רש"י ארבעה נדרים פרק שלישי
נדרים ר"ן לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מפני שנתעסק במלון תחלה. ואח"כ במילה והיה לו להתעסק
שנאמר בדרך
במלון דמשמע דמיד שבא
שנתעסק במלון תחלה.
עט א
א) ב)
במילה תחלה ואותו מלון סמוך למצרים דלא היה סכנה ואותו
מן הדרך נתעסק
במלון והיה
לו למול מתחילה. וכ"ת
(ג)
התינוק לא היה באותה שעה אלא בן שמונה ימים: להורגן. לאותן
היאך ימול כיון שהיה לו עדיין לצאת בדרך י"ל דאותו מלון סמוך
❖
ג)
שני מלאכים: גונדא דחימה. חיל שלו
אבל איהו גופיה נהרג:
למצרים היה ובאורחא פורתא ליכא סכנתא: הוי אומר זה התינוק.
ד)
ה) ו)
שהיא שקולה כנגד כל המצות
שנעשה חתן ע"י ברית: ולא שיירו
ז)
תורה אור השלם
שבתורה. דכתיב הנה דם
ממנו אלא רגליו. מקום המילה
מפני שנתעסק במלון תחלה שנאמר 1 ויהי
הברית אשר כרת ה' עמכם על כל
כדכתיב ולא עשה רגליו:
ח)
1. וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן
ט)
בדרך במלון רשב"ג אומר לא למשה רבינו
וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְיָ וַיְבַקֵּשׁ
שנאמר הרף מאף ועזוב חמה. כלומר
הדברים האלה וכתיב במילה
י)
הֲמִיתוֹ: שמות ד כד
בקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנאמר
הקב"ה אמר לו שיעזבם. אלמא רוצה
ואתנה בריתי וגו' כרתי ברית
כ)
2. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר
ל)
וגו' וכתיב להלן ואתנה בריתי
היה להרגם: שנאמר חמה אין לי.
כי חתן דמים אתה לי צא וראה מי קרוי
וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ
2
מ)
וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי
מה להלן ברית (ד) אף כאן ברית:
אלמא נהרג: גונדא דחימה. חיל
חתן הוי אומר זה התינוק דרש רבי יהודה
חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי:
אם לא בריתי יומם ולילה. מה
של חימה: כי על פי הדברים האלה
נ)
שמות ד כה
בר ביזנא בשעה שנתרשל משה רבינו מן
3. הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה
כרתי אתך ברית. כלומר ברית מילה
להלן תורה אף כאן תורה. והיינו
המילה באו אף וחימה ובלעוהו ולא שיירו
אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ:
ששקולה ככל הדברים דהיינו כל
פליגא דהכא מוקי לה להאי קרא
תהלים לז ח
ממנו אלא רגליו מיד ותקח צפורה צור
במילה והתם מוקי לה בתורה: שמא
המצות:
צא מאצטגנינות שלך.
ס)
4. חֵמָה אֵין לִי מִי יִתְּנֵנִי
ותכרות את ערלת בנה מיד וירף ממנו
ע)
נמצא בי דבר מגונה. (עד) עכשיו
ממשפט
חכמת מזלות שלך והיינו
שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה
ע)
פ)
אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה
באותה שעה ביקש משה רבינו להורגן
שלא אמר לו והיה תמים עד עכשיו:
דכתיב
ויוצא אותו
❖
צ)
ישעיהו כז ד
יָּחַד:
שנאמר הרף מאף ועזוב חמה ויש
כל המתמים. מתמם עמו: כל
החוצה:
שעה עומדת לו. שעולה
5. כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף
3
המנחש. כלומר שרודף אחרי
לגדולה:
כל המנחש לו נחש.
וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְיָ
אומרים (א) לחימה הרגו שנא' 4 חמה אין לי
עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם
הגהות הב"ח
המנחשים: לו נחש. אחריו רודפין
שהנחשים והקסמים רודפין אחריו
והכתיב כי יגורתי מפני האף והחמה תרי
5
וַיִּשְׁמַע יְיָ אֵלַי גַּם בַּפַּעַם
ניחושין דכל דקפיד קפדי בהדיה:
שנזוק בכל דבר וכדאמרינן בפרק
(א) גמ' הרגו
דברים ט יט
הַהִוא:
חימה הוו ואיבעית אימא גונדא דחימה
לחימה (ב) שם
6. (א) וַיְהִי אַבְרָם בֶּן
בלמ"ד אל"ף. דמשמע דאין רודפין
ערבי פסחים מאן דקפיד
תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך מי
תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע
אחריו: מדה כנגד מדה. דבמדה
קפדינן ליה שנאמר כי לא נחש וגו':
ואין לי
שָׁנִים וַיֵּרָא יְיָ אֶל אַבְרָם
שנתעסק במצות כאברהם אבינו ולא נקרא
שאדם מודד בה מודדין לו ולא נפיק
כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל
בן אחר אלא ישמעאל
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי
(ג) רש"י
תמים אלא על שם מילה שנאמר התהלך
הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה
מקרא: שנאמר כי לא נחש. כל
אל. שמלאכי השרת ישאלו לישראל
6
היה
תָמִים: (ב) וְאֶתְּנָה בְרִיתִי
לפני והיה תמים וכתיב ואתנה בריתי ביני
זמן שאינו מנחש מה כתיב בתריה
מה פעל אל לפי שמתוך שאינן מנחשין
(ד) ד"ה
בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ
מילה
כעת יאמר ליעקב כלומר עדיין יהא
מכניסין אותן למחיצה שאין מלאכי
ובינך ד"א גדולה מילה ששקולה כנגד כל
בִּמְאֹד מְאֹד:
❖
מילה
בראשית יז א-ב
אותו עת דמלאכי השרת יהיו שואלין
השרת יכולין ליכנס בה. ונראה בעיני
המצות שבתורה שנאמר כי על פי הדברים
7
7. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה
אותו שאינו מנחש מה פעל אל לפי
דהכי נמי מדה כנגד מדה שמתוך
האלה וגו' דבר אחר גדולה מילה שאילמלא
כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים
שהוא נכנס למקום שאין מלאכי השרת
שאינו הולך לקראת נחשים לידע
הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים
מוסף רש"י
מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם
8
הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית
יכולין ליכנס: שהפריז על מדותיו.
