מי שאמר פרק
שלישי נזיר
יט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ת"ל והזיר. לה' את ימי נזרו והביא [כבש בן שנתו לאשם] לפיכך
וי"ל משום דרבי לא אדכר במילתיה כ"א דבהבאת קרבן הכתוב
ב] 1
יט א
א)
ב)
הקדים הכתוב והזיר להבאת אשמו לומר לך אע"פ שלא הביא הזיר:
מדבר משמע דלא קפיד עליה אלא איום שמיני ולמעוטי שביעי דבר
ג)
אימתי הזיר. אימתי מתחיל למנות ימי נזירות בזמן שהביא: מאן
פלוגתי' אבל הני תנאי מפרשי דמיחל נזירות תלוי בקרבנות עצמו
❖
כ ב
ת"ל
למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: והזיר והביא אשמו אע"פ
תנא להא דת"ר האשה שנדרה כו' ואינה מביאה עולת העוף. למאן
ד)
שלא הביא אשמו והזיר. פירוש חייל
איצטריך למיתני דאינה מביאה עולת
תורה אור השלם
העוף: אמר רב חסדא ר' ישמעאל
עליה נזירות טהרה דבהכי מישתעי
ת"ל והזיר והביא אע"פ שלא הביא הזיר
ה)
היא. דלדידיה חשיב ליה עולת העוף
קרא וא"ת אם כן לרבנן ההוא למה
ו) ז)
1. וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה
❖
דאי לרבנן לא איצטריכא ליה למיתני
לי תיפוק ליה מוהזיר ברישא והדר
לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה
אומר והזיר והביא $אימתי הזיר בזמן שהביא
וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא
והביא ג] וי"ל אי לאו ההוא הוה דרשינן
שאינה מביאה עולת העוף דהא
מאן תנא להא דת"ר א אשה שנדרה בנזיר
עַל הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת
אמרינן עולת העוף לא מיעכבא דלא
[והזיר] לרבות אע"פ שלא הביא עולתו
2
רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא:
הגהות הב"ח
ונטמאה ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת
במדבר ו יא
ולעולם אשם מעכב כתב רחמנא
אתיא אלא משום דורון בעלמא ה)
(א) רש"י
2. וְהִזִּיר לַיְיָ אֶת יְמֵי נִזְרוֹ
העוף ואינה מביאה עולת העוף אמר רב
ההוא ומגלי דאית לן למדרש והזיר
ופשיטא שאינה צריכה להביא:
❖
כדפרישית
וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ
חסדא ר' ישמעאל היא מאי קסבר אי קסבר
לשון אחר אמר לנו המורה אמר
אע"פ שלא הביא ומש"ה צריכי למיכתב
לְאָשָׁם
וְהַיָּמִים
ונטמאה.
הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא
רב חסדא א] ר' ישמעאל היא ומאי
בעל מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא לייתי
תרתי:
והפרישה
❖
במדבר ו יב
נִזְרוֹ:
גליון הש"ס קסבר כו': מיגז גייז. דמהשתא ואילך
שתי תורים אחד לעולה ואחד לחטאת
אי קסבר בעל מיגז גייז עולת העוף נמי לייתי
גמ' אימתי הזיר בזמן
ואשם בהמה להביא קרבנות נזיר
לא מיחייבא בנזירות עולת העוף נמי
לעולם קסבר בעל מיעקר עקר ור' ישמעאל
שהביא.
לייתי : לעולם מיעקר עקר.
טמא ואח"כ היפר לה בעלה ונמצא
נוסחת הריב"ן
סבר לה כר' אלעזר הקפר דתניא ר' אלעזר
❖
שהנדר נעקר למפרע וכאילו לא
והאי דמביאה חטאת העוף לא
הקפר ברבי אומר מה ת"ל וכפר עליו מאשר
1
היתה נזירה כלל מביאה חטאת העוף
משום נזירות אלא משום שנזרה עצמה
חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא
מן היין: וסבר לה כרבי אלעזר
[ואינה מביאה] עולת העוף כדמפרש
הגהות מהר"ב
שציער עצמו מן היין וק"ו ומה זה שלא אמר
ואזיל: רב חסדא ר' ישמעאל
הקפר. אבל עולת העוף לא אתיא
רנשבורג
ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער
היא. דמרבה לעיל מההוא אע"פ
ליה אלא משום נזירות והילכך
א] רש"י
שלא הביא עולתו אלמא עולת נזיר
מיתוקמא לה כר' ישמעאל ולא כרבנן
עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה והא
לאו דורון הוא וכפרה תלויה בה דאי
דאי רבנן כיון דאמרי משום דורון
ב] תוס'
בנזיר טמא כתיב ואנן אפילו נזיר טהור
כרבנן דאמרי לעיל עולה דורון הוא
בעלמא קמייתי ליה ולא משום נזירות
קאמרינן קסבר ר' אלעזר הקפר נזיר טהור נמי
אמאי לא תביא עולת העוף אע"פ
הכא נמי מצי מייתי ליה ולית ביה
חוטא הוא והיינו טעמא דכתיב בנזיר טמא
דהפר לה בעלה ואינה נזירה אין כאן
משום הבאת חולין לעזרה אבל לרבי
הואיל ושנה בחטא: יצא ונכנס עולין לו מן
חולין דכל אימת ז)מצי לאיתויי מייתי3
ישמעאל כיון דמשום חובה קמייתי ליה
המנין: קתני עולין לו מן המנין משום דיצא
ובעל מיעקר עקר ליה אי אפשר ליה
דורון [אלא] ודאי רבי ישמעאל היא
❖
ג] ד"ה
חל עליה נזירות אמר שמואל כגון שיצא
להביא עולת העוף דאי מייתי ליה
דסבירא ליה עולה דנזיר לאו דורון הוא
ב
נמצא שמביא חולין לעזרה: והא האי
והזה ושנה וטבל אלא נכנס הוא דעולין לו
ואם תאמר כ"ש דחטאת נמי לאו דורון
ד] ד"ה
מוסף רש"י
קרא בנזיר טמא כתיב ואנן אפילו
הוא והיכי מייתי חטאת כי הפר לה
מן המנין לא נכנס אין עולין לו מן המנין לא
מביאה חטאת העוף.
נזיר טהור קאמרינן. דקרי חוטא
ואין כאן נזירות למפרע וי"ל משום
מיבעיא קאמר לא מיבעיא יצא אלא אפילו
ה] ד"ה
משום שציער עצמו מן היין: לר"א
דבסמוך מוקמינן לה כר"א הקפר
נכנס עולין לו מן המנין אמרו ליה רב כהנא
הקפר נזיר טהור נמי הוי חוטא.
דצריכה כפרה על שהפרישה עצמה מן
ורב אסי לרב מ"ט לא מפרשת לן כהלין
ו] ד"ה
ודין הוא דהוה ליה למיכתביה להאי
היין ואע"ג שהפר לה הילכך חטאת מייתי
(לקמן כב.) וכפר עליו.
מילי אמר להון אמינא דלמא לא צריכיתו:
וכפר עליו מאשר חטא על הנפש
לפי שמצינו בעלמא חטאת ד] באה על
מאשר חטא
ר"א אומר לא בו ביום שנאמר והימים
בנזיר טהור והאי דכתביה בנזיר טמא
הספק גם כאן בעלילה כל דהוא מביאה
2
על הנפש.
(ב"ק צא:) וכי
הראשונים יפלו עד שיהיו ימים ראשונים: אמר
הואיל ושנה בחטא שכבר הזיר עצמו
חטאת העוף אבל עולת העוף כיון דלאו
ז] ד"ה
באיזו נפש חטא זה.
מן היין ועכשיו שונה בחטא שהיה לו
דורון הוא לא מציא לאתויי כיון דהיפר
עולא לא אמר רבי אליעזר אלא בטמא שנזר
(תענית
אי
לה בעלה: [ קסבר בעל] מיעקר
להזהר מן הטומאה ונטמא: משום
יא.) אלא שציער עצמו
אבל בנזיר טהור שנטמא אפילו יום אחד סותר
מן היין.
קעקר. [נמצא] שלא חל עליה נזירות
דיצא. בתמיה חל עליו נזירות והא הוי
אמר
❖
מעולם חטאת העוף נמי לא תייתי:
טמא בזמן שעמד בבית הקברות:
ואי
בעל מיגז גייז. פירוש מכאן ולהבא עולת העוף נמי תייתי
אמר שמואל כגון שיצא והזה כו'. (א) כדמפרש לעיל ו): ואלא כי נכנס.
(תענית יא.)
❖
הדרן עלך מי שאמר
ונטמא אמרינן דעולין לו מן המנין וחל עליה נזירות דטהרה הא לא
דהא אתמול כי נטמא 4 נזירה היתה ולקמן מיבעיא לן באידך
הגהות התוספות
לעולם
קסבר
נכנס והוי טהור אין עולין לו מן המנין ולא חיילא עליה נזירות דטהרה
פירקין אי מיעקר קא עקר אי מיגז גייז:
1. 2.
מיעקר קא עקר. דאי מיגז גייז עולת העוף ואשם בעי איתויי:
אדרבה כי לא נכנס והוי טהור כ"ש דחל עליה נזירות דטהרה: אלא
פי' הרא"ש (המשך)
סבר
כר"א הקפר. דאף נזיר טהור חוטא הוי הלכך זאת שנטמאה
אפילו נכנס. דס"ד דכיון דנכנס הו"ל כמעיקרו שנזר והוא בבית
3.
שהוא ע"י פתח חרטה
הקברות ולא יהו עולין לו מן המנין ולא חיילא עליה נזירות
כמו כן בעיא כפרה דמצינו חטאת העוף באה על הספק
4. 5.
ועושה הנדר טעות
אם כן עולה לא מייתי: המצער עצמו מכל דבר על אחת
6.
דטהרה קמשמע לן כיון שיצא והזה ושנה וטבל דהו"ל נזיר טהור
מעיקרו: עולת העוף נמי
ה]
7.
תייתי. וה"ה אשם נמי דהא
כמה וכמה. אלמא חוטא הוא לכך מייתי חטאת העוף ודוקא אם
וחיילא עליה נזירות דטהרה ואי הדר איטמי מביא קרבן טומאה:
8. 9.
נטמאה קודם שהפיר לה
נטמאה אבל אם לא נטמאה והפר לה בעלה נהי נמי דבעיא כפרה
אמר
01.
דקרבנות נזיר טמא על עון
❖
טומאה קא אתו ולא לצורך
על שציערה עצמה לא תביא כלום משום שאם לא היפר [לה] מביאה חטאת בהמה שאינו בא על הספק ואם כן עתה כשהיפר לה לא
ו]
5
הכשר נזיר טהרה: ס"ל
תביאנו וחטאת העוף לא מציא לאתויי כיון דמעיקרא אי לא היפר לה לא היתה מביאתו א"כ כשהיפר לה לא ניתן לה דין חדש: כר"א הקפר דאמר נזיר
ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן.
כלומר אית ליה לר"א הקפר בעלמא דאפילו נזיר טהור חוטא דבעלמא מייתי ליה אנזיר טהור וגם
חוטא הוא מחמת שציער
פי' הרא"ש
הק"ו שלו שייך גם בנזיר טהור: והיינו טעמא דכתיב קרא בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא. שלא נזהר מטומאה והאריך צער
עצמו מן היין. הלכך זאת
על צערו מלהנות מיין: קתני יוצא ונכנס. וקס"ד אפילו תוך שבעה משום הכי פריך משום דיצא חייל עליה נזירות ומשני כגון שיצא והזה ושנה
דורון בעלמא היא דאינה
שנטמאה אע"פ שהפיר לה
מכפרת בשום מקום: מאי
הבעל ומעקר עקר כיון
וטבל ואיירי אפילו בשביעי דחייל עליה בשביעי טהרה משום דנדר בטומאה ולא בעי איתויי קרבן טומאה בשמיני: לא נכנס אין
טעמא דרבנן. בשלמא
שנתחייבה חטאת העוף
לר"א אתה ההוא ורבי
ומצינו בעלמא שבקל
עולין. בתמיה אדרבה כי לא נכנס טפי סלקי ליה ממניינא וצ"ע דלא סגי למיתני6 ונכנס משום דפליג ר"א ואמר לא בו ביום וי"ל מכל מקום
לא הוה צריך למיתני (אינו) עולה מן המנין לאפוקי7 וה"ל למיתני יצא [ונכנס] מביא קרבן טומאה: הכי גרסינן לא מבעיא יצא כל אותו
ישמעאל אמר והזיר והביא
מביא' חטאת העוף
אימתי והזיר בזמן שהביא.
דחטאת העוף בא על
היום אלא אפילו נכנס בו ביום. דסד"א לא סליק ליה (חד) מקצת טהרה משהזה עד שנטמא: לא אמר רבי אליעזר. דבעינן
וההוא אתא למי' אע"פ
הספק זאת נמי מביאה
8
שלא הביא עולתו דאי לא
העוף לכפר עליה וכן
שמנה 9 ימים שנים ז] אלא בטמא שנדר כלפי דאמר קרא כי טמא נזרו משמע דבטומאה נדר ואהא קאמר והימים הראשונים יפלו דבעינן
מפרש טעמא בפרק בתרא
כתיב אלא והזיר והביא
ימים שנים צריך עיון מנלן למידרש הכי אליבא דר"א דהא דרבנן דלא דרשינן ימים שנים לא מיפלג קרא בין טמא שנדר לטהור שנדר:
01
דנדרים [דף פ"ג] משום
הוה אמרינן אחר שיביא כל
דחטאת העוף בא על
קרבנות ואפי' עולה. ואי
הספק ואנן אפילו בנזי' טהור קאמרינן מדמפרש ר"א הקפר טעמא דחטא בשביל שציער עצמו מן היין. והיינו אף נזי' טהור
לא כתיב אלא ביום ההוא הוה אמינא אע"פ שלא הביא כלל מקרבנותיו: האשה שנדרה בנזיר ונטמאה והפרישה ב' תורים
ואע"פ שלא הזה ושנה וטבל: הא לא נכנס אין עולי' לו כ"ש אם לא נכנס והוא טהור שעולי' לו: לא מבעיא קאמר
ואשם ואח"כ הפיר לה בעלה: ר"י בנו של ר"י בן ברוקה היא. דסבר דעולה מעיק' נזי' הויא הלכך כי הפיר לה בעלה נתבטל
נדרה ואינה מביאה עולת העוף. אבל חטאת העוף מביאה כדמסיק דרבי אלעזר הקפר היא דאי כרבנן כיון דאמרי דעולה ומשאמר זה דבר פשוט הוא דמוכחא מתני' משום פלוגת' דר' אלעזר נקטיה דאמר לא בו ביום: אלא בטמא שנזר. בטמא
שהתחיל למנות נזיר בטהרה ונטמא בז' שאינו מביא קרבן טומאה: אבל נזי' טהור וכו' טהור שקבל עליו נזי' ונטמא אף
דורון הוא אף כי הפיר לה בעלה נמי מתיא: בעל מעקר עקר. עוקר הנדר מעיקרו כמו התרת חכם. ובפרקי' דלקמ' מבעיא
ביום א' סותר היכה דכתיב והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו דוק' בטמא שנזר בעי' ימים הראשונים:
לן. חטאת העוף נמי לא לייתי דהוי כאילו לא נדרה כלום: בעל מיגז גייז. חותך הנדר מכאן ולהבא ולא דמי להתרת חכם