מי
שאמר
פרק רביעי נזיר
כה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
א"ר יוחנן הלכה היא בנזיר. כך דהואיל וסתומין הן אע"פ שמעורבין
ארצה אעשה מכולן חטאת או מכולן שלמים דלנזירות משמע שפיר
לא א ב
א)
1
❖
ב)
הן יפלו לנדבה: מותר נדר יהא לנדבה. והכא נמי כיון דהני
למקצת נזירותו אבל היכא דמת והיו לו מעות סתומין דיפלו לנדבה
לב ג
מעות לא צריכי שכבר מת הוו להו מותר ויפלו לנדבה ואין חוששין
דאיירי בהפריש מעות ואמר מעות הללו לקרבנות נזירותי לא יוכל
❖
לדמי חטאת שבהן: אמטו להכי סתומין. תנן דיפלו לנדבה דאין
להביא בכולן קרבן אחד דהא קרבנות קאמר הילכך יש במעות הללו
נוסחת הריב"ן
הלכה בידינו אלא מסתומין: אלא
דמי חטאת לכך פריך איך יהא בכולן
תורה אור השלם
לר"ל. דמפיק ליה מן קרא מאי איריא
נדבה והלא דמי חטאת מעורבין
והלא דמי חטאת מעורבין בהן א"ר יוחנן
סתומין אפילו מפורשין כיון דמת הוה
בהן ובזה מתיישב לשון מתני' דמעילה
1. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל
הלכה היא בנזיר ר"ל אמר לכל נדריהם
1
המפריש [מעות] לנזירות
ליה מותר ואמאי תני דמי חטאת
בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ולכל נדבותם התורה אמרה מותר נדר יהא
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ
ילכו לים המלח: כבר פסקה תנא
אין מועלין בהן מפני שראויין לבא
לנדבה בשלמא לר' יוחנן דאמר הלכה היא
מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר
❖
דבי ר"י. דלמיתה אזלא: רק קדשיך
בכולן שלמים [ומיירי מתני'] ובתר
ב]
בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב
בנזיר אמטו להכי סתומין אין מפורשין לא
אשר יהיו לך וגו'. מי הן אותן
קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם
הכי תני מת והיו לו מעות סתומין
וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר
אלא לר"ל לכל נדריהם ולכל נדבותם
קדשים שהן עכשיו ועתידים להעמיד
והא בסתומין איירינן והכי איבעי
יַקְרִיבוּ לַיְיָ לְעֹלָה:
הגהות הב"ח
מאי איריא סתומין אפי' מפורשין אמר רבא
אחרים תחתיהם שריבה הכתוב אשר
ליה למימר מת יפלו לנדבה אלא הכא
ויקרא כב יח
(א) רש"י
2. רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ
מפורשין לא מצית אמרת כבר פסקה תנא
יהיו לך הוי אומר ולדי קדשים
[קא מיירי] דאמר דוקא לנזירותי
לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ
ותמורתן. ומה הן תקנתן כמו שנאמר
דאז יכול להביא בכולן אחד
דבי ר' ישמעאל רק קדשיך אשר יהיו לך
תמורת עולה
2
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר
כדרך
לאחריו: תשא ובאת אל המקום.
מקרבנותיו דמשמע אכל קרבנותיו
דברים יב כו
2 ג]
יְיָ:
ונדריך בולדי קדשים ובתמורתם הכתוב
בשלמים (ב) ד"ה
3. וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר
שלא שינה בהן הכתוב משאר קדשים
קאמר 3 ולכך קתני בסיפא מת והיו
מדבר מה תקנתן תשא ובאת אל המקום
וולדות
וְהַדָּם עַל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ
2
שעולים אל המקום כדכתיב בפרשת
לו מעות סתומין ואפילו נמי אמר
(ג) ד"ה
וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל
❖
אשר יבחר ה' יכול יעלם לבית הבחירה
בה
ויקרא אם עולה קרבנו מן הבקר
אלו לקרבנות נזירותי כולן יפלו לנדבה
מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר
וימנע מהם מים ומזון בשביל שימותו ת"ל
תֹּאכֵל: דברים יב כז
זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל
וכן מוכח מההוא (דלרבא) [דלקמן]
4. וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן
ועשית עולותיך הבשר והדם לומר לך
אלו לחטאתי והשאר לשאר
מועד וכך כתוב בזבחי שלמים :
3
הגהות מהר"ב
הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהֹוָה
❖
כדרך שאתה נוהג בעולה נהוג בתמורתה
אָשָׁם הוּא: ויקרא ז ה
יכול יעלם לבית הבחירה וימנע
נזירותי ומת דמי חטאת ילכו לים
רנשבורג
א
מהם מים ומזון. שיכניסם לכיפה
המלח והשאר יביא בחציו עולה
כדרך שאתה נוהג בשלמים נהוג בולדיהם
ב
א] גמ'
בשביל שימותו ת"ל לאחריו ועשית
ובחציו שלמים ומשמע משום דאמר
יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן ג ת"ל
פי' הרא"ש
עולותיך (א) הבשר והדם על
השאר לשאר נזירות דחשבינן ליה
רק דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך
ב] תוס'
א]
והלא דמי חטאת מעורבין
מזבח וגו' ודם זבחיך ישפך על מזבח
כאומר לקרבנות נזירותי אבל אמר
וכו' ואיך יפלו לנדבה
הרי הוא אומר 4אשם הוא בהוייתו יהא קתני
ה' אלהיך והבשר תאכל לומר לך
והשאר לנזירותי ולא לשאר מכולן
וה"ה דהוה מצי למפרך
4
יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים
והלא דמי שלמים מעורבין
כשם שאתה נוהג בעולה נהוג
יעשה מהם עולה או שלמים מכולן
בהן ואיך יביאו מדמי
ומזון בשביל שימותו ת"ל ועשית עולותיך
בתמורתה כדרך שנוהג בשלמים
כך פר"י: הגה"ה
ג] בא"ד
שלמים עולות: אמטו להכי
הלכה היא בנזיר. הלכה למשה
אמאי הא ולד חטאת הוא דגמירין בה מיתה
נהוג בולדותיהם. ולדותיהן לגבי
סתומים אין מפורשים לא
שכך קבלו הלכה למשה
אי לאו קרא ה"א ולד חטאת בכל מקום
עולה לא חשיב דאין עולה באה אלא
מסיני הוא [דסתומין]
מסיני. מפורשים לא מצית
זכר אבל שלמים אם זכר אם נקבה
יפלו לנדבה אע"פ שדמי חטאת
וולדי
אמרת כבר פסקה תנא דבי
כתיב וכן נמי באשם ליכא ולד דאינו בא אלא זכר: ת"ל רק.
מעורבין בהן ואדרבה לקמן מוכחא כשדמי חטאת דוקא מעורב
ר' ישמעאל דולד חטאת
5
ד] ד"ה
ותמורת חטאת למיתה
שאין הכתוב מדבר אלא בתמורת עולה (ב) ולדות שלמים ולא בולד
בהן [אז] (נדר) ד] נתקבלה הלכה שיפלו לנדבה אבל אם דמי עולה
אזלא. וה"ה מתו בעליה
חטאת ותמורת אשם ודם זבחיך ישפך דכתיב בקרא היינו שלמים:
ושלמים לבד מעורבין יחד לא נאמר בהן שיפלו לנדבה אלא יביא
ונתכפרו בעליה דהלכה
חציין עולה וחציין שלמים: רבי שמעון בן לקיש אומר לכל נדריהם
ה] ד"ה
ר"ע אומר אינו צריך. למעט אשם שהרי הוא אומר אשם הוא
למשה מסיני דכולהו מתות
אלא דניחא ליה לאתויי
ולכל נדבותם התורה אמרה מותר נדר יהיה לנדבה. וכל קרבנות
בהוייתו . ולקמן מפרש מאי קאמר: קתני יכול יעלם. כמו אמר
ו] ד"ה
תנא דבי ר' ישמעאל
מר יכול יעלם ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם טעמא דכתב
נזיר בנדר הם באין ע"י שנדר ה] בנדור ואפילו החטאת וסברא
דדריש להו מקראי. וכיון
דהחטאת מתה גם המעות
רחמנא ועשית עולותיך משום הכי לא יומתו ולדי שלמים ותמורת
הוא לאוקומי במותר כי האי דבשאר מותר לא משכחת לה דאם
כיון דפי' לדמי חטאת ילכו
עולה הא אי לא כתב קרא אזלי למיתה: אמאי הא גבי ולדות חטאת
הפריש [מעות] לעולה ונתותרו שהוזלו הבהמות יכול להקריב מהם
לים המלח: רק קדשיך
הוא דגמרי (ג) מיתה. בלבד במס' תמורה ולא
עולה וכן שלמים כמו שהפריש מתחילה וסברא להעמידם במותר
ז] בא"ד
אשר יהיו לך. בתמורה פ'
ואלו קדשים ה"ק קדשיך
גבי שאר ולדות קדשים ותמורותיהם: אי לאו קרא. ועשית
סתום כי האי חטאת עולה ושלמים מעורבין יחד:
בשלמא לר' יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר אמטו להכי סתומין
אלו התמורות. נ"ל
עולותיך הוה אמינא ולדי חטאת מתים בכל מקום שהן:
ח] בא"ד
מדכתיב והיה הוא
אין מפורשין לא. שכן נשנית הלכה למשה מסיני
אבל
ותמורתו יהיה קודש: אשר
❖
יהיו לך אלו הולדות. נ"ל
אלא לרבי שמעון בן לקיש אפילו מפורשין דנימא מקרא מלא דבר הכתוב ואמאי תני במתניתין מפורשין לא:
משום דקדושים בהווייתן
מפורשין
לא מצית אמרת. דיפלו לנדבה דכבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דולד חטאת מתה ולא לנדבה וה"נ נימא במותר
ונולדו קדשים ובתמורה
שלה דלאיבוד אזיל ולא לנדבה דהכל נקרא מותר חטאת בין ולד חטאת בין תמורת חטאת כי הכא דמפריש מפורשין
הכתוב מדבר דאילו עולות
6
הגהות התוספות
ושלמים [גופייהו] כבר
והיפר לה בעלה או ההיא דתנן במסכת מעילה היכא דהפריש מעות לנזירותו ומת והיו לו מעות מפורשין כל אלה שאינן חטאת עצמן
1. 2.
נתפרש כל דינם. יכול יעלם
שם מותרות עליהם וה"ה דמצי למימר דהלכה גמירי לה חטאת מתה אלא ניחא ליה לאתויי תנא דבי רבי ישמעאל [דתנא] חטאת מתה
3.
לבית הבחירה וימנע מהם
עולה ושלמים יקרבו שלמים כל אחד כדיניה כמו במשנתינו דקאמר עולה תיקרב עולה: רק קדשיך אשר יהיו לך. בתמורה בריש
4.
מים ומזון בשביל שימותו
7
5.
כדרך שעושין בולד חטאת
פ' אלו קדשים דריש רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הוולדות דלעולה ושלמים גופייהו לא איצטריך שהרי כבר מפורש
6. 7.
ובתמורת חטאת דלמיתה
ומאי
תקנתן תשא ובאת. בירושלים: יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון כדי
בויקרא זאת תורת עולה ותורת שלמים:
8.
אזלא. תלמוד לומר ועשית
שימותו. כלומר יכניסם כדרך שעושין בולד חטאת ובתמורת חטאת דאזלו למיתה: ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם. סיפא דהאי
9. 01.
עולותיך הבשר והדם.
11.
ובסיפיה דקרא נמי כתיב
קרא ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל והיינו שלמים וסמיך ליה האי קרא רק קדשיך לומר לך כדרך שאתה נוהג בעולה כלומר
❖
ודם זבחיך ישפך [והבשר]
שקריבין למזבח נהוג בתמורתן וכדרך שאתה נוהג בשלמים דסיפיה דקרא איירי בשלמים דכתיב והבשר תאכל נהוג בולדה ונקט
תאכל דהיינו שלמים:
תמורה לגבי עולה דזכר לא שייך ביה ולד וגבי שלמים דנקבה נקט ולד: יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם וכו'. גבי חטאת נקט
כדרך שאתה נוהג בעולה
תנהוג בתמורתה וכדרך
מוסף רש"י ולד שהיא באה נקבה וגבי אשם תמורה שהוא בא זכר והכי קאמר יכול אף בולד חטאת תנהוג בו דין חטאת ובתמורת אשם דין
שאתה נוהג בשלמים
ר"ע
אשם כלומר שיקרב לשם חטאת ולשם אשם תלמוד לומר רק למעוטי ולד חטאת ותמורת אשם דאכין ורקין מיעוטין: אומר [אינו
בולדי
קדשים
תנהוג בולדן ותמורתן יכול
צריך]. דאינו מביא לאשם אלא אשם עצמו: קתני יכול יעלם. כמו אמר מר: ואמאי הא גבי ולד חטאת הוא דגמירי מיתה.
ובתמורתם הכתוב
אף ולד חטאת ותמורת
מדבר.
אשם כן. לא הזכיר באשם
דהילכתא גמירי לה דחמש חטאות מתות ואלו הן [ולד] חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ושנתכפרו בעליה באחר ושעברה
ולד דאשם בא זכר ומשום
שנתה והואיל ולא איירי בשלמים ועולה מהיכא תיתי שימותו: אי לאו קרא הוה אמינא ולד חטאת בכ"מ. שירצה בגבולין שימותו אבל
דנקט באשם א' נקט
8
קתני
בחטאת נמי א': תלמוד
יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן ת"ל רק הא למה לי קרא [דלא] יקריבו כו':
מעולה ומשלמים יביאם לבית הבחירה: ב)
לומר רק למעוטי ולד
לאשם הוא דאתא. לומר שאינו קרב אשם דאי לאו קרא הוה אמינא תנהוג בתמורת אשם [כדין תמורת עולה ופריך הא נמי הילכתא]
חטאת ותמורת אשם ר"ע
(בכורות יד:) וימנע מהם
דכל שבחטאת מתה באשם רועה לפי' ר"ת דפירש כל שבחטאת מתה באשם עולה פריך הכי דמשמע [דאי לאו קרא ה"א דדין תמורת
אומר אינו צריך מיעוט
ו]
מים ומזון.
לאשם: ואמאי והא גבי ולד
אשם] כדין שנוהג בתמורת עולה דין עולה וליתא דהלכה דתמורת אשם לא קריבה אשם אלא עולה ומשני דודאי לחטאת נמי צריך
(תמורה יז:)
חטאת הוא דגמירי דהא
קרא לומר [שאם קרב] חטאת ואשם קאי עלה בעשה דהכי משמע קרא תמורת עולה וולד [שלמים] יקרב כל אחד במינו האי לשם
ת"ל ועשית עולותיך.
9
חטאות מתות הלכה למשה
מסיני אבל עולה ושלמים
עולה והאי לשם שלמים כדכתיב תשא ובאת ועשית עולותיך הבשר [הא] ולד חטאת ותמורת אשם לא תשא ותקריב לשם חטאת
ז]
01
(שם)
מדגלי הלכתא בחטאת
ותמורת אשם לשם ח] עולה אלא ולד חטאת מתה מהילכתא ותמורת אשם מהילכתא קריב לשם עולה לפירוש רבינו תם דבסמוך לאו 11
אבל אינהו לא: הוה אמינא
הבא
מכלל עשה
עשה דאי מהילכתא
הוה
אמינא הילכתא
שלא יקריב חטאת ואשם ואי מקריב ליה לא מיחייב קא משמע לן קרא
ולד חטאת בכל מקום וכו'
אי הוה כתיב תשא ובאת
ואי
ולא הוה כתיב ועשית
עולותיך ה"א דהלכה היא בחטאת למות בכל מקום ומתשא ובאת הוה דרשי' דשאר ולדי קדשים ימותו בבית הבחירה: