כהן
גדול פרק
שביעי נזיר
נב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ת"ש
בהם יכול בכולן. גבי
אמר רב יהודה
מדסקרתא ת"ש. אלה הטמאים לכם בכל השרץ
שרצים כתיב אשר יפול
מהם אל
לד
א)
א
ב)
במותם וגו' אי בהם יכול בכולם דכי
כל הנוגע בהם
תוכו ובמקום אחר כתיב
אשר יגע בהם במותם
הא כיצד
ג) ד)
נגע בכולם יהא טמא אבל לא במקצתו ת"ל וכל אשר יפול
ניישב שני המקראות הללו וכו' ושיערו חכמים בכעדשה
דמיקריא
לה
❖
ה)
ב
עליו מהם במותם כו': ושיערו חכמים.
שמגע עדשה יטמא שהוא
מהם שזהו במקצת שרץ אחד ומיקריא בהם לפי שהחומט תחילת
כעדשה ששוה ככולו: שכן החומט
ברייתו בכעדשה וש"מ שיעורא גמירי
לו
ג
תורה אור השלם
כו'. ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה
מדבעינן כעדשה שהרי החומט גם כי
אמר רב יהודה מדיסקרתא ת"ש 1 בהם
ש"מ שיעורא דבריה כולה בעינן ואי
הוי תחילתו בכעדשה היינו עם רגליו
1. אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם
יכול בכולן ת"ל מהם אי מהם יכול מקצתן
חסרה שיעורא נפקא לה מכלל
וקרניו ומ"מ אי חתיך מיניה פורתא
בְּכָל הַשָּׁרֶץ כָּל הַנֹּגֵעַ
ת"ל בהם הא כיצד עד שיגע במקצתן שהוא
בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד
טומאתה וה"ה לענין אכילה: אמר
דמיפחתי' מכעדשה אפ"ה חיה ואפ"ה
❖
לז ד
הָעָרֶב: ויקרא יא לא
ככולן א ושיערו חכמים בכעדשה שכן החומט
ר' שמעיה כי בעינן שיעורא. דבריה
בעינן כעדשה ממש כברייתה וש"מ
תחלת ברייתו בכעדשה ש"מ שיעורא גמירי
לח ה ו
במידי דכל ברייתו בכעדשה אבל גבי
שיעורא גמירי ודחי א"ר שמעיה כי
לה אמר רב שמעיה כי בעינן שיעורא
נוסחת הריב"ן
בעינן שיעורא בכעדשה היכא דלא
נמלה בפחות מכעדשה הויא בה
דבדלא הויא כעדשה לא מטמא דלא נפלה
לט ז
נפלה ביה נשמה כגון חומט שאם
נשמה דהא שלימה נמי לא הויא כולה
בה נשמה אבל נפלה בה נשמה לא תיבעי
נפחת מעט תחילה אז ודאי אין לנו
כעדשה לא בעינן שיעורא ואכתי
ב
תבעי לך: אמר רבא ת"ש [שדרה]
להחשיבו בריה בפחות הואיל ולעולם
❖
לך: השדרה והגולגולת: איבעיא להו
❖
מ ח
שגירד רוב צלעות שבה. שעקר רוב
לא יפול בו נשמת חיים בפחות מכן
שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או
ג
אבל היכא דנפלה ליה כגון נמלה
צלעות
שבה טהורה ואע"ג שהן
גולגולת אמר רבא ת"ש שדרה שגירד רוב
ד
הגהות הב"ח
מונחות בצדה: ובקבר כו'. מפני
חיה חשובה היא כי אף קיצץ רגליה
עילעין שבה טהורה ובקבר אפילו משוברת
פי' הרא"ש (המשך)
(א) רש"י
או שום דבר ממנה יכולה עדיין
שהקבר מצרפה להיות כמו שלמה.
או מפורקת טמאה מפני הקבר טעמא משום
שדרה
ביה נשמה כמו חומט
❖
לחיות הרבה שאין חייה תלוין בדבר
הא לא
גירד טמאה ואע"ג דליכא
בתחי' (דמקומו) ודאי אין
איבעיא
דגירד הא לא גירד טמא ש"מ או שדרה או
להו שדרה
שקצץ:
גולגולת
בהדה וש"מ דשדרה או
לנו להחשיבו בריה בפחות
גולגולת קתני א] הא לא קתני הא קמ"ל דכי
וגולגולת תנן. דדוקא על שניהם מגלח
מכעדשה הואיל ולא תפול
גולגולת תנן: אידך. לא גירד עדיין
הגהות מהר"ב
בי' נשמה בפחות מכאן:
לך: ששה דברים. לקמן
תיבעי
או דלמא או שדרה או גולגולת תנן
גירד טהורה אידך תיבעי לך תא שמע רבי
אבל היכא דנפלה ביה
רנשבורג
להו: של טרסיים. צורפי
קחשיב
והוא הדין דאמתניתין דאהלות
נשמה. כגון נמלה חיה
יהודה אומר ששה דברים ר' עקיבא מטמא
א] גמ'
חשובה ברי' אפילו חסרה
נמי מיבעיא ליה וכן משמע בסמוך
נחשת ואמרי לה של אותה אומה
וחכמים מטהרין וחזר בו ר' עקיבא ומעשה
הואיל ועדיין יכולה
דמייתי מתניתין דאהלות למיפשט
ואמרי לה אורגים ודומה לו במסכת
ב] תוס'
לחיות: איבעיא להו שדרה
שהביאו קופה מלאה עצמות לבהכ"נ של
ת"ש
שדרה שגרד רוב
בעיין:
ע"ז
במעשה דרבי אליעזר
וגולגולת תנן. דוקא
טרסיים והניחוה באויר ונכנס תודוס הרופא
תרווייהו. או דלמא [או
על עולין שבה. פי' שיבר רוב צלעות
כשנתפס למלכות דאמר להו רבם
שדרה כו'] ועל מתני'
וכל הרופאים [עמו] ואמרו אין כאן שדרה
של טרסיים אני: והניחוה באויר.
שבה תרגום של צלעות עלעולין:
ג] ד"ה
דאהלות דתנן ואלו
טהורה. בעלמא [אמרינן] כמה
ממת אחד טעמא דליכא שדרה דמחדא
כדי שלא יהיו מיטמאין באותן עצמות:
מטמאין באוהל השדרה
ד] ד"ה
והגולגולת שייך נמי
ונכנס תודוס הרופא. שהיה בקי
האיכא או שדרה או גולגולת דמחדא נזיר
חסרון בשדרה וכו'1 ולא תטמא אמר2
למבעי הך בעיא. וכן מוכח
ומומחה אם הן ממת אחד או משני
שמואל בפ' אלו טרפות וכן
מגלח עליה ש"מ או שדרה או גולגולת תנן
בשמעתין דמייתי הך בעיא
מתים: ואמרו אין כאן שדרה ממת
לטרפה וגם כאן נראה לרבינו יצחק
ממתני' דאהלות. ת"ש
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה
❖
שדרה שגידר. פי' חותך
אחד. ואין הנזיר מגלח על אהילו
דיש להשוות דאם נשתברו רוב
וגולגולת דממת אחד ליכא אלא אפי' או
כמו גודו אילנא רוב עלעין
ואפילו לר"ע שהיה אומר בתחלה
צלעותיה טרפה וכדאמר בפ' אלו
שבה. צלעות תרגומו
שדרה ממת אחד או גולגולת ממת אחד
עילעין ובפ' אלו טרפות
טרפות נשתברו ברוב שני
שאפי' היא באה משני מתים מטמא
הגהות התוספות
ליכא תא שמע ממניינא ומה הן ששה
מפ' נשתברו ברוב ב'
על אהילו חזר בו ר"ע: טעמא משום
צדדין טרפה נעקרו אפילו ברוב צד
1. 2.
צדדים נתפרקו ברוב צד א'
ובקבר אפי' משוברת
דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים
דליכא ביה שדרה ממת אחד.
אחד:
קאמר
3.
טהורה. שביטל שם שדרה
4.
מטהרין על אבר מן המת שבא משני
ממנה ובקבר אפי' נשברה
או מפורקת טמאה מפני שהקבר
דאין הנזיר מגלח הא איכא (א) חדא
ו
ה
5.
או נפרקה טמאה שהקבר
מצרפה. דהכי גמירי:
דמת אחד מטמא באהל ואין מועיל
מתים ועל אבר מן החי שבא משני בני
❖
ז
6.
מצרפם דהכי גמירי. הא לא
טעמא דגירד הא לא גירד טמא
הנחתו באוירא כלום והנזיר מגלח
גידר טמאה השדרה לבדה.
אדם ועל חצי קב עצמות שבא משני מתים
ח
מי קתני הא לא גדרה
עליו ותפשוט דאו שדרה או גולגולת:
וקס"ד דאיירי בלא גולגולת
ועל רביעית דם הבא משנים ועל עצם
טמאה דלמא כי גדר
מוסף רש"י
לא לעולם אימא לך דשדרה וגולגולת
ואפ"ה טמאה וש"מ דאו שדרה או
טהורה אידך תבעי לך. מי
כשעורה שנחלק לשנים והשדרה והגולגולת
ממת אחד בעינן והאי דקאמר להו
גולגולת תנן ומשני מי קתני הא לא
בהם.
קתני הא לא גדר טמאה
ואי
(נדה נו.) ת"ל
בלא גולגולת. דלמא עם
גירד טמאה הא קמ"ל דכי גירד
הרופאים דקא מטהר להו לא
מהם.
גולגולת מיירי ואעפ"כ אם
טהורה ואידך תיבעי לך פירוש מי קתני הא לא גירד טמאה בלא
מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דמת אחד כדי שיעור
(שם
גדר טהורה אידך. כלומר
וחגיגה יא.) החומט.
גולגולת דלמא כשיש עמה גולגולת איירי ואע"פ [כן] כי גירד רוב
טומאת אהל דליכא אלא אפילו שדרה ממת אחד וגולגולת ממת
אם לא גידר תיבעי לך אי
מטמא שדרה לבדה. ת"ש
אחד דלדברי ר"ע הוה מטמא לא איכא: ת"ש ממניינא. דששה דברים
צלעות שבה טהורה: ואידך תיבעי לך. כלומר בלא גירד ואין שם אלא
ר' יהודה (דברי) [אומר
תא
השדרה בלא גולגולת תיבעי לך: שמע רבי יהודה אומר ששה
על אבר מן המת הבא מב' מתים כגון הזרוע או השוק שיש בו
ששה דברים] ר"ע מטמא
דברים ר"ע מטמא. בסמוך קא חשיב להנך ששה דברים וחכמים
שתי עצמות והאחד בא ממת אחד והאחר בא ממת שני וקרויין הן
בסמוך קא חשיב להו: של
מטהרין וחזר בו ר"ע: מעשה שהביאו קופה מלאה עצמות
טרסיים צורפי נחושת
אבר אחד: ר"ע מטמא וחכמים מטהרים. לפי שלא אמרו שיהא
❖
(שם)
והניחוה באויר מקום שאין
לבית הכנסת של טרסיים. פירוש צורפי נחשת: והניחוה באויר. במקום
מטמא באהל אלא באבר ממת אחד ואבר מן החי הבא מאדם אחד
עליה אוהל שלא יטמאו
הנכנסים שם וכל הרופאים
וחצי קב עצמות הבא ממת אחד ורביעית דם הבא ממת אחד במגע
שאין גג עליו פן יטמאו באהל הנכנסין שם: נכנס תודוס הרופא
אמרו שהיו בקיאים להכיר
פי' הרא"ש
ולא באהל ולדברי ר"ע אפי' באהל ועצם כשעורה ממת אחד ובכל
וכל הרופאים עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד. ובפירוש משניות
בעצמות שהם משדרה
אלו אומר ר' עקיבא שאפי' הן באין משני מתים הרי אלו מטמאין:
מצאתי דהכי איתא בסיפרי אמרו הואיל ויש כאן מטהרין [ומטמאין]
וגולגולת ולהשוות עצם
ת"ש בהם יכול בכולן
לעצם ולידע אם הם מב'
בשרצים כתיב וכל אשר
נעמוד למנין פירוש ר"ע וחכמים שנחלקו בשדרה ובגולגולת הבאים
לעולם
מתים או ממת א' ואמרו
יגע בהם. דמשמע שיגע
משני מתים ובסמוך מייתי לה ובמס' אהלות פ"ב נמי תנן פלוגתייהו התחילו מר' עקיבא תחילה וטיהר אמרו לו הואיל ואתה הוא שהיית
אין כאן שדרה ממת א' ולא
בשרץ שלם ת"ל כל אשר
טעמא דליכא שדרה דמת חדא.
