כל כנויי פרק
ראשון
נדרים
ד: ר"ן
עין משפט
רש"י
מסורת הש"ס
נר מצוה
שאם גילח על
אחת משלשתן. דנזיר
קשריא לה למיכל בקדשים. כדכתיב וכפר עליה הכהן וטהרהד) ואכילת
חייב
שלש קרבנות עולה
טו א
א)
קדשים מצוה היא כגון אכילת פסחים דהאשה נמי מחייבא: תיתי
חטאת ושלמים
כדכתיב והקריב את
קרבנו
לה' כבש בן שנתו
ב)
במה מצינו מנדרים א]. הא דאקשי הכא גבי הפרה ולא אקשי לעיל גבי
תמים וגו' ואם לא הביא אלא חטאת מגלח עליו והיינו
טז ב
ג)
ידות הך פירכא $משום דידות למלקות נמי מייתי להו $ואין עונשין מן
חידוש משא"כ בשאר קרבנות ולהכי אימא אינו עובר בבל תאחר
ד)
[ג
קמ"ל: ואב"א מאי חידושיה דאין
הדין אבל גבי הפרה שייך למפרך
❖
ה)
מתפיסו בנדר. כדאמרינן לעיל דאי
תיתי במה מצינו: משום דלית ליה
ואם גילח על אחת משלשתן יצא לא ליעבור
א
[ד
קיצותא. הילכך דין הוא שיפר שלא
אמר הרי עלי חטאת נזיר לא מתפיס
עליה בבל תאחר קמ"ל ואיבעית אימא מאי
יז ה
ליה: אתיא לכפרה. דהאי צריך
תצטער בביתו עולמית. וכי תימא כיון
הגהות הב"ח
חדושיה משום דלא מתפיסו בנדר והא דקא
כפרה משום חלב שאכל וכיון דלכפרה
דנזירות אית ליה קיצותא נקיש נמי
(א) רש"י
קשיא לך חטאת חלב חטאת חלב קאתיא
❖
❖
קא אתי קאי בבל תאחר אבל נזיר
נדרים לנזירות ונימא סתם נדרים
נדר
לכפרה חטאת נזיר למאי אתיא $ והרי חטאת
לא עביד שום חטא דליבעי כפרה:
שלשים יום ליתא דלשון נדר כולל
יולדת דלא אתיא לכפרה ועבר עלה משום
תיתי במה מצינו. בנדרים אב
נדרי הקדש ונדרי איסור וכיון דנדרי
מוסף רש"י
גליון הש"ס
בל תאחר ההיא קא שריא לה למיכל בקדשי'
מיפר: אבל גבי נזירות דאית ליה
הקדש לית להו קיצותא שהמקדיש
גמ' והרי חטאת יולדת
ואם גילח על אחת
קיצותא. דכיון דלא מיתסר אלא עד
אמר מר ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו
בהמה למזבח קדשה עולמית נדרי
משלשתן יצא.
דלא אתיא לכפרה.
איסור נמי דכוותייהו דשפיר דמי
אותו זמן ימתין עד לזמן ולא ליעבור
ובעל מיפר נדרי אשתו אף נזירות האב מיפר
ב
לאקושי נדרים להדדי: בכולן עד
ליה קא משמע לן היקישא דאהיקישא
נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו למה לי
שיאמר שאני אוכל. בכולן דהיינו
ליכא למיפרך כמו במה מצינו:
היקשא תיתי במה מצינו מנדרים דילמא גבי
אמר שמואל בכולן. בכל הני דקתני
מודרני מופרשני מרוחקני דמתני' עד
(ערכין כא. וכעי"ז זבחים
נדרים הוא דמיפר $ משום דלא אית ליה
❖
ג
נה. עי"ש)
שיאמר וכו' כלומר דמתני' חדא קתני
במתני' מודר אני ממך מופרשני
קיצותא אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא
ושאני אוכל אמודרני מופרשני קאי דאי
ממך וכו' לא הוי נדר ועד שיאמר
דסתם נזירות ל' יום אימא לא קמ"ל: האומר
שאני אוכל לך לא מיתסר באותו
לאו הכי לא משמע איסור כלל ואפי'
ד
תוספות
לחבירו מודר אני וכו': אמר שמואל בכולן
(א) דבר: הכי קתני. כלומר חסורי
יד שאינו מוכיח לא הוי: מיתיבי
ה
וכי גילח על אחת
מיחסרא: במה דברים אמורים.
