לז:
שלשה מינין
פרק ששי נזיר
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מגיעולי
עובדי כוכבים. ובפסחים יליף מבשר
ולרבי עקיבא נמי הא חידוש הוא. והיכי גמרינן מיניה: אמר רב
כ א
א)
ב)
הונא בר חייא. לא נצרכה לר' עקיבא כל דבר אשר יבא באש וגו'
בחלב ובכאן מקצר לומר מגיעולי עובדי כוכבים
ג)
אלא לקדרה בת יומא דלאו נ"ט לפגם הוא ולאו חידוש הוא והואיל
והקשה ה"ר יוסי איש ירושלם מה לגיעולי עובדי כוכבים שכן אין
ד)
ולאו חידוש הוא ומיתסר
ביה טעם כעיקר גמרינן מיניה לשאר
היתר ז) (מצטרף לאיסור) ותירץ דבכולהו כלי מדין הצריך הכתוב
כא ב
ה) ו)
ז)
איסורין שבתורה: ורבנן. דלא ילפי
הגעלה אף לאותן שנבלעין מיין
ח)
מיניה סברי אי אפשר דלא פגמה
דנאסרו נזירי ישראל להשתמש בהן
יליף מגיעולי עובדי כוכבים דאמר רחמנא
❖
פורתא וחידוש הוא: אמר ליה רב
דקרא בכולהו כלים כתיב ואותן כלים
כב ג
1 כל דבר אשר יבא באש למימרא דאסירי
אחא בריה דרב אויא לרב אשי.
שהמדינים בשלו בהן יין הוי אסירי
גיעולי עובדי כוכבים לאו טעמא בעלמא
נוסחת הריב"ן
מ"ט אמרת לר"ע לית ליה בשאר
לנזירי ישראל דאכולם אמר רחמנא
הוא א ואסור הכא נמי לא שנא ולרבנן נמי
כג ד
איסורין שבתורה דהיתר מצטרף
תעבירו באש ח):
נותן טעם לפגם מותר. כדאמרינן
תיפוק להו מגיעולי עובדי כוכבים אמר ליה
לאיסור מדרבנן נשמע לר"ע כו':
התם (א) חידוש הוא דהא בכל התורה כולה
חטאת מאי היא דתניא כל אשר
בפ' בתרא דע"ז
כד ה
נותן טעם לפגם מותר וגבי גיעולי עובדי
כה ו ז
יגע בבשרה יכול אפילו לא בלע
נבילה שאינה ראויה לגר אינה קרויה
ב
❖
ת"ל בבשרה יקדש להיות כמוה שאם
נבילה והכא הכתוב אוסר: כוכבים אסור ולר"ע נמי הא חידוש הוא
דלאו
פסולה היא תפסל. שאם החטאת
נותן טעם לפגם הוא ולרבנן
אמר רב הונא בר חייא לא אסרה תורה
ג
דאמרי חידוש הוא אי אפשר
פסולה כגון שעבר עליו לילה ויום
אלא לקדירה בת יומא דלאו נותן טעם
תורה אור השלם
דלא פגמה [פורתא]. והוה ליה למימר
ונתבשל בו בשר שלמים יהא בשר
❖
לפגם הוא ורבנן קדירה בת יומא נמי אי
1. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ
שלמים אסור כמוהו: ואם כשרה.
כי היכי דפגמו מרובה שרי רחמנא
תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי
אפשר דלא פגמה פורתא אמר ליה רב אחא
אפי' פגם מועט נמי שרי:
שלא עבר אותו היום תאכל כחמור
נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא
1
לר"ע נמי דמוקי להאי משרת
בריה דרב אויא לרב אשי מדרבנן נשמע
יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:
הגהות הב"ח
שבחטאת לפנים מן הקלעים לזכרי
במדבר לא כג
לרבי עקיבא לאו אמרי רבנן האי משרת ליתן
להיתר מצטרף לאיסור
כהונה ליום ולילה בלבד : כתוב
(א) גמ' נמי
2. כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ
(ב) שם
טעם כעיקר ומכאן אתה דן לכל איסורין
בספרים לרבנן תיפוק להו להיתר
לימא מכאן אתה דן לכל [וכו']. ואמאי
יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל
הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ
מצטרף לאיסור מחטאת התם נמי
קאמר לעיל חוץ מאיסורי נזיר:
שבתורה לרבי עקיבא נמי דקא מוקים ליה
מחרצנים ועד זג
תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ:
שאם פסולה היא תפסל.
לנ"ט א] לפגם הוא דאתא ואב"א
פירוש
ויקרא ו כ
להאי משרת להיתר מצטרף לאיסור לימא
לר'
3. כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר
לנותן טעם כעיקר ומיצרך צריכי ליה
שלמים שנגעו בחטאת אם
מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה א"ל
עקיבא
יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים
דאי כתב רחמנא כו'. והכי פירושו
החטאת פסולה בפיגול בנותר 2 גם
(ג) רש"י
משום דהוי נזיר וחטאת ב' כתובין הבאין
וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל:
תאכל.
❖
ורבנן תיפוק להו לשאר איסורין
השלמים נפסלו:
זאת נבלעה
במדבר ו ד
3
כאחד וכל ב' כתובין הבאין כאחד אין
בבשר שלמים
שבתורה שיהא היתר מצטרף לאיסור
כחומר שבה דהיינו לזכרי כהונה ולפנים
שבתורה
מלמדין נזיר הא דאמרן חטאת מאי היא
מחטאת דמה מצינו בחטאת שהיתר
מן הקלעים וליום ולילה כדין חטאת
(ד) ד"ה
פי' הרא"ש
דתניא כל אשר יגע בבשרה יקדש יכול
מצטרף לאיסור כדאמרינן בבשרה
ולספרים דגרסי כחומר שבהן משמע
אלא ורבנן
2
צריכי וכו'
נפקא ליה מגעולי עובדי
אפי' שלא בלע ת"ל בבשרה עד שיבלע
שבלע הימנה וה"ה נמי לשאר איסורין
דיש חומרא בשלמים שאינה בחטאת
ד
(ה) ד"ה אלא
כוכבים. פליטת איסור כלי
שבתורה התם נמי לגבי חטאת לנותן
ותמצאם כגון שנשחטו השלמים מאתמול
בבשרה יקדש להיות כמוה שאם פסולה
דהא כל
מדין דטעמא בעלמא ואמר
ה
❖
טעם לפגם הוא דאתא ואי אמרת
דזמן השלמים עד [הלילה] ולא יותר
רחמנא כל אשר יבא באש
היא יפסל ואם כשרה תאכל כחמור שבה
תעבירו במים. דבכל התורה
אי משום נותן טעם לפגם הא כבר
והחטאת שנשחטה היום זמנה כל
ורבנן צריכי דאי כתב רחמנא גבי חטאת
נותן טעם לפגם מותר דבפ'
שמעינן ליה מנבילה חדא במבושל
הלילה ועתה תאכל החטאת כחומר
הגהות מהר"ב
בתרא דע"ז גמר' מנבלה
ה"א נזיר לא אתי מינה משום דנזיר מקדשים
הראויה לגר קרויה נבלה
וחדא בחי דההוא דנבילה אשמועינן
השלמים הרי גלי רחמנא בחטאת
רנשבורג
לא ילפינן ואי כתב רחמנא גבי נזיר הוה
ושאינה ראויה לגר אינה
במידי דמבושל שאם בישל בשר
דהיתר מצטרף לאיסור דמי לא עסקינן
א] רש"י
קרויה נבלה. לקדרה בת יומא
אמינא מנזיר לא ילפינן משום דחמיר איסוריה
שחוטה בכלי שנתבשל בו בשר [נבילה]
דנבלע חצי זית שומן בתוך חצי זית
דלאו נ"ט לפגם הוא קדרה
דאפי' חרצן אסיר ליה הלכך לא אתיא מיניה
בת יומא נמי א"א דלא פגמה
ונותן טעם בו הוא מותר דנותן טעם
דשלמים שהרי להכי איצטריך דלטעם
ב] תוד"ה
פורתא. וכי היכי דבפגם
לפגם הוא ומותר ו) ואשמועינן נמי
כעיקר הא כבר ילפי' מגיעולי עובדי
ור"ע אמר לך למאי צריכי בשלמא אי כתב
מרובה שריא רחמנא דגלי
❖
גבי חטאת בבשר חטאת מבושלת
כוכבים בכל איסורים: ב] ה"ג ורבנן
רחמנא בנבלה ה"ה במועטת
רחמנא חטאת לא גמר נזיר מינה דחולין
הוא שחדש בו הכתוב. א"ל
(ג) ובבשר חי דאפילו נגע בשר
מצרך צריכי כו': אלא הא דתניא
מקדשים לא גמרינן אלא לכתוב רחמנא
רב אחא בריה דרב אויא לרב
שלמים שאינו מבושל בכלי שנתבשל
מכל אשר יעשה מגפן היין. ואע"ג
אשי. מכדי לר"ע שמעי' ליה
בנזיר ותיתי חטאת מיניה דהא כל איסורין
הגהות התוספות
בו חטאת (הוא) או בבשר חטאת
דדרשינן ליה לעיל בכלל
באיסור נזיר היתר מצטרף
שבתורה קא גמרי מנזיר ורבנן אמרי לך
1. 2.
לאיסור ובשאר איסורי לא
מבושלת עצמה ונותנת בה טעם יקדש
ופרט הכא דריש מדכתיב מכל אפי' 4
3.
איירי מידי. לר' יוחנן פריך
חטאת להיתר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים
להיות כמוה ואיבעית אימא אפילו
למאן דלא דריש כל מכל דריש [אי
4.
דאמר כל איסורי' שבתו'
לא גמרינן ומשרת ליתן טעם כעיקר מכאן
5.
ההיא דחטאת ליתן טעם כעיקר
נמי] אף ר"ע דריש [מכל]:
אין היתר מצטרף לאיסור
❖
היתר לאיסור. חצי זית חרצן וחצי
חוץ מאיסור נזיר. מנ"ל הא.
אתה דן לכל איסורין שבתורה ור' עקיבא
הוא דאתא ואי אמרת אם כן הוו
מדרבנן נשמע (לר"ע) [דר"ע]
להו ב' כתובין הבאין כאחד ולא
זית מפת ביחד דוקא:
תרוייהו להיתר מצטרף לאיסור והוו להו
נמי (נימא) [ס"ל] הכי לענין
ילמוד מהן לשאר איסורין שכתובין
אפילו בזה אחר זה. ובלבד שיהא
היתר מצטרף לאיסור: משום
5
מוסף רש"י
שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין
דהוי חטאת ונזיר ב' כתובים
בתוך כדי אכילת פרס:
הנהו מיצרך צריכי ליה דאי כתב
הבאים כאחד אין מלמדין א"ל רב אשי לרב
מגיעולי עכו"ם.
הבאים כאחד ואין מלמדים.
רחמנא גבי חטאת דנותן טעם כעיקר
שאם פסולה היא החטאת
כהנא אלא הא דתניא מכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר
(ב) ו
3
כגון פגול או נותר. ואם כשרה
לא אתי נזיר מיניה משום דנזיר כו':
שהן מצטרפין זה עם זה לר"ע השתא י"ל היתר מצטרף לאיסור איסור לאיסור
היא תאכל כחמור שבהן.
ואית דלא גרסי להאי (ד) כלומר
ה"ג ר"ח שלמי' ביום ראשון
מבעיא א"ל היתר לאיסור בבת אחת איסור לאיסור אפילו בזה אחר זה ור"ש
רבנן הוא דקמהדרי לר"ע דאמר נזיר
ז
שנגעו בחטאת. ואם ביום
דלית
שני נגעו בחטאת לא תאכל
וחטאת הוו להו ב' כתובין הבאין כא'
החטאת כי אם עד הלילה.
ואמרי ליה הנך ודאי לאו ב' כתובין
ובהיתר מצטרף לאיסור איירי
הבאין כאחד נינהו דמיצרך צריכי דאי כתב רחמנא גבי חטאת דהיתר מצטרף לאיסור נזיר לא אתי מיניה משום דנזיר כו': (ה) לכתוב גבי נזיר
(פסחים מב:) וגבי
כגון שנדבק שומן בין זו לזו
גיעולי עכו"ם אסור.
דלטעם כעיקר לא איצטריך
וליתי קדשים מיניה. דהשתא לכל איסורין שבתורה בכמה שיעורין גמרי' מנזיר כדאמרי' בפ' גיד הנשה מה זרוע בשלה וכו' קדשים לא כ"ש
דכבר ילפי' מגעולי עובדי
אלא מדהדר כתב רחמנא חטאת ש"מ משום דהוי שני כתובין הבאין כאחד לתרתי לישני כדפרישית: א"ל היתר מצטרף לאיסור. כשנותנו
כוכבים כל איסורים שבתורה
בפיו בבת אחת אבל בזה אחר זה לא. אבל איסור לאיסור אפי' אכל
חצי זית ובלעו וחזר ואכל חצי זית של איסור אחר הרי זה מצטרף:
ולא מוקמי' לה לכזית בכדי
א"פ דלהא לא איצטריך קרא
ורבי
לא
(שם)
כל שיעורי איסורים הלכה
אסרה תורה אלא קדירה בת יומא.
למשה מסיני. ואי תקשי לך נוקמה לטעם כעיקר ויהיה חטאת וגעולי עובדי כוכבים ב' כתובים הבאים כאחד. והיתר מצטרף
(ע"ז עו.) דלא פגמה פורתא. (פסחים מד:) מדרבנן נשמע
ניליף בכל איסורים מנזיר. ונ"ל כיון שהדבר שקול מסתברא טפי לאסור טעם כעיקר מהיתר מצטרף לאיסור. וכן לעיל
לר"ע.
דאי לאו דשמע' ר"ע ממקום אחר טעם כעיקר הוה מוקי משרת לטעם כעיקר ולא להיתר מצטרף לאיסור. ורבנן תיפוק
ליה היתר מצטרף לאיסור מחטאת דלדידהו לא הוי ב' כתובים הבאים כא'. ובספרים היה כתוב ורבנן לנ"ט לפגם הוא
דאתא. וא"א ליישבו דלא מצינו שנאסר טעם לפגם בקדשים דאמרי' בזבחים פרק דם חטאת כל יום נעשה (פגול) [גיעול]
(שם) לאו אמרי רבנן כו'.
לחבירו אלמא דטעם לפגם שרי בקדשים וה"ג במקצת ספרים. ורבנן לטעם כעיקר הוא דאתא ומצרך צריכי דאי כ' רחמנא
(שם) א"ל.
חטאת הוה אמינא נזיר לא אתי מניה. (נזיר) דחולין מקדשים לא ילפינן ואי כתב רחמנא נזיר ה"א חטאת מנזיר לא ילפינן
(שם) משום דהוה נזיר וחטאת כו'.
משום דחמור איסוריה (שבתורה) דאפילו חרצן אסר רחמנא והא דאמרי' לעיל רבנן ילפי כל איסורים שבתורה מנזיר. ולא
וכל שני כתובין הבאין כאחד
אמרי' שאני נזיר דחמיר איסורי' אחטאת קא סמיך דאתי מביניה. ור"ע אמר לך א"כ ליכתוב רחמנא גבי נזיר וליתו קדשים
אין מלמדין.
מניה. ולית ליה לר"ע הך סברא דנזיר חמור הלכך הוו להו ב' כתובים הבאים כא' ויש ספרים שכתוב בהן ורבנן לטעם
(פסחים מה.) כל אשר יגע בבשרה. יקדש.
כעיקר הוא דאתא וא' א' להיתר מצטרף לאיסור. פי' ומינה לא ילפי' בעלמא דחולין מקדשים לא ילפי': והא מצרך
(שם) יכול אפילו שלא בלע. (שם) עד שיבלע בבשרה.
צריכי דאי כתב רחמנא גבי חטאת ה"א וכו'. ופריך לר"ע דאמר נזיר וחטאת ב' כתובים הבאים כא'. ומשני ר"ע אמר
לך לכתוב רחמנא בנזיר וכו' ואפי' ל"ג והא אלא ומצרך צריכי יש לפרש רבנן משיבין כן לר"ע ובפ' אלו עוברין גרס
(זבחים צז:) להיות כמוה. (חולין צט.) שאם פסולה היא.
רבנן מצרך צריכי. ור"ע למאי צריכי בשלמא נזיר מחטאת לא גמרינן דחולין מקדשים לא גמרי' אלא חטאת ניליף מנזיר.
תיפסל. ואם כשירה. תאכל כחמור שבה.
ורבנן מצרך צריכי חטאת להיתר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים לא ילפי' ומשרת ליתן טעם כעקר ומכאן אתה דן לכל
התורה כולה. ובפרק גיד הנשה משמע דחטאת ליתן טעם כעיקר והיינו כסוגיין דשמעתין ולא כהני דפרק אלו עוברין:
(פסחים מה. וכעי"ז חולין שם) ורבנן
אלא הא דתניא כל אשר יעשה מגפן היין וכו'. ואע"ג דדרשינן ליה בריש פרקן לכלל הכא דריש ליה מכל ואפי' מאן
צריכי.
דלא דריש ליה כל מכל דרשינן ועוד דרבי עקיבא דריש כל בפסחים: היתר ואיסור בבת אחת אבל בזה אחר זה אפילו
(פסחים שם) דנזיר מקדשים לא ילפינן.
בכדי אכילת פרס לא:
(שם. ועי"ש בגמ' גירסא אחרת, ורש"י שם) לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפין.
(שם) השתא י"ל היתר מצטרף לאיסור. (שם)