כהן גדול פרק שביעי נזיר
נג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והא רבא הוא דאמר. לעיל הא דקתני (א) מן המת לא נצרכה
הא אפי' שבורין ומפורקין בעית למימר אם יש בהן רובע עצמות דנזיר
מד א
א) ב)
ג)
אלא לרוב בניינו או לרוב מניינו אע"פ שאין בהן רובע עצמות ואע"פ
מגלח עליהן ותיפשוט דמדקתני במתני' השדרה והגולגולת שלמים
ד)
שאין עליו בשר שהנזיר מגלח עליו וה"ה לשדרה וגולגולת שאין בהן
ומסתמא אית בהון רובע עצמות מכלל דעל עצמות שבורין ומפורקין
שיש בה רובע ובאו (השדרה) משדרה וגולגולת לא מגלח ופריך והא
רובע עצמות דהא חשיבי כי הדדי. אלמא [כ"ש] דסבירא ליה לרבא
❖
ה)
1
הוא דאמר פירוש רבא לא נצרכה
דהיכא דאיכא רובע עצמות משדרה
מה ב
אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע
וגולגולת דנזיר מגלח עלה: אין הכי
והא רבא הוא דאמר לא נצרכה אלא
הגהות הב"ח
עצמות אלמא דרבא גופיה סבירא
נמי דמעיקרא סבירא ליה דרובע
לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות
(א) רש"י
ליה דאיכא שדרה וגולגולת דלית
עצמות גמירי אלא בתר דשמעה
בתר דשמעה מר"ע ת"ש שמאי אומר עצם
[א]
על
בהון רובע עצמות ולעולם אימא
מר"ע דאמר השדרה והגולגולת ולא
שמע מינה
אחד מן שדרה או מן גולגולת שאני שמאי
❖
לך דאפי' על רובע עצמות הבא מן
אמר בה רובע עצמות דהוה אמינא
דמחמיר טפי ליפשוט מינה טעמא דשמאי
מו ג
לרבי עקיבא דאע"ג דמשני מתים
השדרה והגולגולת נזיר מגלח ומתני'
דמחמי' הא לרבנן [ב] עד דאיכא חצי קב עצמו'
דקתני שדרה וגולגולת דמשמע שלמים
באים אית בהו טומאה ולרבנן עד
הגהות הגר"א
דילמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי
דאתי ממת א' ומדלא תני הכי ש"מ
איצטריך לאשמועינן דאפילו אין בהן
מז ד
[א] גמ'
אלא בעצם אחד אבל ברובע עצמות אפילו
דלכולי עלמא חצי קב עצמות בעינן
רובע נזיר מגלח ולא איתפרש היכא
❖
בין בשאר עצמות בין ברוב בניינו
איתמר דרבא ויש ספרים דגרסי לעיל
רבנן מודו אמר רבי אליעזר זקנים הראשונים
[ב] שם
ורוב מניינו בין בשדרה וגולגולת:
אמר רבא לא נצרכה אלא
❖
מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג
ת"ש שמאי אומר. רובע עצמות
לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע
נוסחת הריב"ן
דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לא
עצמות מכח סוגיא דהכא [ולעיל
שאמרו אפי' בזמן שבא מעצם אחד
לכל ומקצתן היו אומרים אף רובע עצמות
הגהות מהר"ב
פירשתי] דאי אפשר לקיים אותה
או משדרה או מגולגולת. אלמא
ורביעית דם לכל ב"ד שלאחריהם אמרו
בתר
א
רנשבורג
דשמעה מר"ע. כך
גירסא:
דברובע סגי והוא שיהא משדרה
חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע
וגולגולת: אמר רבי אליעזר זקנים
כתוב בכל הספרים ולא איתפרש
ב
א] תוד"ה
ב] בא"ד
עצמות ורביעית דם לתרומה וקדשים אבל
הראשונים מקצתן היו אומרים חצי
מהר"ל וגימגו"ם ואי לא מסתפינא
קב עצמות וחצי לוג דם לכל. מטמא
מרבוותא הוה אמינא שיש חסרון
לא לנזיר ועושה פסח מכדי אין הכרעת
ג] ד"ה
בספרים וגרסינן מקמי פירכא
באהל בין לתרומה וקדשים בין לנזיר
שלישית מכרעת אמר רבי יעקב בר אידי
ד] בא"ד
ועושה פסח: רובע ורביעית דם לא
דקאמר 2 רבא לא נצרכה אמר מר
מפי שמועה אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי:
לכל. מטמא כלומר אפי' א' מכולם
עוקבא הכא בשדרה וגולגולת שאין
על אלו הנזיר מגלח: על אלו דרישא למעוטי
אינו מטמא: ומקצתן היו אומרים
בהן רובע עסקינן פירוש מר עוקבא
ה] ד"ה
עצם כשעורה דעל מגעו ועל משאו אין
ג
אף רובע עצמות ורביעית דם.
בא לדחות התשובה שהביא רבא
ועל אהילו לא ועל אלו דסיפא ד למעוטי
מטמאים את הכל: וב"ד של אחריהן
מחמת שהיה סבור רבא דסתם
ו] ד"ה
אבן הסכוכית: וחצי קב עצמות:
אומרים חצי קב כו'. אבל רובע
שדרה וגולגולת יש בהן רובע
חצי
ודחי לה מר עוקבא דמיירי בשדרה
עצמות ורביעית דם לענין אכילת
וגולגולת שאין בהן רובע ופריך
תרומה וקדשים מטמאין באהל אבל
ז] בא"ד
הש"ס ורבא ל"ל האי סברא דאפשר לשדרה וגולגולת בלא רובע
לא ליסתור ימי נזיר ועושה פסח לטמא שלא לעשותו דבמקום כרת לא
ח] בא"ד
העמידו דבריהם: מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת. מכדי כל
והאמר רבא לא נצרכה וכו' ומשני בתר דשמעה ממר עוקבא לההוא
שינויא דשני מר עוקבא הכא דמוקי לה בשדרה וגולגולת שאין
הכרעה שהיא במקצת כדברי זה ומקצת כדברי זה אינה הכרעה עד
❖
בהן רובע וכי האי גוונא הגיה רש"י בזבחים בפרק שני
שתהא כולה כדברי א' מהן דהכרעה לשון שיקול ששוקל דברי שנים
❖
יותר מאחד ומה ראה ר' אליעזר לומר כך ב"ד של אחריהן כך היו
שהיה כתוב בספרים [הקושיא] וחסר הסוגיא מן הספרים והגיה
אומרים: אמר ר' יעקב בר אידי. לומר שעיקר הוא שהוא מפי
רש"י [התירוץ] 3 גבי שמעתין דקידוש ידים והכי נמי בשמעתין שיש
פי' הרא"ש
שמעיה ואבטליון. ואית דאמרי שאמרו מפי חגי זכריה ומלאכי :
הקושיא בלא התירוץ יש להגיה התירוץ ובעלמא נמי אשכחנא
הגהות התוספות
ת"ש שמאי אומר אפי'
על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה. שאין הנזיר מגלח על אהילו
שהיה רבא בימי מר עוקבא ע"כ לשון מהרפ"ש. והרב רבי יעקב
1. 2.
עצם א' מן השדרה או מן
דסלקא דעתך אמינא הואיל ואיתא בטומאה לענין מגע ליטמא נמי
מקינון דחק ליישב גירסת הספרים בתר [דשמעה מרבי עקיבא]
3.
הגולגולת מכלל דרבנן
דפליגי עליה אית להו
וה"פ א] דהא 4 רבא לא נצרכא כו' כלומר והיכי תסיק אדעתיה
באהל קא משמע לן דלא ואע"ג דהדר תני להו בהדיא בסיפא לא
דרובע עצמות הבא מהם
דרבא לאיתויי ממתני' והא איהו גופיה הוא דמוקי לה בשדרה וגולגולת
תיקשי ולא מידי משום דתני והדר מפרש וצריכי לפרושי דאי לא מפרש
טמא דאי לאו הכי קא
לה הוה אמינא דאפי' על מגעו ועל משאו לא יהא מגלח: למעוטי
שאין בה רובע עצמות ומשני בתר דשמעה [מרבי עקיבא] רבא לא
מפלגת לפלוגתייהו טובא:
4.
ומשני שאני שמאי
אבן הסכוכית. אבן מסמא וזו היא אבן שמוטלת על גבי המת ברה"ר
אמר על מתני' אלא על משנה דאהלות דקחשיב רובע
5.
דמחמיר. אבל רבנן לעולם
כדמפרש במס' שבת בפרק אמר ר' עקיבא שאם הנזיר יושב
ב] ורביעית הבא משני מתים ושדרה וגולגולת משני מתים ועלה
6.
אימא לך חצי קב: תימה
7.
עליה אע"פ שמטמאתו אינו מגלח עליה. אבן מסמא אבן שומא
איצטריך ליה לשנויי הכי [אבל] מקמי דשמעה [מר' עקיבא] סבירא
היכי בעי למפשט לתגלחת
נזיר מהקדש מהאי
ליה שאין שדרה וגולגולת שלא יהא בהן רובע עצמות ומשום הכי הוה
ולישנא דקרא נקט דכתיב ושומת על פום גובא כתיב. לשון
דמתני' לענין טומאת אהל.
ת"ש
שמאי
אחר אבן הסכוכית אבן המסככת על הקבר דקיי"לה) כל המטלטלין
מייתי רבא ממתני' שפיר דאכתי לא שמעה [מר"ע]:
8.
ועוד תימה מנ"ל לרמי בר
אומר אפי' עצם אחד משדרה או מגולגולת. ומדלא בעי שמאי אלא
חמא דשדרה וגלגולת
מביאין את הטומאה בעובי המרדע חוץ מכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה:
9.
חמירי מרוב בניינו ורוב
עצם משדרה מכלל דרבנן דפליגי עליה סגי להו בשיעור דרובע עצמות
חצי
❖
מניינו דשדרה וגלגולת
הבא מן השדרה כדקתני ברישא דרובע מטמא באהל כי בא מעיקר הגוייה וכי בא רובע מן השדרה אפי' מגלח עליה הנזיר דאין סברא
5
איברי' גדולים הם ואפשר
שיש בהם כ"כ עצמות כמו
לומר דפליגי כולי האי דלרבנן ליבעי חצי קב ולשמאי סגי בעצם אחד ודחי שאני שמאי דמחמיר אבל רבנן [חצי] קב עצמות בעו אף
רוב בניינו או רוב מניינו.
מוסף רש"י
משדרה ג]: וליפשוט מינה לאידך גיסא דלרבנן בעינן חצי קב דמדשמאי דמחמיר לא בעי אלא עצם אחד מכלל דלרבנן שיעורא ד] דבית הלל
ונראה דבעיא דרמי בר
בעו דהיינו חצי קב דאי לא בעו אלא רובע קב הוה להו לפרושי חומרייהו כמו שפירש שמאי חומריה ודחי דילמא לא פליגי אלא בעצם אחד
לשדרה וגולגולת שאין
חמא תליא בהך דמבעיא
דלא מטמא באהל לרבנן אבל רובע מטמא ולא חשו לפרושי מילתייהו: זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג
בהן רובע עצמות.
לן לעיל אי שדרה וגלגולת
תנן או שדרה או גלגולת תנן
דם לכל. שאם האהיל עליהם טמא ה] לתרומה 6 ולקדשים ופליגי אמתניתין דמסכת אהלות: ומקצתם היו אומרים אף רביעית דם ורובע
דפשיטא ליה לרמי בר
בית דין שלאחריהם אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל.
עצמות לכל. אף לנזיר ופליגי אמתניתין [דהכא]:
אף לנזיר כדתנן במתני'
חמא אי שדרה וגלגולת תנן
דבעי חצי קב דהא לא
רובע עצמות ורביעית דם לתרומה ולקדשים דהמאהיל עליהם טמא כדתנן במתניתין דמסכת אהלות אבל לא לנזיר ועושה
חמירי ואי שדרה או
פסח והכי גמירי להו וסברי להו כמתניתין דאין הנזיר מגלח עליו כלל וסברו נמי כמתניתין דאהלות דתנן התם דמטמא באהל בעלמא
גלגולת תנן פשיטא ליה
לתרומה וקדשים כי ב"ד אחרון סברי כתנא דמתניתין וכתנא דאהלות : י"מ הכרעה שלישית. היינו תלמידים שב"ד אחרון היו תלמידים
ו] 7
דעל רובע מהם מגלח כיון
(לעיל נ.) אין
דחמירי והיא גופא קא
לזקנים הראשונים ופריך והא אין הכרעת שלישית מכרעת ז] בתרא ומדמתני' דהכא ומתני' דהתם דאהלות כב"ד אחרון סבירא מכלל
הכרעת
שלישית
מיבעיא לרמי בר חמא
דהכי הילכתא ומשום דהוו להו מכריע והא אין דעת שלישית מכרעת שדעת שלישית טעם בפני עצמו הוא כי הראשונים לא גילו
ח] 8
מכרעת.
שדרה או גלגולת תנן ונזיר
דעתם שיהא ראוי לחלק בין נזיר ועושה פסח לתרומה וקדשים ומשני אמר רבי יעקב בר אידי מפי שמועה אמרוה מפי חגי זכריה
מגלח על רובע כיון
ומלאכי ועל כן סברי9 ב"ד של אחרונים לסמוך על שמועתם ולקבוע הלכה כמותם: על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה. ואע"ג
דחמירי. או דלמא שדרה
וגלגולת תנן ולא חמירי
(חולין
דבהדיא קתני על עצם כשעורה על מגעו ועל משאו דמשמע אבל על אהילו לא י"ל תני והדר מפרש: ועל אלו דסיפא למעוטי אבן הסככות.
ובעי' חצי קב והשתא
קלז. עי"ש בארוכה, ופסחים
כא. וב"ק קטז.)
מייתי שפיר ממתניתין
אבן המיסך על הארץ ויש שני אבנים או ג' יוצאין מן הגדר וטומאה תחת אחת מהן ועבר תחת אחת מהן ואינו יודע אם האהיל
דאהלות דמשמאי מטמא
על הטומאה וקצת קשה דהא תנא ליה סיפא אבל סככות ופרעות אין מגלח וצ"ל דה"נ תני והדר מפרש כמו עצם כשעורה. מהרפ"ש:
בעצם א' מן השדרה או מן
חצי הגלגולת. מכלל דרבנן
מטמו בשדרה או בגלגולת אלמא חמירי: ליפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר הא רבנן עד דאיכא קב עצמות. כלומר הא רבנן בעו שדרה וגלגולת לענין טומאה ולתגלחת נזיר [וא"כ] נמי בעי חצי קב: חצי קב עצמות
וחצי לוג דם לכל. פי' לכל דבר בעי' שיעור גדול אף לתרומה וקדשים. ופחות משיעור זה אינו מטמא באהל המת ופליגי אמתני' דאהלות. ומקצתן היו אומרים רובע עצמות ורביעית דם לכל ואף הנזיר מגלח על אהלן
ופליגי אמתני' דהכא: מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת. פי' דב"ד של אחריהן פי' למ"ש במתני':