היה נוטל פרק
שלישי
סוטה
כ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מגילתה
נגנזת. ירושלמי תני נגנזת תחת צירו של היכל למה
קשיא דר"ע אדר"ע התם קאמר מחיקה מעכבא. את האונס דכל
ו א מיי' פ"ד מהל' סוטה
א) [לעיל יט:], ב) [ע'
תוספות פסחים צב. ד"ה
הל"ג סמג עשין נו:
זמן שלא נמחקה אם אמרה איני שותה יכולה לחזור בה ולא אנסינן
בשביל לשחקה לול קטן היה שם ושם המים נשפכים
ז ב מיי' פ"ג שם הל"י
טבול יבמות ז: ד"ה וראה
לה להשקותה אבל אם נמחקה המגילה מערערין אותה על כרחה
תני אין בהן משום קדושה מהו לגבל בהן את הטיט מה בכך המים
סמג עשין נו:
ותוס' זבחים לב. ד"ה
ואפי' לא קירב הקומץ דהא והשקה
קמא דקודם הקטרה להכי
נשפכים תני יש בהם משום
קדושה: נמחקה המגילה ואמרה איני
ח ג מיי' שם פ"ד הלכה
ובטמאים], ג) [ע' תוספות
לקמן כא: ד"ה בן עזאי],
ד:
דרשינן והכא קאמר קומץ מעכב את
שותה מערערין אותה למה שגרמה
ט ד מיי' שם הל"ו:
ד) [כתובות סב: וע'
האונס דכל כמה דלא קרב קומץ אי
לשם שימחק כמה ימחק תני רבי
קשיא דר' עקיבא אדרבי עקיבא התם אמר
י ה מיי' שם הל"ד:
תוספות לקמן כא: ד"ה
אמרה איני שותה לא אנסינן לה
חנין ב"ש אומרים אחת ובה"א שתים
יא ו מיי' שם פ"ג הלכה
רוצה], ה) ס"א אינו,
מחיקה מעכבא והכא אמר קומץ מעכב תרי
ו) [וכ"ה בפיסקא בגמ'
טז:
להשקותה: וחזרה ואמרה שותה אני.
א"ר אילעאי טעמא דב"ה כדי לכתוב
תנאי ואליבא דר"ע איבעיא להו אמרה איני
יב ז מיי' שם הל"כ:
לקמן כא: ומוכח שם דלא
אמר
י"ה: צ) ר' ירמיה למחוק לה
לר"ע מהו להשקותה מרצונה: שיתן
יג ח מיי' פ"א מהל' ת"ת
גרסינן הכי במשנה וכ"כ
שותה מחמת בריותא וחזרה ואמרה שותה
מה"ת איכא בינייהו. תימה לרבי והא
מר. דבר מר: שמרים כבר.
בתוי"ט], ז) עירובין יג.,
הלי"ג סמג עשין יב
אני מהו כיון דאמרה איני שותה טמאה אני
ח) [לעיל יז:], ט) עירובין
טוש"ע יו"ד סי' רמו סעי'
קודם מחיקה. אלמא מחמת דבר
בימי ר"מ נפסקו כבר המים המרים
יג., י) ס"א בצירי,
ו:
קאמרה וכיון דאחזיק נפשה בטומאה א לא
אחר הם מרים ואין מרירה על שם
כדאמרי' בפ' בתרא (לקמן דף מז.)
