סה:
הכותים אין להם
פרק תשיעי
נזיר
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר רבא בדק ומצא גם השני ופנה: בדק ואשכח. ובדק עוד
אמר רבא בדק ופנה. בדק ומצא מת ופינהו ממקומו כדתנן נוטלו
מג א מיי' פ"ט מהל'
א) כתובות כ:, ב) נגעים פ"ה
1
מ"ד, ג) סנהדרין פז: נדה יט.
טומאת מת הל"ג:
ואת תפוסתו: בדק ופנה. נמי לשני כדתנן מצא שנים נוטלן ואת
ומצא ג': לא [האי] מפני לגבי ב'. דאיגלאי מילתא שבמתכוון
מד ב מיי' פ"ו מהל' טומאת
ב"מ פו. כתובות עה: נגעים
תפוסתן ולבתר הכי בדק ואשכח שמצא שלישי א] לא מפני ליה גבי
קברוהו כדי (לא) לישאר [שם]: ולא הני תרי מפנה לגבי חד. א"צ
פ"ד מי"א, ד) [בסנהדרין
צרעת הל"ה:
הנך קמאי: ולא הנך תרי.
שיפנה שנים ויחזיר לגבי חד אצל השלישי למקום שהיה בו קבר ואית
מפני להון גבי חד דמחזקינן בשכונת
מה ג מיי' שם הל"ו:
ב]
2
ובשאר דוכתי הנזכר ענין זה
מו ד מיי' שם פ"ב הל"ו
איתא רבה ובערוך ערך כהה ב'
קברות: ה"ג אמר רבא כיון שניתנה
דגרסי הכא ומשוי להו שכונת קברות
ג]
גריס אמר רבא כיהה],
סמג עשין רלד:
רשות לפנותן מפני להו ולישוינהו
פי' שיהיה בודק משם ולהלן עשרים
אמר רבא בדק ופנה בדק ופנה בדק ואשכח
מז ה מיי' שם הל"ט:
ה) קדושין ב: זבים פ"ב מ"ב,
איכא
דאמרי כיון שניתן
שכונת קברות אמר ר"ל עילא מצאו
אמה:
מח ו מיי' פ"ב מהל'
ו) [סנהדרין עח. ע"ש], ז) נדה
לא האי מפני ליה גבי הנך תרי ולא הני תרי
לה. ע"ש לז. ע"ש, ח) [צ"ל רבי
מחוסרי כפרה הל"ב
רשות לפנות. שכבר פינה קודם
וטיהרו את א"י בדק מכ' אמה ולא
לגבי האי חד איכא דאמרי אמר רבא כיון
אליעזר], ט) [נדה לה.],
סמג עשין ריח ריט:
מצא מאי אמר רב מנשיא בר ירמיה
שידע ששלשה הם אף השלישי מפנה
מט ז מיי' שם הל"ה:
י) [פסחים כב: וש"נ],
שנתנה רשות לפנות מפנה להון ולישוינהו
נ ח מיי' פ"א מהל' מטמאי
אמר רב ד] ששת שכונת קברות.
למקום שירצה דבאחד לא נתקן שכונת
כ) [ויקרא טו], ל) נ"א ב' ראיות
שכונת קברות אמר ריש לקיש עילא מצאו
[וכ"ה בכ"י], מ) צ"ל זקוק
משכב ומושב הל"ב והל'
א)
וה"פ אמר רבא כיון שניתנה רשות
קברות וקצת קשה אם 3 הלכה היא
לחפור, נ) צ"ל שיחזור, ס) גי'
יב והל' יד:
וטיהרו ארץ ישראל: בדק מעשרים אמה ולא
ושמא כל זה מן ההלכה: ולישוינהו
לפנות להן כשמצא את השנים כדתנן א"מ או לטמאו,
❖
נא ט מיי' פ"ד מהל' רוצח
❖
מצא מאי אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר רב
שכונת קברות ומשני אמר ר"ש בן
מצא שנים נוטלן ואת תפוסתן מפני
ושמירת נפש הל"ה:
שכונת קברות מאי טעמא אמר ר"ל עילא
לקיש עילא מצאו וטיהרו כל א"י
להו להאי ג' ה] ואמאי מפני להו
א
מצאו וטיהרו את ארץ ישראל: מתני' כל
תורה אור השלם
ואין להחזיק טומאה ולהחמיר:
לישוינהו שכונת קברות שיחזרו
ב) ב
הגהות התוספות
בדק מכ' אמה ולא מצא מאי.
1. זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת
למקומן ויחזיקו לאותו מקום כאילו
ספק נגעים בתחילה טהור עד שלא נזקק
1. צ"ל בדק ופנה בדק ומצא.
בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ
עדיין יש שם מערות אחרות
דלאחד 4 מן הרוחות מי
לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא:
2. צ"ל השנים ויחזירם. 3. צ"ל
הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי
ג
סביבותיו ולא יכנסו עושי טהרות
אמרי' כי היכי דלרוח זה לא מצא
גמ' מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב
אם לא. 4. תיבת דלאחד נמחק.
עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ:
וצ"ל פי' אם בדק לאחד מן
לשם כדי שלא יאהילו על הטומאה:
לא יהא זה זקוק לבדוק לשאר
ויקרא יג נט
אמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח
2. וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב אֶת
הרוחות ולא מצא, מי אמרי'
1
אמר ר"ל עילא. כלומר כשניתנה
הרוחות מדברוח זו ליכא או לא:
כו'. 5. (משנה ה). 6. בס"י
זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וּלְאִישׁ
אמר
[בו] הכתוב בטהרה תחילה אי הכי אפילו
רב משרשיא שכונת קברות.
רשות לפנות בשלא מצא אלא אחד
דאוקמיה. 7. צ"ל דרב יהודה.
אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה:
❖
8. צ"ל מחלק. 9. צ"ל ומשני
משנזקק לטומאה נמי ספקו טהור אלא כי
ויקרא טו לג
כלומר שכונת קברות של
ושנים כי הדר ומצא להך שלישי
על כרחך. 01. תיבת מהרהר
שלשה שנמצאו כבר יש לו אבל לא
מפני ו] להו גבייהו כדי לטהר את
איתמר דרב יהודה אמר רב אהא איתמר
נראה מיותר. 11. תיבת אבל
❖
נמחק וצ"ל או. יצטרך יותר לבדוק מאי טעמא עילא
המקום הזה שלא להחזיקו שיש מערות
ג) ד אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם
נוסחת הריב"ן
מצאו וטיהרו את א"י אית דמפרשי
סביבותיה שיהו כהנים ועושי ז] פסח
שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא
א] שלישי דאילו אם מתחלה מצא
ה
מותרים להלך לשם: קתני בודק
בדק ולא מצא מאי מהו שיהא
שלשתן לא היה רשאי לפנותן
ור' יהושע אמר כיהה מאי כיהה אמר רב
פי' הרא"ש מ)לחפור בעומק עד שיגיע לסלע או
ממנו ולהלן ואם בדק ולא מצא
מפני שנעשה שכונת קברות לא
לבתולה: כל ספק נגעים בתחילה
יהודה כיהה וטהור ודילמא כיהה וטמא אמר
האי שלישי מפני ליה כו':
ד)
המת וזורק את הודאי' דבר
מאי. מי אמרינן כיון דלא מצא אלא
ב] דמחזקינן ליה: ג] ה"ג א"ד
ידוע שאינו מן המת וגם
רב יהודה אמר רב אמר קרא לטהרו או
עד שלא נזקק לטומאה טהור.
הנך ג' אתרמויי אתרמי דאיתקבור
אמר רב': ד] אמר רב שכונת:
אינו מטמא והשאר מצטרפין
לטמאו הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה
ה] שלישי גבייהו ואמאי כו'
להכא ולא קנו מקומן או דלמא כיון
דאוקמיה אחזקתיה ובמסכת נגעים
לרוב בניינו ומניינו: ולרובע
תחילה: מתני' בשבעה דרכים בודקין
שיחזירם למקומן ויחזיק אותו
הקב עצמות ולמלא תרוד
דג' הן מחזקינן ליה בשכונת קברות
(פ"ה מ"ד) מפרש כיצד שנים שבאו
ה) ו
מקום: ו] מפני ליה: ז] ועושי
רקב. כגון שנקבר המת ערום
ואסור לפנותן: אמר רב מנשיא
אצל כהן בזה בהרת כגריס ובזה
את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל
טהרות: ח] שלא מצאו אלא:
בארון של שיש ונפתח הארון
ט] טהור דאמרינן ליכא שכונת
אמר רב ה"ז שכונת קברות מ"ט אמר
בהרת כסלע לסוף שבוע בזה כסלע
מתחתיו ויצא מרקבותו דרך
ובמשתה במשא ובקפיצה ובחולי ובמראה
קברות אחריתי הכא אלא הך
הפחת העפר שתחת הארון
ר"ל עילא מצאו וטיהרו את א"י.
