י:
הריני נזיר פרק שני נזיר
נוסחת הריב"ן
מסורת הש"ס
ואמר הריני נזיר מיין אם לא וכו'. מתני' דקתני הריני נזירה פי'
ב"ש סברי תורפיה דהאי גברא כו'. כדלקמיה מוקי לה. ואמר לנו
א)
1
ב) ג)
הריני נזיר מיין כך בשבילה: ועמדה מאליה. זה אינו מוסיף
המור"ה אע"ג דלא תני לה רבא בהדיא בהך קמייתא באם לא
(ג)
2
ד)
על לישנא דמתני' אלא לא בלבד דבלשון המשנה אם עמדה3 והוא מוסיף
עמדה ועמדה מאליה דבדין הוא דהוה ליה למיתני הכי כדקאמר לה נמי
❖
ה)
תיבת לא אלא ממילא אמר שכך נעשה המעשה שעמדה מאליה:
באידך תירוצא דמתרץ לה אלא אמורא דמסדר הש"ס כיון דשמעיה
ב"ש תורפי' דההוא גברא משום
לרבא דאמר מילתא דאית בה פירכא
4
הגהות הב"ח
אוקמה ב] בידיה והא לא
לא אנחית לסיומיה למילתיה ופריך
ואמר הריני נזיר מיין אם לא עמדה ועמדה
אוקמה. פי' תורפיה גילוי דעתו כלומר
ליה כדפריך בשלמא פרה בת קרבן
(א) גמ' תורפיה
מאליה בית שמאי סברי תורפיה דהאי גברא
דהאי גברא
ב"ש סבירא להו כי אמר האדם כי האי
היא והדר מחליף שיטתו דמעיקרא
משום אוקמה בידיה הוא והא לא אוקמה
(ב) שם פרה
לישנא דעתו לומר כן העולם סבורים
דמוקי לה בכגון דאמר הרי עלי קרבן
זו
ובית הלל סברי (א) משום דרביעא הוא והא
והדר מוקים לה בכגון דאמר הריני
שהפרה רבוצה כל כך בחוזק שאין אדם
קמת אי הכי אימא סיפא אמר רבי יהודה
נזיר מיין ומסיים למילתא: א) בשלמא
יכול להעמידה הריני נזיר כלומר אע"פ
אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא
פרה בת קרבן היא. בשלמא לגבי
שאין רצוני להיות נזיר דטריחא לי הריני
באומר הרי הן עלי קרבן פרה מי קא
נזיר אם לא עמדה פי' ג] אין5 כח בידי
פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר
(ב)
מתפיס בה מידי אלא כגון דאמר הריני
להעמידה בכח ואם6 לא עמדה משם
הרי עלי קרבן דהוי נזיר (ד) דהואיל
דבת קרבן היא כלומר דקא שייכא
לא כ"ש אם יעמידנה ולבסוף נעשה
נזיר מבשרה אם לא עמדה ועמדה מאליה
7
8
(ג) רש"י
בכלל קרבן אע"ג דבקרבן נזיר לא
מעשה שלא טרח בה ולא יגע בה
בית שמאי סברי תורפיה דההוא גברא משום
קאמר
שייכא איכא למימר כאומר הרי עלי
להעמידנה ועמדה מאליה ב"ש סברי
אוקמה בידיה הוא והא לא אוקמה ובית הלל
קרבן נזירות דמי והוי נזיר אלא לגבי
אם לא יעמידנה קאמר והא לא אוקמה
אם בדין
9 ג) סברי תורפיה דהאי גברא משום דרביעא
למימר
דלת היכי קים להו לב"ש הכי בשלמא
הלכך חייל נזירות דהא מדין נזיר וב"ה
והא קמת וב"ה סברי אי לא קמת הוי נזיר
וכו'
גבי גרוגרות איכא למימר הואיל ופירי
סברי אם לא עמדה משום דרבוצה
(ד) ד"ה
והאמרי מבשרה לא הוי נזיר לטעמייהו דב"ש
הוא מיחלפי בענבים ויש בלשון הזה
היא בכח כלומר אהא נזיר אם [לא]
הואיל
(ה) ד"ה
קאמרי לדידן אפי' לא קמת נמי לא הוי נזיר
לשון נזירות אלא לגבי דלת כי קאמר
תעמוד והיא קמתה הלכך לא חייל עליה
ליה
הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח מי
נזירות וא"ת והשתא נמי תקשי מידי
לדידכו דאמריתו הוי נזיר אודו לן מיהת
שייך בקרבן נזירות כלל: אלא אמר
אם לא עמדה קתני וי"ל דכמה משניות
אלא כגון דאמר
דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא והא
הריני נזיר מבשרה וכו'
רבא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו.
