שלשה
מינין פרק ששי
נזיר
מו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אחר
גמ'
מעשה יחידי. אף אחד
אחר מעשים כולן. אחר קרבן ואחר תגלחת (א) ותגלחת מעכבת
מן הדמים כדמשמע במתניתין
קז א ב
א)
וכדתני בפ' מי שאמר ושמע חבירו : מה התם אחר
ב) ג)
דברי ר' אליעזר: וחכ"א אחר מעשה יחידי. אחר קרבן ואף על גב
❖
❖
ד)
מעשה יחידי. שאותו אחר הכתוב 1 סמוך לתגלחת שהוא מעשה
שעדיין לא גילח דתגלחת לא מעכבא: מה התם אחר מעשה יחידי.
יחידי: אימא עד דאיכא תרווייהו. קרבנות ותגלחת והא2 אחר
דלאחר גילוח עביד תנופה כדכתיב ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו
את נזרו: ואימא עד דאיכא תרוייהו.
ד) תגלחתו דאמר אחר כל עבודות
תורה אור השלם
נוסחת הריב"ן
הקרבנות א"כ ג"ש דאחר אחר למה
דמה התם אחר תגלחת כדכתיב אחר
רבי שמעון אומר כיון
שנזרק עליו אחד מן
1. וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן
❖
בנזיר מעכבת.
הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא תנופה
לי:
התגלחו אף כאן נמי אחר התגלחו:
תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ קֹדֶשׁ הוּא
השתא
למתים: גמ' ת"ר ואחר ישתה הנזיר יין
תגלחת.
אמר רב תנופה בנזיר מעכבת.
מלשתות יין:
לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה
1
וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאַחַר
מלשתות יין וליטמא למתים: כיון
שהיא בגוף הנזיר לא מעכבת תנופה
אחר המעשים כולן דברי רבי אליעזר
יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן:
הגהות הב"ח
דלענין כפרה שירי מצוה היא.
שאין מעכבת בכל מקום מבעיא:
במדבר ו כ
שירי מצוה היא. כדאמר בפ"ק
וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי מאי
(א) רש"י
2. וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ
א
וכדאמר מר לתנופה לכפר
❖
דתגלחת
בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל וְחַלַּת
טעמייהו דרבנן כתיב הכא ואחר ישתה
וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה
דזבחים שאם עשה
מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל
הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את
אלא בדם כדכתיב כי הדם הוא
לתנופה שירי מצוה כלומר שלא
ג)
2
וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן
עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר
נזרו מה התם אחר מעשה יחידי אף כאן
בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשה
עשאה הרי כאילו לא כיפר3 שלא קיים
מוסף רש"י
הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ:
❖
לתנופה שירי מצוה מעלה עליו
מצוה מן המובחר וכיפר דאין מעכב':
אחר מעשה יחידי אימא עד דאיכא תרווייהו
תנופה בנזיר מעכבת.
במדבר ו יט
הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר גבי
[ ]
אי הכי גז"ש למה לי: אמר רב תנופה בנזיר
והתניא
זאת תורת הנזיר בין
נזיר נמי לא מעכב קא משמע לן:
מעכבת אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן
הגהות מהר"ב
שיש לו כפים בין שאין
ומי
רנשבורג
תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא תנופה
ב
לו כפים. וקס"ד דה"פ כשם שאין לו
א] תוס'
מיבעיא אלא אליבא דרבי אליעזר פשיטא האמר ר"א אחר מעשים כולם מהו
כפים ואינו בר תנופה דלא יניף כך
דתימא כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא הכא נמי לא תעכב קמ"ל
❖
בא להשוות יש לו כפים שלא לעכב
(מנחות יט.)
