היה נוטל פרק
שלישי
סוטה
כב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי
שמואל בר נחמני אמר ה"ז בור. תימה כמאן ס"ל לא כאחרים
שקרא. מקרא: ושנה. משנה: ולא שימש תלמידי חכמים. ללמוד
כח א מיי' פ"ה מהלכות
א) ברכות מז: [ע"ש דזהו
דעת ר' אליעזר אבל ר' מאיר
ת"ת הלכה ד [ופ"כ
סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם. רשע הוא שאין תורתו על
ולא כר' יהודה דאחרים לא קרו בור אלא לשנה ולא קרא
ח)
ס"ל שם דכל שאינו אוכל
מהל' סנהדרין הל' ח]
בורייה ואין ללמוד הימנו שע"י הטעמים יש חילוק באיסור והיתר
ור' יהודה אפי' עם הארץ
לא משוי ליה דאמר בסוף פרק אלו
חולין בטהרה וכן איתא
טוש"ע י"ד סימן רמב
ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר כדאמר בכמה
מציאות (ב"מ דף לג:) דדרש
ר' יהודה בר אילעאי שמעו דבר ה'
בגיטין סא. וכן תמצא שאר
סעיף יג:
כט ב מיי' שם [ושם]
שינויים ועי' בתוס' ד"ה כל
דוכתי מ"ט אמר מר הכי ומר הכי
החרדים אל דברו וגו' החרדים אל
טוש"ע שם סעיף
ובתוס' גיטין סא.],
ואמר מאי בינייהו איכא בינייהו כך
דברו אלו תלמידי חכמים אחיכם אלו
שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים:
❖
ב) [לפמ"ש תוס' לעיל יב.
יד:
וכך וערום הוא שהשומע את קולו
בעלי מקרא שנאיכם אלו בעלי משנה
ד"ה אחרים וע"ש מ"ש על
אתמר קרא ושנה ולא שימש ת"ח ר' אלעזר
הגליון יתיישב גם הכא],
שונה משניותיו כסבור הוא שבקי
מנדיכם אלו עם הארץ אלמא דבעלי
אומר הרי זה עם הארץ ר' שמואל בר נחמני
ג) קדושין כ. מ. ע"ש יומא
תורה אור השלם
בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי
משנה או בעלי מקרא לאו בכלל ע"ה
פו: פז. ערכין ל: מ"ק כז:,
אמר הרי זה בור ר' ינאי אומר ה"ז כותי רב
כל
חכמים: אתמר גרס: ה"ז ע"ה.
נינהו: שאינו קורא ק"ש שחרית
ד) [מגלה כח: ושם איתא אל
1. הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם
אחא בר יעקב אומר הרי זה מגוש אמר רב
תקרי הליכות אלא הלכו'],
וערבית דברי ר"מ. תימה לר"י
יְיָ וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית
שחשוד על המעשרות ועל הטהרות:
ה) [ב"מ קז.], ו) ע"ז יט:
יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה
נחמן בר יצחק מסתברא כרב אחא בר יעקב
בור. גרוע מעם הארץ: כותי.
דאמר בפ' הניזקין (גיטין דף סא.)
[ע"ש], ז) בע"י: לצריכים,
זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:
דאמרי אינשי רטין מגושא ולא ידע מאי אמר
ח) אלא לקרא ולא שנה כו'.
ואסור לאכול פיתו ויינו דכיון שלא
ובפ' ג' שאכלו (ברכות דף מז:) איזהו
ירמיהו לא כו
מהרש"א, ט) [מציימה
2. יְרָא אֶת יְיָ בְּנִי וָמֶלֶךְ
תני תנא ולא ידע מאי אמר ת"ר איזהו ע"ה
שימש חכמים אינו מקפיד על דברי
עם הארץ כל שאינו אוכל חולין
א)
אובדת בתולים], י) כ"ה
עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב:
בירושלמי. רש"ל, חכמים לדעתם ולא שנה אלא להראות
בטהרה דברי ר"מ ופירש דהרבה
❖
כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית
משלי כד כא
3. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה
עצמו כת"ח: מגוש. מכשף האוחז
ענייני עם הארץ הן ויש שאין מקבלין
בברכותיה דברי ר' מאיר וחכ"א כל שאינו
וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי
ממנו עדות כדאמרינן בפ' אלו עוברין
את העינים וגונב את הלבבות. ואף
מניח תפילין בן עזאי אומר כל שאין לו ציצית
עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם
גליון הש"ס
זה כן: רטין. תרגום חובר חבר
(פסחים דף מט:) ששה דברים נאמרו
הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ:
בבגדו ר' יונתן בן יוסף אמר כל שיש לו בנים
גמ' דאמר ר' אבהו. צ"ל
(דברים יח) הוא מגוש. לוחש המכשף
בעם הארץ אין מקבלין מהן עדות
חבקוק ג ו
❖
ואינו מגדלן ללמוד תורה ב) אחרים אומרים
4. כִּי רַבִּים חֲלָלִים
אבא:
את לחשיו ואינו מבין מה הם ומה
וכו' ובפ' חומר בקודש (חגיגה דף כב.)
הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל
אפילו קורא ושונה ולא שימש ת"ח זהו ע"ה
❖
פירושם אלא כך מעשיהם שהמכשפות
כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ
משלי ז כו
הֲרֻגֶיהָ:
קרא ולא שנה הרי זה בור לא קרא ולא שנה
מוסף רש"י בא ע"י אותם הלחשים: תני תנא.
כר' יוסי ויש כשר לענין עדות ונחשד
ואף זה תנא שלא שימש בתלמוד שונה
על הטהרות ועל המעשרות או לענין
עליו הכתוב אומר וזרעתי את בית ישראל
1
איזהו עם הארץ. שדברו
תוס' שאנץ (המשך)
משנתו ואינו יודע מה היא: איזהו עם
זימון או לענין שביעית א"נ לענין
חכמים בכל מקום (ברכות
ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה: ירא
2
מז:). ולא שימש ת"ח.
אלו עוברין מיתניא. ואור"י
הארץ. שנחשד על הטהרות ועל
דברים שאינן נקחין אלא מן המומחה
את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב אמר
א)
היא הגמרא התלויה
דההיא דהניזקין דההיא
המעשרות ומוחזק מגעו טמא: כל
כדאיתא בפ' שני דמסכת ע"ז (דף
בסברא שהיו נותנים לדברי
דנותנין לעם הארץ בנות
רבי יצחק אלו ששונים הלכות פשיטא מהו :
לט:) בירושלמי
שאינו קורא ק"ש. דהא ודאי אינו
אשה פרושה זו היא
משנה טעם והיו מתאספים
חברים גדולות ופוסקין
דתימא שונין בחטא וכדרב הונא דאמר רב
ג)
יחד ועוסקים בכך, והיא
להם על מנת שלא תעשה
יודע כלום. אבל יודע לקרות וקורא
שיושבת ומלעבת בדברי תורה
דוגמת הגמרא שסדרו
על גביו טהרות ר'ש'ב'ג'א'
הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה
לא ע"ה הוא: ששונין הלכות. שלא
ותאמר אלי תבא וישכב עמה בלילה
האמוראים (שם). זרע
אין צריך לפסוק שאפי' לא
הותרה לו קמ"ל תנא התנאים מבלי עולם
שימשו לתלמידי חכמים ולא הקפידו
הוא א"ר אבהו כביכול היה במחשבה
אדם וזרע בהמה. כלומר
פסק עמו כן הדין שלא
החכמים והבורים כולם
תעשה על גביו טהרות
על טעמי המשניות: הלכות. משניות:
מבלי עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה
הוא לבדו יודע שלא עלתה על דעתה
אזרעם לפרותם ולרבותם
אלא בפרישות אחר תינהוג
פשיטא. דהכי הוא אלא במאי נדרשיה
אלא בשביל להעמיד שבטים הוסיפו
מתוך משנתן תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי
(חולין ה:). ולא שכר
גם כשהיא תחתיו. ואחר
פסיעות יש לי. אם יש
אי לאו בהכי: הותרה לו. דומה
עליהם בתולתא ציימנית ואלמנה
כך שונה רשב"ג איזהו עם
ט)
מבלי עולם הן והלא מיישבי עולם הן שנאמר
בית הכנסת בשכונתי ואני
הארץ כל שאינו אוכל
בעיניו היתר: מבלי עולם ס"ד.
שובבית י) [מי חגלה נסבת שם ביש]
הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה מתוך
באה לבית מדרשך להתפלל
חוליו בטהרה דברי ר'
3ד)
ומה הם גורמין לאחרים: שמורין
ותינוק שהוא עולה לחדשיו (בתולה
(ב"מ קז.). כי רבים
מאיר וחכמים אומרים כל
משנתן: אשה פרושה וכו': ת"ר בתולה
חללים הפילה. לשון נפל
הלכה מתוך משנתן. קאמר שמבלין
שאינו מעשר פירותיו וה"ק
ציימנית מציימה אובדת בתוליה ותינוק
צליינית ואלמנה שובבית וקטן שלא כלו לו
שלא מלאו ימיו, כלומר
איזהו עם הארץ שישיאנו
עולם בהוראות טעות דכיון דאין
שהוא עולה לחדשיו) ר' חלקיה בשם
תלמיד שלא מלאו ימיו
לו חבר בתו בזה הענין
חדשיו הרי אלו מבלי עולם איני והאמר רבי
יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין
ר' סימון זה שהוא גדול בתורה שלא
רבים חלליו (ע"ז יט:).