מטמא טיהרת יהו טהורין:
פי' ממת חדא: הא איכא שדרה או גולגולת דמת חדא נזיר מגלח עליה
ב]
גולגולת ממת אחד והנזיר
יפול מהם דמשמע אפי'
שהאהיל עליהם בעודם
מקצתן: הא כיצד יתקיימו
וש"מ או שדרה או גולגולת תנן. ודחי דלמא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דממת אחד ליכא צ"ע מה היו צריכין להראות
בקבר אינו מגלח. דאי
ב' מקראות הללו: ושיערו
לרופאים אם השדרה ממת אחד או לא והא מסתמא היתה מפורקת ומשוברת ואמרינן לעיל דאף ממת אחד טהורה ואומר רבינו יצחק דאיירי
משום טומאת אוהל אפילו
בכעדשה. דהיינו מקצתו
כגון דעל אותן עצמות האהיל האדם בעודן בקבר ואמר לעיל הקבר מצרפו: ת"ש ממניינא מה הן ששה דברים שר"ע מטמא וחכמים
היה שם שדרה ממת א' לא
וקרינן ביה בהם לפי
היה מגלח כיון דאין
שהחומט תחלת ברייתו
מטהרין על אבר מן המת שבא משני מתים ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם ועל חצי קב עצמות שבא מב' מתים. ומדלא קאמר הכא
השדרה שלימה כדאמרי'
בכעדשה והוא שלם: ש"מ
ועל רובע עצמות הבא משני מתים כדתנן במסכת אהלות בפלוגתא דר"ע ורבנן יש להוכיח דהכא לענין תגלחת נזיר איירי דאינו מגלח
לעיל גדר רוב עילעין שבה
שיעורא גמירי. דאי אמרת
על פחות מחצי קב ולהכי נקט חצי קב דעל רובע הקב דאתי ממת אחד אינו מגלח כדתנן במתניתין והתם לענין טומאת אהל גרידא קתני:
טהורה. ת"ש ממניינא ומה
דנמלה שנקצצו רגליה
3
ג] שבא משני מתים. דאילו בא ממת אחד לר"ע מגלח כדתנן במתני' לר"ע ופליגי רבנן עליה והכא תנן דר"ע4 הדר ביה ובדין הוא
הן ז' דברים וכו' ועל חצי
קרויה בריה (ואכתי) [ואף
קב עצמות וכו' מדלא קתני
דעתה] אין בו כעדשה
ועל
דמיבעי ליה למינקט לרבנן על חצי לוג דם הבא משני מתים אלא איידי דלר"ע דאף ברביעית מגלח נקט הכי. הר"ף: עצם כשעורה
ועל רובע עצמות הבא מב'
דתחילת ברייתו כשהוא
ועל רביעית דם כו' ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים. אף כי הוא ממת אחד: והשדרה וגולגולת. במסכת אהלות תניא בהדיא
מתים כדאיתא בפלוגתא
שלם אין בו אלא כעדשה
ד]
ואי
דר"ע ורבנן במסכת אהלות
וניליף מיניה דפחות
בפלוגתא דר"ע ורבנן השדרה וגולגולת משני מתים: ה) ס"ד או שדרה או גולגולת הני שבעה הויין. פי' דנחלקו בו ר"ע ורבנן וברישא
אלמא דלענין תגלחת נזיר
מכעדשה [נמי] מטמא.
תנא ששה דברים אלא ודאי שדרה וגולגולת חד דלא מטמא הא בלא הא ומשני לעולם שדרה וגולגולת כתרי חשיב להו וסמי עצם כשעורה
5
איירי הכי ועל עצם
ודחי כי בעי' שיעורא
כשעורה שנחלק לשנים
בכעדשה היכא דלא נפלה
מחושבנא דששה
דברים דכי קתני ששה
דברים
דפליגי על ר"ע
לאפוקי
עצם
כשעורה דיחיד הוא
דפליג עליה דתניא עצם כשעורה כו':
6
אעפ"י שהוא ממת א'.
ואיבעית והשדרה והגולגולת במס'
אהלות קתני בהדיא בפלוגתא דר"ע ורבנן השדרה והגולגולת מב' מתים כי קתני