ובזה כסלע ואינו יודע [איזה מהן]
ובהירהור ז משנזקק לזיבה אין בודקין אותו
שכונת קברות מפי המורה
מתחתיו הוא ספק אם מעפר
פשה טהור: משנזקק לטומאה. התם
צלע של מתים מצאו דמתרגמינן
הס"ד: י] בכ"י איתא הכי עד
5
הארץ הוא או מרקביבות
אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים
ח
שלא נזקק לטומאת נגעים
(בראשית ב) צלע עילא: וטהרו את
המת והנמצא בתוך הארון
מפרש כיצד שנים באו אצל כהן בזה
דספק טהור ה"ג ספק טמא
לדבר המכה את חבירו ואמדוהו למיתה
הוא ודאי ומצטרף כולו יחד
ו) ט
א"י. כלומר אע"פ ח] שאין כאן
כסלע ובזה כגריס לסוף שבוע בזה
רבי יהושע כיהה מאי כיהה
כמלא תרווד: אמר רבא בדק
והקל ממה שהיה לאחר מכאן הכביד ומת
כסלע ועוד ובזה [כסלע] ועוד
אלא הללו ג' קברים אמרינן זו היא
אמר רבה כיהה וטיהר:
ופנה ובדק ופנה בדק ואשכח.
כ] וטעינת משוי יותר מדאי וכל
חייב ר' נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:
כדין נמצא קבר א' ופנהו
טמאין לסוף בזה ובזה כסלע ואינו
שכונת קברות של עיר ושאר סביבות
הדרכים כו': ל] ונתפחד מחמת
גמ' מנא הני מילי אמר רבי נתן אמר קרא
משם ולא הוה יודע שהיה
העיר טהור ט]: י] ה"ג ספק טמא
יודע איזה מהם כיהה שניהם טמאים
חרדה ושותת זיבה והוי אונס:
שם קבר א' ושוב בדק ומצא
ר' יהושע אומר כיהה:
עד נ)שיחזיק לשניהם להיות כגרים דכל
מ] שלא מחמת אונסו הוא אלא:
אחר ופנהו משם ושוב מצא
2 והזב את זובו לראיה שלישית איתקש
מתני' בז' דרכים בודקים הזב
נ] שלא מחמת כו' ממה שהיה
קבר ג': לא האי מפני גבי הנך
חד אוקמיה בחזקת טומאה:
לנקיבה והתניא רבי אלעזר אומר בשלישית
מפי המורה הס"ד: ס] הויא
מנא הני מילי. דעד שלא נזקק
ז)
ח)
אין יכול לפנות הג' מכאן כי
עד שלא נזקק לטומאה.
זיבה: ע] זב הוי ומייתי קרבן:
הוברר הדבר (שאינן) [שהן]
בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו אלא
עד שלא ראה ב' ראיות: באכילה
לטומאה ספק נגעים להקל
פ] שאם ראה את השלישית
שכונת קברות: ולא הנך תרי
באתים קמיפלגי רבי אליעזר דריש אתים
באונס: צ] לאחר שראה:
לגבי האי חד. גם לא חייבוהו
ט)
ובשתיה. מחמת רוב אכילה ושתיה.
אמר קרא לטהרו ס) (אומר) הואיל
❖
ק] סותר את:
חכמים לחזור הב' למקומם
י) ורבנן לא דרשי אתים: אונסו וספיקו:
דפתח הכתוב בטהרה תחילה:
כ] הדרכים האמורים כאן מביאים
כיון שבשעה שפינם משם
אי הכי אפי' משנזקק לטומאה
אמר
האדם לידי זיבה: ובמראה. שראה
לא היה ידוע שהיה שכונת
קברות. איכא דאמרי כיון
נמי. דהא לא איצטריך קרא לעד
שלא נזקק לטומאה דתיפוק
שד או ד"א ל] ונפחד מחמתו והוי אונס ואמר מר (נדה דף לה.)
