הריני נזיר פרק שני נזיר
י.
מסורת הש"ס
נוסחת הריב"ן
פרה
זו. כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו משמע ליה דהיתה רבוצה
וכמנחת סוטה תקדוש ומייתינן לה מן השעורין ואי לא לא מייתינן כלל:
א) ב)
ג) ד)
קמ"ל. דאפ"ה יביא מן החיטין. ולעולם לא מצית למידק מתני' דכי אמר
מדקתני אם עומדת אני לשנויא דרמי בר חמא יש לפרש
ה)
מתני'
אמרה פרה. בגמרא
מן העדשים לא מייתי ולא כלום:
לישנא דמתני' הכי אמר פי' אמר אדם הרואה הפרה הרבוצה (הא
❖
ו)
מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו
ואמר כמדומה לי כסבורה
מדקתני הריני עומדת מכלל דרבוצה היא) אמר אמרה פרה זו (פי'
ב] 1
פרה שאינה עומדת לעולם ע"י אדם
סבורה פרה זו) כלומר סבורה פרה
הגהות הב"ח
הריני נזיר ממנה מבשרה אם
זו בלבה מה שהיא רבוצה ומסתמא
או כמנחת סוטה תקדוש אי לא לא קמ"ל
דמייתי מן החיטים: מתני' אמר אמרה
נתקיים מחשבתה שתהא עומדת
מחשבה זו בלבה מחמת שרבוצה כ"כ
(א) במשנה
(ב)
2
אמרו (ב) רש"י
מאליה אלא אני אלך ואעמידנה. ב"ש
שאינה יכולה לעמוד מאליה ולא שהפרה
פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני אומר
עצמה מחשבת כן שהרי אין לה דעת
לשיטתן דאמריב) כי אמר מן הגרוגרות
תתקיים
הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני בש"א
הוי נזיר הכא נמי כי אמר הריני נזיר
לסבור ולחשב אלא כלומר בני אדם
והלכו
נזיר ובה"א אינו נזיר אמר רבי יהודה אף
הוי נזיר וכי אמר מבשרה לאיתשולי
העוברים ורואים אותה רבוצה כל כך
הריני נזיר
כשאמרו ב"ש לא (א) אומרים אלא באומר
קאתי ואין שאלה בנזיר. וב"ה אמרי
בכח סבורים בלבם לומר כן ולפי
(ג) ד"ה
הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא:
אי אמר מבשרה כגרוגרות דמי ולא
שהרואה הפרה חושב כן בלבו על הפרה
ועמדה
גמ' פרה מי קא מישתעיא אמר רמי בר
(ד) ד"ה
הוי נזיר. ולגבי דלת כגון שהיה דלת
לפיכך תולה המחשבה בפרה עצמה
מחשבה
נעול לפניו ואמר כמדומה אני שסבור
כמו והאניה חשבה להשבר ולא
חמא הכא במאי עסקינן כגון שהיתה פרה
(ה) ד"ה
הדלת הזה שאין נפתח ע"י אדם הריני
שהאניה חשבה כן אלא האדם הרואה
רבוצה לפניו ואמר כסבורה פרה זו אינה
כדתני בפ"ק
נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו
האניה חושב עליה להשבר ותולה
עומדת הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה
(ו) ד"ה
שיפתח מאליו ונפתח מאליו וב"ש הלכו
הפסוק המחשבה באניה ה"נ תולה
מתעכבת
❖
ועמדה מאליה והלכו ב"ש לשיטתן וב"ה
לשיטתן דכי אמר הריני נזיר הוי נזיר
המחשבה בפרה הריני נזירה אם עומדת
לשיטתן בית שמאי דאמרי מן הגרוגרות
הריני מוסב על האדם המקבל עליו
דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר
ומן הדבילה הוי נזיר הכא נמי כי אמר
מנסריו לאיתשולי הוא דאתי ואין שאלה
הנזירות להכי קאמר הריני נזירה מפיק
הגהות מהר"ב
3
מבשרה הוי נזיר וב"ה אומרים לא הוי נזיר
בנזיר: א"ר יהודה. לא אמרו ב"ש שיהא
ה"א הריני נזיר מבשרה אם עומדת
רנשבורג
נזיר [כלל שהן] לא דברו אלא לענין
ורמי בר חמא מוסיף על לשון המשנה
והא אמרוה ב"ש חדא זימנא אמר רבא
א] רש"י
נדר שאם אמר הריני נדור מבשרה
אם עומדת מאליה כי מאליה אינו מלשון
תרתי תלת וכן תני ר' חייא תרתי תלת וכן
המשנה אני צריך לדחוק ולפרש שמוסב
והרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת
א"ר אושעיא תרתי תלת וצריכי דאי איתמר
היא מאליה (ג) ועומדת מאליה דהוי
על האדם המקבל הנזירות וה"ק אם
בהא גרוגרות ודבילה התם הוא דאמרי ב"ש
נדור הימנה ואינו נזיר: גמ' כסבורה
❖
עומדת מאליה אני נזיר מבשרה ואע"ג
ב] תוס'
הוי נזיר משום דמיחלפן בענבים אבל בשר
פרה זו. היינו דקתני אמרה פרה שכן
דכבר אמרה הריני נזירה כפל מלה
4
בענבים לא מיחלף ואי איתמר בשר הכא
הוא על האדם המקבל הנזירות לכן
מצינו (ד) מה מחשבה שהוציא הכתוב
ג] בא"ד
פי' הרא"ש (המשך)
הוא דאמרי ב"ש הוי נזיר בבישרא וחמרא
נראה למהר"ף נ"ע דלפום ריהטא
בלשון אמירה כגון ודובר אמת בלבבו
היא וכל לישנא דמתניתין
אבל גרוגרות ודבילה לא קמ"ל ואי איתמר
דמתני' משמע שהפרה עצמה אמרה
ויאמר עשו בלבו
ד] ד"ה
מאמר הפרה הוא והתלמיד
: הריני נזירה. ה"א יתירה
הריני נזירה אם עומדת אני היה נופל
הני תרתי הני הוא דקאמרי בית שמאי אבל
הוסיף בה פ' מאמר דאדם
משמע הימנה: הא אמרוה ב"ש חדא
בטוב בלשון ולכך נשנית במשנה לשון
וקצת קשה אם אמר האדם
5
דלת אימא מודו להו לבית הלל ואי תנא דלת
ה] ד"ה
בפירוש הריני נזיר מבשרה
זימנא. דאם אמר הריני נזיר מן
אני אבל לשנויא דרמי בר חמא לא
בהא קאמרי בית הלל אבל בהך תרתי
א"כ כל מאמר דפרה
היה צריך לשנות אני שכבר אמרה
הגרוגרות דהוי נזיר וה"ה נמי לכי אמר
דמתני' בכדי נקטינן דאין
אימא מודו להו לבית שמאי קמשמע לן דלא
הריני נזיר מבשרה ל"ל למתנייה: תרתי
דיבורה מועיל כלום ועוד
הריני נזירה ויתור לשון הוא אלא
אמר רבא מי קתני אם עמדה מאליה אלא
דבור האדם חסר במתני'
תלת. קתני פרה דלת וגרוגרות
שהמשנה שנויה כאילו הפרה מדברת
ונראה לפרש שהאדם לא
אמר רבא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו
❖
וכולהו צריכי וכו': משום דמיחלפן
וכי היכי דמיירי לישנא דמתני' אפרה
קבל עליו נזירות בפי'
ואמר הרי עלי קרבן בשלמא פרה בת
אלא מספר מאמר הפרה
בענבים. דפירא בפירא מיחלף ואית
ה"נ יש לפרש אדלת. והר"ר יוסף
שמתוך שתאיבה לעמוד
איש ירושלים פירש דה"פ דמתני' אמר
להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות
קרבן היא
אלא דלת בת קרבן היא אלא
ברצון קאמרה הריני נזירה
הגהות התוספות
כנזירות (ה) מדתני בברייתא ג): ואי
פירוש אמר האדם כשראה פרה רבוצה
אם עומדת אני ונזירות
אמר רבא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו
1.
לא שייך בה אלא שתהא
איתמר בשר. לחודיה ה"א הכא הוא
כמדומה אני דאמרה פרה זו הריני
ואמר
2.
מופרשת ואסורה שלא
דאמרי ב"ש דהוי נזיר דבישרא וחמרא
נזירה אם עומדת שהיא תואבת לעמוד
יהנו ממנה וכשהוא מספר
אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי ואמטו להכי איכא למימר כי אמר
ואינה יכולה וברצון תדור נזירות אם תעמוד אני אשלים לה דבריה
3.
דברים הללו הוי כאילו
4. 5.
אמר הוא הריני נזיר
מבשרה כמ"ד ד)מיין דמי: אבל גרוגרות ודבילה. דלאו בהדי יין נינהו
כי הריני נזיר מבשרה אם תעמוד וכולה מתניתין אמלתא דפרה והש"ס
מבשרה דבענין אחר למה
אימא דלא תיהוי להו שם כינוי קמ"ל: ומי קתני אם עמדה מאליה. אם
מוסיף בה מילתא דאמר האדם וקצת לתמוה על שטה זו דאי איירי
6
6.
לו לאמר דברים הללו
עומדת סתם קאמר בין מאליה בין ע"י אחרים: אלא אמר רבא כגון
7.
שהאדם אומר בפירוש הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת א"כ הוי כוליה
אלא שבלבו לקיים מה
8.
שהוא מספר מאמר הפרה.
שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר הרי עלי קרבן. כלומר שהיתה פרה
עניינא דאמרה פרה בכדי דאין דיבורה מועיל כלום ונראה לפרש שאין
9.
ומיהו תימה מאי פריך
רבוצה לפניו ואמר כסבורה פרה זו שאינה עומדת (ו) מעכבת אני
האדם אומר כלום רק שהיה מספר מילתא דפרה ולא שייך בה נזירות
והא אמר ב"ש חדא
כאן שלא אעמוד לעולם ואפילו על ידי אדם: ואמר הרי עלי קרבן.
רק שתהא מופרשת לאיסורא שלא יהנה מבשרה הלכך כשאדם מספר
זימנא הא טובא איצטריך
01. 11.
הך דפרה לאשמועינן
לפנינו כך בדעתו לקיים עליו שיהיה נזיר מבשרה ופליגי ב"ש וב"ה
כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה ועמדה מאליה א]:
21.
דהוי נזיר אע"ג דלא
כאילו אמר האדם בפירוש אני נזיר מבשרה אם תעמוד ומיהו צ"ע
ב"ש
31.
הזכיר נזירות ושמא
41. 51.
קשה לו למה הוצרכו
דמאי פריך והאמרי ב"ש חדא זימנא [הא] איצטריך לאשמועינן אע"ג דלא הזכיר כלל נזירות והלכו בית שמאי לשיטתן דכי היכי דלא שייכי
ג]
גרוגרות לנזירות ואפ"ה נזיר הכי נמי לא שייך בשר לנזיר: תרתין תלת. כלומר בב' בג' מקומות בגרוגרות ובפרה ובדלת וצריכי כדמפרש
ב"ה לחלוק כיון דהוה
פלוגתא דרישא: תרתי
ואזיל דאי איתמר בגרוגרות משום דמחלפי בענבים דתרווייהו פירי נינהו ושמא בדעתו היה לומר ענבים ועלה בפיו גרוגרות ובשר וחמרא זו
61.
תלת הוצרך להשמיענו
מחלוקתן בג' בבות הללו
היא עיקר הסעודה ומיחלף בלשון בני אדם זה לזה וא"ת וליפלוג בבשר [וחמרא]7 בלא עמידת הפרה ה)(ולא לומר) לשיטתו8 וי"ל דאה"נ אלא אגב
כדמפרש ואזיל: משום
מי
אורחיה קמ"ל דכוונתו שעמדה ר"ל מאליה ד] ולקמן מפרש שזהו בכלל קושית הש"ס דפריך אשינוייא דרמי בר חמא: קתני מאליה. אם עומדת
71.
דמחלפי בענבים ואיכא
קתני דודאי אי הוה מאליה במתני' מפורש הייתי מודה לדבריך אך מדלא קאמר מאליה ש"מ דליכא לפרושי בדידך דאי בדידך ליתני הריני נזיר
למימר שהיה סבור לומר
❖
מן הענבים ונפל בפיו
מבשרה ולא ליתלי נזירות בהעמדה [ולכן הקשה]9 לו שמוסיף על הלשון01 המשנה מאליה [אבל] הא לא קשיא מאי דמוסיף רמי בר חמא ועמדה
גרוגרות: בשרא וחמרא
מאליה שזה הלשון אין צריך להוסיף אלשון המשנה אלא עיקר הדבר במה שתולה נדרו צריך לשנות התנא ומה שעשתה הפרה אחרי כן א"צ לשנות
מצוין הן ביחד זוללי בשר
אלא בעל פה אומר איך נעשה המעשה אחרי כן דודאי שתלה נדרו בעמדה הפרה מאליה דלא הוי נזיר אם לא עמדה מאליה ולכך הוצרך לפרש
וסובאי יין ועבדי אינשי
11
21
פי' הרא"ש
דטעו ומחלפו להו: אמר
ועמדה31 וליכא לפרש בין מאליה בין מאחרים שאין דרך בני אדם לתלות בדבר שיודע שיעשה שאם דעתו להיות נזיר למה תלה בשום דבר וא"ת
הדר ביה: ה"ג אמר אמרה
רבא מי קתני עמדה מאליה
ומאי קשיא ליה מי קתני מאליה והא כמה משניות דמשנינן חסורי מיחסרא והכי קתני וי"ל דה"מ היכא דמוכח החיסרון אז יש כח להוסיף על לשון
פרה זו הריני נזירה אם
הא אמרת דעיקר חידושא
המשנה אבל לפי' דרמי בר חמא לא מוכח כלום דבמשנה חסר מאליה כיון דאינה תולה מחלוקת התנאים כלל בעמידת הפרה אלא כל המחלוקת
דמתניתין הא דתנן רבוצת
עומדת אני אמרה הדלת
הזו הריני נזירה אם נפתחת
פרה לאשמועינן דוקא
בנודר מן הבשר אי חייל עליה נזירות לכל מילי אי לא לכך פריך מי קתני מאליה דאין לו להוסיף על לשון המשנה כיון דלא מוכח מפלוגתא דתנאי
אני הדלת לשון נקבה
עמדה מאליה וא"כ ה"ל
דחסר כלום: הרי עלי כקרבן. פי' הפרה ור"ל אם עמדה אם לא עמדה כדמסיק לקמן אלא דלא שבקיה לסייומי למילתיה עד דפריך ליה:
ה]
41
51
61
למתני בפי' עומדת מאליה
כדכתיב הדלת תסוב על
ב"ש סברי תורפיה דההוא גברא משום [אוקמה] בידיה הוא. ואם לא עמדה ר"ל אם לא אעמידה (והכא) [והא] לא אוקמה וחייב להביא קרבן
צירה ובגמ' מפרש לכולה
וליכא לפרש בין עמדה
ו)
מתני': ואמר כסבורה פרה
מאליה בין עמדה ע"י
וב"ה [סברי] אם לא עמדה כלל משום דרבוצה והא קמתה וכיון דקמתה אינו חייב להביא קרבן 71 וא"ת והא בלישנא דמתני'
אחרים דא"כ אמאי תנא
זו אינה עומדת כמו
קתני הריני נזירה והיכי משתמע קרבן וי"ל דה"ק הריני מביאה בקרבן נזירות אם לא עמדה ואע"ג דקרבנות נזיר אינם באים מבהמה גסה
והאניה חשבה להשבר
כלל רביצת פרה ליתני
כלומר לפי ענינה אינה
האומר הריני נזיר מבשר
[ה"מ] חובותיו של נזיר אבל היו רגילים להביא נדרים ונדבות עם
קרבנות נזירות ואותם באים אף מבקר וצאן הכל לפי נדרו ונדבתו:
פרה ועוד דבר ברור הוא
יכולה לעמוד והיינו אמר
ואמר שתעמוד ע"י עצמה או
אמרה פרה זו דמתני'
שאמר האדם סבורה פרה זו שאינה עומדת ואני אומר הריני נזיר מבשרה אם עומדת אני (אומר כן) ועמדה מאליה ופליגי בית
ע"י אחרים ומה לו לתלות נזירותו במאי שהוא יודע בבירור אם הוא רוצה להיות נזיר יאמר בלא תנאי
הריני נזיר: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר הרי עלי קרבן וה"פ דמתני' סבורה פרה שאינה יכולה
שמאי וב"ה בפלוגתא דרישא מן הגרוגרות ור' יהודה קאמר דלא פליגי בנזיר אלא כשפירש דבריו ואמר שלא נתכוון אלא
לאסור הפרה עליו כקרבן ותימ' וליתני הריני נזיר מבשר פרה זו וי"ל דנקט פרה רבוצה לאשמועינן כשהוא אומר בלשון הזה
לעמוד ותאבה לידור שאם תעמוד בין מאליה בין ע"י אחרים שתכנס לעזרה ויקריבוה לקרבן נזיר ואע"פ
יש במשמעות שתעמוד מאליה אבל אם בעמידת אדם לא הוי נזיר לב"ש וכן בדלת אם אמרה לפי ענינה של דלת שלא תהא
שאין מביא פרה לקרבן חובה מ"מ היו רגילין להביא יום תגלחתן קרבנות נדבה עולה ושלמים כדכתיב
נפתחת הריני נזיר ממנה אם נפתחה היא ונפתחה על ידי הרוח כן פי' המפרשים והלשון דחוק דמשמע דלישנא דמתני' דכל
מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו והוא משלים דבריה ואומר הרי עלי קרבן נזיר ולאידך פירושא הוי כאילו
אמר הרי עלי קרבן נזיר לב"ש הוא נזיר ולב"ה אין בלשון זה משמע נזירות ולפירוש קמא תמיה אם אמר
מתני' מאמר הפרה הוא ופי' ר' יוסף קלצון אמר האומר כסבורה פרה זו שאינה יכולה לעמוד ותאיבה היא לעמוד וברצון
תדור נזיר אם תעמוד
בלשון משל אדם הנודר
בעת צרה ואני משלים
חפצה הריני נזיר מבשרה אם עומדת
בפירוש הרי עלי קרבן נזיר אמאי לא הוי נזיר לב"ה: אלא דלת בת קרבן היא. לא שייך
בה למימר שיעשה קרבן