משובשות ומשנינן להו בחסורי מחסרא
קמת ובית שמאי לאו תורפיה דהאי גברא
ד] דהכי 01 תולה רבא פלוגתא דתנאי
ואמר כסבורה פרה זו שאינה עומדת
לא (ו) ד"ה
משום אוקמה בידיה
הוא והא לא אוקמה:
❖
לעולם לא מאליה ולא ע"י אדם : ואמר טעמא
בעמידת הפרה וא"א לו לפרש פלוגתא
ב)
11
מתני'
הריני נזיר מיין אם לא עמדה. ומתני'
דתנאי בעמידת הפרה אם לא יוסיף
לא בגירסת המשנה והוי מוכח דחסר לא כאן דאי אפשר לו לפרש
דקתני אם עומדת הכי משמע היא סבורה שתהא מתעכבת שם
21
גליון הש"ס
הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם אלא אני אעמידה
פלוגתייהו בע"א אבל לשנויא דרמי בר חמא אינו תלוי מחלוקת
תוס' ד"ה אימא סיפא וכו'
ועמדה מאליה. ומתני' ליכא לאקשויי השתא כדמקשינן לעיל מידי אם
התנאים (כלומר) [כלום] בעמידה אלא בנודר מן הבשר אי חייל עליה
❖
טעמא דב"ש אתי
עמדה מאליה קתני דהא רבא גופיה לא שני ליה הכא בין עמדה
נזירות אי לא ולדידיה ודאי קשה מידי מאליה קתני דלא מוכח מפלוגתא
לאשמועינן.
מאליה בין עמדה ע"י אחרים: ובהא פליגי דב"ש סברי תורפיה דהאי
דתנאי דחסר מאליה ולכך אין לו כח להוסיף על לשון המשנה וא"ת
גברא. עיקר של זה לא הות אלא אדעתא דאיהו לוקים לה בעל כרחה
הגהות התוספות
וליפרוך ליה בהדיא למה לי פרה רבוצה לתנא31 זה אם עמדה מאליה
ליפלוג בהדיא בנודר בנזיר מן הבשר אי חייל עליה נזירות וליזלו ב"ש
והאי דקאמר אם לא עמדה אם לא אעמידה במשמע והלכך כיון דלא
1. 2.
3. 4.
אוקמה הוי נזיר : ואמר הריני נזיר מיין כו'. לא איצטריך
לשיטתן וב"ה לשיטתן וי"ל דה"נ פריך מידי מאליה קתני ולא הוקשה
5.
לו עיקר קושיא זו אלא לגלגל עליו ולומר כיון דאינה פלוגתא דתנאי
(ה) למימר אלא הריני נזיר אלא משום דמשני לעיל מבשרה אמר
6. 7.
כלל בעמידת הפרה אין לך כח להוסיף על לשון המשנה מאליה וכיון
הכא מיין לאפוקי משנויא קמייתא . א] וקא מהדר ליה רבי יהודה
❖
8.
דתנאי לא פליגי בעמידת הפרה א"כ תקשי לך טפי (א"כ) למה לתנא
לתנא קמא לא כשאתה סבור דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר כך אמרו
9. 01.
להזכיר כלל בעמידת הפרה ליפלגו בנודר מן הבשר וליזלו לשיטתן ולא
ב"ש אלא אף כשאמרו ב"ש דמיתפיס בה לא אמרו אלא באומר הרי
11. 21.
הזכיר קושיא דמאליה אלא להזכיר לו דפלוגתא דתנאי לא תליא בעמידת
פרה זו עלי קרבן דהוי נדור ואינו נזיר אבל בדלת לא פליג ר' יהודה
31.
הגהות מהר"ב
41.
דהא לא שייכא לישנא דנדרים גבי דלת כלל: וב"ה אמרי. (ו) טעם
הפרה כלל ומעתה תקשי לך קושיא חזקה טפי דליפליגו בבשר להדיא
רנשבורג
51.
