הריני נזיר פרק שני נזיר
יג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חזרה
וילדה. פי' מהריון אחר ולד קיימא הרי זה נזיר ודאי
הפילה אשתו אינו נזיר. דדילמא האי דהפילה לא הוה בן קיימא
כ א
א) ב)
ג) ד)
שלא כלו לו חדשיו ולא ולד הוי וספק נזירות להקל: ר' שמעון
לרבי יהודה וילדה זו ולד קיימא דממה שהפילה תחילה
א]
1
כא ב
אפי' ספק נזיר לא 2 וכאילו לא הפילה כלל: רבי שמעון אומר
ה) ו)
אומר. אין דרך זו מוציאתו מידי נזירות: אלא (א) אם היה בן קיימא
❖
ז) ח)
יאמר וכו'. דלר"ש מעת שהפילה הוי ספק נזיר הילכך יתנה עתה
הריני נזיר חובה ואם לאו הריני
נזיר נדבה. דקסבר ספק
❖
כב ג ד
נזירות להחמיר: חזרה וילדה. לאחר
בלידה זו ויאמר אם היה הראשון בן
שהפילה: הרי זה נזיר. דהשתא מיהא
קיימא נמצא שיצא נדרו מנזירות
הפילה אשתו אינו נזיר ר"ש אומר יאמר אם
הגהות הב"ח
ולד הוא דאית ליה וחיילא עליה
ראשון ונזירות של לידה אחרונה
היה בן קיימא הרי אני נזיר חובה ואם לאו
נוסחת הריב"ן
(א) רש"י ימנה
נזירות: ר"ש אומר. שמא הראשון
נדבה או שמא הראשון נפל היה
הרי אני נזיר נדבה חזרה וילדה ה"ז נזיר
א
נזירות ויאמר
הוה בן קיימא וחל עליו נזירות
והנזירות הראשון נדבה היתה ועכשיו
(ב) ד"ה
ר"ש אומר יאמר אם הראשון בן קיימא
והשתא כי ילדה לא חייל נזירות ואם
בלידה זו מוטלת עליו נזירות של
וא"ת
הראשון חובה וזו נדבה ואם לאו הראשון
(ג) ד"ה
כדבריך יעשה נמצא זה מביא חולין
חובה שנדר בנזיר שיהיה לו ולד
3
נדבה וזו חובה: גמ' האי מאי למימרא
לכך צריך להתנות דלא סגי ליה
לעזרה אלא יחזור וימנה נזירות
אלא חדא מהם
❖
משום סיפא בת טומטום ואנדרוגינוס אינו
בנזירות הראשון דשמא נדבה היתה:
שנייה ויאמר אם הראשון שהפילה
נקט
לכשאבנה הוא דקאמר. ולא
נזיר פשיטא מהו דתימא לכשאבנה הוא
היה בן קיימא נזירות הראשונה חובה
וזו נדבה ואם לא היה בן קיימא
בן ממש קאמר אלא ל' בנין כמו ואבנה
דקאמר קמ"ל דלא: ואם אמר כשיהיה לי
גליון הש"ס
גם אנכי ובכה"ג בנוי: ולד דחשיב
נזירות הראשונה נדבה וזו חובה:
4
ולד כו': פשיטא מהו דתימא ולד דמיחשב
❖
גמ' ר"י דכרי הוא.
גמ' האי מאי למימרא. דכי נולד
ביני אינשי. דבת נמי לא מיחשבא
ביני אינשי בעינן קמ"ל: הפילה אשתו
❖
לו בן הרי זה נזיר: מהו דתימא. האי
וכל שכן טומטום ואנדרוגינוס
אינו נזיר: מאן קתני לה $ רבי יהודה
קמשמע לן: לר' יהודה ב] . בברייתא
דקאמר לאו משום בן דוקא והאי
הגהות התוספות
דכרי הוא: ר"ש אומר יאמר אם היה בן
דאיתניא לעיל פ"ק דקאמר
דאמר בן לכשאבנה ממנה הוא
1.
הגהות מהר"ב
קיימא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר
נגנב אינו נזיר הוא דקאמר לעיל
דמשמע כגון ואבנה גם אנכי ממנה
2.
5
רנשבורג
3. 4.
