הריני נזיר פרק שני נזיר
יב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אסור
בכל הנשים שבעולם. וא"ת וכ"ע
צא וקדש לי אשה סתם. שלא פירש לו באיזו עיר ואיזו אשה: חזקה
דלא צריכא אטו רישא:
יב א
א)
ב)
שליח עושה שליחותו. והלך וקידש לו אשה וכיון שלא פירש לו הי
יאסרו לישא נשים דשמא זאת היא שנתקדשה ע"י שליח ולר"ת דהנשים
1
ג)
מינייהו קדיש ליה ולא ידע איזו קידש לו ואי הדר אותו האיש ונסיב
נאמנות לומר לא נתקדשתי תינח גדולות קטנות שאינן יודעות אם
ד)
איתתא דלמא זו היא אמה או בתה או אחותה של אותה האשה שקידש
אביהם קבל עבורן קדושין
מאי איכא למימר וכבר מת אביה וי"ל
יג ב
ה)
2
ו)
לו שלוחו והן כולן אסורות לו כדאמר
דמדאורייתא אפילו הוא שרי לישא
יד ג
התם ג) המקדש את
דאזלינן בתר רובא [מלומר] מקרובות3
צא וקדש לי אשה
סתם (א) א אסור בכל
אשה אוסר עליו שבע עריות: קן
המקודשת היא ואינו אלא קנסא
הנשים שבעולם חזקה שליח עושה
ז)
סתומה. אחד מחייבי קינין כגון הזב
בעלמא שעשה שליח סתם ולא פירש
שליחותו וכיון דלא פריש ליה הא לא ידע הי
והזבה יולדת ומצורע שהפרישו להן
לו קדש לפלונית ולדידיה קנסו
❖
ח) ט)
ניהו קדיש ליה איתיביה ר"ל לרבי יוחנן בקן
❖
שתי תורין או שני בני יונה ועדיין לא
ולאחריני לא קנסו [וא"ת] וליהוי
סתומה שפרחה גוזל אחד מהן לאויר העולם
קראו להן שם איזו לחטאת ואיזו לעולה
איסורא דאורייתא דהויא ליה קבוע
או שפרחה לבין חטאות המתות או שמת
נוסחת הריב"ן
וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וי"ל
ופרח גוזל אחד מהן לאויר העולם א] או
הגהות הב"ח
אחד מהן יקח זוג לשני ואילו קן מפורשת אין
שפרחה לבין חטאות מתות כגון שהיו
דלא אמרינן קבוע כמחצה דמי אלא
(א) גמ' ומת
לו תקנה ואילו שאר קינין בעלמא מיתקנן
כשהאיסור ניכר לעצמו וההיתר ניכר
שם מה' חטאות המתות כגון חטאת
השליח
לעצמו אבל כשאין האיסור ניכר לעצמו
שכיפרו בעליה כו'ד) ונתערבה ביניהן
ואמאי לימא כל חדא וחדא דלמא האי ניהו
(ב) שם נסיבא
לגברא (ג) רש"י
לא אמרינן קבוע :
ואין ידוע איזו היא דאין לה שוב תקנה:
ה)
אמר ליה קאמינא אנא אשה דלא ניידא
קן סתומה. דזב וזבה
יקח גוזל לשני. ואח"כ יפריש אחד
ויולדת
ואמרת לי את איסורא דנייד וכ"ת הכא נמי
לחטאת ואחד לעולה: (גליון להכי
שמביאין חטאת העוף ועולת
אלא
נייד אימור בשוקא אשכח וקדיש התם
❖
❖
קאמר בין חטאות המתות דאילו
העוף וסתומה פירוש זב
וזבה
4
הדרא לניחותא גבי קן מי הדרא אמר רבא
נתערבה בין חטאות חיות והנך חטאות
שהבעלים לא פירשו בשעת
לקיחת
ג ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת
דידיה נינהו מצי למיסב חד מינייהו
בעלים איזהו לעולה5 ומש"ה נקט סתומה
גליון הש"ס
הגהות התוספות
ולא בת בת ולא בת בן ולא אם ולא אם
ועביד ליה זוג להאי והא דלא נתערב
ו)דאי מפורשת היה צריך להאריך ולפרש
תוס' ד"ה בשוקא אשכח
1.
הוה קריב לה עולה): ואילו קן
איזהו פרח העולה [או] החטאת ולהכי
אם ולא אחות ואף על פי שהיתה לה אחות
2.
וכו' כלומר.