יד ט מיי' פ"ח מהל'
כ) [במדבר ה], ל) [נשא ה
מציא הדרה בה או דילמא כיון דאמרה
טו], מ) [ע"ב], נ) [סוע"ב],
קללת בדיקתם נקרא דהא מקמי
דר' יוחנן בן זכאי הפסיקן ועוד האמר
ערכין הלי"ג:
טו י מיי' פ"א מהל'
ס) [לקמן כא:], ע) [שם],
שותה אני גליא דעתה דמחמת ביעתותא
מחיקה לאו בני מיבדק נינהו:
רבא (לעיל ד' יז:) מגילת סוטה שכתבה
פ) [לקמן כב:], צ) שייך
תפלין הל"ד סמג
מתני' מגילתה נגנזת. י) בצדי
קודם שתקבל עליה שבועה לא עשה
❖
הוא דאמרה תיקו אמר אבוה דשמואל צריך
לע"ב, ק) [גיטין כד.],
עשין כד טוש"ע יו"ד סימן
ב
❖
רעא סעי' ו:
ההיכל דכל כתבי הקדש שאינן ראויין
ולא כלום א"כ מ"ט דמ"ד מוחקין
שיתן מר לתוך
המים מ"ט דאמר קרא מי
לקרות בהן נגנזין שלא יתבזו: על
לה מן התורה וליכא למימר מ"ד
כבר: מתני' עד שלא
המרים שמרים
ג
הגהות הב"ח
בית הדשן. שהיא בעזרה ששורפין שם
מוחקין לה מן התורה לית ליה דרבא
תוספות שאנץ
נמחקה המגילה אמרה איני שותה מגילתה
(א) גמ' או תייתר אות א':
פסולי קדשי קדשים ופסולי אימורים
א"כ אמאי אמר לר"ש לעיל (ד' יט:) כדי
(ב) רש"י ד"ה קשיא וכו'
נגנזת ומנחתה
מתפזרת על הדשן ואין
שהיא טמאה: דאמר קרא
נסבה לימא לית ליה דרבא אלא הכי
שמחיצתן לפנים מן הקלעים כדאמרינן
❖
קודם והכא אמר דר"י:
מי המרים שמרים כבר
מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת
בשחיטת קדשים (זבחים דף קד:) שלשה
משמע דבהא דרבא כ"ע מודו ואיכא
קודם מחיקה אלמא מחמת
נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני
המים
דבר אחר הם מרים ואין
בית הדשן הם דהואיל וקדשה
למימר מ"ד מוחקין לה מה"ת כגון
ד
מרירותן נקרא על שם
גליון הש"ס בכלי נשרפת בעזרה. והאי מתפזרת
אם נכתבה אותה פרשה בתורה לאחר
נשפכין ומנחתה מתפזרת על בית הדשן
בדיקותן דהא מקמי
שקבלה עליה שבועה אע"פ שהסופר
היינו נשרפת כדאמר לקמן (ד' כג.) ואלו
מתני' מערערין אותה.
מחיקה לאו בני בדיקה
א) ה נמחקה המגילה ואמרה איני
שותה
נינהו. ל"ה: מתני'
עיין פרש"י איוב לט כט:
שמנחותיהם נשרפות וקא חשיב להא
לא נתכוין לשם סוטה אלא לשם ס"ת
$ מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה
שם מכאן אומר בן עזאי
מגילתה נגנזת בצדי ההיכל
האומרת איני שותה: ואין מגילתה
ומה שאין מטילין קנקנתום לתוך הדיו
וכו'. ע' חגיגה ד' ג ע"א
דכל כתבי הקדש שאינן
ו אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות
❖
כשירה להשקות בה סוטה אחרת.
לפרשת סוטה אפי' בזמן הזה משום
תד"ה נשים לשמוע:
ראוין לקרות בהן נגנזין
ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין והם
שלא יתבזו: ומנחתה
דבעינן כתיבה לשמה דכתיב כ) ועשה
דכתיב בה ומחה דבעינן כתב שיכול
מתפזרת אבית הדשן
אומרים ב) הוציאוה שלא תטמא העזרה ז אם
לה הכהן לה לשמה: המים נשפכין.
למחות וכיון דס"ל מוחקין לה מן
דהואיל וקידשה בכלי
מוסף רש"י
יש לה זכות היתה תולה לה יש זכות תולה
כיון דאמרה טמאה אני בדוקה
התורה ש"מ דקסבר דאאותה פרשה
נשרפת בעזרה והאי
ואמרה איני שותה. ולא
מתפזרת בעזרה היינו
שנה אחת יש זכות תולה ב' שנים יש זכות
ועומדת היא ומים המרים לא ניתנו
אפילו כתובה בתורה קפיד קרא
הודית לומר טמאה אני,
נשרפת כדא' לקמן ואלו
אלא לברר את הספק: מערערין
דבעינן שיכול למחוק:
תולה ג' שנים $ מכאן אומר בן עזאי חייב
מערערין אותה. כלומר
ג)
שמנחותיהן נשרפות וקא
אבל תורה דסתמא כתיב הכי
אותה. דדלמא טהורה היא ומחמת
פותחין פיה שלא בטובתה
חשיב לה להא האומרת
אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה
ושופכין את המים לתוך
איני שותה. ל"ה. והיא
נמי דמחקינן. לפום האי
רתיתותא קאמרה: מתמלאת גידין.
תדע שהזכות תולה לה ר"א אומר כל
גרונה (לעיל יט:)
מתמלאה גידין פ"ה הגידין
ח
הגידין שבלחייה נופחין ונראית
דיחוי ה"מ למיפרך וכי לית ליה לת"ק
מערערין. לשון קריאת
שבלחייה נופחין ונראית
המלמד בתו תורה (כאילו) לומדה תפלות
ד)ה)
גרון דומה לכך (איוב לט
מלאה גידין וגם בבשרה
כמליאה גידין. וגם בשרה נעשית
הא דתנן ק) כל גט שנכתב שלא לשם
ל). בקב ותפלות. להיות
ר' יהושע אומר רוצה אשה בקב ותפלות
נעשית שיטה שיטה של
ו)
שיטה שיטה של נפיחה והכי תניא
אשה פסול כיצד היה עובר בשוק
בעלה עמה, מעשרה
נפיחה והכי תניא בספרי
מט' קבין ופרישות הוא היה אומר חסיד
ט
בספרי כמין שרביטין מזורקין בה:
ושמע קול סופרים מקרין וכו' וה"מ
ל)
קבין. להתעשר (כתובות
כמין שרביטין מזורקין
סב:) חפיצה ליזון במזונות
שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות
בה: שאם תחסר אות אחת
שלא תטמא העזרה. שערי נקנור או
לתרוצי דילמא עד כאן לא אמר גבי
מועטין ויהא תיפלותה
כגון אלף וה' אלהים אמת
פרושין הרי אלו מבלי עולם: גמ' א"ר
עזרת נשים שתצא דרך שם. ולקמיהמ)
גט דסתמא פסול משום דאשה לאו
ז)
מצוי לה בתשמיש, מט'
או תתיר אות אחת בראשית
פריך והא אמרינן בעלמא דשערי
לגירושין עומדת אבל סוטה אחר
קבין ופרישות לפרוש מן
בראו אלהים. וה"ר מאיר
יהודה אמר שמואל משום ר"מ כשהייתי למד
א)
התיפלות, לפיכך אין טוב
פי' כגון הוה על הוה
נקנור לא נתקדשו וכ"ש עזרת נשים
שקינא לה ונסתרה סתמא להשקות
תורה אצל ר"ע הייתי מטיל קנקנתום לתוך
שתלמוד תורה (לקמן כא:).
אחרון יו"ד מברך את
ומת מותר ליכנס למחנה לויה: תדע
עומדת כדאמרינן בריש מסכת זבחים
קנקנתום. אדרימנ"ט
השם:
הדיו ולא אמר לי דבר כשבאתי אצל ר'
שזכות תולה לה. תראה ותלמד
א"נ עד כאן לא פסלינן גבי
(ערובין יג.). שמא
(דף ב:)
ישמעאל א"ל בני מה מלאכתך אמרתי לו
תחסיר אות אחת. וה'
א) נראה דצ"ל אם יוסיף יו"ד
בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן
גט אלא משום דהתם וכתב לה אמר
אלהים אמת אם תחסר
על
הוה אחרון נמצא מברך
לבלר אני אמר לי בני הוי זהיר שמלאכתך
מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י
רחמנא וכו' מיהו היכא דאינתיק לשם
אל"ף הרי אתה מחריב,
את השם.
מלאכת שמים היא שמא תחסיר אות אחת
וידבר ה' אם תוסיף אות
זכיות כדי זריעת זרע ט' חדשים
רחל לא הדרא מנתקא ע"י מחיקה
אחת ותכתוב וידברו נמצאת
וי"א יותר כדמפרש בגמ' נ) : מלמדה
או תתיר אות אחת נמצאת אתה מחריב
לשם לאה ולרבי אחי בר יאשיה נמי
(א)
מחריב (שם). דבר אחד
תיפלות. מפרש בגמ' ס) : רבי יהושע
אע"ג דעשייה דידה מחיקה היא
את כל העולם כלו אמרתי לו דבר אחד יש
יש לי. לקמן מפרש מאי
קמהדר ליה (שם). כתב
אומר רוצה אשה בקב ותיפלות
מיהו מהני קצת דכתב בסתמא ועשה
לי שאני מטיל לתוך הדיו וקנקנתום שמו
שיוכל
למחות.
גרסינן. ובגמראע) מפרש מאי קאמר:
לה ולא כתב ומחה לה דרשינן ליה
אמר לי וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו
וקנקנתום רישומו ניכר
מכות פירושין. מפרש בגמ' שמכה
נמי אכתיבה דבעינן דלכתוב לשם
פ)
מאד (שם). מאי קא"ל.
התורה אמרה ומחה כתב שיוכל למחות
ח)
רבי ישמעאל, ומאי קא
את עצמו בכתלים להראות שהוא
אלות בעולם מיהו אהני נמי האי דלא
מהדר ליה. רבי מאיר,
מאי קא"ל ומאי קא מהדר ליה הכי קא"ל לא
עניו וצנוע: גמ' לבלר. סופר:
כתיב
אזהר ליה על חסר ויתר
מבעיא בחסירות ויתירות דבקי אנא אלא אפילו למיחש לזבוב דדילמא אתי
אם תחסר אות אחת. כגון א' וה'
ומהדר ליה קנקנתום יש לי
(שם). כיון דלא מצי קם
ויתיב אתגיה דדלי"ת ומחיק ליה ומשוי ליה רי"ש דבר אחד יש לי שאני
אלהים אמת (ירמיה י) או תייתר אות
אליביה. רבי עקיבא היה
אחת כגון בראשית בראו אלהים:
מטיל לתוך הדיו וקנקנתום שמו איני והא תניא אמר רבי מאיר כשהייתי
ט)
חריף טובא ולא מצי ר'
דבר אחד יש לי. לקמן מפרש מאי
מאיר למיקם אליביה (שם).
למד תורה אצל ר' ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר
וגמר גמרא. משניות
תשובה היא זו: כתב שיוכל
למחות.
לי דבר כשבאתי אצל ר"ע אסרה עלי קשיא שמוש אשמוש קשיא
שקבל מרבותיו (שם). הדר
ורבי ישמעאל סבר מוחקין לה מן
אתא לקמיה דר"ע.
אסרה אאסרה בשלמא שמוש אשמוש לא קשיא מעיקרא אתא לקמיה
התורה ולא בעי כתיבה לשמה
שהיה חריף לפלפל ולדקדק
דר' עקיבא כיון דלא מצי קם אליביה אתא לקמיה דר"י וגמר גמרא
במה שלמד להשיב תשובות
ואפרשת סוטה לחודה קא
קפיד:
ומשניות זו על זו ולתרץ
הדר אתא לקמיה דר"ע סבר סברא אלא אסרה אאסרה קשיא קשיא
מאי קאמר ליה ומאי מהדר ליה.
(שם).
תניא רבי יהודה אומר אומר היה ר"מ לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו
מאי קאמר ליה ר' ישמעאל דקא
י
חוץ
מהדר ליה ר"מ דבר אחד יש לי
שעושה רושם ואינו נמחק מה ענין קנקנתום אצל חיסור ויתור: ומשוי ליה רי"ש. כגון דלי"ת דאחד: דבר אחד יש כו'. ואינו
נמחק לגמרי: קשיא שימוש אשימוש. דקאמר לעיל שימוש דר"ע קודם (ב) ואמר הכא דר"י קודם: לא מצי למיקם
אליביה. על עיקרי טעמיה שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים: אתא לקמיה
דר"י וגמר גמרא. המשניות סתומות כמו שהן כדגמיר להו מרבו ורבו מרבו: והדר אתא לקמיה דר"ע למיסבר סברא.
לעמוד על עיקר טעמי המשנה מפני מה זה טמא וזה טהור זה אסור וזה מותר ועל מה כל דבר נסמך ועל איזה מקרא וזה
תלמוד שהיה בימי
התנאים
ולהבין
דבר מתוך דבר כשהיה
דבר
חדש
נשאל בבית
המדרש
מהיכן ילמדוהו
ולאיזה משנה ידמוהו:
חוץ