מודר אני ממך וכו'. בשלמא מתני'
עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך
משלשתן יצא.
לא קשיא עליה דשמואל דכיון דלא
דאסור כי אמר מודר אני באומר נמי
מיתיבי מודר אני ממך מופרשני ממך
שאני אוכל לך: והתניא איפכא.
תני בה אלא חד אסור איכא למימר
מרוחקני ממך ה"ז אסור שאני אוכל לך שאני
שם משום דלא אית
דלא מצית אמרת בד"א: תני הכי.
דסיפא פירושא דרישא אבל ברייתא
ליה קיצותא.
טועם לך ה"ז אסור הכי קתני בד"א באומר
מאי חידושו
דקתני אסור אסור משמע ליה דמילי
דהכי קתני שאני אוכל לך ושאני טועם
שאני אוכל לך שאני טועם לך והתניא איפכא
שם ועוד אסור
דאין מתפיסו בנדר.
מילי קתני דאי לא לא לימא אסור
וכבר אמר מעיקרא מודרני ממך
אסור למ"ל.
שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור מודרני
עד סיפא. ומתרץ ה"ק בד"א ומש"ה
אסור אבל אמר שאני אוכל לך בלבד
חטאת
ממך ומופרשני ממך מרוחקני ממך ה"ז אסור
בהר"ן ד"ה תיתי במה
חלב לכפרה קאתי.
שייך למיתני אסור באמצע דבריו.
או מודרני ממך אינו אסור אא"כ
מצינו. משום דידות
אמר לתרוייהו דהיינו נדר גמור: אי
תני הכי וכבר אמר מודרני אי הכי היינו רישא
ולקמן פריך א"כ אסור דסיפא למה
למלקות.
הכי היינו נמי רישא. דקתני מודרני
לי ובדין הוא דליקשי ליה הכי מיד
$ ועוד אסור אסור ל"ל למתני אלא אמר
והרי חטאת
בא"ד ואין עונשין
יולדת.
ממך בברייתא קמא: ועוד. אי הכי
אלא דעדיפא מיניה מקשה ליה לפום
שמואל טעמא דאמר שאני אוכל לך שאני
מן הדין.
❖
סברא דמקשה:
הוא כדתרצת תרי זימני אסור למה לי
והתניא איפכא.
טועם לך הוא דאסור וחבירו מותר
למיתני: אלא. הכי אמר שמואל
הך ברייתא לאו סיפא דברייתא
אבל
ההיא
דלעיל הוא דא"כ הוה ליה למימר
טעמא דאמר נמי שאני אוכל לך הוא
קא שריא ליה למיכל
הגהות מהר"ב
והא קתני סיפא: מודרני ממך וכו' הרי זה אסור. וליכא למימר דאיהו אסור בלבד דמתני' בנודר בלבד קאמר דאסור דקתני אסור:
בקדשים.
רנשבורג
דסיפא פירושא דרישא ובד"א קתני דומיא דאידך דבשאני אוכל לך
אבל
א] בהר"ן
ליכא מאן דפליג דמיתסר: תני הכי וכבר אמר. כלומר וקמ"ל דאע"ג דכבר אמר מודרני ממך צריך לומר שאני אוכל לך דאי לא לא
מיתסר: אי הכי היינו רישא. לאו רישא ממש קאמר אלא כיון דאייתי הך ברייתא קמייתא מקמי הך קרי לה רישא כלומר ראשונה.