וליזלו לשיטתן: אימא סיפא41 מי קא מתפיס בה מידי. כלומר אמאי
משום דקמת לא הוי נזיר הא אם לא קמת הוי נזיר: והאמרת. לב"ה דכל
א] רש"י
היכא דאמר הריני נזיר מבשרה לא הוי נזיר דומיא דמ"ד הריני נזיר
פליג רבי ד)את"ק דהפרה לא הויא אלא כקרבן בעלמא הרי לא התפיס
ב] תוס'
61.
מן הגרוגרות דלא הוי נזיר: לטעמייהו דב"ש קאמרי להו לדידן כו':
בלשונו קונם לומר פרה זו כקונם או כקרבן אלא נזיר מיין להדיא אם
71.
לא עמדה כו' אלא ה"ג כגון דאמר הריני נזיר [מבשרה] אם לא
מתני'
51 ה]
81.
91.
עמדה ועמדה מאליה וכו' והשתא נחלקו בלשון כדפרישית לעיל ונחלקו נמי כי נדר מן הבשר אי הוי נזיר לכל מילי וא"ת והשתא כיון דאוקי
02.
רבא פלוגתייהו בעמידת הפרה למה לו להגיה ולהוסיף תיבת לא על לשון המשנה והא יכול לפרש בלא הגהה ותוספת כגון דאמר הריני
12.
נזיר מבשרה אם עמדה והעמידה ב"ש משמע להו אם עמדה אם אעמידנה בכח ידי וכן עשה טרח ויגע להעמידנה בכח הלכך הוי נזיר מבשרה
22.
ג] בא"ד
32.
וכיון דחייל נזירות אבשרה חייל נמי אכל מילי דב"ש לשיטתן וב"ה סברי אם עמדה מאליה משמע והוא העמידה ולא עמדה מאליה ולא חייל נזירות
42.
אפי' אבשרה י"ל דאה"נ אלא61 ה)ודאי לא הוו פליגי ב"ה לומר דלא ליהוי נזיר דכיון דקאמר יהיה71 נזיר אם (אמר) עמדה משמע בכל ענין שתעמוד
52.
❖
בין ע"י עצמה בין ע"י אחרים הוי נזיר ועי"ל דאין דרך הנודרין לומר בהאי לישנא לב"ש שתלה נזירותו אם עמדה פירוש אם אעמידנה דטרח
בה בעל כרחו להעמידה כדי שיחול עליו נזירות דכיון דהפי' להיות נזיר [לימא] בהדיא הריני נזיר למה תלה נדרו בעמידת הפרה אבל בלשון
81
זה דרך העולם לידור אהיה נזיר אם לא עמדה פירוש אם לא אעמידנה כלומר אע"פ שאיני נזיר ברצון הריני מקבל עלי נזירות אם לא יהיה
פי' הרא"ש לי כח להעמידנה אהיה נזיר לא שאני חפץ בנזירות להכי מוסיף על לשון המשנה לא כדי לפרש בלשון שרגילות לומר ולידור וא"ת ומאי קא
ד] בא"ד
ו]
91
הריני נזיר מיין אם לא עמדה
עביד צריכותא לעיל מתרתין תלת והא בהא נחלקו כאן מחלוקת חדש באם לא עמדה ז] מאליה ח] י"מ דשמא כל התירוצים שתירץ הש"ס בשם
ה] בד"ה
וה"פ סבורה פרה זו שאינה
רבא לא תירץ מעולם ולית ליה בתרי ותלת ולא תירץ רבא כ"א תירוץ אחרון מבשרה אם לא עמדה אבל תירוצי קמאי לא רבא תירץ אלא
עומדת לא ע"י עצמה ולא
משום דהקשה ארמי בר חמא הוזכר בש"ס בשמו דה"נ אשכחנא ביבמות פרק החולץ דקאמר מיתיבי הכונס ובביאה לא פליג כלל עליה
ע"י אחרים ואמר הריני נזיר
מיין אם לא תעמוד ותימה
דהא קאמר בתר הכי בביאה דכ"ע לא פליגי וכן לקמן פ"ג ובלישנא דבית שמאי סברי תורפיה דההוא גברא וכו' לא שמעינן הא
ו] בא"ד
אם עומדת קתני וי"ל דהא
פלוגתא מגרוגרות ויש לומר דע"כ פליגי נמי בנודר מן הבשר דאם לא כן ליפלגו מן היין בהדיא בעמידת הפרה ומדרבי יהודה מוכיח דלא
02
לא קשיא ליה דזמנין שמדלג