מפורשת. שפרח אחד מהן ואינו יודע
קיצר בלשונו ואמר דפרח אחד מהם:
ונתגרשה לאחר מכאן דההיא שריא מאי
ואילו
ד"ה מ"ט
שאר קינין בעלמא מתקנן
איזו היא אין לו תקנה לפי שאין
טעמא דבההיא שעתא דקא"ל הוה
3.
וכו' מדאמר פרק ר"ג.
ואמאי לימא כל חדא וחדא
יודע איזו לחטאת ואיזו לעולה ואע"ג
(ב) נסיבן לגברי כי משוי שליח במילתא
הוא. [דלמא] 6 אותו שפרח כלומר
דפירש כיון דלא הוי תרוייהו קמיה לית
4.
דקיימא קמיה במילתא דלא קיימא קמיה לא
5.
בהו היכרא דלא ידע אי האי שני הוי
והוקבע כבר לראובן ואיך יצא שמעון
6.
משוי שליח תנן הריני נזיר ועלי לגלח נזיר
חטאת או עולה: ואילו שאר קינין
בו ידי חובתו וא"ת והא כבר פירשנו
7.
ושמע חבירו ואמר ואני ועלי לגלח נזיר אם
דעלמא מתקנן ואמאי לימא. לכל מאן
דלעלמא לא קנסו ויש לומר דמשמע
8.
❖
9.
היו פקחין מגלחין זה את זה ואם לאו מגלחין
ליה דשאר קינין דעלמא אפי' לראובן
דמייתי קינין היינו האי דפרח לפלוני
מיתקן אם יצטרך לקן אחד [לזיבה
אתמול ונמצא מתכפר בקרבן חבירו
נזירים אחרים בשלמא בתראה איכא קדמאה
01.
הגהות מהר"ב
אחרת] אמאי הא קנסו לדידיה ה"נ
דהא אמרת שהוא אסור בכל הנשים
קמיה אלא קדמאה מי איכא בתראה קמיה
11. 21.
רנשבורג שבעולם: אמר ליה אמינא לך אנא
יקנסוהו שלא שמר קיניה ולומר שזה
אלא
31.
אשה דלא ניידא. דכל כבודה בת מלך
פרח מקן ראשון והוקבע לזיבות ראשון:
א] רש"י
אשה דלא ניידא. ונהי דלא קבוע לגמרי כדפ"ל מ"מ דמיא קצת
41.
פנימה והואיל דקביעה הוה ליה כמחצה על מחצה ואסור ואת מותבת
לקבוע ויש להחמיר: בשוקא אשכח וקדיש. $ כלומר
51.
לי מאיסורא דנייד דאיכא למימר דהתם בדין הוא דלישתרו משום
61. 71.
❖
דאית בה טעמא דכל דפריש מרובא דהיתירא פריש: וכי תימא גבי
היכא דמצא אותה בשוקא היה לנו לומר שיוכל לקדשה דלא קביעה
הויא וא"כ לא הוה קבוע: התם הדרא לניחותא. ודמי לקבוע:
אשה נמי אימור. האי בעל אשכחיה לההיא איתתא בשוקא דניידא
7
ב] תוס'
באשה
שאין לה בת כו'. פי' כגון ז)[שמנאו] שליח בר"ח ניסן
ולישתרי בה דכל דפריש מרובא פריש אכתי לא דמי דאילו איתתא
פי' הרא"ש (המשך)
הדרא לניחותא כיון דעיילא לביתה הויא לה קבועה אבל גבי קן לעולם
אצל כל קרובותיה שראויה רחל זו לאסור מקדושיה הוו
8
ג] בא"ד
דרוב כל הנשים אסורות
הויא לה איסורא דניידא: ומודה ר' יוחנן באשה שאין לה בת כו' ולא
נשואות בר"ח ניסן כשעשהו שליח ואע"פ שנתגרשו קודם יום הקדושין
עליו משום ספק קורבה
אחות. פנויה ואע"פ וכו' דלאחר מכן הויא לה חדא מהני קרובותיה
מותרת רחל זו למשלח כדמפרש טעמא דמשעה דקאמר הויין נסיבן:
❖
השתא נמי נאסרות כל
כי משוי איניש שליח במילתיה דקיימא קמיה. כלומר [אין] דעתו
פנויה כיון דבזמן ששילח זה שלוחו היתה האחת נשואה והאחת פנויה
הנשים כיון שהאוסר קבוע
9
אע"פ שאין הנאסר קבוע:
ובא זה וקידש את הפנויה אין חוששין לומר שמא שלוחו בא לכאן
שיקדש לו אשה שנתגרשה אחרי כן הלכך אפילו אם קידש אחת
ואת אמרת לי איסורא
מוסף רש"י
וקידש את אחותה לאחר שנתגרשה ונמצא זה פוגע באחותה ויש בו
מקרובותיה של רחל לא נאסרה רחל בקידושין שהוא עשאו שליח
ב]
01
דנייד העוף הפורח הוא נד
אסור בכל הנשים
משום איסור שתי אחיות דסתמא דמילתא כי משוי איניש שליח במילתא
לכך לא חלו קדושי קרובי רחל והשתא קס"ד דאין דעת האדם אלא
בעולם וכיון דלא הוי קבוע
11
שבעולם.
