שני נזירים פרק
שמיני נזיר
נט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
איכא
דאמרי א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי
איכא דאמרי. דבהדיא מפרש רבי חייא משום לא ילבש גבר שמלת
יג
א)
א
ב)
זה לוקה משום לא יהיה כלי כו' מיתיבי העברת שער
אשה ואשה דרכה בכך שהוא ניוול לה כשיש לה שער: ותנא קמא.
ג)
אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים. ולא מצי לשנויי דרבי
דסבר דאינה אלא מדברי סופרים מאי דריש בהאי לא ילבש (א):
ד)
אם ללמד שלא ילבש. כלומר ואם אמר לך הכתוב שלא ילבש האיש
יוחנן נמי מדברי סופרים
קאמר דנסיב ליה לטעמיה מקרא:
יד ב ג
ה)
הוא דאמר כי האי תנא. והוי
❖
שמלת אשה לכך לא קראו הכתוב
טו ד
מצי לשנויי כאידך 1 ברייתא
תועבה היא אלא למה הוא בא
איכא דאמרי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר'
❖
שלא ילבש האיש שמלת האשה וילך
דלוקה אלא ניחא ליה לאיתויי תנא
יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה
תורה אור השלם
דדריש ליה מקרא דההיא ברייתא
וישב בין הנשים שיש לחוש משום ייחוד:
משום לא ילבש גבר שמלת אשה מיתיבי
1. לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל
1
בכלי זיין למלחמה. כדמתרגמינן
איכא למידחי דלוקה מדרבנן קאמר:
העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי
אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר
פי' הרא"ש
לא יהא תיקון זיין דגבר: תלמוד
לא יהיה כלי גבר על אשה. ובסיפיה
שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת
סופרים הוא דאמר כי האי תנא דתניא
ה"ז לוקה משום לא ילבש
לומר לא יהיה כלי גבר על אשה.
יְיָ אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה
דקרא נמי כתיב ולא ילבש גבר
2
❖
וכו' וכיון דקרא מייתי
דברים כב ה
אֵלֶּה:
המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר
וזה שמצינו ביעל אשת חבר הקיני
שמלת אשה שלא 3 ילבש איש שמלת
אלמא לוקה מדאורייתא:
משום לא ילבש גבר שמלת אשה ותנא קמא
שלא הרגתו לסיסרא בכלי זיין אלא
אשה כפשטיה דקרא הא לא מצית
הרי כבר נאמר בסיפיה
דקרא כי תועבה היא הלכך
האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה מיבעי
אמרת דבהכי איירי קרא דהא כתיב
כמו שנאמר $ ידה ליתד תשלחנה
נוסחת הריב"ן
ליכא לפרושי רישיה דקרא
: שלא יתקן איש בתיקוני
בסיפיה תועבה היא ובכי האי גוונא
ליה לכדתניא לא יהיה כלי גבר על אשה
הכי דבכה"ג ליכא תועבה
1
ליכא תועבה: בנזיר מותר.
אשה. דהכי מתרגמינן ליה שלא
אלא ביושב בין הנשים
מאי תלמוד לומר אם שלא ילבש איש
דוגמת אשה כדי לזנות
יכחול ושלא יפרכס בבגדי צבעונים
להעביר בית השחי ובית הערוה
שמלת אשה ואשה שמלת איש הרי כבר
עמהן: ה"ג במילתיה דר"א
של אשה: חזינא ליה לר' יוחנן דלית
דקסבר אחרי שנזיר מעביר כל שער
בן יעקב מנין שלא תצא
נאמר תועבה היא ואין כאן תועבה אלא שלא
ליה. שיער בבית השחי: איגלאי
ראשו לא חשיב נוי ותיקון לגבי אותו
וכו' ת"ל לא יהיה כלי גבר
ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים
וכו' ולא ילבש גבר שמלת
בית השחי. כי הוו משלחי בהפשט
האיש להעביר בית השחי ובית
❖
אשה לא יתקן גבר בתיקוני
ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים רבי
מאניה לנגדיה: דין מן חבריא הוא.
הערוה: ולית הילכתא כותיה. דאסור
אתתא. פי' שלא יכחול ולא
חזינא
אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה
יפרכס ולא יעבור בית
לרבי יוחנן
דידע דאסור להעביר בית השחי:
אף לנזיר:
א
השחי ובית הערוה: [בנזיר
הגהות הב"ח
דלית ליה. פירוש שער בית השחי
מהו לגלח. במספרים בית השחי:
בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על
מותר]. דכיון דמגלח כל
והא קא גדל. וקא מצער ליה
[והוא] גופיה מחייב בהעברתו
(א) רש"י
ראשו ביום כלות נזירותו
אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא
ליכא תקון אשה בהעברת
לאינש: בר פחתי. בנו של תלמיד
ומדלא משני במספרים ב) שקליניה
יתקן איש בתיקוני אשה אמר רב נחמן בנזיר
❖
מת"ל
בית השחי ובית הערוה.
חכם: גבול יש לו. לאותו שער
דלכל 4 הפחות מדברי סופרים אסור
ולית הלכתא כותיה: חזינן
מותר ולית הילכתא כוותיה אמרו ליה רבנן לרבי יוחנן אף במספרים: ליה לר' יוחנן דלית ליה
כיון שגדל יותר ממה שאדם
ההוא גברא דאיתחייב נגידא
לר"ש בר אבא חזינא ליה לרבי יוחנן דלית ליה
בית השחי ובית הערוה.
יכול לסובלו נושר מאליו: (נזיר)
גליון הש"ס
וידע דבמספרים א"א
אמר להון מחמת זקנה נשרו ההוא דאיתחייב
קמיה דר' אמי. נתחייב
מהו לחוך. בבית השחי בידו כדי
רש"י ד"ה ת"ל לא יהיה
לגלחן כ"כ סמוך לבשר:
נגידא קמיה דרבי אמי איגלאי בית השחי
להעביר את השיער : מהו לחוך
מלקות: איגלאי בית השחי וחזייה דלא
כו' ידה ליתד תשלחנה.
ההוא דאתחייב ניגודא.
מלקות: איגלאי בית
בבגדו. כנגד בית השחי כדי שיהא
חזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שיבקוה
מגלח אמר להון רבי אמי שבקוה
השחי. כשהפשיטוהו
נושר על ידי חיכוך: א"ל מותר.
דין מן חבריא הוא. משמע נמי הכא
❖
דין מן חבריא הוא בעא מיניה רב מרבי חייא
בגדיו להלקותו: דמן
הואיל ואינו נוגע בשער אלא בבגדו:
דמדרבנן נמי אסור אף במספרים
חבריא הוא. וידע דאסור
5
מהו לגלח אמר ליה אסור אמר ליה והא קא
להעביר בית השחי: בעא
איכא דאמרי. הכי קמיבעיא ליה
בבית השחי ובבית הערוה אבל לשאר
גדל א"ל בר פחתי זמן יש לו כל זמן שהוא
מניה רב מר' חייא מהו
הגהות התוספות
בתפלה בבגדו מאי כלומר המתפלל
האיברים לא מצינו איסור (זה הלשון)
לגלח. אין לפ' דבמספרים
גדל נושר בעא מיניה רב מרבי חייא מהו
1.
בעא מניה דכיון דא"ל ר'
מהו לחוך בבגדו כדי שיפלו כנים ממנו
לזו הגירסא ובהלכות גדולות בהלכות
2. 3.
לחוך אמר ליה אסור בבגדו מהו א"ל ג) 6
חייא אסור היכי אמר רב
ב
הואיל ואינו נוגע בבשרו: א"ל אסור
נזיר אמר רב מיקל אדם כל גופו
4.
לעיל דמותר להקל
מותר איכא דאמרי בעא מיניה בתפלה
ולית הלכתא כוותיה. משום דכיון דאינו
בתער מיתיבי המעביר בית השחי
ג
5.
במספרים כעין תער ולא
6.
בבגדו מאי א"ל אסור ולית הילכתא כוותיה:
מסתברא למימר דפליג אר'
ובית הערוה הרי זה לוקה כי קאמר
נוגע בבשרו מותר. לחוך כמו שור
ד
7.
חייא רביה. אלא מהו לגלח
רב בשאר איברים ומי 7 שרי והתניא
המתחכך בכותל :
מתני'
8.
בתער: א"ל ר' חייא אסור.
העברת שער אינו מדברי תורה
מתני'
9.
והא קא גדיל. ותי' מאי
פריך לגלחיה במספרים
אלא מדברי סופרים ואומר ר"י דפריך משום דברייתא קתני סתמא בהעברת 8 שער דמשמע בכל מקום בין בשאר איברים בין בבית השחי
01.
דר' חייא לא אסר אלא
ובבית הערוה אלמא שאר איברים נמי אסור ומשני אלא כי קאמר רב במספרים ומדקאמר אלא משמע דהכי פירושו לעולם מיירי אף בשער בית
11.
בתער. ופר"ת והא קא גדיל
השחי ובית הערוה דקאמר רב היינו במספרים כעין תער: אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה
21.
ד)
ומצערי ליה והואיל וסופו
ליגדל ולצערו אף
לוקה מיתיבי העברת שער אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים. ומשמע לן דמיירי אף בשער בית השחי ובית הערוה מדקאמר סתמא ומשני
כשמגלחו אין זה תיקון
מאי לוקה דקאמר ר' יוחנן מדרבנן וכן לוקה דברייתא היינו מדרבנן וכפי גירסת הלכות גדולות משמע דאפי' דשאר איברים אסור להעביר
31.
לנוי אלא להצילו מן
41.
שיער ובהלכה פסוקה דרב יהודאי בהלכות נדה מכתב ה"ר יוסף טוב עלם יש כמו בהלכות שלנו אך דגורס במסקנא כי קאמר רב
הצער. גבול יש לו ואינו
9
01
51.
גדל כ"כ שיגיע לידי צער:
במספרים ולא גרסינן אלא ומשמע דה"פ רב אמר מיקל אדם כל גופו בתער היינו דשאר איברים כדאוקמינן לה ובתער דקאמר
מהו לחוך. להתחכך כדי
דכעין תער אבל בתער ממש ודאי עובר מדברי סופרים כדקתני בברייתא והאי דבעי רב מרבי חייא מהו לגלח במספרים קמבעיא
להשיר שער בית הערוה.
❖
ליה והשיב לו דאף במספרים אסור מדקאמר ליה והא קא גדיל כלומר ומצערו ואי שרי במספרים יטלנו במספרים ורב נמי דשרי
א"ל אסור: בבגדו מאי א"ל
מותר דבכה"ג שהוא מחכך
כל גופו במספרים כעין תער היינו בשאר איברים אבל בבית השחי ובבית הערוה אסור במספרים [ושמא] אף על גב דלא
בגדיו להשירו ליכא תיקון
כתוב [בספרים] אלא מ"מ הוי פירושו כאילו גרסינן אלא והרבה יש בהש"ס כזה וחזר להעמיד דברי רב בבית השחי כו' ה):
אשה: איכא דאמרי בתפלה
מוסף רש"י
בעי מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח. פי' בית השחי ובית הערוה: אמר ליה אסור. לפי גירסת הספרים שלנו הבעיא בתער ממש
בבגדו מאי. כשהוא
בר פחתי. (שבת
מתפלל מהו לחכך בבגדו
ואסר לו תער ומספרים שרי ולפירוש [הלכות גדולות] 11 הבעיא במספרים ואסר לו אף במספרים וכן נראה מדקאמר והא
ג: כט.) הדרן עלך שני
בית השחי ובית הערוה:
קא גדיל ומאי קושיא יטלנו במספרים: והא קא גדיל . והואיל וסופו ליגדל ולצער אותו אף כשיגלחנו אין זה קרוי תיקון ונוי שאינו
נזירים
א"ל
אסור ולית הלכתא
21
מגלח אלא לינצל מצערא: גבול יש לו. שאינו גדל והולך כשיער הראש וליכא צערא (הכי גרסינן) 31 משמע כשאין אדם מתכוין לנוי
כותיה:
אלא לינצל 41 דלית ביה משום כלי גבר ואם כן המסתכל במראה כדי שלא יחבול בעצמו שרי וכן אומר הר"ף שרבו הר"ר שמואל
מאויר"א היה מסתפר במראה: מהו לחוך ולהתחכך. כדי להשיר שער בית השחי ובית הערוה אמר51 ליה אסור ולית הילכתא כוותיה:
ומי