17/23

יג:

המקנא

פרק

ראשון סוטה

תורה אור השלם

מסורת הש"ס

קיים זה מה שכתוב בזה. אגדה זו מפורשת במכילתא בפרשת ויהי בשלח פרעהח). כתיב בזה אנכיט) וכתיב בזה התחת אלהים אנכיי) כתיב בזה

א) ברכות נה. [ע"ש],

1. וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף

ב) ס"א אינו. רש"ל [כן גיר'

לא יהיה לך וכתיב בזה האלהים אני ירא לא תשא חי פרעה זכור את יום השבת וטבוח טבח והכן ואין זה אלא יום השבת וכן הוא אומר

כ)

ל)

מ)

נ)

ס)

ע)

אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל

הערוך ערך פטיפר פי'

מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם

והכינו את אשר יביאופ) וכן כל עשרת הדברותצ) לא תשנא את אחיך בלבבךק) לא תקום ולא תטורר) וחי אחיך עמךש): ואי לא איעסק ביה משה

סירסו לביצים ופירעו לגיד],

בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר

וכו'. כלומר היאך הניחו ישראל למשה להתעסק בו לבדו וכי לא חשו לשבועה ואם לא נתעסק

בו משה לא היו הם מתעסקין: הכתיב

ג) כתובות סז. קד., ד) ר"ה

קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי

יא. קידושין לה. [תוספ'

וכו'. אלמא לאחר שנפטר משה

חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה

סוטה פי"א], ה) רש"ל מ"ז,

קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף

סמליון

בערבות מואב נתעסקו בהן ישראל

קיים זה כל מה שכתוב בזה ואי לא (א) עסיק

אומר. פי' ר"ח אית

ו) ס"א ל"ג, ז) [תוספתא

יהושע כד לב

לְנַחֲלָה:

והעבירום את הירדן: ותו אי לא

פ"ד], ח) [שמות יג יט],

2. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת

דאמרי מלאך ואית ביה משה ישראל לא הוו מיעסקי ביה

ט) שמות כ, י) בראשית נ,

הוו מתעסקי ביה ישראל. לאחר

עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי

דאמרי שם חכם. ג)ערוך:

והכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני

ושם אני, כ) שמות כ,

הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי

שנפטר משה בניו מי לא הוו מיעסקי

מפני

ל) בראשית מב, מ) שמות כ,

ישראל ממצרים קברו בשכם ותו אי לא

יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד

ביה והיאך הניחו בניו את שאר העם

נ) בראשית מב, ס) שמות כ,

אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם

איעסקו ביה ישראל בניו לא הוו מיעסקי ביה והכתיב ויהיו לבני יוסף לנחלה

ע) בראשית מג, פ) שמות

אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:

להתעסק בו והכתיב בשכם ויהיו לבני

טז, צ) שמות כ, ק) ויקרא

שמות יג יט

אמרו הניחו לו כבודו במרובים יותר מבמועטין ותו אמרו הניחו לו כבודו

יוסף לנחלה וגו' אלמא בנחלתם

יט, ר) שם, ש) [שם כה],

3. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד

בגדולים יותר מבקטנים קברו בשכם מאי שנא בשכם אמר ר' חמא בר'

קברוהו דחביב היה עליהן: אמרו.

ת) בראשית לז, א) [בראשית

יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד

לז], ב) [בראשית נ], ג) [וע'

אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה:

חנינא משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבידתו קשו קראי אהדדי כתיב ויקח

בניו בעצמם הניחו לו שיתעסקו בו

❖

רש"ל ורש"א בח"א],

בראשית לח א

כל ישראל: כבודו במרובים יותר

משה את עצמות יוסף עמו וכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל

4. וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת

מבמועטין. וישראל אמרו בעצמם

בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה

וגו' א"ר חמא בר' חנינא כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מעלה

וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל

בעוד משה קיים הניחו שיתעסק בו

הגהות הב"ח

עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו רבי אלעזר אומר אף מורידין אותו

גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה

משה לבדו כבודו בגדולים יותר

(א) גמ' ואי לא איעסק

רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה:

מגדולתו דכתיב ויהי בעת ההיא וירד יהודה רבי שמואל בר נחמני אמר

ביה: (ב) רש"י ד"ה ד"א

מבקטנים: משכם גנבוהו. כדכתיב ת)

בראשית לח יב

אף קובר אשתו ובניו דכתיב ותמת בת שוע אשת יהודה וגו' וכתיב

5. וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי

רב לך וכו' בשבועות הס"ד

וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה

ואח"כ מ"ה וכל כך למה

אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ

וימת ער ואונן אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו

ושם היו רועין. ודותן אינה מקום והאי

מה עונש רב בשמעו

עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ

נא המורים שהרבה

מפני שלא מיחה בכבוד אביו דקאמרי ליה עבדך אבינו ולא אמר להו ולא

דכתיב (שם) ויאמר האיש נסעו מזה וגו'

אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה:

בתחנות הרבה ולא

בראשית מד לא

כך אמר לו אתה אומר את אחי אנכי

מידי ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא מפני מה מת

❖

א)

6. וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה

נענה הס"ד:

מבקש סעו מן האחוה הזאת ואין

יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות: ויוסף הורד מצרימה א"ר

וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס

מחזיקין עצמן כאחין לך כי שמעתי

פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ

אלעזר אל תיקרי הורד אלא הוריד שהוריד איצטגניני פרעה מגדולתן ויקנהו

מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים

גליון הש"ס

אומרים נלכה ונבקש דתות ודינין

פוטיפר סריס פרעה אמר רב שקנאו לעצמו ב) (בא גבריאל וסירסו) בא

אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה:

היאך להמיתו אם יבא אצלנו: הכא

גמ' ברב בישר. כעין זה

בראשית לט א

גבריאל ופירעו מעיקרא כתיב פוטיפר ולבסוף פוטיפרע: מי לנו גדול ממשה

לעיל דף י ע"ב: גמ'

7. וַיִּתְעַבֵּר יְיָ בִּי לְמַעַנְכֶם

כתיב ויקח משה. ולא שאר העם:

אלמלא מקרא כתוב.

וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְיָ

וכו': 7 ויאמר ה' אלי רב לך א"ר לוי $ ברב בישר ברב בישרוהו ברב בישר

אף מורידין אותו מגדולתו. מן השמים

ר"ה דף יז ע"ב מגילה ד'

אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף

רב לכם ברב בישרוהו רב לך דבר אחר רב לך רב יש לך ומנו יהושע דבר

כא ע"א: שם צדקת ה'

למתחיל ואינו גומר אלא אם כן

דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:

עשה. עיין מנחות דף ל

דברים ג כו

אחר רב לך שלא יאמרו הרב כמה קשה ותלמיד כמה סרבן וכל כך למה

נאנס כמשה שמת בעבר הירדן:

א) ❖

8. וּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ

ע"א תד"ה מכאן ואילך:

[וירד יהודה. שהוא התחיל בהצלת

תנא דבי ר' ישמעאל לפום גמלא שיחנא: ויאמר אליהם בן מאה ועשרים

ג)

עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְיָ

יוסף כשאמר מה בצע ולא גמר]:

מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר

שנה אנכי היום שאין ת"ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה משלים

ד)

יִבְחַר יְיָ הוּא הַקָּדֹושׁ רַב

נקרא יוסף עצמות בחייו. שנאמר

מוסף רש"י

שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש דכתיב את מספר ימיך אמלא

לָכֶם בְּנֵי לְוִי: במדבר טז ז

והעליתם את עצמותי מזה ועודנו חי:

ב)

9. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה

מפני מה מת יוסף

לא אוכל עוד לצאת ולבא מאי לצאת ולבא אילימא לצאת ולבא ממש

קודם לאחיו. דכתיב

שהוריד אצטגניני פרעה מגדולתן.

וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם

והכתיב ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא נס ליחה וכתיב ויעל משה

(שמות א) וימת יוסף וכל

לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת

כשפתר את החלום והם לא ידעו

אחיו (ברכות נה.). לפום

וְלָבוֹא וַיְיָ אָמַר אֵלַי לֹא

מערבות מואב אל הר נבו ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה

לפותרו: לעצמו. למשכב זכור מתוך

גמלא שיחנא. לפי כח

תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:

הגמל יטעינוהו משא

בפסיעה אחת א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן לצאת ולבוא בדברי תורה

דברים לא ב

יופיו: פרעו. היינו סירוס יתירא:

01. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה

(כתובות סז.) המשוי לפי

בא גבריאל וסירסו לא גרס: ברב

מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד

הגמל (שם קד.). היום

וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת

בישר. את בני מחלקותו רב לכם

מלאו ימי ושנותי. ביום

תנא אותה שבת של דיו זוגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה (ותניא)

מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא:

ה)

זה נולדתי וביום זה אמות

שמות כג כו

בני לוי והקב"ה מדקדק עם הצדיקים

א"ר יהודה $ אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו היכן משה מת בחלקו

11. וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה

(דברים לא ב). אי לימא

כחוט השערה ונענש באותה מדה:

לצאת ולבא ממש.

וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא

של ראובן דכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ונבו בחלקו של

רב יש לך. הגיע מלכותו של יהושע

שתשש כחו (שם, עי"ש).

כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה:

ראובן קיימא דכתיב ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו וגו' (נבו ששם מתו ג'

ו)

שערי חכמה. מסורות

דברים לד ז

ואין לך מלכות נוגעת בחבירתה:

21. וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת

ומעיינות החכמה (שם,

נביאים משה ואהרן ומרים) והיכן משה קבור בחלקו של גד דכתיב 51 וירא

ד"א רב לך. די לך אל תרבה

❖

עי"ש).

מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ

ראשית לו וגו' ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה

בבקשה שלא יאמרו הרב כמה קשה

הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי

יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְיָ אֶת כָּל

מילין אותן ארבעה מילין מי הוליכו מלמד שהיה משה מוטל בכנפי

שאינו שומע לתלמיד ותלמיד כמה

ז)

הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד

תוספות שאנץ

סרבן מפציר. ולשון חכמים הוא כך

שכינה ומלאכי השרת אומרים $ צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל

דברים לד א

דָּן:

31. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה

היו מסרבין בו לישא את בת אחותו

לפום גמלא שיחנא.

והקדוש ברוך הוא אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי

לפי כח הגמל מרבין

הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא

בנדרים (ד' סג:) היו מסרבין בו שיאכל

און ושמואל אמר מי כהחכם ומי יודע פשר דבר ורבי יוחנן אמר החכמה

במשאו. בא גבריאל

אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ

עמו בשבועות (דף כג:) : לפום

(ב)

וסירסו ל"ג. סרבן מסרב

בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ

מאין תמצא ורב נחמן אמר וימת שם משה וגו' סמליון אמר וימת

מפציר ובלשון משנה

גמלא שיחנא. לפי כח הגמל מרבין

מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ

שם משה ספרא רבה דישראל תניא רבי אליעזר הגדול אומר שנים

בְּאֹהֶל מוֹעֵד:דברים לא יד

מסרבין בו לישא את בת

במשאו אף כאן לפי צדקתו מדקדק

41. וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת

אחותו. וכן במס' שבועות.

עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל בת קול משמיע ואומר

אחריו: היום מלאו. ביום זה נולדתי:

שמסרב בו חברו לאכול:

חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת

קִרְיָתָיִם: במדבר לב לז

וימת משה ספרא רבה דישראל ויש אומרים לא מת משה כתיב הכא

לא נס ליחה. לא ברח לחלוחית כחו:

51. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי

דיו זוגי. שני זוגות שני חבירים היו

וימת שם וכתיב התם ויהי שם עם ה' מה להלן עומד ומשמש אף כאן

שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן

בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע:

עומד ומשמש ויקבר אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור א"ר ברכיה סימן

וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת

יְיָ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם

בכנפי השכינה. בכנף לבוש הודו: מי

בתוך סימן ואפ"ה ולא ידע איש את קבורתו וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל

יִשְׂרָאֵל: דברים לג כא

יקום לי עם מרעים. להוכיחם לשמי:

61. מִי יָקוּם לִי עִם

גסטרא

פשר דבר. שהיה יודע לעשות פשרה

מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם

פֹּעֲלֵי אָוֶן: תהלים צד טז

ביני ובין בני: סמליון. שם חכם: סימן בתוך סימן. כלומר סימנים הרבה בארץ מואב בגיא מול בית פעור ואעפ"כ לא ידע וגו':

71. מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ

גסטרא

פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם

תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא:

קהלת ח א 81. וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה: איוב כח יב 91. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְיָ: דברים לד ה 02. וַיְהִי שָׁם עִם יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל

12. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: דברים לד ו

וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים: שמות לד כח