לט:
שלשה מינין פרק ששי נזיר
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עיקבי
נימהון.
וש"מ מלתחת רבי והא סברא הויא במידי דתניא: ב) ותו
מדצבעי
זקנם
הסמוך לסנטר נראה לבן אלמא מלתחת
מו א
א)
ב) ג)
סביא דיקניהון. כי היכי דליתחזו דרדקיא ובתר הכי חיורי דיקניהון
רבי וה"ה דמסקרתא נמי הוה מצי לאוכוחי הכי דכשגדל
ד)
לסתור.
מתלבנים עיקרי שערי זקנם ש"מ דמלתחת רבי. ומאי דקא קדיש האי
הצמר אין סוף הצמר א] הצבוע בבהמה צבוע:
דהא
❖
מז ב
ה)
נזיר שקלוה מיניה ואיבעי ליה למיסתר ולמימני נזירות אחרת כי היכי
ס"ד מלתחת רבי פירוש דהא הוכחנו דמלתחת רבי וא"כ לא נשאר
דליקדוש שיער: אלא הא דתניא נזיר
משער שהיה בו משעת קבלת נזירות
מח ג
תורה אור השלם
שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף
כדי לכוף ראשו לעיקרו אלא ש"מ
עיקבי נימהון ש"מ מלתחת רבי ש"מ ואלא
❖
ראשו לעיקרו אינו סותר. ואמאי
מלעיל רבי ואותו שנשאר היינו אותו
1. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר
הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו
א
דמעיקרא: כגון שגלחוהו אחר מלאת.
אינו סותר ליסתור דהא אמרינן
לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד
בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר ואי
מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר
נוסחת הריב"ן
ביום ל': ומני ר' אליעזר היא דאמר
דמלתחת רבי ושקלוה מיניה לההוא
סלקא דעתך מלתחת רבי ליסתור כגון
לַיְיָ קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע
❖
שיער דאקדיש שלא לגלח עד סוף
כל אחר מלאת ז' סותר. אם נטמא
שְׂעַר רֹאשׁוֹ: במדבר ו ה
שגילחוהו אחר מלאת ומני רבי אליעזר היא
נזירותו: לעולם מלתחת רבי והכא
עד שיזה ג' וז' וכן אם גלחוהו ביום
דאמר כל אחר מלאת ז' סותר מ"ט דר"א
במאי עסקינן כגון שגילחוהו אחר
ל' סותר ז' שלא יכול לגלח תגלחת
נזרו עד אחר ז': ומ"ט דר"א.
הגהות הב"ח
יליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה מה
מלאת ל' לנזירותו קודם שהספיק
(א) גמ'
תגלחת טומאה שבעה אף תגלחת טהרה
לגלח. והא מני ר' אליעזר היא דאמר
קאי ב] [אלעיל] כלומר מ"ט אמרת
❖
שהיא דללמדו
לעיל בפ' מי שאמר הריני נזיר מגלח
לר' אליעזר כי גלחוהו אחר מלאת
שבעה וקים להו לרבנן כל ז' יומין אתיא
(ב) רש"י
יהיה
דכל אחר מלאת ז' סותר
דסגי בז' והא אין גידול שיער פחות
מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו: נזיר שגילח
משלשים יום: יליף תגלחת טהרה.
(ג) ד"ה
שאם נטמא יום ק"א ר' אליעזר אומר
מוסף רש"י
בין בתער בין בזוג או שסיפסף כל שהוא חייב:
שאר כל
אינו סותר אלא ז' לאחר תגלחת כי
סתירה שהיא ע"י תגלחת שהיא
(ד) ד"ה
1
מירט.