נדבה: בעא מיניה רבי אבא מרב הונא
וכי נולד בת או טומטום
דנזיר דכרי דלא הוי נזיר כלל לר'
א] תוס'
ואנדרוגינוס נמי ליהוי נזיר קמ"ל
יהודה אבל לא רצה לומר ר' יהודה
הריני נזיר לכשיהיה לי בן והפילה אשתו
5.
דלא: ולד דמיחשב ביני אינשי
דהפלאה הוא דאם כן אפילו היה
6.
והפריש קרבן וחזרה וילדה מהו אליבא
7.
קאמינא. דהיינו בן ותו לא קמ"ל
הולד בן קיימא אינו נזיר כיון דבשעת
דמאן אי אליבא דר"ש מאי תיבעי ליה הא
8.
הנדר לא היה הולד בעולם כנ"ל:
דבת וטומטום ואנדרוגינוס נמי איקרו
ב] ד"ה
אמר ר"ש ספק נזירות להחמיר ואלא אליבא
והפילה
אשתו והפריש קרבן.
ולד: ר' יהודה. דאמר לעיל דספק
9.
דרבי יהודה דאמר ספק נזירות להקל מאי
ג] ד"ה
01.
פי' לנזירותו וילדה
נזירות להקל כדאמרי' בפ"ק
11.
קדוש או לא קדוש מאי נ"מ לגיזתו ולעבוד
דתניא הריני נזיר ע"מ שיש בכרי זה
פירוש מאותו הריון עצמו ולד קיימא
בו תיקו בעא מיניה בן רחומי מאביי הריני
דהשתא יש הוכחה גדולה מדהאי בר
ק' כור והלך כו' ר' יהודה מתיר
21.
ב
31.
דספק נזירות להקל: והפריש קרבן
נזיר לכשיהא לי בן ושמע חבירו ואמר ועלי
קיימא הנפל [הוה] נמי בר קיימא
41.
וחזרה וילדה מהו. מי הוי קדוש או
וכלו לו חדשיו דטיפה היא נחלקת
מהו אדיבוריה משמע או אגופיה משמע
6
7
51.
לא: אליבא דמאן. קמיבעיא לך
לשתים הילכך חלה קדושה על קרבן
את"ל אגופיה משמע אמר הריני נזיר
ג
ד] בא"ד
61.
אי אליבא דר"ש פשיטא דהוי קדוש
שהפריש כשהפילה ששוב8 לא ג] הקדיש
לכשיהא לי בן ושמע חבירו ואמר ואני
אותם הבהמות דאפילו לר' יהודה
דהאמר ספק נזירות להחמיר וקודם
ה] בא"ד
71.
מהו אנפשיה קאמר או דילמא ה"ק
שילדה אשתו נמי הוי נזיר: אלא
דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא
81.
רחימנא לך כוותיך
את"ל כל באנפיה
ד
אליבא דר' יהודה דאמר ספק נזירות
הכא דאיכא הוכחה גדולה קדוש
91.
כסיפא
להקל מאי. מי אמרינן כיון שהפרישו
הקרבן ליאסר בגיזה ובעבודה או
02.
12.
בשעה שהפילה ולא חיילא עליה נזירות כלל לא הוי קדוש כלל
דילמא ד] כי ה"ג דאיכא הוכחה לר' יהודה דלא מחית איניש לספיקא
❖
ומיבעי ליה למיהדר ולקדושי: מאי נפקא לך מינה. אי הוה
לא חלה הקדושה על הקרבן כלל מכח הפרשה ראשונה דשמא מקצת
ו] ד"ה
קדוש או לא דהא ילדה וחיילא עליה נזירות: נפקא מינה לגיזתו
הטיפה נקלטה מיד ומקצת הטיפה השניה לא נקלטה עד אחר שני
9
ולעבוד בו. והכי קא מיבעיא ליה אי אמרת משעה שהפריש תחילה
ימים או ביום ג' וההוא נפל01 (כך מסיק הש"ס ואזיל דלר"י קמבעיא
פי' הרא"ש (המשך)
כשהפילה הוה ליה קדוש הוה ליה אסור בגיזה ועבודה אלא אי
ליה ה] דאי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות להחמיר דבלא
פי' בו ביום ומסיק דמבעי'
אמרת דלא חיילא עליה נזירות אלא משעה שחזרה וילדה הוה ליה
ילדה נמי הוי קדוש מספק והשתא נמי כי ילדה אינו אלא ספק
ליה אליבא דר' יהודה
דאמר על נפל לא הוי
מותר בגיזה ובעבודה. מאי תיקו: ושמע חבירו ואמר ועלי מהו
אלא אליבא דר' יהודה דאי לא ילדה חולין הוא והשתא כי ילדה
נזיר. והיא לא חזרה וילדה
ונפקא
מינה לגיזתו ועבודתו
אדיבוריה. דההוא גברא קאי ומשמע ועלי להיות נזיר כשיהיה לך בן או
ליה מי הוי קדוש מספק וכדפי':
ז] ד"ה
פשיטא דלא הוי קידושי.
דילמא אגופיה משמע אנפשיה דהכי משמע ועלי נמי להיות נזיר
[ולא] דלילקי אהאי משום דליכא כי הך סברא דולד אחרון משוי ליה
אבל השתא דילדה בו
ו] 11
21
ביום איכא הוכחה דהוי בן
כשיהי' לי בן: ושמע חבירו ואמר ואני מהו אנפשיה קאמר.
בספק דאי מספקא ליה להש"ס דשמא לילקו בודאי31 מדשני בר קיימא
קימא שאין אשה מתעברת
ומשמע כי קאמר ואני נזיר כשיהא לי בן: או דילמא. אדיבורא
הראשון אינו נפל א"כ לר' שמעון נמי מצי למיבעי למלקות דאי
וחוזרת ומתעברת וטפה
ח] תוד"ה
לא ילדה ליכא קדושה ודאית אלא הוי ספק לר' שמעון והשתא
דחבריה קאי ומשמע כאילו אמר ואני רחימנא ליה לאותו בן כוותיך
אחת נחלקת לשנים. או
דלמא זה נגמרה צורתו
דילדה יקדש בודאי אלא ש"מ דלא משמע ליה להש"ס דלקי דקדושה
ואהא נזיר לכשיהא לך בן. (ב) אהא לעיל נמי כי קא מיבעיא
❖
לז' והראשון נגמרה צורתו
ודאית אין בו כי נמי ילדה אפי' לר"ש. ע"כ הגה"ה): ושמע חבירו
ליה ועלי מאי טעמא לא מיבעיא ליה בהאי לישנא הא לא
41
לט' ולא כלו חדשיו ולא
ואמר ו) ועלי. היכא דאמר ואני ועלי מדבוריה משתמע כלומר גם
קדיש והגוזז ועובד בו
אפשר דלאו לישנא מתרצתא היא דלימא ועלי לאוהבו כמותך:
את"ל
פטור. אבל לר' שמעון
מוסף רש"י
הך אגופיה משתמע.
ואם תימצי לומר כל באנפיה. בין אמר ועלי בין אמר ואני כסיפא
אני נודר בנזיר כשיהיה לי ז] בן:
כיון דממה נפשך חייב
ליה מילתא להדורי ליה למימר לכשיהא לי בן אהא נזיר דאי
הואיל ואמר עלי היכא דאמר ואני מהו אנפשיה קאמר כלומר אפי'
ואמר ואני.
למנות נזירות ולהביא
מהו אנפשיה
קרבן קדוש. ואע"ג דאי
אדעתא לקבל עליו נזירות כשיהא לו בן למה לו להזיר בפני זה יזיר בינו
בשאמר ואני אגופיה מישתמע או דילמא רחימנא לך כוותך לכשיהיה51
קאמר.
בןקיימא: את"ל כל באנפיה כסיפא ליה מילתא.דילמא61 מסתמא
בעי לא יקבל עליו
לבין עצמו אלא מדקאמר ליה באנפיה איכא למימר דהכי אמר ליה אף
או דילמא ה"ק
נזירות ויעמוד בספק זה
אמר
ה"ק דרחימנא לך כוותך: ז) ראובן הריני נזיר כשיהיה ללוי
אני אהא נמי נזיר כשיהא לך בן: ה)אמר הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן
רחימנא.
לעולם ולא יגלח ולא
יביא קרבן נמצא שאין
בן. ושמע שמעון ואמר ואני מי שאמר שלא בפניו אנפשיה קאמר
ושמע חבירו ואמר ואני. וה"ה דקא מיבעיא ליה ועלי ול"א מ"ה:
(ג)
ח)71
❖
(ראמ"ה בשמו)
בהפרשה זו כלום. מ"מ
הריני
נזיר ונזיר כשיהיה
מאי. מי אמר כיון דשלא בפניו דאבי הבן קא מהדר ליה לא
או דילמא ה"ק רחימנא ליה לפלוני כוותך:
כיון שהפריש קרבן עלה
כסיפא לי בן. דהשתא [כשקיבל] נזירות דנפשיה ברישא והתחיל ומונה את
בדעתו שרוצה לקבל עליו
נזירות והוי כאומר הרי אלו
שלו שהרי קבלו מתחילה קודם נזירות דבנו ובמלאת ימי נדרו מגלח ומביא קרבנות לנזירות דנפשיה ואחר כך מונה את של בנו וכן
פי' הרא"ש
בהמות קדושים לקרבן
כשישלים את נזירות בנו יגלח ויביא קרבן לנזירותו: הריני [נזיר] כשיהיה לי בן ונזיר. דהשתא קבל נזירות דבנו ברישא ונזיר מלבד
81
91
חזרה וילדה אחר שקיבל
נזיר שאקבל עלי דמסתבר
נזירות דבנו קיבל עוד נזירות אנפשיה התחיל מונה את שלו ונולד לו בן פי' עד שלא השלים מניינו מניח את שלו ומונה את של בנו
עליו נזיר והביא קרבן הרי
דקדשי. א"נ כמו שחייב
להיות נזיר מספק כמו
זה נזיר שמחמת הנפל לא
כיון 02 דקבל עליו תחילה נזירות של בנו הוא זקוק למנותם מיד כשיוולד ואחר שהשלים נזירות בנו ישלים נזירות של עצמו ואחר כך יגלח
חל עליו נזיר ולר"ש צריך
כן חלה קדושה על
על שתיהם ומביא שתי קרבנות אחד לנזירות בנו ואחד לנזירות עצמו אבל לא יגלח אחר שהשלים נזירות [בנו] דאם כן היאך ישלים נזירותו
להתנות כבראשונה שמא
קרבן מספק ואסור בגיזה
ועבוד': אדיבוריה משמע.
הא' היה בן קיימא. ומודה
נמצא כי לא יוכל לגלח בהשלמת נזירותו דאין גידול שיער פחות משלשים יום ונהי דאם נדר נזיר מרובה שהיה נשאר אחר נזירות דבנו
ר"ש בילדה טומטום דלא
כלומר ועלי נמי להיות
שלשים יום דאז היה יכול לגלח לנזירות בנו ולהשלים נזירותו ולשוב ולגלח מ"מ במתניתין דמיירי בסתם נזירות דהוי שלשים יום הילכך 12
הוי נזיר אע"ג דהוי ספק
נזיר כשיהי' לך בן גם אני
אם יגלח ח] לנזירות בנו לא יוכל לקיים מצות גילוח אנזירות דנפשיה לכך לא יגלח עד שישלים שתי הנזירות ויביא שתי קרבנות:
מקבל עלי נזירות כשיהיה
זכר ספק נקיבה דלספק'
לי בן. ואת"ל דועלי ודאי
כזו לא מחית נפשיה שלא
הריני
היה דעתו על טומטום
אגופי משמע. דמשמע על
גופי נדר כמו שקבלת עליך ואני מהר דואני איכא לפרושי אני דומה בנדר זה. כל באנפיה כסיפא ליה מלתא. אם לא יעשה
כלל: מהו דתימא לכשאבנה קאמר. כלומר בן דקאמר לשון בנין כמו ואבנה גם אנכי ממנה: דחשובי ביני אינשי ובת
לו נחת רוח להראות שהוא חפץ בטובתו:
טומטום ואנדרוגינוס לא חשיב: ר' יהודה דכרי הוא. ברייתא דאייתינן לעיל. והפילה אשתו והפריש קרבן וחזרה וילדה.