מא:
שלשה מינין
פרק ששי נזיר
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואי כתב רחמנא
ראשו ולא כתב זקנו
ה"א. דהאי דכתיב ראשו
לאשמועינן דעשה דוגילח דמצורע דחי לאו דהקפת הראש: ב)ואיצטריך
סא א מיי' פ"ז מהל'
א) [לקמן נז: נח.], ב) שייך
לע"א, ג) צ"ל דהקפה
נזירות הלכה טו
למיכתב זקנו [וראשו] דאי כתב רחמנא זקנו ולא כתב ראשו ה"א
תרתי משמע דאתי עשה דמצורע דכתיב וגילח את כל שערו ודחי לא
❖
ודנזיר, ד) צ"ל ולא,
ופ"ג מהל' ציצית הל' ו
תעשה דלא תקיפו (ב) את פאת ראשכם ומשמע נמי מדכתיב לא תקיפו
דהקפת כל הראש [לא שמיה] הקפה דעיקר איסור הקפה דכתיב
ופ"ו מהל' יבום הל' י
פאת ראשכם דהקפת כל הראש שמה הקפה אבל עדיין לא מצינו
לא תקיפו פאת ה"א היינו דוקא כשנוטל הפאות לבד כדאמר בעלמא
ופ"א מהל' מילה הל' ט
ופ"י מהל' טומאת צרעת
דבתער הוי להכי כתב רחמנא זקנו
איזו היא הקפה זה המשוה צדעיו
הגהות הב"ח
הל' ה סמג עשין כח
למילף ליה מפאת זקנם לא יגלחו
לאחורי אזנו ופדחתו פי' צידעא הוא
ואי כתב ראשו ולא
כתב זקנו הוה אמינא
(א) גמ' לא תלבש שעטנז
טוש"ע י"ד סי' רסו סעיף
❖
דכתיב ביה השחתה [וגילוח] דהיינו
השער הרבה וגדל סמוך לאזנים
צמר ופשתים יחדיו הא
א:
1
משמע תרתי דאתי עשה ודחי את לא תעשה
גדילים: (ב) רש"י ד"ה ואי
תער: א] ורבנן האי ראשו מאי דרשי
ומאחורי אזניו חלק הוא ואין שם שער
ומשמע דהקפת כל הראש שמה הקפה
א)
כתב וכו' דלא תקיפו פאת
ביה. ואי קשיא ר"א נמי זקנו מאי
וכן בפדחתו אין שער וכשנוטל אותם
כצ"ל ותיבת את נמחק
ואכתי בתער מנלן להכי כתב רחמנא זקנו
תורה אור השלם
דריש ביה יש להשיב דאע"ג דדריש
שבצדעיו דהיינו פאת הראש ויהיה
דהיינו תער הס"ד ואח"כ
ור"א דאתי עשה ודחי את לא תעשה מנליה
מ"ה ור"א וכו': (ג) ד"ה
1. לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז
א
חלק שער 2 נמצא שהוא שוה לאחורי
ר"א ראשו וגמר א] [גזירה שוה] מנזיר
ורבנן וכו' לאו דכהנים נ"ב
צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו:
יליף מגדילים דתניא
1 לא תלבש שעטנז (א)
אזניו ופדחתו ובהא כ"ע מודו שהוא
לומר דעשה דחי את לא תעשה זקנו
ואם תאמר למאי דמשני
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל
הא
בלאו ופליגי במגלח כל הראש וגם
נמי איצטריך למיגמר מכהנים דאי
יליף מגדילים זקנו למה לי
אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ
י"ל דאי מגדילים הוה
אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ:
הפאות דאיכא למ"ד שמה הקפה ואיכא למ"ד לא שמה הקפה:
מנזיר לחודיה ה"א בדין הוא שדוחה את לא תעשה דנזיר שכן ישנו
❖
אמינא דוקא גדילים אבל
דברים כב יא, יב
להכי
כתב רחמנא ראשו. לגלות לן דהקפת כל הראש שמה הקפה
בשאלה אבל לאו דכהנים (ג) לא הילכך איצטריך נמי [זקנו] לאגמורי
כהנים לא דכיון דריבה בהן
גבי כהנים: ומסתברא דהכי הוא דגרסינן לקמן ור"א דאתי עשה ודחי
הכתוב מצות יתירות חמור
כיון דדחי עשה דוגילח ראשו ללאו דהקפה ש"מ הקפה היא:
ואי כתב רחמנא ראשו ה"א משמע תרתי. כלומר אף כי משמע
טפי דלא אתי עשה דגילוח
לא תעשה מנא ליה. והא מנזיר יליף אלא ודאי מנזיר לא ילפינן דאיכא
❖
נוסחת הריב"ן
מצורע וידחה ל"ת דכהנים:
תרתי דמשמע דעשה דחי לא תעשה ומשמע נמי דהקפת כל
למיפרך מה לנזיר כו' ומה לכהנים כו' ב] כדמפרש לקמן בפרק שני
א] בכ"י כתוב כאן גליון.