והכי פירושא אי אמרת בשלמא דבמודרני בלחוד אסור משו"ה שני האי תנא ונקט מודרני בסיפא כי היכי דלא נטעי למימר דחדא קתני
למה
לי היקשא.
ובד"א קתני ואע"ג דאידך תנא לא חש דנטעי בהכי האי תנא רצה לבאר יותר אלא אי אמרת דחדא מילתא קתני הוה ליה להאי תנא
נמי למיתני כאידך תנא וטפי שייך למתני בד"א מלמתני וכבר אמר: ועוד אסור אסור ל"ל למתני. כלומר אסור דסיפא קשיא ליה:
❖
אלא ה"ק שמואל. דודאי שמואל גופיה מודה דהנך מתנייתא מילי מילי קתני דבכל חד מתסר אלא מיהו קאמר דמתני' חדא קתני דאי
מילי מילי קתני היכי תני בחד אסור דלא שוו דבמודרני ממך שניהם אסורין ובשאני אוכל לך הוא אסור וחבירו מותר בשלמא מתנייתא קתני
אסור אסור ומשמע שפיר כל חד וחד כדיניה אלא מתני' אי מילי מילי נמי קתני אסור אסור ה"ל למתני אלא ודאי חדא קתני והוא אסור וחבירו
פירוש הרא"ש
מותר ומש"ה קאמר דהאי דינא ליתא אלא באומר נמי שאני אוכל לך אבל מודרני ממך לחוד שניהם אסורין. ואיכא למידק לפום
נדרים לית ליה קיצותא.
ואם גילח על אחת
סברא דמקשה דמתני' מילי מילי קתני היכי קאמר שאני אוכל לך אסור דמה נפשך אי דאמר בהדיא קונם שאני אוכל לך נדר גמור הוא
משלשתן יצא.
ולא יד ובמתני' קתני לה גבי ידות ואי דלא אמר קונם דילמא דאכילנא משמע ולא מיתסר כלל י"ל לעולם דלא אמר קונם וכ"ת נימא
דאכילנא קאמר א"כ מאי לישנא דשאני אוכל לך אוכל לך הוה ליה למימר אלא ודאי כיון דקאמר שאני ה"ק מה שאני אוכל משלך יהא
אי זה דבר ומאי ניהו קונם ומשום האי טעמא נמי ליכא לאקשויי אמאי אמרינן דהוי יד לנדר ולא אמרינן דלהוי יד לשבועה משום דשאני
אמר שמואל
חטאת חלב אתיא
משמע שהוא מזכיר החפץ דהיינו מה שיאכל וכי האי גוונא שייך בנדר ולא שייך בשבועה. וא"ת תינח למאן דגריס במתני' שאני בלא יו"ד אבל
בכולן עד שיאמר כו'.
לכפרה.
למאן דגרס שאיני ביו"ד קשיא דאי לא הזכיר קונם נימא דיד הוא לשבועה ולא לנדר דהאי לישנא דשבועה מיסר נפשיה אחפצא ואי
קא שריא לה
בשהזכיר קונם נדר הוא ולא יד והיכי תני ליה גבי ידות. יש לומר לעולם בשהזכיר קונם ואפילו הכי כיון דאמר ליה בלשון שבועה דהיינו
למיכל בקדשים.
שאיני דהוא מיסר נפשיה אחפצא הוה ליה יד לנדר ולא נדר גמור דנדר שאמרו בלשון שבועה הכי דיניה וכמו שכתבתי למעלה :
דאמר
מיתיבי מודרני
ממך אסור.
תיתי נזירות במה מצינו.
שאני אוכל לך.
ה)
בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך כו'.
מיתיבי מודרני ממך
אי הכי היינו רישא.
מופרשני ממך כו'. ופריך
והתניא איפכא.
אי הכי היינו רישא.
אי הכי היינו רישא.
ועוד אסור אסור למה לי. אלא הכי קאמר טעמא [דאמר] בהדיא מודרני ממך
שאני טועם לך הוא דאסור וחבירו מותר.
ועוד אסור אסור למה לי.