17/16

המקנא פרק

ראשון סוטה

י.

מסורת הש"ס

תורה אור השלם

הוחל שבועתו של אבימלך. בטלה לשון לא יחל דברו (במדבר ל). לפי שהם עברו על השבועה תחילה: במה בירכו. כל ברכה שבמקרא

א) [כך העיד הרשב"א

1. וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי

בתשובה סי' פ"ח שבגמ'

לשון ריבוי הוא דבר המתרבה ומצוי בו שובע פויישו"ן בלע"ז. ומה ברכה נמצא בו לא מצינו עושר בשמשון: שברכו באמתו. להיות זרעו

בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר

שלפניו ליתא מלת ושתים],

לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד

כנחל שוטף. למה שנתאוה נתברך: נקם אחת משתי עיני. (ב) שכר אחת מעיני תן לי בנקמה זו ושכר האחרת לעולם הבא: שחוזר לאחוריו.

ב) [עי' ע"ז כח.], ג) מגילה

אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ

אלא חוזר עקלקלות: שער העיר. (ג) בעזה משתעי קרא:

על כתיפיו. כשיעור כתיפיו: קמי דשתי

כשצדין אותו אינו ט) (מרחיק) לברוח

יב., ד) [ע' בערוך ערך קר

תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ

ו], ה) סנהדרין קה., ו) שם

חמרא חמרא. לפני כל אדם מביאין

אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ:

מח:, ז) ברכות יח: שבת יג:

בראשית כא כג

אלא

מה שהוא רגיל בו. לפני שותי יין

הוחל שבועתו של אבימלך דכתיב אם

מעתה לא ימחה. תימה

קנב., ח) [פי' וכל שכן

2. וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן

מביאין יין: קמי רפוקא גרידיא

לרבי מאי שנא משלום דאמר

תלמידי חכמים ערוך ערך

תשקר לי ולניני ולנכדי ויגדל הנער ויברכהו

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן

אנגריא], ט) נ"א מחזיק,

דובלא. לפני עובד אדמה וחופר

וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְיָ:

בפ"ק דשבת (דף י:) אמר רב המנונא

ה' במה ברכו אמר רב יהודה אמר רב שברכו

י) [צ"ל אחר ד"ה על שמו],

שופטים יג כד

בגנות שרגיל לאכול ירק מביאין סל

משמיה דעולא אסור לאדם שיתן

כ) [מ"א טו], ל) [שם],

3. וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְיָ

באמתו אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף

❖

מלא ירק. דובלי מין ירק הוא: קארי

מ) [לקמן כג.],

שלום לחבירו בבית המרחץ משום

וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים

ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני

זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ

ובוציני מין אחד הוא אלא שאלו

דשם גופיה איקרי שלום כדכתיב

הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים

נא וחזקני נא אך הפעם הזה ואנקמה נקם

גדולים ואלו קטנים. כלומר במה

ויקרא לו ה' שלום ולא קא חשיב ליה

וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי

הגהות הב"ח

אחת משתי עיני מפלשתים אמר רב אמר

שהוא עוסק היא עסוקה: כאחד.

במס' סופרים (פ"ד) בהדי שמות שאין

עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים:

(א) גמ' יבא שועל שחוזר

שופטים טז כח

כיחידו של עולם במשפט צדק: י)שמש.

שמשון לפני הקב"ה רבש"ע זכור לי עשרים

נמחקין ונראה דתנא ושייר ועדיף

לאחוריו: (ב) רש"י ד"ה

4. וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד

לשון חומה כמו ושמתי כדכוד שמשותיך

(ושתים) שנה ששפטתי את ישראל ולא

מחנון ורחום דאמר בפרק שבועת

נקם אחת משתי עיני

א)

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים

דדריש אמר שמשון

(ישעיה נד): על שמו של הקב"ה.

העדות (שבועות דף לה.) דנמחק דלא

וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל

אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום

רבש"ע שכר אחת וכו' זו

זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין

משמע שכינהו בשמו של הקב"ה

אשכחן שקרא הקב"ה שמו כך חנון

למקום וילך שמשון וילכד שלש מאות

בעוה"ז ושכר האחרת:

שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ:

ממש: מעין שמו. שאין שמש שם

והכא פריך אהא דקאמר על שמו של

(ג) ד"ה שער העיר

שופטים טו ד

שועלים מאי שנא שועלים אמר רבי איבו בר

בשערי עזה: (ד) ד"ה

5. וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד

ממש אלא מגן ומציל: שפי. אשלויישי"ש

הקב"ה נקרא משמע דשמו נקרא כך

נגדי א"ר חייא בר אבא אמר שמשון יבא

גיורת וכו' ואיני עובדת

חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם בַּחֲצִי

כמו דשף מדוכתיה (חולין דף מב:):

והיינו דקא דחי אלא מעין שמו כמו חנון

כוכבים עד שאין אני

הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת

(א) מי שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו

שפיפון. שפייה כפולה: מעין דוגמא

ראויה לך הס"ד: (ה) ד"ה

על שם שהוא חונן ומרחם על בריותיו:

שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי

יתומה אני שהייתי קטנה

בשבועתן תניא א"ר שמעון החסיד בין כתיפיו

כו'. נשתנו מן התחתונים לתפארת:

הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם

נוח

במיתת אבי והשיאוני וכו'

הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו

ויסר כחו. לא מייתי ראיה אלא

של שמשון ששים אמה היה שנאמר וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי

ואין נישואי ער ואונן

וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר

דכולן לקו: שאול בצוארו. ויגבה

נשואין כלום וכו' שאין

הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על

אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן:

❖

זכות:

שופטים טז ג

מכל העם משכמו (שמואל א י):

כתיפיו וגמירי דאין דלתות עזה פחותות מששים אמה ויהי טוחן בבית

6. וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים

ויפל עליה. מקום שהורגין בחרב

האסורים א"ר יוחנן אין טחינה אלא לשון עבירה וכן הוא אומר 7 תטחן לאחר

וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ

והיינו צואר: צדקיה בעיניו. לא

אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ

גליון הש"ס

אשתי מלמד שכל אחד ואחד הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי

בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן

ידענא מנלן דנשתנה לשבח וכן אסא

גמ' וא"ד מרביה. לעיל דף

בְּבֵית הָאֲסוּרִים:

שתתעבר הימנו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי קמי דשתי חמרא חמרא

ברגליו אלא כן שמע מרבו: פודגרא.

ד ע"ב: רש"י ד"ה יתומה

שופטים טז כא

קמי רפוקא גרידיא דובלא וא"ר יוחנן כל המזנה אשתו מזננת עליו שנאמר

שם חולי הוא שאוחז ברגלים וקורא

7. תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי

ב)

אני כו' שמשנת ששים

❖

ליעקב. ט"ס וצ"ל חמשים:

וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין:

לו פודגר"א: נענש אסא. לחלות:

אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי וכתיב תטחן לאחר אשתי

איוב לא י

אנגריא. עבודת המלך: השמיע

ועליה יכרעון אחרין והיינו דאמרי אינשי איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני

8. אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל

ג)

ד)

את כל יהודה. הזעיקן. וישאו את

אִשָּׁה וְעַל פֶּתַח רֵעִי

לעזי רש"י

וא"ר יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים שנאמר דן ידין עמו

איוב לא ט

אָרָבְתִּי:

אבני הרמהכ) שהיה מלך ישראל בונה

כאחד וגו' וא"ר יוחנן שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר כי שמש

9. דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד

פוישו"ן. שפע.

עליה כרך לבלתי תת יוצא ובא לאסא :

ל)

אשלויישי"ש

שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

ומגן ה' אלהים וגו' אלא מעתה לא ימחה אלא מעין שמו של הקב"ה מה

חתן. שכתוב בו נקי יהיה לביתו

[אישלוישיי"ץ]. (רגל)

בראשית מט טז

01. כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ

הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל ה) וא"ר

נקועה.

וגו' (דברים כד): כתיב וירד שמשון

❖

פודגר"א. צינית (שיגרון).

אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ

יוחנן בלעם חיגר ברגלו אחת היה שנאמר וילך שפי שמשון חיגר בשתי

תמנתה. אלמא תמנת בירידה

לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים

רגליו היה שנאמר שפיפן עלי ארח: ת"ר חמשה נבראו מעין דוגמא של

בְּתָמִים: תהלים פד יב

וכתיב עולה תמנתה אלמא עלייה

11. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק

מוסף רש"י

היא ושמשון ויהודה תרוייהו בארץ

מעלה וכולן לקו בהן שמשון בכחו שאול בצוארו אבשלום בשערו צדקיה

הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ

ישראל הוו: שנתגנה בה. שנשא

בי קארי. דלועין גדולות,

בעיניו אסא ברגליו שמשון בכחו דכתיב ויסר כחו מעליו שאול בצוארו

וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְיָ

בי בוציני. דלועין קטנות,

לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי

מבנות פלשתים האסורות לו:

דכתיב ויקח שאול את החרב ויפל עליה אבשלום בשערו כדבעינן למימר

כלומר דבאותו מין עצמו

וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי:

יהודה נתעלה. שמשם נולדו פרץ

זה נואף וזו נואפת (מגילה

במדבר כג ג

קמן צדקיה בעיניו דכתיב 51 ואת עיני צדקיהו עור אסא ברגליו דכתיב 61רק

וזרח שהעמידו מלכים ונביאים

יב.). שנאמר וילך שפי.

21. יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ

לעת זקנתו חלה את רגליו ואמר רב יהודה אמר רב שאחזתו פדגרא א"ל מר

ו)

כמו (חולין נד:) בוקא

שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ

בישראל: דאתי מהאי גיסא. שהיתה

דאטמא דשף מדוכתיה

עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ

זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן היכי דמי פדגרא א"ל ז)כמחט בבשר החי

מיושבת באמצע שיפוע ההר הבא

(סנהדרין קה.). שנאמר

אָחוֹר: בראשית מט יז

מנא ידע איכא דאמרי מיחש הוה חש ביה $ ואיכא דאמרי מרביה שמע ליה

שפיפן. משמע שתים

31. וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ

לה מראש ההר יורד הבא לה מרגלי

(שם). פדגרא. כן שם

וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת

ההר עולה: כגון ורדני ובי בארי

וא"ד סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם דרש רבא מפני מה נענש אסא מפני

החולי אף בלשוננו (שם

שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ

ונרש. עיירות הן היושבות בשיפוע

שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר והמלך אסא השמיע את כל יהודה

מח:). חד אמר פרדס.

וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ

להביא ממנו פירות

ההרים: מצפות לראותו. שהיו

מֵעָלָיו: שופטים טז יט

אין נקי מאי אין נקי אמר רב יהודה אמר רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה :

ח)

41. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא

לאורחים בסעודה (בראשית

רגילין להתקבל שם וללון והיה חביב

כתיב וירד שמשון תמנתה וכתיב הנה חמיך עולה תמנתה א"ר אלעזר

כא לג). וחד אמר

כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי

עליהם: שנתנה עינים לדבריה.

פונדק. לאכסניא ובו כל

בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים

שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה ר'

❖

מיני פירות (שם).

דוגמא ופתח היתר נתנה לעצמה

הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ

שמואל בר נחמני אמר שתי תמנאות היו חדא בירידה וחדא בעליה רב פפא

בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו

שאין עבירה בדבר: גיורת אני.

כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל

אמר חדא תמנה הואי דאתי מהאי גיסא ירידה ודאתי מהאי גיסא עליה כגון

ואיני עובדת כוכבים וראויה לך:

(ד)

אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:

תוספות שאנץ

שמואל א לא ד

ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש ותשב בפתח עינים א"ר אלכסנדרי מלמד

פנויה אני. ומותרת לכל אדם:

51. וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ

זנות: הוחלה שבועתו של

יתומה אני. (ה) והייתי קטנה והשיאוני

שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו

אבימלך ונר' שחולק על

שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי

אמי ואחיי ואין נישואין לער ואונן

מה שפי' רש"י בספר

ר' חנין א"ר מקום הוא ששמו עינים וכן הוא אומר תפוח והעינם ר' שמואל

צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ

שמואל [ב' ח'] שאותו

בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל:

כלום לאסור עליו משום כלתו ואין

בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא נכרית את

היבוסי היה מזרעו של

מלכים ב כה ז

זכות לאם ולאחים להשיא קטנהמ) אלא

61. וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא

אבימלך ולא היו יכולין

אמרה ליה גיורת אני שמא אשת איש את אמרה ליה פנויה אני שמא קיבל

האב זוכה בה כדכתיב את בתי

להורישו מפני השבועה

וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר

בך אביך קידושין אמרה ליה יתומה אני שמא טמאה את אמרה ליה טהורה

שהיה כתוב על הצלמים

עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה

נתתי לאיש הזה (דברים כב). ולהך

כדאמר שם אלא סבירא

הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל

אני: 32 ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל

סברא לאו בתו של שם היתה

ליה כמאן דאמר בפרקי

סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי

מיני מגדים רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק בשלמא

$ שמשנת ששים ליעקב כלו שנותיו

דר' אליעזר א) שינתיים

יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ

היה להם שכרת להם

חָלָה אֶת רַגְלָיו:

למ"ד פרדס היינו דכתיב ויטע אלא למ"ד פונדק מאי ויטע כדכתיב ויטע

של שם ויעקב כבר היה יותר מבן

אברהם כשלקח מערת

מלכים א טו כג

מאה ועשר: טהורה אני. מנדה:

אהלי אפדנו וגו' ויקרא שם בשם ה' אל עולם אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא

71. סוֹד יְיָ לִירֵאָיו

המכפלה ועל שם העיר

ונטע בו. לההנות עוברים ושבים:

נקרא יבוסי. אי שמא

וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:

אלא

אע"פ שהוחלה כבר בימי

תהלים כה יד

פונדק. ללון שם אורחים. ולשון אש"ל

81. וְהַמֶּלֶךְ אָסָא

שמשון אעפ"כ לא באו

מאכילן ומשקן ואח"כ מלווה אותן: ויטע אהלי אפדנו. פסוק הוא בדניאל על אחד מהמלכים:

נוטריקון הוא אכילה שתיה לויה שהיה

עליהם עד בימי דוד: קמי

הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה

רפוקא גריוא דובלי. לפני

אלא

אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי

חופר בגנות סל מלא ירק:

הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר

בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה: מלכים א טו כב 91. וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים: שופטים יד א 02. וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה

לָגֹז צֹאנוֹ: בראשית לח יג 12. וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה: בראשית לח יד 22. וְזָנוֹחַ וְעֵין

א) צ"ל בפרקי דר"א [פרק

גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם: יהושע טו לד 32. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם: בראשית כא לג

42. וְיִטַּע אָה¢ לֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ: דניאל יא מה

ל"ו] דשבועה אחרת היתה

שכרת אברהם להם כשלקח

מערת המכפלה מאת בני חת ועל שם וכו'.