ורבנן כו': ב] כדמפורש כו'
נזירים (דף נח:) מן המורה: ור"א דאתי עשה ודחי לא תעשה מנליה.
הראש שמה הקפה [ואכתי] בתער לא ידעינן שיהא גילוח דמצורע
3
❖
הגהות מהר"ב
מפי המורה:
דוקא בתער שהרי אהקפת פאת ראש חייב אפילו במספרים שלא
בשלמא לרבנן דילפי מצורע מזקנו דבהשחתת זקן אתא ליה עשה
רנשבורג
בתער שלא הוזכר תער בקרא אלא לא תקיפו סתמא: כתב רחמנא
דוגילח את כל שערו ודחי ליה ללאו דהשחתת זקן אלא לר"א מנא ליה
א] רש"י ד"ה ורבנן וכו'
זקנו. מינה דרשי רבנן לעיל דתגלחת דמצורע דוקא בתער הלכך צריכי
אי מהשחתת זקן כרבנן כיון דלר"א לא אתי ליה עשה דוגילח את כל
הגהות התוספות
דדרש ר"א ראשו וגמר
תרתי ראשו וזקנו ואי קשיא לרבנן היכא דהוא נזיר ומצורע דאיכא
שערו ולידחי לגמרי את לא תעשה דהשחתת זקן דלדידיה בתער הוא
1. צ"ל דגדל .2. צ"ל בלא
גזירה שוה. תי' גזרה שוה
בראשו דנזיר תרי לאוין ועשה לאו דתער לא יעבור ועשה דגידול פרע
דמישתרי מצורע אבל לא במלקט ורהיטני לא אתיא ליה עשה בהדיא
שער. 3. צ"ל אכתי .4. צ"ל
נמחק ונ"ב עי' א"מ:
ב] ד"ה ור"א דאתי עשה
יהיו .5. תיבות לאו דהקפה
ולאו דהקפה מנא להו לרבנן דדחי עשה דגילוח דמצורע לכל הנהו
ודחי ליה לכוליה לא תעשה אלא לפלגא דבתער מישתרי אבל לא
וכו' מה לנזיר שכן ישנו
נמחק. וצ"ל ומיהו לקמן כו'
וצ"ל הכל נפקא להו מראשו דמקרא מלא דבר הכתוב לא שנא הוא
במלקט ורהיטני ואי מראשו דמצורע דדחי ליה ראשו דבנזיר איכא
6. צ"ל יהיו. 7. צ"ל וי"ל
בשאלה ועוד אי וכו' כצ"ל
נזיר ולא שנא אינו נזיר ועוד כיון דגלי לן בזקנו דדחי עשה דגילוח
למיפרך מה לנזיר שכן ישנו בשאלה ב] ואי מזקנו דכהן מצורע דמותר
א"מ: ג] תוס' ד"ה ואי
דאיכא כו' .8. בס"א ראשו
9. צ"ל וא"כ אית ליה עשה
כתב רחמנא וכו' איכא תנא
לאו ועשה דכהנים לאו דהשחתת זקן ועשה דקדושים תהיו4 הוא הדין
בתער איכא למיפרך נמי דמכהן לא ילפינן שכן לאו שאינו שוה בכל
לקמן דף נח בגדילים. תי'
דוחה ל"ת ותיבת צריך נמחק
שידחה ב' לאוין ועשה דאין סברא להם לחלק בין לאו אחד לשני לאוין
וכדאמר לקמן בפרק שני נזירין (דף נח:). נפקא ליה מדתניא כו':
01. צ"ל יהיו .11. תיבת
דף נח בגדילים נמחק. ונ"ב
והכי איכא תנא לקמן (דף נח.) [בגדילים] דלא מפליג בין לאו אחד
דף מח ע"ב. א"מ:
דקדושים נראה מיותר או
הא
ג]
ד] בא"ד ה"נ לאו ועשה
אפשר דצ"ל לאו דכהנים
לשני לאוין ואע"ג דלאו ועשה [דכהנים] אינו שוה בכל ה"נ לאו ועשה דנזיר ד] [ולאו] דהקפה אינו שוה בכל אלא בנזירין ואנשים לאו
ועשה דקדושים .21. צ"ל
