רש"י ארבעה נדרים פרק שלישי נדרים ר"ן כח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חוץ מבשבועה. שלא יאמר יאסרו פירות שבעולם עלי בשבועה אם
חוץ מבשבועה. דחמירא דכתיב בה לא ינקה ג): לא יפתח לו בנדר.
מא א ב ג
א)
ב)
אינן של תרומה: לא יפתח לו בנדר. אם הליסטים אינו מזקיקו
אם אינו אומר נדור לי: במה שהוא מדירו. שאפילו פתח לא
ג)
שידור לא יפתח לו הוא בעצמו: במה שהוא מדירו. בלבד ידור
ידור אלא במה שהוא מדירו: אשתו מותרת ובניו אסורין. כיון
ד)
גמ'
ולא בדבר אחר כדמפרש: כיצד אמר לו וכו' אשתו מותרת לו. דהיינו
שלא הדירו בהם אלא מאליו נדר: והאמר שמואל דינא דמלכותא
ה) ו)
במה שהוא מדירו: ובניו אסורים.
דינא. והיכי שרינן למידר הכי כדי
מב ד
דהיינו במה שלא מדירו: גמ' דינא
להפטר כיון דמן הדין חייב ליתן לו
חוץ מבשבועה וב"ה אומרים אף בשבועה
א
דמלכותא דינא. ולאו נדרי אונסין
את המכס: במוכס שאין לו קצבה.
ב"ש אומרים לא יפתח לו בנדר ובה"א אף
ב
וכיון שכן לאו דינא הוא אלא חמסנותא
נינהו ואמאי נודרין למוכסין להבריח
יפתח לו ב"ש אומרים במה שהוא מדירו
המכס של מלכות: שאין לו קצבה.
וחמסנותא דמוכס ד) לאו דינא הוא:
מג ה ו
שנוטל כל מה שרוצה: במוכס העומד
במוכס העומד מאליו. שלא במצות
ובה"א אף במה שאינו מדירו כיצד אמר
ג
מאליו. שאינה של מלכות: כיון דאמר
המלך. וכתבו בתוספות דדוקא במלכי
לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם
ז) ח)
יאסרו. ולא אמר מילתא דהערמה
עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא
אשתי ובני נהנין לי בש"א אשתו מותרת
ט)
איתסרו ליה: באומר יאסרו היום.
דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר
ובניו אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין:
❖
מד ז ח
י)
להם אם לא תעשו מצותי אגרש
דהיינו הערמה דההוא יומא לחוד
גמ' והאמר שמואל דדינא דמלכותא דינא
אסר נפשיה: אי דאמר היום לא
אתכם מן הארץ אבל במלכי ישראל
אמר רב חיננא א"ר כהנא אמר שמואל
מקבל מיניה מוכס. ואינו מניחו
לא לפי שא"י כל ישראל שותפין בה.
הגהות הב"ח
במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמר
וכי אמרינן דינא דמלכותא דינא ה"מ
בשביל אותו נדר שלא יטול הפירות
ה
(א) רש"י
במוכס העומד מאליו: שהן של בית המלך
שהרי שומע דבהערמה נדר: באומר
מה ט
לענין שאם קנה אחדה) מכס זה חייבים
ואינם אלא
ו
בלבו היום: (א) אינם דברים.
ליתן לו את המכס וכן נמי אם לא
ואע"פ שאינן של בית המלך: היכי נדר א"ר
בעלמא: לא יפתח לו בשבועה. שלא
קנה אותו אלא שהוא ממונה לגבות
עמרם אמר רב באומר יאסרו פירות העולם
ז
יאמר לו אם תרצה אשבע לך: הא
את המכס שאינו רשאי ישראל חבירו
(ב) ד"ה
עלי אם אינן של בית המלך כיון דאמר יאסרו
ידור (ג) ד"ה
בנדר יפתח לו. שיאמר לו אם תרצה
לישבע שהן תרומה דליכא אונסא
איתסרו עליה כל פירי עלמא באומר היום אי
בשבועה
אדור לך נדר: הא מינדר נדר ליה
כיון דדינא דמלכותא דינא ו): היכי
(ד) ד"ה
❖
דאמר היום לא מקבל מיניה מוכס באומר
ח
מו י
בשבועה. אם הליסטים מזקיקו לכך
נדר. לישנא דמתני' קשיא ליה דקאמר
הכי
בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם ואע"ג
(ב) וידור לו כן בלשון שבועה כדאמרן
נודרים שהן תרומה והיכי שייך נדרא
דסבירא לן דברים שבלב אינן דברים לגבי
לעיל: והא תנן וכו'. ואמאי קתני
בהאי לישנא כלומר אי דאמר יאסרו
מז כ
ט
הגהות מהר"ב
❖
בברייתא דלא יפתח לו בשבועה:
פירות עולם עלי לעולם אין דברים
אונסין שאני: ב"ש אומרים בכל כו' ב"ש
רנשבורג
תריץ הכי תנא במתני' בנדר להודיעך
שבלב מבטלין מה שהוציא בפיו אפילו
אומרים במה שהוא מדירו וב"ה אומרים אף
א] בהרא"ש
כחן דבית שמאי. דאפילו בנדר גרידא
גבי אונסא כי האי אלא דהכא סתמא
בשאינו מדירו כיצד אמר לו קונם אשתי
גליון הש"ס
לא וכ"ש בנדר שבועה: וברייתא
קאמר יאסרו פירות עולם עלי ונהי
(ג)
נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי ב"ש
גמ' בית שמאי אומרים
תנא בשבועה להודיעך כחן דב"ה.
דסתמא לעולם משמע ה"מ היכא
וכו'.
אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל
❖
דליכא אונסא משום דטפי משמע
דאפי' בשבועה יפתח לו. וברייתא
אומרים אלו ואלו מותרין: אמר רב הונא
❖
לעולם מהיום אבל היכא דאיכא
משום ב"ה נשנית ולאו דוקא היא
תנא בש"א לא יפתח לו בשבועה ובית הלל
אונסא הך אונסא מפרש ליה לדבוריה
ולא מצית למימר התם בשבועה הוא
תוספות
אומרים אף יפתח לו בשבועה לבית שמאי
דהיום קאמר כיון שלא אמר בפירוש
דלא יפתח וכו' ולא מקשינן דב"ש
מוסף רש"י
והא אמר שמואל דינא
אדב"ש: רב אשי אמר הכי קתני.
בהיפך. ומיהו נהי דהכא מסקינן
בשבועה הוא דלא יפתח לו הא בנדר יפתח
דינא דמלכותא דינא.
דמלכותא דינא.
האי לא יפתח דברייתא לא משמע
דבלאו אונסא לעולם משמע כיון
לו והא תנן ב"ש אומרים לא יפתח לו בנדר
ז) במוכס שאין
(גיטין י:)
כדאמרינן דבאונסין קאי אלא האי
דסתמא קאמר ואפילו אומר בלבו
לו קצבה.
ותו מיפתח הוא דלא יפתח לו בשבועה הא
לא יפתח דב"ש סברי לא יפתח לו
היום לא מהני אפילו הכי מי שגמר
מידר נדר בשבועה והתנן בית שמאי
בלבו לדור מפת חטים והוציא פת
החכם פתח לחרטה להשאל על שבועתו
אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה תנא
סתם לא אמרינן כיון דסתמא קאמר
דאין שאלה לשבועה לפני החכם
ח)
מתניתין בנדר להודיעך כחן דב"ש תנא
וליכא אונסא שיהא אסור בכל פת
וליכא למידק מינה שום קושיא:
מתני' אמר הרי נטיעות האלו קרבן.
ברייתא בשבועה להודיעך כחן דבית הלל
דהכא היינו טעמא מפני שמתכוין
כלומר שיהו הקדש: אם אינן נקצצות.
לומר לשון שיהא משמעותו לעולם
רב אשי אמר הכי קתני $ ב"ש אומרים אין
❖
(רשב"ם ב"ב נד:)
ומש"ה כל היכא דליכא אונסא
היום (ד) מוקי לה בגמרא ועבר
שאלה בשבועה ובית הלל אומרים יש שאלה
י
בשבועה: מתני' כ הרי נטיעות האלו קרבן
לעולם משמע אבל התם כיון דלהוציא
היום ולא נקצצו ולא נשרף הטלית
פת חטים נתכוין אלא דבתר דאמר
הרי הן הקדש ויש להן פדיון
פירוש הרא"ש
אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה
פת איתקיל מילוליה הרי אין פיו
והדמים יכנסו להקדש והם יצאו
לא יפתח לו בנדר.
נשרפת יש להן פדיון הרי נטיעות האלו קרבן
לחולין: אבל אם אמר הרי
ולבו שוין ואינו אסור אלא בפת חטים
עד שיקצצו טלית זו קרבן עד שתשרף
במה שהוא
הנטיעות האלו קרבן עד שיקצצו
וכבר כתבתי זה בפ' שבועות שתים
מדירו.
אין
בתרא בס"ד: תנא מתני' בנדר
אין
להודיעך כחן דב"ש. דאפילו בנדר לא
יפתח: תנא ברייתא בשבועה להודיעך כחן דב"ה. דאפילו בשבועה יפתח: רב אשי אמר ה"ק
ב"ש אומרים אין שאלה בשבועה. ולא מתוקמא הך ברייתא בנשבע להרגין כלל אלא ה"ק מי שנשבע על דבר לא יפתח לו חכם להתיר לו
שבועתו שאין שאלה בשבועה ובית הלל אומרים יש שאלה: מתני' הרי הנטיעות האלו קרבן וכו' יש להם פדיון. כלומר דקדושה חלה
עליהם עד שצריכות פדיון. ובגמרא מפרש למה לי למימרא ומפרשינן נמי אמאי תנא האי לישנא דיש להם פדיון ולא תנא בהדיא קדושות:
אין
וב"ה אומרים אף
במה שאינו מדירו.
גמ' והאמר
שמואל דינא דמלכותא דינא. ט)
במוכס שאין לו קצבה.
וב"ה אומרים יש שאלה בשבועה.
י)
במוכס העומד מאליו. היכי נדר.
הרי נטיעות האלו קרבן.
באומר בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם. תנא מתניתין נדר להודיעך
כחן דב"ש. א] שאין שאלה בשבועה.
אם
מתני'
אינן נקצצות.
הרי הנטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות כו'.
האלו קרבן.