היה נוטל
פרק
שלישי
סוטה
כא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מצוה
בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני
הן תהוי ארכא לשלותיך. ואז תהא אורך זמן לשלומך שלא יבאו
כב א מיי' פ"א מהל' ת"ת
א) [צ"ל מאירה כך גירסת
הילקוט], ב) [צ"ל מאיר כ"א
מגנא אצולי לא מצלא. ותימה מאי האי דקתני בברייתא
הלכ' א ופ"ג מהל'
עליך הפורענות. וכן עשה נבוכדנצר היה מקבץ בכל יום עניי ישראל
בע"י], ג) [צ"ל רבא],
סוטה הלכה כ סמג עשין
שהביא בגולה והיו צריכין מזונות ומפרנסם ואף דניאל כשהשיאו
תלה את המצוה בנר מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה
ד) [ברכות יז.], ה) [צ"ל
יב טוש"ע י"ד סימן רמו
עצה זו לכך נתכוין שראה את ישראל
בגולה מחזרין על הפתחים:
מגינה אלא לפי שעה אי מיצר הרע אינה מגינה כלל אי מן הפורענות
ואילמלי ע' תוספות מגילה
סעיף ו:
כג ב מיי' פ"ג מהל'
כא.], ו) [ע' סנהדרין לח.],
וכתיב כולא מטא. כל הפורענות
מגינה לעולם ותורה נמי למה תלאה
❖
❖
ז) בס"א: משגמר,
סוטה הלכה כ:
הגיע על נבוכדנצר: לקצת ירחין
הכתוב באור משום דמגינה לעולם
הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב כלא מטא
1
תרי עשר. אלמא תלה לו הזכות י"ב
אי מן הפורענות מצוה נמי מגנא
על נבוכדנצר מלכא וכתיב 2 לקצת ירחין
חדש: לעולם. מתני' דקתני ג' שנים
לעולם ואי (ג) מיצר הרע דמצלא הא
תורה אור השלם
תוספות שאנץ
תרי עשר לעולם רבי ישמעאל ואשכח קרא
ר' ישמעאל היא: ואשכח קרא דאמר
לא מצלא אלא לפי שעה:
1. כֹּלָּא מְּטָא עַל
דלא מפקד דינא עליהו
דאמר ותני דכתיב 3 כה אמר ה' על שלשה
זה
תלמיד חכם דסלקא ליה
ותני. שונה בהארכת זמן כלומר מקרא
ואין ממהרין מן השמים
נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא:
פשעי אדום ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר
דניאל ד כה
לפקוד עונותיהם עליהם
שמעתתא אליבא דהלכתא.
כתוב שהקב"ה מאריך זמן עד ג'
2. לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי
בעולם הזה אבל בישראל
זכר לדבר דלמא שאני עובדי כוכבים דלא
פעמים הלכך הוו להו ג' שנים:
תימה והיאך ניצול מכולן והלא לא
ממהרין ליפרע בעולם הזה
עֲשַׂר עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא
מפקיד דינא עלייהו: ויש זכות תולה ג' שנים
דלא מפקיד דינא עלייהו. אין ממהרין
ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק
ומדקדקין אחריהם. אלא
דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה:
מעתה דואג ואחיתופל כו'
דניאל ד כו
מן השמים לפקוד עונותם עליהם
בתורה וי"ל סתם תלמיד חכם תורתו
כו': זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה
א
3. כֹּה אָמַר יְיָ עַל שְׁלֹשָׁה
אמאי לא מגין עלייהו מגין
בעולם הזה. אבל מישראל ממהרין
אומנתו ועוסק בה ומהרהר כל שעה
מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה זכות דמצוה
לאו דוקא אלא ר"ל אמאי
פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה
ליפרע בעה"ז ומדקדקין אחריהם:
ואינו הולך ד' אמות בלא תורה:
לא מציל עליהו: אלמלי
לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ
מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי
והן אינן יודעין שעבירה מכבה
דרשו דואג ואחיתופל הכי
בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו
זכות דמאי. מגינה כל כך: זכות
מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור תלה
לא רדפו בתר דוד מאי
4
וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ
מצוה. תימה והא אמר לעיל
דתורה. שהיתה עוסקת בתורה:
דרוש וכו'. נראה דל"ג
שְׁמָרָה נֶצַח: עמוס א יא
הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור
4. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה
הא לא מפקדא. דכתיב ולמדתם
בין לרב יוסף בין לרבא מצוה אגוני
דואג שהרי על מעשה
את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה
בת שבע קיימין הכא
אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת
אותם את בניכם (דברים יא) ולא את
מגנא מן הפורענות אפילו בעידנא
ודואג מת כבר ועברו
משלי ו כג
מוּסָר:
מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה
א)
בנותיכם וכיון דאינה מצווה אין
דלא עסיק בה ועבירה מכבה מצוה
5. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה
ימים רבים כדאמר בחלק
אלא לפי שעה ואת התורה באור לומר לך
דואג ואחיתופל לא ראו
שכרה גדול כמצווה ועושה: היא
לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא
אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר
זה את זה שדואג היה
עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא
תשיחך. תליץ בעדך את זכותך:
מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י:
מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם
ב)
בימי שאול ואחיתופל
תְשִׂיחֶךָ: משלי ו כב
פחתים. גומות: נזדמנה לו אבוקה
בן
6. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ
בימי דוד ובת שבע היתה
ואומר 5 בהתהלכך תנחה אותך וגו'
בת אליעם והוא היה בן
של אור. כך זכה לקיים מצוה ניצל
לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה
בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות
אחיתופל כדכתיב בפסוק
וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם
ממקצת פורעניות: ועדיין מתיירא
וכן מוכח (כרי' בן מומי)
היא תשיחך לעתיד לבא משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא
יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ
מחיה רעה ומן הליסטין. שדרכן
ולא מצינו שעשה דוד רק
בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:
מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע
(א)
בדבר אוריה החתי וקרא
שיר השירים ח ז
לילך בלילה פן יפגעו בו דכתיב תשת
7. לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ
דלא יהיה בך ערות דבר
באיזה דרך מהלך נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים
חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו
איירי בערוה ממש. והיינו
רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין
ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך
יער (תהלים קד): הגיע עמוד השחר.
במעשה בת שבע לפי'
מַצִּיל: תהלים עא יא
8. כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ
ל"ג דואג ואע"ג שכתוב
מהלך $ כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו
ואף כאן זכה לתורה ניצל מן החטא
בכל הספרים אלא (בי)
בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ
ומן היסורין: ועדיין אינו יודע כו'.
יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם ד"א עבירה מכבה
אחיתופל לבד. לא כשמעון
וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה
שמא יכפנו יצרו ליבטל וישיב עליו
אחי עזריה תנא הוא ולמד
מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה
מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את
6
תורה על ידי אחיו שהיה
בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב
יצה"ר ופורענות: הגיע לפרשת
❖
האהבה א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק
עוסק בפרקמטיא ומפרנסו
מֵאַחֲרֶיךָ: דברים כג טו
דרכים. ושם הכיר את דרכו. ואף
כדי שיחלוק בזכות למודו
בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא
של שמעון לכך נקרא על
כאן הגיע ליום המיתה ולא פירש
דלא עסיק בה מגנא ומצלא מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל
שם עזריה אחיו. וכן ר'
ג)
הגהות הב"ח
מן התורה עד יום מותו ניצל מכולן
יוחנן למד על ידי נשיא
מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא
והכי מפרש לה לקמיה: עבירה
(א) גמ' הליסטים כצ"ל
שהיה מפרנסו: הלל עסק
וכן בכל העמוד: (ב) רש"י
דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא
בתורה מתוך עוני כדאמר
מכבה. שכר מצוה: ואין עבירה
ד"ה אמר רב יוסף וכו'
ביומא א) בשמיהו שנאמר
מכבה. שכר מי שעסק בתורה קודם
מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני
דקאמר בלישנא קמא:
ושם רשעים ירקב ואומר
לכן. אלמא מצוה לא מגנא כולי
(ג) תוס' ד"ה מצוה וכו'
פי' ר"ג שפי' ושבנא דתרי
מגנא אצולי לא מצלא רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה
ואי דמצלא מיצר הרע
שבנא הוו שבנא הסופר
האי: לכבות את האהבה. זו תורה
מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו
❖
ב
ד)
לא מצלא:
צדיק היה כדכתיב לך בא
דכתיב (שיר ב) הביאני אל בית היין
אל הסוכן הזה ואל שבנא
ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו מאי
ודגלו עלי אהבה. יין סודו): אמר רב
אשר על הבית. וכתיב ויצא
פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה
אל אליקים אשר על הבית
יוסף. לעולם מגינה על היסורין
גליון הש"ס
ושבנא הסופר כשיצאו אל
ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא
הרבה ומאי אינה מגינה דקאמר (ב)
גמ' כיון שעלה עמוד
רבשקא. אלמא אחר היה
דהלכתא ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה א"ר יוסף דרשיה
השחר. עיין פסחים ב ע"א
ת"ק מן החטא שלא יתקפנו יצה"ר
שבימי שבנא הראשון לא
❖
ברש"י ד"ה בכי טוב:
היה אליקים על הבית.