ת"ר תער $ אין לי אלא תער תלש מירט
ב
1
היכי דבתוך אלו ז' ימים תירבי מזיא
טהורה מסתירה הבאה ע"י טומאה
❖
סיפסף כל שהוא מנין ת"ל קדוש יהיה גדל
(מאירי בשמו)
1
כי היכי דתיהוי כדי לכוף ראשו
מה תגלחת כי נטמא ביום ל' ממתין ז'
(ה) ד"ה
פרע שער ראשו דברי ר' יאשיה ר' יונתן
❖
לעיקרו והכא נמי הואיל דפשו ליה
[ותו לא] כך תגלחת טהרה כשגלחוהו
כן
אומר תער אין לי אלא תער מירט תלש
כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך
ולא שיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו
פי' הרא"ש
ז' ותו לא: וקים להו לרבנן דכל ז'
ליסתור כלום אלא מיד מגלח: מ"ט
סיפסף כל שהוא פטור והכתיב קדוש יהיה
עיקרי זקניהן לבנים ש"מ
גליון הש"ס
דר' אליעזר. דאמר כל לאחר מלאת
אין השערות גדילין אלא כדי לכוף
מלתחת רבי: ולסתור דהא
למימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה
גמ' אין לי אלא תער.
סל"ד מלתחת רבי. כלומר
ג]אינו סותר כלום דבגידול של סתירת
ז' ימים סותר ותו לא בשלמא כי נטמא
❖
בעשה ול"ת תניא אידך תער אין לי אלא
דהא קי"ל מלתחת רבי דכך
ז' אינו גידול כי אם כדי לכוף א"כ
לאחר מלאת דסותר ז' כנגד ז' ימים
עלתה המסקנא: כל אחר
תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל
לא בעינן ז' לתגלחתו 2 שיהיה בשער
שמונה בהן ג' וז' ומגלח בשביעי
מלאת ז' סותר. לאו דוקא
לא יעבור על ראשו ומאחר שסופינו
הגהות מהר"ב
סותר אלא צריך להמתין
1
ראשו אלא כדי לכוף ואם גלחוהו
כדתניא לקמן תגלחת הטומאה
עד שיזו עליו ג' וז': אף
לרבות כל דבר מה ת"ל תער לא
יעבור על
כיצד מזה בשלישי ובז' [ומגלח בז'] רנשבורג
אחר מלאת נמי ושיירו בו כדי לכוף
תגלחת טהרה ז'. אם
ראשו לפי שלא למדנו לתגלחת
האחרונה
א] תוד"ה
אינו סותר אבל ודאי תגלחת דתוך
כדכתי' וביו' השביעי יגלחנו : מה תגלחת
גלחוהו לסטים לאחר
ג)
מלאת קודם הבאת
טומאה. לאחר שנטמא מגלח לאחר ז'
שיהיה בתער ללמדו ממצורע
אי אפשר
מלאת סותר ד] כדלקמן מטעם גידול
(א) ג
קרבנותיו משהא תגלחתו
שער אבל כשגלחוהו אחר מלאת כיון
וכדפרישית אף תגלחת טהרה לאחר
שאין
ב] ד"ה
ז' ימים: וקים להו לרבנן
שהיה לפנינו גידול שער ביום שלשים
מלאת אינו צריך למנות אלא ז' לאחר
דכל ז' יומין אתיא מזיא
לכוף ראשו לעיקרו כי
הראוי לתגלחת כדאמרן מדאורייתא דיו בכך ומיהו ז' יש לו להמתין
תגלחת כדי שיהא יכול לגדל קצת שיער בתגלחת טהרה. וקודם מלאת
ג] ד"ה
גלחוהו אחר מלאת נמי
לא מיתוקמא משום דקודם מלאת סותר ל' וכדפרשינן בפירקא לעיל
וילפינן מתגלחת טומאה ואע"ג דלא דמי לגמרי דהתם צריך להמתין
3
כיון ששיירו בו לכוף אינו
ד] בא"ד
סותר אבל לרבנן דאם
ז' כדי להביא קרבנותיו בטהרה מ"מ שוו חכמים סתם סתירה
לדברי ר' אליעזר התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר
4
נטמא אחר מלאת סותר ל'
לתגלחת5 דאחר מלאת לסתירת טומאה אבל לרבנן ודאי כיון ה] [דאם]
אלא כל אחר מלאת נטמא או נתגלח לגמרי שלא הניחו בו שיער
ה] בא"ד
יום כדאיתא לעיל פ"ג.
