נ: ר"ן הנודר מן המבושל
פרק ששי נדרים רש"י
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ומן אשתו של טורנוסרופוס. אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט
ומן אשתו של טורנוסרופוס. שהיה ר"ע מקפחו בקראי בפני קיסר
ד א
א) ב)
ומקנתרו בדברים. פעם אחת בא לביתו סר וזעף אמרה לו
בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון
ג)
אשתו מפני מה פניך זועפים אמר לה מפני ר"ע שמקנטר אותי בכל
מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה
❖
יום בדברים אמרה לו אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות
יפת תואר ביותר באתה אצלו
וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק
ד)
ה)
ואכשיל אותו בדבר עבירה נתן לה
ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר
רשות ונתקשטה והלכה לה אצל
לה השנים אומר לך מה שרקקתי
ומן אשתו של טורנוסרופוס ומן קטיעא בר
ו)
גליון הש"ס
❖
ר"ע כשראה ר"ע אותה רק שחק
בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי ז)
שלום: רב גמדא יהיב ד' זוזי לספונאי לאתויי
גמ' א"ל אם לעוברי
ובכה אמרה לו מה אינון הנך תלת
בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ
בהון מידעם לא אשכחו אתיוה ליה בהון
רצונו כך.
מילין אמר לה שנים אפרש שלישי לא
ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ
קופא אישתמיט על (א) לחרתא חפרו
הגהות הב"ח
❖
אפרש רקקתי על שבאת מטיפה
הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה
בתריה אשכחוה דרביע על מרגלייתא
(א) גמ' לחורתא
סרוחה בכיתי על האי שופרא דבלי
להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש
(ב) שם
אייתינון ליה כולהון אמרה ליה בת קיסר
בארעא והוא שחק שצפה ברוח
תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר
א"ל (ג) שם
תוספות
לרבי יהושע בן חנניה תורה מפוארה בכלי
דמעייל
הקדש שעתידה להתגייר ולהנשא לו
שמת בעלה ונשאת לו והביאה
(ד) שם ביה
אשתו של טורנוסרופוס.
לו ממון גדול: מן קטיעא בר
מכוער א"ל למדי מבית אבוך במה מניחין
ולא רצה להודיעה אמרה לו כלום יש
❖
שלום. מפורש במסכת ע"ז בפ"ק
תשובה אמר לה הן הלכה ונתגיירה
יין אמרה ליה במאני דפחרא אמר לה כולי
: קופא. קוף: על
ונשאת לו לר"ע והכניסה לו ממון
עלמא בפחרא ואתון במאני דפחרא אתון
מוסף רש"י
לחרתא. נכנס הקוף בחור אחד
הרבה. האי דקטיעא בר שלום
אחיתון במאני דכספא ודהבא אזלת ורמת
בקרקע: רביע. רובץ: הכי דנן.
מפורש בע"ז : ודאמרן הכא
ז)
במאני דפחרא.
חמרא במאני דכספא ודהבא וסרי אמר לה
כמו שדנתני אתה בתמיה: ידעת
דשמע אבוה ואתשיל על נדרה
אף אורייתא כן (ב) והאיכא שפירין וגמירין
ליה. מכרת אותו: ורבה כריסיה.
מפרש בכתובות בפ' אע"פ
אמר לה אי הוו סנו הוו גמירין טפי ההיא
בטן גדול יש לו: טורמיטא עבדא
דפתח ליה אילו הוית ידיע דההוא
(תענית ז.)
(דניאל ב
דאתיא לקמיה דרב יהודה מנהרדעא לדינא
דעביד ליה. לההיא ביצה טורמיטא
חתנך צורבא מרבנן מי אדרתיה
מא) וסרי. (סוכה
שווי אלפא זוזי: עד דמתזוטרא.
אמר לו אפי' פרק אחד אפילו הלכה
ואיתחייבת מן דינא אמרה ליה שמואל
יג.) יומא דמחייך ביה
אחת. איכא לאקשויי היכי פתח ליה
שמתמעטת כדי שיכול לבולעה שלימה:
רבי אתיא פורענותא
רבך הכי דנן אמר לה ידעת ליה אמרה
לעלמא.
ואי אית ביה כיבא. במעיו סריך
בהא פתחא והא נולד הוא ותנן
ליה אין גוצא ורבה כריסיה אוכם ורבה
עליה על ההיא ביצה וניכר בה:
לקמן בפ' פותחין דאין
❖
(סוכה נג.)
שיניה אמר לה לבזוייה קאתית תיהוי ההיא
וכדנפקא ממעיו. שלימה ידע אסיא
פותחין בנולד כיצד אמר קונם שאני
אתתא בשמתא פקעה ומתה: ומותר בביצה
כו': הוה בדיק נפשיה בקולחא.
נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר ואמר
טורמיטא: מאי ביצה טורמיטא אמר שמואל
פירוש הרא"ש
אילו הייתי יודע שיעשה סופר לא
היינו דומיא דביצה טורמיטא והיה
עבדא דעביד לה שוי אלפא דינרי
ומן אשתו של
הייתי נודר יש לומר דשאני הכא
מפשפש כל מעיו אם יש בהן כאב
טורנוסרופוס.
(ג) ומעייל לה אלפא זימני במיא חמימי
דר"ע על דעת שיעשה סופר נשאה
והיה מתחלש ומתעלף כל כך עד
ומן
כדאיתא התם בפ' אע"פ בהדיא וכיון
שאשתו בוכה עליו ותולשת שערה
ואלפא זימני במיא קרירי עד דמתזוטרא כי
קטיעא בר שלום.
מחמת דאגה: היה עושה. הפועל
שכן לאו נולד הוא דשכיח טובא
היכי דבלעיתה ואם אית (ד) כיבא סריך
קטיעא בר שלום.
שמלקט לו בכלופסין: לא יאכל בבנות
שילמוד פרק אחד והלכה אחת: רב
על לחרתא.
עלה וכד נפקא ואתיא ידע אסיא מאי סמא
שבע. שלא הרשתו התורה לאכול
גמדא וכו' קופא. קוף: אשתמיט.
קופא.לחרתא.
מתבעי ליה ובמאי מתסי שמואל הוה בדיק
דרביע. אייתינהו
ברח ונכנס בתוך חור אחד: אייתינון
אלא מאותו המין שהוא מלקט דכתיב
נהליה.
נפשיה בקולחא עד דמסתרין אינשי ביתיה
ליה כולהון. ממדת חסידות ולא מן
כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים
בכלי מכוער.
עליה שעריהון תנן התם היה עושה בכלופסין
וגו' : לפדי. מיני מאכל:
הדין: וסרי. נתקלקל היין: אי הוו
א
(פיסקא) עד
דמתזוטרא.
אי הוי סנו.
לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל
לאגמורי אלפא מיני לפדי. שילמדו
סנו. טפי הוו גמירין שלא יהו
בקולחא.
טורמיטא.
לעשות אלף מיני מאכל: אזמניה
נאים: כי היכי דבלע יתה. כשיעור
בכלופסין מאי כלופסין מינא דתאיני דעבדין
דזוטרא.
לדינא. על מאתים מין שלא לימדו:
שאדם יכול לבלעה כאחת בלא לעיסה:
סריך
מנהון לפדי ההוא גברא דיהב עבדא לחבריה
עלה.
אבותינו אמרו נשינו טובה. דכתיב
סריך עלה. הכאב היה נאחז ונסרך
לאגמוריה אלפא מיני לפדי אגמריה תמני
בקולחא.
בכלופסין לא יאכל
בביצה: וכד נפקא ואתיא. כשהיתה
נשיתי טובה שראוה כבר
בבנות שוח.
מאה אזמניה לדינא לקמיה דרבי אמר רבי
יוצאה מן הגוף: ידע אסיא מאי
אלא שעכשיו שכחוה אבל אנו לא
אבותינו אמרו נשינו טובה אנו אפילו בעינינו
עד דמסתרין אנשי
ראינו טובה מעולם שאין אנו יודעים
סמא מתבעי ליה. לפי מראה שבה
ביתי' עליה.
לא ראינו רבי עבד ליה הלולא לר"ש ברבי
היה מכיר הרופא באיזה סם יתרפא
כמה מיני טעם יש בפירות כלומר
עשהבכלופסין
כתב על בית גננא עשרין וארבעה אלפין
לא יאכל בבנות שוח.
דבר מופלא הוא שכל כך לימדו: לא
החולי: בקולחא. לא ידעתי מה הוא.
אזמני' לבר קפרא. לפי שהיה איש
ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין ולא
ולפי שלא היה בקי שמואל בביצה
בדחן ומתיירא שמא יעשה שום דבר
טורמיטא היה בודק עצמו בקולחא:
אזמניה לבר קפרא $ אמר ליה אם לעוברי
שישחוק: אמר. בר קפרא לרבי
עד דמסתרין אינשי ביתיה עליה
רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה
שעריהון. שכל כך היה אותו קולחא
אם לעוברי רצונו משפיע לו טובה
דעבדין מנהון
אזמניה אמר לעושי רצונו בעולם הזה כך
בודק אותו עד שהיה שמואל מתעלף
כ"כ לעושי רצונו כו' שהיה מגנהו
לפדי. אנו
לפדי.
לעוה"ב עאכ"ו: יומא דמחייך ביה רבי אתיא
אפילו בעינינו לא ראינו.
על שלא זימנו: לעושי רצונו.
ואינשי ביתיה מתוך צערן היו סותרות
פורענותא לעלמא א"ל לבר קפרא לא תבדיחן
קליעת שער שלהן: היה עושה
משפיע לו בעוה"ז טובה כ"כ שהתחיל
ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי א"ל ליחזי מר
לספר בשבחו בשביל שזימנו:
בכלופסין. מין תאנים: לא יאכל
דכל
בבנות שבע. מין אחר של תאנים.
דבכל
ומש"ה לא יאכל שאין לו לפועל לאכול אלא מאותו מין ממש שעושה בו: לפדי. שם תבשיל של תאנים: אבותינו אמרו נשינו
טובה. כדכתיב
נשיתי טובה.
היה תמה על שהיו כל כך
[בקיאין] במיני תענוג: נפקו
להוצאת הנישואין:
על בית גננא דין.
דיקולא