העתידות אלא בוטח בהקב"ה משום
גדולה תורה כו' אם לא
לא בריתי יומם ולילה וגו' ופליגא דר' אליעזר
וְאֶת יִשְׂרָאֵל:
הכי הקב"ה מגלה לו רזי עולם
שהגדיל לישאל על מדותיו של הקב"ה
בריתי.
שמות לד כז
דאמר ר' אליעזר גדולה תורה שאילמלא
8. כֹּה אָמַר יְיָ אִם לֹא
שאמר במה אדע: תן לי הנפש
שאינם גלויים למלאכי השרת:
בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת
תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם
והרכוש קח לך. ולא היה לו לעשות
שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים.
(פסחים סח:)
שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי:
לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא
כן שהיה לו לגיירם: שהוריקן בתורה.
שהוליכן למלחמה כדכתיב וירק את
ירמיהו לג כה
9. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה
שלימדם תורה כאדם שמריק מכלי
חניכיו דהיינו בני אדם שחנך לתורה:
שמתי וגו' אמר רב יהודה אמר רב בשעה
וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה
זה לתוך כלי זה כך הוא לימדן תורה:
שהפריז על מדותיו. שהרבה להרהר
שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו התהלך
וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל
שהוריקן. לשון ציהוב שנא'
על מדותיו של הקב"ה. הפריז ויתר
(ע"ז ג.)
לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה
לפני והיה תמים אחזתו רעדה אמר שמא
יִהְיֶה זַרְעֶךָ:
ואברותיה בירקרק חרוץ שנתן להם
והפקיר: שנאמר תן לי הנפש.
יש בי דבר מגונה כיון שאמר לו ואתנה
(ירמיה לג כה)
בראשית טו ה
אליעזר. היה שקול כנגד
זהב הרבה:
ואברהם אבינו נתנם לו ואילו עכבן
צא מאיצטגנינות שלך.
01. עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד
בריתי ביני ובינך נתקררה דעתו ויוצא אותו
9
כולן: אליעזר הוא חושבניה. דאליעזר
לעצמו היה מכניסן תחת כנפי שכינה:
עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם:
החוצה אמר לפניו רבש"ע הסתכלתי במזל
שמואל ב כב כו
שהוריקן בתורה. זרזן בתורה. לשון
בגימטריא שמונה עשר ושלש מאות
11. אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ
(שבת קנו.)
שלי (ואין לי אלא בן אחד) אמר לו צא
אחר הריקן מן התורה מלשון והבור
שלא היה עמו אלא אליעזר לחוד:
(ב)
וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:
מאה ושבעים ותרתין. דהכי משמע
רק שעשה בהן אנגריי': הוריקן בזהב.
בראשית יז ד
מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל אמר
פ)
21. כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב
כדכתיב בירקרק חרוץ צ) דהיינו זהב
עקב כמנין עק"ב שנים שמע אברהם
רבי יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים
וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת
כלומר שנתן להם זהב הרבה כדי
בקולי וכל שנותיו היו
קע"ה אלמא
עמו שנאמר 01 עם חסיד תתחסד עם גבר
יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל
בן שלש שנים הכיר
את בוראו:
שילכו: שנאמר עקב אשר שמע.
מַה פָּעַל אֵל:
(בראשית טו
תמים תתמם א"ר הושעיא כל המתמים
ה) אנגריא.
במדבר כג כג
כמנין עקב שמע ואברהם חיה קע"ה
שס"ד
❖
31. וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי
עצמו שעה עומדת לו שנא' 6 התהלך לפני
(סוטה י. ועוד)
נמצא שבן שלש
הכיר את בוראו:
נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת
והיה תמים וכתיב והיית לאב המון גוים אמר רבי כל המנחש לו נחש
א
11
חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה
השטן
עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף
שנאמר כי לא נחש ביעקב והא בלמ"ד אל"ף כתיב אלא משום מדה
פירוש הרא"ש
21
עַד דָּן: בראשית יד יד
כנגד מדה תני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפי' מלאכי השרת
הוי אומר זה התינוק.
41. וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים
בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה:
אין יכולין ליכנס בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר
שנאמר הרף
בראשית טו ח
מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בת"ח שנאמר
מאף ועזוב חמה.
51. וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל
אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ
וירק את חניכיו ילידי ביתו ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה שנא' במה אדע כי אירשנה
31
41
על
וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ:
ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך וירק
פי הדברים האלה כרתי
בראשית יד כא
51
61. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע
אתך ברית.
את חניכיו ילידי ביתו רב אמר שהוריקן בתורה ושמואל אמר שהוריקן בזהב שמנה עשר ושלש מאות
31
אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר
אלא מדה כנגד
א"ר אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי וא"ר אמי בר אבא בן ג' שנים
מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי
מדה.
וְתוֹרֹתָי: בראשית כו ה
הכיר אברהם את בוראו שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי חושבניה מאה ושבעין ותרין ואמר רמי בר אבא
61
כעת יאמר
ליעקב.
השטן
מפני מה נענש אברהם אבינו ע"ה ונשתעבדו בניו כו'. שהוריקן בתורה.
שהוריקן בזהב.