נטמא [לאחר מלאת] סותר ל' יום כדאמרינן בפ"ג ה"נ הוו
כלל סגי ליה בתגלחת כל דהו ואמור רבנן כיון דבהנך ז' ימים גדלא
א"כ בתגלחת דלאחר
מלאת נמי אי הוה יליף
ילפי' כל תגלחת ו] (דטומאה) דלאחר מלאת לסתירת ל' כמו בטומאה
מזיא כדי לכוף ראשו לעיקרו סגיא ואילו הכא כיון דשיירו בו כדי
6
ו] בא"ד
מטומאה דאחר מלאת הוה
דבעינן בשעת תגלחת גידול שער של ל' יום כי גלחוהו נמי אחר מלאת
לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלל ומגלח לאלתר ומביא קרבנותיו
בעי ל' יום. הלכך אוקמה
ומותר ביין: תלש. שיער בסמוך לבשר אבל לא עקרו לגמרי וכגון
יהיה סותר ל' יום ולא הוה סגי כמו ששיירו בו כדי לכוף ראשו
כר' אליעזר. נזיר שגלח בין
7
ז] בא"ד
בזוג בין בתער או שסיפסף
שעיקרו נראה: מירטו. דעקרו לגמרי ממקום גידולו: סיפסף.
לעיקרו כ"א8 שיירו בו מה שראוי ליגדל בל' יום ולכך אוקמי' דוקא כר'
בידו (שפסוף) והשיר
כמו סוף: ת"ל קדוש יהיה. שלא ישירנו בשום דבר ויניחנו לגדל
אליעזר אבל ודאי כרבנן נמי מצי לאוקמי וכגון שגלחוהו ז] [ביום
שערות חייב כדפ' בגמ' לא
פרע: והכתיב (אומר) קדוש יהיה גדל פרע. דמשמע קדוש יהיה
ל"ב או ל"ג] אמרו רבנן לר"א דנטמא ביום ל"ב דאינו סותר אלא ז'
יעבור לרבות כל
המעבירים: תלש מרט
שלא יסירנו בשום דבר להכי כתב קדוש : למימרא דכי גילח לו
כדפ"ל ושמא י"ל דמודו כעין אחר מלאת שהביא קרבנו [דאינו סותר
(ב)
ח]
9
שפסף. תלש ביד מירט
בתער קאי עליו בעשה ול"ת. דמשמע קדוש יהיה שלא יעבירנו בתער
כלום] ודוקא לר' אליעזר דאמר תגלחת מעכבא שאם גלחוהו לסטים
01
ח] בא"ד
בסם שפסוף ביד והעביר
ולאו הבא מכלל עשה עשה: תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל
ולא שיירו בו כדי לכוף סותר ל' יום כדי לגלח ולחזור ולהביא קרבנותיו
השער. ת"ל קדוש יהיה
11
21
גדל פרע שעבר על מצות
לא יעבור על ראשו. לרבות (ג) ד)המעבירין: ומאחר שסופינו לרבות כל
אבל לרבנן דאמרי דתגלחת ט] [דאחר מלאת] לא מעכבא אינו סותר
ט] בא"ד
עשה שצוה הכתוב לגדל
דבר. המעביר כדכתיב לא יעבור מה ת"ל תער: לפי שלא למדנו
כלום ומותר לשתות יין מיד אחר שהביא קרבנותיו ונהי דלרבנן נמי
שער ולא להעבירו:
י] ד"ה
לתגלחת האחרונה. של טהרה לאחר תשלום ימי נזירות שיהא בתער
טעון תגלחת למצוה וצריך להמתין ז' ימים לישנא [דאינו] סותר
למימרא דכי גילח ליה
31
בתער קאים עליה בעשה
לפי שלא כתב אלא וגילח את (ד) שער ראש נזרו לכך כתב לך
משמע דאם לא שיירו בעיא סתירה שיש שום איסור מכח נזירות
כ] ד"ה
ולא תעשה. אבל בשאר
תער כאן שאינו צריך ללמדך שאותה תגלחת לא תהא אלא
עליו או שאסור לשתות ביין או לשום דבר אחר כל כמה דלא חזר
נטילת שער אפי' עשה אין
וגילח ולרבנן לא הוי שום איסור עליו: ת"ר אין לי אלא תער.