דנזיר ודהקפה אינו שוה
דהקפה ולקמן בפרק שני נזירים (שם) חשיב לאו דנזיר שוה בכל ועביד צריכותא דנזיר מכהנים לא אתי שכן אינו שוה בכל וכהנים מנזיר לא
ה]
5
בכל אלא דנזירין וכו' מיהו
והלכך לישראל לא צריך
לקמן ריש פרק שני וכו'
דנפקא ליה מראשו להכי
אתי שכן ישנו בשאלה וא"ת לר"א כיון דמוקי ראשו לראשו דנזיר ולמימר דעשה דגילוח דחי לאו דתער לא יעבור [וגם] עשה דגידול פרע
כצ"ל: ה] בא"ד ועביד
אוקמיה בזקן כהן
מאי איצטריך תו [זקנו] לר"א דעשה דגילוח דחי לאו דכהנים דהשחתת זקן [ועשה] דקדושים [תהיו]6 תיפוק ליה מראשו דאיכא7 למיפרך מה
31. בס"א ובזה .41. צ"ל
צריכותא דנזיר מכהנים לא
לראשו דנזיר שכן ישנו בשאלה ועוד מה לכהנים שכן ריבה בהן הכתוב מצות יתירות ולכך לא ידחה עשה דגילוח לאו ועשה דכהנים וכ"ת
אתי. נ"ב עי' א"מ: ו] ד"ה
מסברא ולרווחא דמלתא כו'
51. צ"ל דלכלאים אתי אבל
השתא פ"ק. תי' פ"ק
לכתוב זקנו ולשתוק מראשו דראשו איצטריך לר"א לאגמורי לן דמצות גילוח דמצורע הוי דוקא בתער ולא בשאר משחיתים כדאמר לעיל:
8
אי אתי גדילים כו' 61. צ"ל
נמחק ונ"ב ע"כ. א"מ:
השתא
ו] (פ"ק) משמע הכא בסוגיא דידן דהקפת הראש הוי אפילו בלא תער וכן איתא בת"כ זאת תהיה תורת המצורע ראשו מה
ז] בא"ד אלמא בנזיר מיירי
שקיל וטרי .71. צ"ל הקפה
ת"ל לפי שיש בזקן משא"כ בראש ובראש משא"כ בזקן שהראש אסור במספרים והזקן מותר והא דתניא בתוספתא (דמכות פ"ג)
מספרא .81. תיבות נאמר
וקאמר דתגלחת אינו
מותר. תי' אינו נמחק:
דפליגי נמחק. וצ"ל הרי
חייב שתים אחת לצידעא מכאן ואחת לצידעא מכאן ואינו חייב עד שיקיפנו בתער היינו כעין תער ובמכות (דף כ:) נמי דקאמר משוה צידעיו
ח] ד"ה ורבי אליעזר וכו'
ניגמר בעלמא 91. מכאן
לאחורי אזנו ופדחתו נמי היינו כעין תער ואפילו במספרים וההיא דת"כ איכא למדחי דע"כ לאו באיסור הקפת הראש מיירי אלא
ועד סה"ד עי' הגהות הב"ר
דאיכא לאו ועשה וא"כ
בנזיר דאסור לגלח ראשו תוך ימי נזרו ואף במספרים למ"ד לעיל לרבות כל מעבירין והכי מוכחא סיפא דהתם דתנא בו והראש מותר לכל
על דיבור זה 02. צ"ל
צריך. תי' צריך נמחק. ונ"ב
דבריש. 12. תיבת ליה נמחק
ע"כ לאו גרידא. א"מ:
אדם והזקן אסור לכל אדם ואי בהקפת הראש איירי איך מותר ראש בכל אדם אלמא בנזיר מיירי וקאמר דתגלחת ז] אינו מותר בכל אדם
ט] בא"ד דחי לאו דהקפת
.22. תיבת אבל נמחק וצ"ל
שאינם נזירין ומיהו צריך ליזהר שלא ליטול פאת הראש אפילו במספרים דשפיר איקרו כעין תער וכן נהגו העולם כשמגלחין התינוקות
❖
כמו .32. צ"ל והכא סבר.
הראש א"כ ה"ה דעשה
ור"א
דאתי עשה ודחי לא תעשה מנא ליה. וא"ת וליתי מראשו וזקנו דדחי עשה אפילו לאו ועשה וכ"ת
לשייר בצדעיהן הרבה שערות:
דמצורע דחי לאו דפאת זקן
והלכך לישראל וכו'. מן תי'
דמה להנך שכן לאו שאינו שוה בכל הוא דלאו דזקנו ליתא בנשים כדאמר פ"ק דקידושין (דף לה:) א"כ גם לרבנן תיקשה מנלן דבעלמא
א"כ עד וכו' נמחק. ונ"ב
פי' הרא"ש
עשה דחי לא תעשה ואומר הר"ף דמש"ה פריך לר"א דמוקי להאי ראשו משום נזיר דאיכא לאו ועשה וא"כ [צריך] מקרא אחרינא דאל"כ
ח]
9
והלכך לישראל לא איצטריך
לא מצי לאוקמי לקרא דראשו ללא תעשה ועשה אלא בלאו גרידא ובראשו דאיניש דעלמא למידחי לאו דהקפה כמו שרבנן מעמידין אותו
א"כ משו"ה זקנו בא דעשה
דהקפת כל הראש שמה
דמצורע דחי לאו דפאת זקן
הקפה: ואי כתב רחמנא
לאשמועינן דהקפת כל הראש שמה הקפה וזקנו לאשמועינן דאפילו לאו ועשה דחי ואי לא הוה [כתיב ראשו לא הוי] ידעינן דהקפת כל הראש
ועשה דקדושים כצ"ל.
ראשו ה"א משמע תרתי
שמה הקפה קמ"ל ראשו. ובתוספות אחרינא מפרש הכי לר"א עשה דדחי לא תעשה מנא ליה מדמוקי זקנו לעיל בכהן מצורע ודחי עשה
א"מ: י] בא"ד ואי אתי
וכו' כלומר אף על גב
גדילים לכדרבא וכו' שקיל
דגילוח לאו ועשה דכהנים לאו דזקן ועשה דקדושים תהיו אלמא פשיטא ליה לר"א בעלמא דעשה דחי לאו גרידא דאל"כ מנא ליה לאוקמיה
דשמעינן מינה תרתי דאתי
01
הש"ס דהא. תי' דהא
עשה ודחי ל"ת והקפת כל
בכהן לוקמיה בזקן דישראל דמצורע ולאשמועינן דעשה דגילוח דמצורע דחי לאו דהשחתה דישראל אבל בכהן מצורע דלמא לא דחי לאו
נמחק ונ"ב דאי הכי וכו'
הראש שמה הקפה אכתי
ועשה דכהנים דקדושים דבשלמא לרבנן דמוקמי ראשו דמצורע למימר דעשה דגילוח דחי לאו דהקפת הראש א"כ ה"ה דעשה דמצורע דחי
ט]
דהקפת כל הראש שמה
11
תער מנ"ל. דעל הקפת
הקפה מסברא כצ"ל:
פאת הראש בין בתער
לאו דפאת זקן והלכך לישראל וכו' והר"ם אמר דלרבנן ניחא דמצינו למימר דראשו אם אינו ענין לשאינו שוה בכל דנפקא לן מזקנו אפילו
21
כ] בא"ד אי גמרינן
בין שלא בתער מיחייב.
לאו ועשה שאינו שוה בכל תניהו ענין ללאו השוה בכל ואל תתמה דהלא שפיר אצטריך ראשו לאשמועינן דהקפת כל הראש שמה הקפה
מינייהו נאמר דפליגי
להכי כתב רחמנא זקנו
דאיכא למימר [מסברא] נפקא ליה וכזה תמצא הסוגיא חלוקה ריש שני נזירין (לקמן דף נח. ושם) דמעיקרא בעי הש"ס למימר דמוקי ראשו להקפת
דעשה דוחה לא תעשה
דשמעינן מינה דתגלחת
31
ועשה אבל לר"א צ"ל ע"כ
מצורע בתער ומכאן יש
ראש גרידא לאשמועינן דהקפת כל הראש שמה הקפה ובתר הכי צ"ל בכלל הסוגיא דהקפת כל הראש שמה הקפה לרווחא41 דמלתא אמרה
דנפקא ליה דעשה דוחה לא
ללמוד דאסור להקיף
הש"ס הכי את"ל דשפיר נפקא לן דעשה דוחה לא תעשה מגדילים אכלאים [אתי ואי] אתי גדילים לכדרבא כדאמר במסכת יבמות
(דף ד:)
51
תעשה גרידא בכל. מן תי'
צדעיו אף במספרים.
שקיל61 הש"ס י] דהא לרבנן שפיר נפקא דעשה דוחה לא תעשה באם אינו ענין ואז נאמר דהקפת כל הראש שמה הקפה71 כדמסיק ריש פרק שני
דפליגי עד בכל נמחק ונ"ב
ומיהו דוקא כשנטלן סמוך
דבעלמא עשה דוחה לא
לראש דהכי משמע לישנא
נזירין אבל לר"א דמוקי ראשו לנזיר מצורע וגם זקנו אתא לכהן אי גמרינן מנייהו נאמר כ] דפליגי81 דעשה דוחה לא תעשה ועשה אבל91 לר"א
תעשה ועשה צ"ל ע"כ
דאמר במכות המשוה
צ"ל ע"כ דנפקא ליה דעשה דוחה ל"ת גרידא בכל לאו כהאי דאי לא תער מנא ליה במצורע דאי מראשו דלמא לאו למדחי נזיר דאית ביה תרי
דנפקא ליה דעשה דוחה לא
צדעיו לאחורי אזניו.
לאוי דהקפת דנזיר אלא לאו דהקפה גרידא אלא דס"ל השתא להש"ס דפליג ר"א [ואמר] הקפת כל הראש לא שמה הקפה אלא משום דאיכא
תעשה גרידא כצ"ל א"מ
ג)
ד)
א) ובתוספתא נמי תניא
ויעוש"ה: ל] בא"ד
חייב ב' א' לצדעיו
למפרך כדפרישית בריש מסכת יבמות (דף ה. ושם) מה לכהן שכן אינו שוה בכל נזיר יוכיח מה לנזיר שכן ישנו בשאלה ל] ואיצטריך תרוייהו
ואיצטריך תרוייהו. נ"ב עי'
מכאן וא' לצדעיו מכאן
יליף
מגדילים. דסמכיה רחמנא ציצית לכלאים למימר דעשה דציצית דחי לא תעשה
ואכתי דעשה דחי לא תעשה השוה בכל מנליה:
א"מ: מ] ד"ה יליף
ואינו חייב עד שיקיפנו
מגדילים וכו' באם אין ענין
דכלאים ובהכי ניחא בריש מסכת יבמות לא מצי הש"ס למיפשט דעשה דוחה לא תעשה גרידא השוה בכל מראשו וזקנו והכא פשיטא
בתער והיינו כעין תער
02
אבל ריש. תי' ריש נמחק
וע"כ הורגלו להניח צדעיו
לרבנן דדחי בלא גדילים והשתא ניחא ליה12 דסוגיא דשמעתין דיבמות דבעי למימר דאיצטריך קרא לראשו דהקפת ראש שמה הקפה ולהכי
ונ"ב הכא ומסקנת כצ"ל.
מלגלח: ור"א דאתי עשה
סוגיא דפרק שני נזירין סבר הקפת כל הראש שמה הקפה מסברא:
ליכא לאוכוחי דעשה דוחה לא תעשה באם אינו ענין [אבל] ריש
22 מ]
32
א"מ:
ודחי ל"ת מנא ליה דראשו
אצטריך לגלוח מצורע
אמר
בתער. ומהיכן אתי ליה
דחייה. מגדילים תעשה לך דאתי עשה דגדילים
ודחי ל"ת דלא תלבש שעטנז וכו'
א) אולי צ"ל והא דתניא בתוספתא חייב שתים. וכ"ה בתוס' ד"ה השתא: