הרי הוא אומר כולכם בתחלה: לא נחלקו
אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני
אסורין
קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי כו'.
קונם אשתי
אלו ואלו מותרין.
נהנית לי. שגנבה כיסי ושהכתה בני.
גמ' תנן התם.
פותחין לאדם בכבוד שבתות וי"ט.
פותחין בשבתות ובי"ט.
ושאר כל הימים אסורים.
שהנדר שהותר מקצתו הותר כולו.
אמר רבה הכל מודים כו'.
אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם
אסורין חוץ מאבא כו'.
עד שבא ר"ע ולימד נדר כו'.
אמר רבה דכ"ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע וכו'.
הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין.
לא נחלקו אלא.