בו. ומתני' דמחייבה
בתער: ללמדו ממצורע אי אפשר דאין דנין קל מחמור
(ה)
ל] בא"ד
מלקות לכל המעבירים
להחמיר עליו. דמצורע הוי חמור לפי שהוא צריך לגלח את כל
דוקא שלוקה: תלש בה כל שהוא. פירוש שלא בתער בין שעקר
דלא [כחד] מהני תנאי דלר'
השער מתחילתו סמוך לראשו ומיהו שלא כעין תער ובין שלא עקרו
שערו כדי שיהא כל בשרו בתגלחת מה שאין בנזיר:
יאשיה עשה הוא דאיכא
בשאר מעבירים ולר' יונתן
לגמרי כ"א מקצתו מנין דאסור: ת"ל קדוש יהיה גדל פרע. שמצוה
ואין
אפי' עשה ליכא. א"נ
לגדל שער ועובר בעשה אי מגלח ממנו כלל גם כי אינו קוצצו לגמרי מעיקרו אבל בקוצץ מעיקרו לגמרי כעין תער איכא לאו בכל
מ] ד"ה
כבעין תער מודו דלקי בכל
המעבירין כדתני ברייתא41 דלא פליגי אהדדי אבל ניחא ליה להאי תנא למימר קדוש יהיה גדל פרע דמיניה שמעינן איסור אינו51 קוצץ לגמרי
המעבירין והכא פליגי
מעיקרו: רבי יונתן אמר אין כו' תלש סיפסף פטור. בין כי נמי תלש מעיקרו בין אינו תלש61 מעיקרו אינו עובר כלל אפי' כעין תער אלא
כששייר מן השער קצת
❖
ואין בהם כדי לכוף ראשו
בתער ולא בשאר מעבירין וכן משמע הסוגיא דלקמן דלר' אליעזר נזיר אינו חייב בשאר מעבירין א"כ [אנו] זקוקין לומר דחד מהנך אית ליה
לעיקרו: מה ת"ל תער
הכי ולכולהו שאר תנאי אמרי דמיחייב בשאר מעבירין א"כ ר' יונתן הוא דסבר הכי: והכתיב קדוש יהיה גדל פרע. ומשמע דאיסור
לכתוב לא יעבור שער
עשה מיהא איכא י] במעבירין ומשני דכי מגלח בתער ראשו71 לאו ועשה אבל שלא בתער גם כי גילח הכל ליכא לאו ולא עשה: כל שהוא.
ראשו: ללמדו ממצורע
הגהות התוספות
א"א. ולקמן מפרש מהיכן
פירוש אפי' שער [א']: ת"ל לא יעבור על ראשו. לרבות כל המעבירין ובלבד שיהא כעין תער מעיקרו משרשו לגמרי ותנא דמתני' נמי ס"ל כהאי
81
1.
קים לן תער במצורע:
תנא וכת"ק דר' יונתן: ומאחר שסופינו לרבות כל דבר. אפילו שאר מעבירין : מה ת"ל תער. [תימה לימא] לאשמועינן כעין תער
2.
כ]
91
ל]לרבות02 משחית וכו': לפי שלא למדנו תגלחת האחרונה שיהא בתער וללמדו ממצורע אי אפשר שאין לומדין קל מחמור להחמיר עליו. ולקמן
3.
4.
שאין
דנין קל מחמור. שהמצורע חמור
ילפינן מהיכא פשיטא להאי תנא דתגלחת מצורע בתער והא לא כתיב תער בפירוש: ה)
5. 6.
7.
שטעון תגלחת כל שער גופו דכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו וגו' תאמר בנזיר שהוא קל שאינו
8. 9.
צריך לגלח אלא ראשו כדכתיב בהדיא בקרא ולכך לא יטעון תער [לכך] כתיב תער לא יעבור ואם אינו ענין לאיסור העברה שבתוך
01.
מ] [איהו] בכל
המעבירין לקי תניהו לענין תגלחת למצות תגלחתו של סוף נזירותו דאינו אלא בתער:
נזירותו
דהא
11. 21.
31.
רבי
41.
51. 61. 71. 81. 91. 02.