מוסף רש"י
שנתנה רשות לפנות מפני
מבשרו ולא מחמת אונסו: משנזקק לזיבה. שכבר ראה ראיה שוב
ליה לאוקמיה אחזקתיה אלא לנזקק לטומאה פר"ת: אלא אי איתמר
כ)
ל)
6
עילא מצאו וטיהרו את
להון פי' שברשות פינם כל
ארץ ישראל. עלילה בעלמא
אין בודקין אותו: שרגלים לדבר. שלא בא מחמת
דרב (הונא) אדר' יהושע איתמר דמטהר אפילו נזקק לטומאה אבל
זמן שלא מצא הג' מפנה גם
מ]
7
מצאו חכמים והחזיקו בה
הג' משם: ולישוינהו שכונת
אונסו אלא מחמת זיבה ממש: אונסו וספיקו ושכבת זרעו. הכל
מתני' [דהכא] נאמר 8 בין נזקק בין לא נזקק מסברא דאוקמיה
לתלות עליה לטהר את ארץ
קברות. השתא מיהא איגליא
ורבי
טמאים מחמת זיבה דאי אפשר להם בלא צחצוחי זיבה: ורבי נחמיה
אחזקתיה: יהושע אומר כיהה מאי כיהה כיהה וטיהר ודלמא
ישראל (כתובות כ:). אם
מלתא דהויא שכונת קברות
בהרת קדמה לשער לבן
כיהה וטמא. ותימה דא"כ היינו ת"ק ופי' הר"ר יהודה מקורבייל
ולמה יפנה הג': אמר ר"ל
פוטר שרגלים לדבר. שלא בא מחמת הכאה הואיל ומתחילה
נ]
טמא. דשער לבן מסימני
עילא מצאו. א"י בעלילה
היקל ממה שהיה: גמ' מנה"מ. דמשנזקק לטומאת זיבה שוב אין
ודילמא כיהה וטמא ובא לחלוק על ת"ק שתנא קמא [מטמאו]
טומאה וכגון שקדמו בהרת
מועטת ובסברא קטנה טהרו
בודקין אותו: א"ר נתן אמר קרא והזב את זובו. לזכר ולנקבה
מספק ור' יהושע בא לומר שהוא ודאי מצורע ומשני לך דכיהה וטיהר
דכתיב (ויקרא יג) והנה נהפך
ארץ ישראל משום כהנים
9
שער לבן בבהרת (נדה יט.
ועושי טהרות והכא נמי כיון
לגמרי דאמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בטהרה תחילה
אחר שאמר הכתוב שתי זיבות זב זובו הקיש הכתוב זכר לנקבה
וכעי"ז ב"מ פו.). ואם שער
שברשות פינם הב' התירו
לעולם לא נאמרה במצורע אלא טהור גמור או טמא גמור:
לראיה שלישית לומר לך מה נקבה דלא כתיב בה מבשרה ואפילו
לבן קודם לבהרת טהור.
לפנות גם הג' ולא דמי לקבר
בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק [לזיבה].
מאונסה הויא טמאה אף זכר כיון שראה ב' פעמים שנזקק
לפי מה שכתוב בתורה (ב"מ
ס]
הידוע דאסור לפנותו דאין
שם). ספק. אם זה קדם אם
כאן ידיעה ודאית: בדק כ'
לטומאת ז' אפי' ראה את השלישית באונס כיון דחזא ב' פעמים
כמו בראיה ראשונה או שניה: במאכל ובמשתה במשא
זה קדם (סנהדרין פז:). כיהה
אמה ולא מצא. בתוך כ' שום
שלא באונס ע] הוי טמא ומייתי קרבן: ר"א אומר בשלישית בודקין
ובקפיצה במראה. שראה איש ואשה נזקקין זה לזה וכן משמע במס'
וטהור. כאילו כהה הנגע
מת מי אמרי' לא בדק שפיר
אותו. מפני הקרבן שאם ראה ב' ראיות מחמת זיבות ואת
זבין (פ"ב מ"ב) דפליג רבי יהודה ואמר אפי' ראה בהמה חיה ועוף
דהוי מסימני טהרה כשמשתנה
וצריך עוד לבדוק עד קרקע
פ]
הלובן לאחר הסגר ולרבנן אם
בתולה: אמר רב ששת ה"ז
השלישית באונס אינו מביא קרבן: ברביעית אין בודקין אותו.
נזקקין זה לזה מהרהר01: משנזקק לטומאה כמו בראיה שלישית לרבנן פרק
נכנס למקדש חייב כרת ולר'
שכונת קברות. אין לטמא
בנות כותים (נדה דף לה.) דמחייבי קרבן אבל רביעית לר"א ליסתור
כלומר כיון שראה שלש שלא באונס וראה את הרביעית בתוך ימי
צ]
11
יהושע פטור (שם) הרי הוא
אלא ג' הראשונים שמצא
ככהה הנגע ממראהו שהוא
מה שספר: אין בודקין אותו. דהא מבשרו ולא מחמת אונסו לא קאי
ספרו ואפי' אם היא באונס אין בודקין אותו אם מחמת אונסו
ואין צריך לבדוק עוד. וק"ל
טהור, ומשם ר' משה הדרשן
דבפ' ט"ז דאהלות בתר הך
אלא אשתים לרבנן או אשלישית לר"א:
היא אלא ק] סותרין את
הכל כדמפרש במסכת נדה בפ'
שמעתי ור' יהושע קיהה, מאי
משנה תנן הבודק בודק אמה
אונסו.