ב] ד"ה
ומי
התנופה וקס"ד ע"כ הכי פירושו
4 א]
לאו רבנן היא דא"כ לשתוק מזאת תורת
ג] בא"ד
פי' הרא"ש
ואלא
הא דתניא וזאת תורת הנזיר בין שיש לו שער ובין אין לו
ותיפוק ליה מגזירה שוה דאחר אחר אלא [ר"א] היא ש"מ דבתנופה מודה:
בפרשה [רש"א] כיון
שער דלא5 מעכב. ותפרש דכוון להשוות יש לו לאין לו לומר שתגלחת לא מעכב ולרבנן6 מג"ש דאחר אחר נפקא ולר"א ב] היא דאמר7 תגלחת
ד] בא"ד
שנזרק עליו א' מן הדמים
מעכבת וע"כ בא להשוות אין לו ליש לו לומר כשם שיש לו שער יעביר לו תער על [ראשו] וזה8 יעביר תער על [מורטו] וה"נ בא9 להשוות אין לו
כדדרשי' בגמ' אחר מעשה
ליש לו לומר שזקוק להניף על זרועו כשאין לו כפים ואיידי דידע לברייתא דאיתא במורט בהדיא ניחא ליה לאיתויי: והתניא נזיר ממורט ב"ש
יחידי: ונמצא פסול כגון
שנשפך דמו או יוצא או
אומרים א"צ להעביר תער וב"ה אומרים צריך להעביר תער. ה"ג מאי01 אינו צריך לב"ש אין לו תקנה כלומר הממורט שהעביר תער על ראשו
ה] בא"ד
טמא תגלחתו פסולה
לא יועיל כלום ולר"א דאמר תגלחת מעכבת יאסר לעולם ביין ולרבנן דאמרי תגלחת למצוה ולא לעכב לא קיים המצוה הא לב"ה יש לו תקנה
הואיל ונפסל הזבח שגילח
לממורט בהעברת תער לר"א יהא העברת תער במקום תגלחת להתירו ביין ולרבנן לקיים המצוה הרי [אי] אפשר לב"ש הא דאמר תורת נזיר
ג]
עליו הו"ל כגלחוהו
ו] בא"ד
ליסטים וגלחוהו ליסטים
בין יש לו שער בין שאין לו להשוות יש לו לאין לו בין לר"א בין לרבנן בין לב"ש בין לב"ה דאי לב"ש יש לו11 שער יש לו תקנה ובאין לו אין לו תקנה
אמרינן בגמ' לעיל פ"ק לר'
ואי לב"ה לענין מה [בא] להשוות יש לו ע"כ להא [ביש] לו שער בהדיא כתיב בהעברת תער דאין לו [נמי] צריך להעביר תער וב"ה
31 ה] 41
21 ד]
ז] ד"ה
אליעזר סותר ז' ולרבנן
היא ה"נ בא להביא אין לו ולהזקיקו תנופה על זרועו וה"ה דיש לו: והיינו דרבי פדת. הא דאמר רבינא דלב"ש אין לו תקנה דאמר ב"ש [ור"א]
סותר ל' וזבחיו לא עלו לו
71 ו]
51
61
אמרו דבר אחד: אין לו בהן יד ורגל. המצורע אין לו טהרה עולמית דבעינן קרא כדכתיב: על מקומו. מקום הבהן: אי אליבא דר"א פשיטא
דכיון דצריך לסתור עד
ח] ד"ה
שיגדל שערו ובהקרבת
דאף כי לא פירשו הש"ס אמת הוא כר"א : מהו דתימא כיון לענין כפרה שירי מצוה כו'. וכדתניא ללישנא קמא: [ומי] לא מעכבא. פירוש
91 ז]
81
02
12
שאר הזבחים לא היה ראוי
ט] בא"ד
לתגלחת חשבינן להו
לרבנן: והתניא זאת תורת הנזיר בין יש לו [כפים] בין אין לו. ולהאי לישנא ס"ל דה"פ כשם שבאין לו כפים דין הוא [שתעכב דכל] שאינו ראוי
כאילו הקריבם קודם זמנם
לבילה בילה מעכבת [ה"נ] תנופה מעכבת ואי לר"א תיפוק ליה מאחר כל המעשים אלא לרבנן דאמרי אחר מעשה יחידי אחד מן הדמים קאמר
22
32
42
52
תוך מלאת: גילח על
אבל תנופה מעכבא דגלי זאת תורת: ואלא הא דתניא בין יש לו בין אין לו שער הכי נמי דמעכבא והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים א"צ וכו'
62
72
החטאת. שלא לשמה
י] בא"ד
משנה שאינה צריכה הוא
וב"ה אומרים צריך ואמר רבינא מאי צריך לב"ה דאין לו תקנה דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת הא לב"ש [יש] לו תקנה וס"ל להאי לישנא
דהיינו שגילח על הזבח
לב"ש מקיש אין לו ליש לו וזאת [תורת הנזיר] בין יש לו שער בין אין לו לב"ש להשוות אין לו ליש לו שהממורט יעביר תער על ראשו והכי נמי בא
ח]
82
92
03
ונמצא פסול דחטאת שלא
להשוות אין לו ליש לו לומר שיש לו תקנה להניף על זרועו ויש לתמוה דלעולם בא להשוות יש לו לאין לו ולב"ה אין לו [ליש לו להקשות]
כ] ד"ה
ט]
י]
לשמה פסולה אלא אגב
13
23
33
דבעי למתני גילח על
מברייתא דנזיר ממורט דבלאו הכי היה יכול להקשות דלרבנן תגלחת לא מעכבא לר"א 43 מאחר כל המעשים נפקא:
ופליגא דרבי פדת. דאמר53 רבינא דנזיר ממורט לב"ש יש לו תקנה פליגא דרבי63 פדת דאמר ב"ש ור"א אומרים דבר אחד [ל"א] (תרגם)73
העולה ועל השלמים
פלוגתא דר"ש ורבנן נקט
כ]ר' אבינא ותירוצא הוא והכי פירושו והתני' בין יש לו שיער כו' והתניא נזיר ממורט כו' וב"ה אומרים צריך וקס"ד צריך ויש לו
נמי על החטאת על העולה
ועל השלמים שלא לשמן
תקנה ופי' הברייתא הכי כשם דבשיש לו שיער להעביר83 או למצוה לרבנן או לעיכובא לר"א ל] אין לו שיער צריך להעביר ויש לו תקנה בכך או
ל] בא"ד
וכו' תגלחתו פסולה
למצוה או לעכב ה"נ אידך ברייתא כשם שיש לו כפים מניף למצוה כך אין לו כפים מניף בזרוע ודחי רבינא [מהכא] לא תוכיח דליכא עיכובא
דהואיל ולא עלו לשם
מ] בא"ד
דודאי צריך ואין לו תקנה [יותר] לב"ה והכי קאמר כשם שאין לו שיער יש בה עיכובא וצ"ע דאם כן היינו כר"א תיפוק ליה מאחר כל המעשים
חובת שלמי נזיר ועולת
מ]
93
04
נזיר הו"ל כמגלח על
ואם באנו לומר כי אינו חושש [לקושיא זו] אם כן גם [הא נ] דבפרק הקומץ]14 י"ל דלכ"ע אתא וכר"א דקאמר24 בפרק הקומץ רבה כל
העולה ושלמי נדבה ור'
מקום שנאמרה תורה וחוקה לעכב קס"ד תרתי בעינן והרי נזיר דכתיב תורת נזיר ואמר רב תנופה בנזיר מעכבת ומשני כיון דכתיב כן יעשה כמאן
נ] בא"ד
34
44
שמעון סבר דאם גלח על
דכתיב חוקה דמי והך שמעתא לוקמי לה כר"א משום דכתיב אחר אחר כל המעשים ותו הא דתנן [ב' מינים שבנזיר] מעכבין זה
שלמי נדבה יצא: ואם גלח
ס]
54
על שלשתן אחרי הקריבו
את זה ומפרש בגמ' דכתיב כן יעשה וכי אין זה לרבנן דרבי אליעזר ויש ע] משני דההיא כרבנן64 דודאי מעכבין זה את זה אבל [מ"מ] אין מעכבין
שלשתן ונמצא א' מהם
משמע מיהו אכתי קשה מעכבין דהתם [ונראה] דסוגיא דהתם כלישנא בתרא והכי פירושו אמר רבא תנופה בנזיר מעכבת לכאורה נראה דהכי
74
כשר והאחרים פסולים
ס] בא"ד
תגלחתו כשרה דברי הכל
פירושו מעכבת לשתות יין ופריך אי אליבא דר"א פשיטא ואי אליבא דרבנן השתא תגלחת לא מעכבא כלומר אף כי אין מעכבת הנזיר
פ]
84
היא: אחר מעשה יחידי.
מלשתות היין לרבנן צ] קשה94 דתגלחת מ"מ מעכבת השלמים לרבנן וכדתניא במנחות שני מינין שבנזיר מעכבים זה את זה וההיא אף כרבנן
אפילו אחר א' מן הדמים:
והתניא [אף] זאת תורת בין יש לו כפים פירוש זאת תורת לעכב כדאמר בהקומץ רבה דתורה משמע לעכב או כדמשני התם
מה התם אחר מעשה
05
יחידי. דהיינו גילוח דכתיב
ק] (בסומכין אצל) יעשה15 דנהי דאין מעכב מלשתות יין מ"מ מעכב השלמים ואיצטריך לעשות שלמים אחרים אלא25 הא דתניא בין יש לו שיער
ע] בא"ד
בקרא: ואימא עד דאיכא
בין אין לו ה"נ תרצה לומר ר] [דלשון] תורה מעכבת התנן נזיר ממורט ב"ה אומרים צריך להעביר תער וס"ל השתא דצריך [ויש] לו
תרווייהו קרבנות ותגלחת
תקנה אלמא לב"ה דממורט35 לא מעכב ש] מנליה כתוב מקמי45 מלתיה דרב לעכב בקרבן כרבנן ומשום וכן יעשה כי ההיא דפרק הקומץ:
דהא אחר תגלחתו היינו
פ] בא"ד
אחר כל עבודת הקרבנות:
ונמצא
א"כ ג"ש דאחר אחר למה
צ] בא"ד ק] בא"ד
לי (דהשתא בתגלחת שהיא בגוף הנזיר אמרי רבנן דלא מעכבה תנופה) וא"ת אצטריך ג"ש למעוטי תנופה. וי"ל דממילא
ר] בא"ד ידענא דכיון דתנופה הויא שיורי מצוה לא מעכבה: השתא תגלחת שהיא בגוף הנזיר אמרי רבנן דלא מעכבה תנופה שאינה
ש] בא"ד
מעכבת בשום מקום מיבעיא: כיון דלענין כפרה שיורי מצוה היא כדאיתא פ"ק דזבחים שאם עשאה לתנופה שירי מצוה
פי' שלא עשאה כלל מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכפר פי' כאילו לא כפר שלא עשה מצוה מן המובחר וכפר שאינה
הגהות התוס'
1. 2. 3. 4.
03. 13. 23. 33.
5. 6. 7. 8. 9. 01.
43. 53. 63. 73.
11. 21. 31. 41.
83. 93. 04.
14. 24.
51. 61. 71.
34. 44. 54. 64.
81. 91. 02. 12. 22. 32.
74. 84. 94.
05. 15. 25. 35. 45.
42. 52.
62. 72. 82. 92.