אין לו כח לאסור דבטל
במידי דקאי קמיה לכך פריך אמתני'21 בשלמא ג] מתני' בתראה איכא
דקיימא קמיה בלא איסורא אבל במלתא דלא קיימא קמיה כגון זו דבההיא
הוא ברוב קנין שבעולם
קדמאה קמיה שנדר כבר ואיכא למימר דדעתיה עליה ולכך פוטר
שעתא דקא משוי שליח להאי הוה מינסבא לגברא לא משוי איניש שליח:
אבל אי הוי קבוע חשבינן
בשלמא בתרא. להכי מגלח את הראשון דזה קאים קמיה האיך נזיר
עצמו בקרבנות הראשון אלא קדמאה מי איכא בתראה כשנדר הראשון
כאילו חצי קנין שבעולם
אסורים כדחשבינן האשה
וא"כ לא היה בדעתו עליו להביא קרבנות ואיך יפטר מנדרו בהבאת
קדמאה ואיכא למימר דהואיל וקאים קמיה מיחייב בקרבן תגלחתו (ג):
(גיטין סד.) חזקה שליח
המקודשת כאילו קדש
מ"ט.
אלא קדמאה. אמאי מגלח את השני והא בההיא שעתא לא הוה האי
קרבנותיו של שני:
כלומר היכי דמי שלא היה לה אחות ועתה
עושה שליחותו.
חצי הנשים שבעולם וכי
תימא הכא נמי דנייד
יש לה ומן הדין הוה ליה לומר היכי דמי אלא משום דלשון נזיר משונה
נזיר קמיה ואת הוא דאמרת מילתא דלא קאים קמיה דאיניש לא
דאימר בשוקא אשכח
מסיק אדעתיה לקבולי עילויה ואמאי אמרת דמגלחים זה את זה:
ויש ליישב הלשון דמאי טעמא דלעולם הוה ידע שפיר דמיירי כגון
(חולין
וקדיש דחומרא יתירא היא
❖
דנסיבן לגברי מכל מקום עתה שנתגרשו יש לנו לספק ולאסור
הכי
יב.)
לאסור כל הנשים שבעולם
והיה לנו לתלות שמא
מספק ח) ומשני כי משוי איניש שליח במילתיה דאיהו מצי עביד וכו' פי' ודאי דעת האדם אפילו במידי דלא קאי קמיה והלכך הראשון נפטר
בשעה שקדשה לא היתה
בגילוח השני אבל שליחותא ט) (בעא) 31דלא מצי איניש משוי שליח אלא במילתיה דמצי עביד נפשיה בשעה שעושה שליח דהא נסיבי'41 לא מצי
קבועה ולא היתה כחצי
פי' הרא"ש
לשוויה שליח לקדש לו אף כשתתגרש ואף קדשה51 השליח אינה מקודשת ואם תאמר דהא מעשים בכל יום שהאשה אומרת לחבירתה לושי
הנשים שבעולם הדרה
לניחותא אחר שקדשה
כגון שאמר הריני נזיר לזמן
לי קמח והפרישי חלה בעבורי וגם תלמידים של בית רבן אומרים כן ואיך נעשה שליח בדבר הזה הא בשעה שעושה אותה שליחות לא
וכיון דקבועה היא השתא
ידוע שאז יתחיל נזירותי
היתה יכולה בעצמה להפריש חלה מקמח זה שאינו בר חיובא שאין מפרישין חלה מקמח ואומר רבינו תם דיש בידה להביא עיסה מגולגלת
חשובה כחצי הנשים אבל
וקודם הגעת הזמן אירע לו
ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהיה נילוש ודברים שבידה קיימים דאין זה דבר שלא בא לעולם כיון שבידה ללוש ולגלגל העיסה
אונס: אסור בכל הנשים
עוף אין לו קביעות אפילו
61
שבעולם דשמא קדש
כשחוזר לקנו דתדיר נודד
קרוי שפיר בא לעולם כיון שבידה לעשות כדאמר פרק האומר לחבירו פירות ערוגה זו תלושה יהא תרומה על פירות
ממקומו ופורח מקן לקן
שלוחו אחת מקרובותיה:
ערוגה זו מחוברת לכשיתלשו ונתלשו דבריו קיימין דכל שבידו לעשות לאו כמחוסר מעשה דמי ובידו לתולשם ומכל מקום בהאי
קן סתומה שלא פירש איזו
ואין לו קביעות מקום:
טעמא לחודא לא סגי לן למימר דמצי למיעבד שליח כאן כיון דבידו ללוש ולגלגל $ מדאמר פרק רבן גמליאל האומר
לעולה ואיזו לחטאת או
שאין לה לא בת דניחוש
לחמות וגם לא בת בת וגם
שפרח לבין חטאות המתות
לחבירו כתוב גט לארוסתי לכשאכניסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה מיהא 71 אם ירצה ובעי התם ליבמתו מהו ומאי קא
כגון שמתו בעליהן או
לא בת בן דניחוש לאם
מיבעיא ליה והא בידו לבא עליה ולגרשה אלא ודאי כיון דהשתא לא מצי לגרשה לא מצי משוי שליח כיון דמחוסר מעשה לבא עליה
נתכפרו באחרות דהלכה
חמיו ואם חמותו ולא אם
דניחוש לבת אשתו וגם
למשה מסיני שימותו וה"ה
הכא נמי כיון דהשתא איהו לא מצי להפריש אינו קרוי בידו מה שבידו ללוש ולגלגל לענין זה שיכול לעשות שליח כיון דמחוסר לישה וגילגול:
דהוה מצי למתני קן
לא אם אם ולא אם אב
טעמא דניחוש לבת בתה ולבת
מפורשת כגון שפירש איזו
בנה ואע"פ שהיתה לה אחות והיתה נשואה בשעה שמנה את שלוחו לקדש לו אשה ונתגרשה לאלתר לאחר מינוי
לעולה ואיזו לחטאת אלא שהיה צריך לפרש ובלבד שיכיר הנשארת אם היא חטאת או עולה דאם אינו מכירה אינו יכול
השליחות מותרת היא ולא חיישינן שמא קדשה שלוחו אחר שנתגרשה: במילתא דלא קיימא קמיה לא משוי איניש שליח
ליקח לה זוג דאינה ראויה להקרבה שהעולה נעשית למעלה והחטאת למטה ולא רצה להאריך ותנא קן סתומה וגם אורחא
וקס"ד דמקשה [ממתני'] דלא מסיק איניש אדעתא למנותו שליח למה שאין בידו לעשות עתה הלכך לא הוי שלוחו לקדש
דמלתא שאינו מכיר אם עולה אם חטאת כשנאבד זוגה אלא כשהם ביחד אז נקיל להכירם א"נ נקט קן סתומה משום סיפא
לו אותה אשה שנתגרשה אחר מינוי השליחות ואם קידשה לו אינה מקודשת ומותר בקרובותיה אבל אם פירש בפירוש
פרח לבין הקרבנות פסול ופוסל א' כנגדו ואם היה מפורש היה פוסל שנים ועשר: ואילו שאר קינין דעלמא מתקנין ולא
שעשאו שליח אפילו לנשים שהן עתה אסורות אם יהיו מותרות הוי שלוחו לפי מאי דס"ד השתא: בשלמא בתראה שאמר
פסלינן כל קינין שבעולם דדלמא זו שפרחה היא אחת מהן ונמצא מתכפר בקרבן חבירו: אמינא לך איסור דניחא דבשעה
ואני ועלי לגלח נזיר איכא קדמאה קמיה (שהם ניכר) [שכבר] נזר בנזירות ויכול השני לפוטרו אלא קדמאה בשעה שקיבל עליו
שקדשה השליח היתה נחה וקבועה בביתה הלכך היתה חשובה בין כל הנשים שבעולם כמחצה על מחצה ואילו עשאו
לגלח נזיר אכתי לא נזר השני והיאך נאמר שדעתו היה לפוטרו אם יקבל עליו נזירות הא לא מסיק איניש אדעתיה
שליח לקדש לו נשים הרבה וקידש חצי הנשים שבעולם היו נאסרות כל הנשים משום ספק קרובות אפילו אי ניידי משום