בנות כותים (דף לה.): ר"א דריש אתים. הזב חדא את תרתי זובו
כמו מאכל ומשתה והנך שבע דאמרינן שמרגילין
קיהה אמר רבה קיהה וטיהר,
ומניח אמה עד שהוא מגיע
כלומר קיהה בדבר ונחלק
לסלע או לקרקע בתולה.
זיבות טמא משנזקק לטומאה: ספקו ושכבת זרעו.
תלתא ולרביעית איתקש לנקיבה דמטמאה אפי' באונס:
מפ' בגמ': רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר. דחולה הוא הואיל
עליהם וטיהר, כאדם שניקהו
אלמא מתחלה צריך לבדוק
לא שיניו על אדם שאין משגיח
עד קרקע בתולה. ועוד דלשון
מנה"מ
א"ר [נתן] דאמר קרא והזב את זובו לזכר ולנקבה.
והיקל ממה שהיה איידי דתנא שרגלים לדבר נקטי' הכא:
לדבריו, וכן מצאתי בת"כ ור'
ה"ז שכו' קברות לא משמע
יהושע קיהה טיהר (כתובות
כהאי פי' עוד מפ' בדק כ'
והזב ראיה ראשונה את זובו ראיה שניה לזכר ולנקבה שלישית אקשיה רחמנא לנקבה ונקבה מטמאה באונס:
רבי אלעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו. מ"ט דר"א דלית ליה דרשה דאמרינן: אלא באתים קמיפלגי ר"א
עה: וכעי"ז נדה יט.). בשבעה
אמה ולא מצא מהו שהצריכו
דרכים בודקין את הזב.
לבדוק עוד כ' אמה מרוח
דריש הזב חדא את תרתי זובו תלתא ברביעית אקשייה לנקבה ובפרק בנות כותים (נדה דף לה.) מפרש ליה הש"ס טפי:
שמא מחמת אחד מהן ראה
אחרת מי אמרי' כיון דלא
ואנוס הוא וטהור, דרחמנא
אשכח מהאי גיסא. אידך
אמר
אמר מבשרו, מאליו ולא מחמת
גיסא נמי ליכא או דלמא
צריך מיהא לבדוק ה"ז שכונת קברות וא"צ עוד לבדוק. א) וגם על פי הק"מ דלדברי המפרשים שא"צ לבדוק רק מרגלי המת אונס, והאשה באונס נמי מטמאה, כדאמר בפרק בנות כותים (נדה לו:) כשהוא אומר כי יזוב זוב דמה הרי אונס אמור (קדושין ב:).
ואילך ליכא למיבעיא מידי ולדברי המפרשים שאין הכר ברגלי המת פשיטא דצריך לבדוק מב' צדדים דהי מנייהו מפקת. ואמאי ואמדוהו למיתה. בית דין, אבל אמדוהו תחילה לחיים אפילו לרבנן פטור (סנהדרין עח.). והקל ממה שהיה. וחזרו ואמדוהו
לחיים (שם). שרגלים לדבר. שלא מת מחמת מכה זו שהרי היקל (שם). באתים קמיפלגי. והזב את זובו לזכר ולנקבה (נדה לה.).
פשט ליה דא"צ ועוד שהרי זו שכונת קברות לא משמע גם כפי' זה. ונ"ל לפרש בדק ולא מצא מאי ומיבעיא ליה אם מותר לפנות
ג' מכאן דקודם בדיקה חיישי' שמא מערות היו כאן מתוקנים לקברים וכיון דבדק ולא מצא הוברר הדבר שאין כאן שכונת קברות
דאין דרך לקבור מתים אלא במקום המיוחד לקברים הרבה: ה"ז שכונת קברות ופשיטא ליה כיון דג' הם מחזקי' ליה שכונת קברות אע"פ שלא מצא יותר. ול"ג הכא מאי טעמא אמר ר"ל עילא מצאו וכו': כל ספק נגעים בתחילה טהור וכו' בפ"ה דמסכת נגעים מפ'
א) נראה דצ"ל וגם על פי' זה יש להקשות דלדברי המפרשי' כו'