קאמר: מצוה בעידנא דעסיק בה.
רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי
ה)
ומיהו אומר הר' אלחנן
והיינו לפי שעה דאמר מגנא מן
לא רדפו בתר דוד דכתיב לאמר אלהים עזבו וגו' מאי דרוש ולא
דשבנא הראשון ושבנא
7
8
היסורין ומצלא מיצה"ר שלא יכשילנו
אשר על הבית אחד
מוסף רש"י
יראה בך ערות דבר וגו' והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין
הוה והא דכתיב אליקים
לחטא: בעידנא דלא עסיק בה.
עבירה מכבה תורה מאי בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא
ונטרן להו לגברייהו.
אשר על הבית היינו
משנגמר המצוה ואינו עסוק בה אגוני
ז)
ממתינות לבעליהן ונותנות
שסופו היה על הבית.
כר' יוחנן דבי נשיאה אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל
להם רשות ללכת וללמוד
מגנא מן הפורענות אצולי לא מצלא.
תורה בעיר אחרת (ברכות
ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה
שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא
א) צ"ל ושבנא וא"ת והא שבנא
ודקתני בברייתא עבירה מכבה מצוה
יז.). לא כשמעון אחי
רשע היה ולא מסקינן בשמיה
נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו':
לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא
עזריה. על שם שעזריה
וכו' ואומר ר"י דתרי שבנא
עסק בפרקמטיא וסיפק
אומר
הוו וכו'.
מליטול שכר לעתיד: אמאי לא תגין
צורכי שמעון אחיו בשעה
עליהן. מיצר הרע שהחטיאם ועשאם
שהיה עוסק בתורה והתנו
רשעים גמורים כלומר אמאי לא תצילהו מן העבירות: לעולם זכות דתורה. ולא שעוסקת בתורה אלא שטורחת בבנה ובבעלה שיעסקו:
ביניהן שיהא חלק לעזריה
בשכר תלמודו של שמעון,
דמקריאן ומתניאן. שטורחות על בניהן להביאן לבית הספר לקרוא מקרא ולשנות משנה: ונטרן לגברייהו. וממתינות לבעליהן שיוצאין
לפיכך נקרא על שמו שלמד
לעיר אחרת ללמוד תורה: מאי פרשת דרכים. מהו מדמה להגיע לפרשת דרכים דהא אבוקה היינו מצוה עמוד השחר היינו תורה אלא פרשת
על ידו (זבחים ב.).
דרכים מאי היא: ויום המיתה. והוא תלמיד חכם ביום מותו וידע שלא פירש לפרוק מעליו עול תורה: ויראת חטא. זכה ליראת
חטא אחר שזכה לתורה ניצל מכולן שהתורה מלמדתו דברי מצוה ודברי איסור וממה שהוא צריך לפרוש ויראת חטא מונעו מלרדוף
אחרי יצרו: דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא. וה"ק עלה עמוד השחר ניצול מן החיה כו' זכה לתורה ניצול מיצה"ר ומן החטא
ועדיין אינו יודע באיזו דרך מהלך אם יזכה שיסייעוהו מן השמים להתקבל דבריו בין חביריו להורות כהלכה וכמשפט הגיע לפרשת
דרכים כלומר זכה לכך ניצול מכולם: לאמר אלהים עזבו. כך היו אומרים עליו אלהים עזבו שבא על אשת איש ואין אנו נענשין עליו
רדפו ותפסוהו כי אין מציל אין לו זכות שיצילנו שהעבירה כבתה זכיותיו: לא יראה בך. עבירה ואם יראה ושב מאחריך: שמעון אחי
עזריה. תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון לכך הוא
הלל עסק בתורה. מתוך
נקרא על שם עזריה אחיו. וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא
שהי' מפרנסו:
עוני רב כדמפרש במס' יומא (דף לה:):
לימדה