בנודר מן היין פליגי דאהא לא הוה פליג רבי יהודה אלא על כרחך הנודר מבשרה והלכו לשיטתן ואהא קא עביד צריכותא לעיל ומכל
התנא או האח' אבל עמדה
12
מאליה שהוא עיקר החידוש
מקום גם בעמידת הפרה פליגי דאם כן 22 ליפלוג בבשר להדיא למה לי להזכיר פרה אם עמדה במתני' אלא ע"כ גם בעמידת הפרה
ה"ל למתני' ולפי' בתרא א"צ
נחלקו ואם תאמר ומאי דוחקיה למימר ובית הלל סברי תורפיה דההוא גברא כו' וצריך לומר דבית הלל לטעמייהו דבית שמאי קאמרי
ז] בא"ד
להגיה המשנה וה"פ סברה
לימא דב"ה [סברי] דלא הוי נזיר במה דנזיר מן הגרוגרות וי"ל דע"כ ב"ה אתי לפלוגי נמי בעמידת הפרה דאי בנודר מן הבשר ולטעמייהו
פרה זו שאינה עומדת שאינה
32
רוצה לעמוד ודומה הוא
ליפלגו בבשר לחודיה דליכא למימר שנה עמידת הפרה לאשמועינן טעמא דבית שמאי דהוי נזיר מבשר כי תלה נדרו בעמידת הפרה וכי $ טעמא
ח] בא"ד
שתאמר ברצון הריני נזיר
דב"ש לחוד אתא לאשמועינן אלא על כרחך טעמא דב"ה אתא לאשמועינן כי תלה נדרו בעמידת הפרה דלא חל נדרו אפילו על הבשר וא"ת
אם עומדת אני ולשון משל
כאדם המסרב לעשות דבר
סוף סוף מאי נפקא מינה לבית הלל והלא אפי' כשנזר זה [מן] הבשר לא חייל אכל מילי דנזירות כדמשמע להו בגרוגרות וי"ל דנפקא מינה
ט]
42
52
ואמר אהא נזיר אם אעשנו
היכא דנדר מן היין בפי' ותלה נדרו בעמידת הפרה דלא חייל עליה נזירות דלבית הלל משמע להו משום דרבוצה היא והא קמתה:
וסברי בית שמאי דהמספר
הריני
דברי פרה הוי כאילו הוא
אומר הריני נזיר אם לא אעמידנה לפי שהוא כועס עליה לפי שאינה רוצה לעמוד ואומר בלבו אדרבה אני אעמידנה ואם לאו ט] בא"ד
אהא נזיר ועמדה ע"י עצמה או שהעמידה אחר וזה קורא מאליה כיון שהוא לא העמידה ב"ש סברי תורפיה דההוא גברא
אוקמא בידיה גלוי דעתו כמו מניחה במקום התורפה ותורף שהוא גלוי השטר ועיקרו והא לא אוקמה דמעצמה עמדה או
אחרים העמידוה וב"ה [סבר] לא היה דעתו אלא שתקום והא קמת ולא הוי נזיר: מי קמתפיס בה מידי מה שייך לומר בדעתו
היה שתאסר הפרה עלי כקרבן הא לא מתפיס בה מידי אלא אמר בפירוש הריני נזיר מיין: אלא כגון דאמר הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה וה"פ פרה זו בלבד שאינה עומדת לא מעצמה ולא ע"י אחר הריני נזירה מפיק הי נזיר מבשרה אם לא עמדה ולאידך
פירושא כסבורה פרה זו שאינה עומדת שאינה חפצה לעמוד ומסרבת ואומרת אהא נזיר מופרשת ואסורה שלא יהנו ממנה וכשהוא מספר דבר זה בדעתו שיהא נזיר מבשרה אם לא יעמידנה א"נ מיירי שאמר בפי' הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה ואין לתמוה כיון
דאמר בפי' הכי אמאי תנא כלל רביצת הפרה דמשום דפליגי ביה ב"ש וב"ה במאי תורפי דההוא גברא נקטיה והשתא פליגי נמי בפלוגתא דהריני נזיר מן הגרוגרות ופריך לב"ה הא לא קמת הוי נזיר והא מבשרה קאמר ומשני לטעמייהו דבית שמאי קאמר: