מי שאמר פרק
רביעי
נזיר
כו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מת
והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה.
שהפרישו
מעות לקיניהן. ואח"כ העשירו כגון מצורע אם חייבי
אע"פ שדמי חטאת
לז
א)
א
מעורבין בהן: תני נזיר וכל דדמי ליה. י"מ דהלכה כך
ב) ג)
חטאת ועולה הן אם רצה להוסיף עליהן ולהביא מהן חטאת
(א)
❖
בהמה יביא: מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה. ואין חוששין
נשנית נזיר וכל דדמי ליה. וא"ת במאי דמי לנזיר שמביאין 1 על
לח
ב
לדמי חטאת שבהן : תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה. דנזיר
דבר אחד שני קרבנות כמו נזיר על נזירותו ויולדת ומצורע שמביאים
טמא מביא קינין והואיל דקי"ל גבי
גם הם על ד"א ב' קרבנות:
ב)
נוסחת הריב"ן
לט ג
ולאפוקי מהאי תנא. כלומר
נזיר טמא הכי אמרי' נמי לגבי נזיר
שהפרישו מעות לקיניהם רצה להביא בהן
❖
טהור שאם מת והיו לו מעות סתומין
ר' יוחנן דקאמר
חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא מת
יפלו לנדבה: ולאפוקי מהא דתניא
הלכה היא בנזיר דמשמע בנזיר ולא
והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה תנא נזיר
א
פי' הרא"ש
מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי
דבר אחר לאפוקי מהאי תנא דתניא
וחייבי קינין דדמו ליה ולאפוקי מהא דתניא
עלי עולה לנדבה והפריש מעות
מי שמחוייב חטאת שאכל חלב ואמר
רצה להביא חטאת בהמה
מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי
ב
יביא וכו' [ולא] מבעיא
ואמר אלו לחובתי רצה להביא בהן
הרי עלי עולה דהיינו נדבה והרי
שאם ירצה להביא בכל
עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי
חטאת בהמה לא יביא. לפי שיש
הוא מחוייב חטאת ועולה א] [וחטאת]
המעות חטאת העוף או
רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא
לא 2 [על] דבר אחד הן שהחטאת בא
לומר שמא שם עולה חל עליהן
עולת העוף [דמביא]
דלשם עופות (לא) הופרשו
עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות
על החלב והעולה בנדר והפריש
ולהביא עולת בהמה אי אפשר שמא
אלא אפי' בהמה יכול
מעות ואמר (בשם) כשהפריש אלו
לשם חטאת הפריש אותן המעות
סתומים ילכו לים המלח אמר רב אשי הא
3
להביא בהם אם העשיר:
ולית להו תקנה וקמ"ל דהכי הוא
לחובתי ומשמע לכל מה שהיה חייב
תנא נזיר וה"ה לחייבי קינין
דאמרת מפורשין לא לא תימא דאמר אלו
❖
דדמי ליה שמחוייבים
גבי נזיר ודדמי ליה דחייב בחטאת
לפיכך אם רצה להביא בכולן חטאת
לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי אלא
חטאת ועולה כמו נזיר:
ובעולה בבת אחת דהתם הוא דאמר
בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא
ולאפוקי מהא דתניא מי
אפי' אמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי
הלכה דיפלו לנדבה אבל כל היכא
מפני שהן מעורבין ואין לו תקנה
שהיה מחויב חטאת שעבר
הגהות הב"ח
מפורשין הן ואיכא דאמרי אמר רב אשי
על א' מכל חייבי כריתות
דלא נתחייב בחטאת ובעולה על
עד שיביא ב' בהמות ויאמר כל מה
(א) רש"י
שמביאין על שגגתן חטאת
לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי
מעשה אחד לא אמרי' הכי אלא ילכו
שיש במעות אלו לקדושת חטאת
ג
בהן
ואמר הרי עלי עולה
(ב) ד"ה
ולשלמי אלא אפילו אמר אלו לחובתי
והפריש מעות ואמר אלו
לים המלח: ע"א מי שהיה מחוייב
יחול על בהמה זו וצ"ע דמאי שנא
4
לחובתי משמע לכל מה
חטאת. דהיינו יולדת עשירה דמביאה
דלעיל גבי הפריש מעות רצה להביא
הרי הן כמפורשין אמר רבא הא דאמרן
כמפורש והיינו
שחייב והרי הוא מחוייב
❖
חטאת בהן יביא עולה יביא ולא
חטאת עוף ולא עולת העוף ואמרה
חטאת ועולה או דלמא
מעות סתומין יפלו
לנדבה אם נפלה
לחובת חטאת קאמר או
אמרינן דהפרשה היתה לשניהם
הרי עלי עולת העוף והפרישה מעות
דמי חטאת מביניהן
הרי הן כמפורשין
לחובת עולה קאמר או
דוקא אלא בידו להביא מכולן (אלא)
ואמרה אלו לחובתי רצתה להוסיף
לשניהם קאמר. אינו יכול
תניא
גליון הש"ס
או חטאת או עולה וכן לעיל כי מפריש
ולהביא חטאת בהמה לא תביא דהא
להביא בכולן חטאת ולא
תוס' ד"ה הא דאמרת
בכולן עולה אלא בחציין
מעות לנזירותו אמר מפני
שראויין להביא בכולן שלמים ושמא י"ל
אינה מחוייבת חטאת בהמה רצתה להביא עולת בהמה לא תביא
וכו' שהרי יכול להביא
חטאת ובחציין עולה
שהיא לא נדרה אלא עולת העוף מת כלומר מתה והיו לה מעות סתומים
כי אמר בלשון זה לחובתי משמע לכל מה שהוא חייב הילכך הפרשה
בכולן עולה.
דמעורבי' הם דמי חטאת
היתה לשניהם ולא יוכל להביא בכולן אחד מהם אבל לנזירותו או
ילכו לים המלח משום דאיכא למימר שמא לשם חטאת בלבד
ודמי עולה. ואם רוצה
להביא בהם חטאת יקח
לצרעתו משמע שפיר למקצת נזירותו או למקצת צרעתו ועוד יש
הפרישתן שהרי לא הוקבעו כולן ביחד לחטאת העוף ולעולת העוף
תוס' ד"ה אמר רבא וכו'.
מעות אחרים ויאמר אם
לחלק היכא דהפריש לנזירותו או לצרעתו וכל קרבנות נזיר ויולדת
דעל חטאת העוף היה החיוב בפני עצמו ועל עולת העוף היתה
ב] 5
דמי חטאת הם הרי טוב.
❖
נדורה בפני עצמו דכמפורש דמי והאי לאפוקי מהאי תנא דאמר
וצרעת בני חד בקתא (יוצאה) לכך יכול להביא מתחילה מכל דמי
ואם דמי עולה הם הרי הם
(ב)
ג)
מחוללים על מעות הללו
ילכו לים המלח אבל גבי שאר חייבי קינין דחייבים להביא חטאת
הקן פרידה אחת או חטאת או עולה הילכך כשהעשיר מביא מכולן
ויקח בראשון חטאת
העוף ועולת העוף הואיל והוקבעו ביחד דעל שניהם נתחייבה בבת
או חטאת או עולה אבל הכא דמחוייב חטאת מחלב שאכל ועולה
הגהות מהר"ב
ובשניה עולה. וכן אם
ירצה להביא מהם עולה
אחת הילכך כי מתה והיו לה מעות סתומין יפלו לנדבה דהויין
נדורה לאו בני חד בקתא אינון וכשמפריש מעות לשמם אין
ג]
רנשבורג
יכול להביא מכולן אחת מהן: מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים
יעשה כך ואם רוצה להביא
סתומין מעליא: אמר רב אשי הא דאמרי'. גבי מעות שאם היו
א] תוס'
בהם חטאת ועולה יביא ב'
המלח וכו'.
מפורשין דדמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה כו'
דכיון דלא מייתי חטאת ועולה אחד מילתא לא גמירי
בהמות ויאמר מה שיש
במעות הללו דמי חטאת
לא תימא דלא הוו מפורשין אי לאו דאמר אלו לחטאתי אלא
בה הילכתא דיפלו לנדבה אלא כשהחטאת והעולה באין בשביל דבר
יהיו מחוללים על בהמה.
אפילו [אמר] אלו לחובתי הרי אלו מפורשין ודמי חטאת ילכו לים
א' אבל היכא שהחטאת באה על החלב והעולה נדורה לא גמירי בה
ב] בא"ד
ודמי עולה על בהמה זו.
המלח ודמי עולה יקרבו עולה וכו' והיכי דמי סתומים
דיפלו לנדבה: ולאפוקי מהאי תנא. פי' דלא דמי נזיר למלתיה דהאי
ולא דמי להא דאמרי' לעיל
רצה להביא חטאת בהמה
דאמר יפלו לנדבה כגון שהפרישן ביחד סתם ולא הוציא בשפתיו
תנא ולא פליג ר' יוחנן אהאי תנא ולא האי תנא אר' יוחנן:
ג] בא"ד
הא דאמרת מפורשים לא. ששנינו במשניות דמי חטאת ילכו
יביא עולת העוף יביא
כלום: אם נפלה דמי חטאת מביניהן. אם נאבד או נפרד כשיעור
דהתם בני חדא בקתא נינהו
דמי חטאת מביניהן: הרי הן כמפורשין. והשאר לא יפלו לנדבה
ד] ד"ה
לים המלח וכו' ולא אמרי' יפלו כולן לנדבה לא תימא דוקא
דשניהם על דבר א' באו.
מת והיו לו מעות סתומים
אלו לחטאתי6 כגון שהפריש ג' צבורין כל אחד בפני עצמו אבל בצבור
אבל מביא בדמי חציין עולה ובדמי חציין שלמים בלא לחם:
כלומר והניח מעות אלו
אחד נדבה אלא אפי' שהפריש בצבור אחד ואמר אלו יהא לחטאתי
תניא
סתומים ולא בירר אם
ולשלמי ולעולתי ולא הפרידם כלל מפורשין הן פי' מפורשים בתערובת ולא נישנית בהן ההלכה דנימא כיון דדמי חטאת מעורבין בהם
לחטאת אם לעולה או
לשניהם כדפרי' ילכו לים
יפלו לנדבה אלא אדרבה כולן ילכו לים המלח ולאו היינו דין דמפורשין דמתניתין דקאמר דעולה תקרב עולה דהתם מבוררין הן מבוררין
המלח דלא גמירי דיפלו
דמים הללו לחטאת והללו לשלמים כל אחד קרב כדינו ודמי חטאת לים המלח ולהאי לישנא כי גמירי דסתומים יפלו לנדבה היינו כי אמר
לנדבה אלא היכא דבאין
אלו לחובתי: הגה"ה יש לתת טעם בדבר כשאמר לקרבנות נזירותי הוו סתומין גמורין שאין במשמעות לשונו חטאת יותר משאר קרבנות
לחובת דבר אחר. ור"ת פי'
ולאפוקי הא דתניא דהאי
ד] דכמו שהחטאת באה לחובה כך עולה לחובה ולא לנדבה: הגה"ה איכא דאמרי כי אמר לחובתי נמי כמפורשין בתערובת הן וילכו לים
תנא פליג אמתני' ולית ליה
המלח דלחובתי משמע לכל חובתי בין לחטאת בין לעולה וסתומים דיפלו לנדבה ה] היינו כי אמר לקרבנות נזירותי שלא פירש חטאת בהן
הילכך הוא כחייבי
קינין: אלא אפי' אמר אלו
ומ"מ משמע נמי דלכל קרבנות קאמר ולא היה יכול להביא בכולן קרבן א' אבל אמר לנזירותי גרידא שלא הזכיר קרבנות יוכל להביא בכולן
ה] בא"ד
לחטאתי לעולתי ולשלמי
קרבן א' דלמקצת נזירותו משמע ואם מת הלכה 7 נתקבלה בנזיר יפלו לנדבה $ שהרי יכול להביא בכולן עולה וקשה דא"כ כי אמר לחובתי
מפורשי' הן כיון דהזכיר
דילכו לים המלח ואפי' בנזיר וא"כ מאי האי דקאמר לעיל ולאפוקי מהאי תנא כו' וכיון דההוא תנא איירי כגון דקאמר לחובתי
שם קרבן דלא גמירי
8
ו] בא"ד
סתומים יפלו בנדבה אלא
ו] מהא מסייעו דילכו לים המלח והלא 9 גם בנזירות נמי כי אמר לחובתי אמרי' להאי לישנא דילכו לים המלח בשלמא לפי' ז] ר"ת ניחא
בסתומים לגמרי כגון
אלא לפי' רש"י מאי מפקא וי"ל דסיפא דברייתא לעיל 01 מפקא דקתני מת והיו לו מעות סתומין שלא הזכיר עליהם לחובתי אלא אמר
דאמר אלו לחובתי או
אלו יהיו לקרבנותי ילכו לים המלח דאי ארישא דוקא קאי היכא דאמר לחובתי לימא מת ילכו לים המלח דמאי האי דקאמר מת והיו
לקרבנותי אלא אפי' אמר
ז] בא"ד
אלו לחובתי מפורשים הם
לו מעות סתומין והא ברישא נמי בסתומין קיימי אלא ודאי אתי למימר סתומים אחריני שלא הזכיר ברישא דברישא איירי דאמר לחובתי
וסיפא אתי למימר דאפילו כי אמר לקרבנותי דילכו לים המלח וכה"ג כי אמר לקרבנות נזירותי יפלו לנדבה: אמר רבא הא דאמרן
ולא מקרי סתומים אלא
באלו לקרבנותי אבל
סתומין יפלו לנדבה אם נפלה דמי חטאת מביניהם [הוה] כמו שהפריש מן קצת הצבור ואמר אלו לחטאת והשאר לשאר נזירותי לעולה
ח] ד"ה
לחובתי יש במשמע לשון
חטאת דאינה באה כי אם
ולשלמים ומת הרי שאר המעות כמפורשין ואף שהן סתומים בהא לא אמרי' דיפלו כולן לנדבה אלא יביא חציין לעולה וחציין לשלמים
ט] בא"ד
חובה וכל היכא שנתפרשה
והלכה לא
נשנית אלא כשדמי חטאת מעורבין בהן וא"ת התינח לר' יוחנן דאמר הלכה בנזיר אומר דכך נתקבלה ההלכה אלא
❖
11
החטאת לא גמירי: דאמר
לר"ש בן לוי דדריש קרא דמותר נדר לנדבה אפילו אין דמי חטאת מעורבין בהן יפלו לנדבה דהאי נמי מותר נדר הוא דכל קרבנות
רבא אם נפלה דמי חטאת
ח]
מביניהן כגון שאמר אלו
נזיר בנדר הם באים וי"ל דסברא הוא להעמיד קרא כשדמי חטאת מעורבים בהן דוקא דהכי משכחת בעלמא דמותר חטאת
לחטאתי:
הגהות התוספות
כדאמר בפ' ולד חטאת ובזבחים בפרק טבול יום זה מדרש דרש יהוידע הכהן אשם הוא
בא לנדבה
1.
לכהן אשם הוא לה' להביא כל דבר הבא ממותר אשם $ ממותר חטאת ילקח בהם בהמה
והבשר לבעלים והעורות לכהנים ולפי
ט]
21
2.
שמצינו בעלמא דמותר חטאת באין לנדבה סברא להעמיד זה
הפסוק היכא שהפריש
מעות ודמי חטאת מעורבין בהן:
3.
תניא
4.
5. 6.
7. 8. 9. 01. 11.
21.