לב: ר"ן ארבעה נדרים
פרק שלישי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שס"ד ימים אית ליה (ב) וכו'. וימי השנה שס"ה ימים: המליכו.
השטן בחושבנא תלת מאה ושיתין וארבע הוו. וימות החמה שס"ה
א א ב
א)
ב)
השליטו: אלו הן שתי עינים. דלאחר שמל היה שלם בכל אבריו:
א"כ איכא חד יומא דלית ליה רשותא למשטן דהיינו יוה"כ:
ג)
ראש הגוייה. הוא אבר: מעשרה שליטים. שהן מועילין לגוף יותר
שתי עינים ושתי אזנים. שבתחלה המליכו הקב"ה על אבריו שהם
❖
מעשרה שליטים ואלו הן כו': הוציאה. לכהונה: על דיבורו של
ברשותו ליזהר מעבירה אבל עיניו ואזניו של אדם אינם ברשותו
ד)
מלכי צדק. ניטלה ממנו הכהונה:
שהרי על כרחו יראה בעיניו ובאזניו
מוסף רש"י
ישמע ולבסוף כשנמול המליכו הקב"ה
השטן בחושבניה תלת מאה ושיתין וארבעה
ה)
הדרן עלך ארבעה נדרים
אפי' על אלו שלא יסתכל ולא ישמע
ו)
וסבב אותה זה יצר
ואמר רמי בר אבא כתיב אברם וכתיב
ז)
אין בין המודר הנאה מחבירו.
הרע.
כי אם דבר מצוה: ראש הגוייה.
אברהם בתחלה המליכו הקב"ה על מאתים
❖
(קהלת ט יד) אתה
שנמול: מעשרה שליטים. שולטים
שחבירו הדירו שלא יהנה ממנו
כהן לעולם.
וארבעים ושלשה אברים ולבסוף המליכו
בשום ענין: למודר ממנו מאכל. שלא
באדם שרוב מעשי האדם נעשין על
על מאתים וארבעים ושמונה אברים אלו הן
הדירו אלא הנאת מאכל: אלא דריסת
ידיהם: ומלכי צדק. הוא שם בן
תורה אור השלם
שתי עינים ושתי אזנים וראש הגוייה ואמר
הרגל. לעבור בחצרו ולקצר דרכו:
נח: לפיכך הוציאה מאברהם. ואע"פ
1. (יד) עִיר קְטַנָּה
(תהלים קי ד)
רמי בר אבא מאי דכתי' עיר קטנה ואנשים
הדרן עלך
וכלים . ולהשתמש בכלים של מדיר
שאברהם מזרעו של שם לא זכה
(ג)
וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא
1
ארבעה נדרים
אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב
שאין עושין בהם מאכל. דמודר הנאה
וגו' עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו
בכהונה מחמת שם אלא מחמת עצמו
אין בין המודר הנאה.
אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים
אסור בדריסת הרגל דהיינו הנאה
והיינו דאמרינן הוא כהן ואין זרעו
אברים ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה
גְּדֹלִים: (טו) וּמָצָא בָהּ
(מגילה ח.) אלא
שמקצר דרכו ולהשתמש בכליו אבל
כהן כלומר שלא זכה זרעו בכהונה
אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט
יצר הרע ובנה עליה מצודים וחרמים אלו
דריסת הרגל.
הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ
מודר ממנו מאכל מותר בשתיהן לפי
מחמתו מש"ה נטלה מכל שאר זרעו
עונות ומצא בה איש מסכן וחכם זה יצר
וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ
שזה לא הדיר ממנו אלא מאכל:
של שם ונתנה לאברהם: נאם ה'
הַמִּסְכֵּן הַהוּא:
טוב ומלט הוא את העיר בחכמתו זו תשובה
גמ' מאן תנא. דמודר הנאה אסור
וכלים שאין עושין בהן
קהלת ט יד-טו
לאדני. דוד הוא דקאמר דנאם ה'
אוכל נפש.
2. הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם
ומעשים טובים ואדם לא זכר את האיש
היה לאדני דהיינו אברהם שב לימיני
בדריסת הרגל ובכלים וכו' אע"ג
מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר
המסכן ההוא דבשעת יצר הרע לית
דלא מיחזי הנאה: רבי אליעזר היא
שהבטיחו במלחמת ארבעה מלכים
הָיוּ בָּעִיר: קהלת ז יט
3. וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם
דמדכר ליה ליצ"ט החכמה תעוז לחכם
דאמר אפילו ויתור כו'. ויתור זהו
שישב לימין השם כלומר שיהא בעזרו
2
הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא
לשית אויביו הדום רגליו וכתיב
כגון שלקח מדה של תפוחים בפרוטה
מעשרה שליטים החכמה תעוז לחכם זו
כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:
בההוא מזמור אתה כהן לעולם:
ולאחר שמדד לו המדה מוסיף לו
בראשית יד יח
תשובה ומעשים טובים מעשרה שליטים
(א)
4. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ
שתים או שלשה וזהו דרך של חנוונין
הדרן עלך ארבעה נדרים שתי עינים ושתי אזנים ושתי ידים ושתי
אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה
להוסיף על המדות משלהן הואיל
שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
רגלים וראש הגוייה ופה אמר רבי זכריה
אין בין המודר הנאה וכו' אלא
ובלא תנאי נותן לו לא מיחזי כמקח
(מגילה ח.)
בראשית יד יט
משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא
ויתור אסור במודר
5. לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם יְיָ
אלא כמתנה ואליבא דרבי אליעזר
דריסת הרגל. שהמודר הנאה
הנאה.
לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד
כהונה משם שנאמר 3 והוא כהן לאל עליון
אסור המודר באותו הויתור של מדידת
אסור לעבור דרך חצרו ומודר ממנו
אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם
כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום
(שם)
פירות הכא נמי אף על גב דדריסת
מאכל שרי: וכלים שאין עושין בהן
לְרַגְלֶיךָ: תהלים קי א
6. נִשְׁבַּע יְיָ וְלֹא יִנָּחֵם
הוציאה מאברהם שנאמר ויברכהו ויאמר
הרגל לא הויא הנאה גמורה אסור:
אוכל נפש. דשרו במודר מאכל כל
4
אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל
שאין משכירין כיוצא בהם כדמפרש
והא
ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ
דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק:
❖
תהלים קי ד
ואזיל ובמודר הנאה אסור:
וברוך אל עליון אמר לו אברהם וכי מקדימין
ברכת עבד לברכת קונו מיד
לא ישאילנו נפה וכברה רחים
נתנה לאברהם שנאמר 5 נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום
ותנור. איצטריך למיתני הני כי היכי
הגהות הב"ח
לרגליך ובתריה כתיב
6 נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי
דלא תיסק אדעתין דכי אמר דכלים
(א) גמ'
מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון
שעושין בהם אוכל נפש אסירי נמי
אלו הן
הוא כהן
ואין זרעו כהן:
במודר מאכל ה"מ קדרה שמבשלין
(ב) רש"י
רשות לקטרג
בה א"נ שפוד שצולין בו בשר אבל
הדרן עלך ארבעה נדרים
וימי השנה שס"ה ימים
הני גורם דגורם נינהו ולישרו במודר
וביוה"כ לית ליה רשות
אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל
(ג) רש"י
מאכל קמ"ל: אבל משאילו חלוק
א
❖
שאין עושין בהן
(רשב"ם ב"ב נז:)
וטלית נזמים וטבעות. בגמ' ז) שקלי
וכלים שאין עושין בהם אוכל נפש המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו
אוכל נפש
וטרי אי אשמועינן רבותא בהני או לא
❖
נפה וכברה וריחים ותנור אבל משאיל לו חלוק וטבעת וטלית ונזמים:
אלא דתנינהו אגב רישא: גמ' מאן תנא.
גמ' מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא דתניא ר' אליעזר
תוספות
דמודר הנאה אסור בדריסת הרגל:
שתי עינים וב' אזנים
פירוש הרא"ש
אומר אפי' ויתור אסור במודר הנאה: המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו כו':
ב
אפי' ויתור. מה שדרכן של מוכרים
וראש הגוייה.
והא השטן בגימטריא שס"ד
לוותר ללוקחין שמוסיפין להם כשלוקחין
הוי.
פירות אחד או שנים אפילו אותו ויתור אסור במודר הנאה ואע"ג דהוי זבינא דרמי על אפיה הלכך דריסת הרגל אסור אע"ג דלא קפדי בה
אינשי
שתי עינים ושתי אזנים וראש הגוייה.
זה יצר
להוציא כהונה
משם.
הרע. איש מסכן וחכם זה יצה"ט.
נאם ה' לאדני.
הדרן עלך ארבעה נדרים
הדרן עלך ארבעה נדרים
אין בין המודר הנאה וכו' אלא דריסת הרגל. ולא ישאילנו נפה
וכברה.
אין בין המודר הנאה וכו' אלא דריסת הרגל.
מקום
נפה וכברה רחים ותנור.
שמשכירים אסור. מני ר"א היא.
אבל משאיל לו חלוק וכו'. גמ' מאן תנא.
אפי' ויתור אסור במודר הנאה.
אפי' ויתור.