שתנהוג טהרה תחתיו כל
ועצומים כל הרוגיה.
יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה וקיבול
שאינו אוכל כו'. וחכמים
שמדמין לה דבר שאינו דומה ועוד יש
בפירקו ומבזה את הגדולים ממנו
המתעצמים והמחרישים
אומרים אפי' למי שאינו
משניות הרבה (במשניות) דאמרינן
א"ר יוסי זהו שבן תשע ואבריו נראה
שכר מאלמנה יראת חטא מבתולה דר' יוחנן
ומתאפקים מלהורות,
מעשר פירותיו משיאין לו
הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית
כבן י"ב והוא בא על אחת מכל
הורגין את דורן, ועצומים
בת חבר: אחרים אומרים
שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה
❖
לשון ועוצם עיניו (שם).
אפי' קרא ושנה משמע
הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים
העריות האמורות בתורה והן מתות
רבש"ע בראת גן עדן ובראת גיהנם בראת
מהכא דאחרים לא הוי ר'
במחלוקת תנאים הראשונים הלכה
על ידו והוא פטור רבי פירש מציימה
מאיר ואע"ג דבכוליה
צדיקים ובראת רשעים יהי רצון מלפניך שלא
כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות:
אובדת בתוליה מחמת צומות בתוליה
תלמודא אמרי' מאן אחרים
תוספות שאנץ
יכשלו בי בני אדם קיבול שכר מאלמנה
ר' מאיר נ"ל דברוב
הליכות עולם לו. השונה הלכות
נושרות אבל מורי אחי הרב ר"מ פי'
מקומות הוו אחרים ר'
הרי זה בור. בור גרוע מעם
דההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה
עולם שלו בזכותו: ציילנית. בעלת
עושה חסידה ומתפללת כדגרסינן
מאיר כדאמרינן מאן יש
הארץ: רטין מגישא לוחש
כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר'
תפלה: ואלמנה שובבית. בעלת
בגמ' דידן צליינית וכאילו צמה ועושה
אומרים ר' נתן ובפ"ק
המכשף את לוחשיו ואינו
דגיטין גר' ב) יש אומרים
יודע מה הם ומה פירושם
יוחנן אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך
שכינות הולכת ומבקרת שכינותיה
תעניות שתהא נענת בתפלתה ואינה
לא היינו ר' מאיר אלא ר'
אלא כך מעשיהם
תמיד: הרי אלו מבלי עולם. שאינן
עושה אלא לגנב את העין שלא יבדקו
אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי כי
נתן דברוב המקומות יש
שמכשפות בא על ידי
ה)
אלא נואפות ומכשפות ומראות עצמן
אחריה ומזנה ואובדת בתוליה:
אומרים היינו ר' נתן:
לחשים: תני תנא אף תנא
קאמר כגון יוחני בת רטיבי מאי קטן שלא
המורים הלכה מתוך
זה שלא שמש תלמידי
כצדקניות שלא יבדקו אחריהן: קטן
ועד משנתם שמבלים עולם
כלו לו חדשיו הכא תרגימו זה ת"ח המבעט
חכמים בתלמוד שונה
שלא כלו לו חדשיו. לקמן מפרש:
בהוראת טעות דכיון דאינם
משנתו ואינו יודע מה הוא.
ברבותיו רבי אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה $ דא"ר
ו)
יודעים טעם המשנה
ל"ה: איזהו עם הארץ פ"ה
וקיבול שכר מאלמנה. שהיתה טורחת
אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב 4 כי רבים חללים הפילה
מדמים להם דבר שאינו
שנחשד על הטהרות ועל
עצמה יותר מן הצורך כדי לקבל
דומה. ויש אומר' משניות
המעשרות ומוחזק מגעו
ועצומים כל הרוגיה כי רבים חללים הפילה זה ת"ח שלא הגיע
א
שכר כדמפרש ואזיל למדנו שיטריח
הרבה דאמר הא מני פלוני
טמא: כל שאינו קורא ק"ש
היא ויחידא היא ולית
דהא ודאי לא ידע מידי
להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה
אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר:
ב
הלכתא כותיה ומורים
אבל ידע לקרות וקורא לאו
בראת צדיקים. לנחול ג"ע: בראת
ועד בטעות ל"ה: בתולה
עם הארץ הוא דברי ר'
רשעים. לירש גיהנם: שלא יכשלו בי
צליינית בעלת תפלות
מאיר. וי"מ דהך ברייתא
ואלמנה שבבית בעלת
מתניא לענין זימון שאין
בני אדם. להפסיד חלקם על ידי מגן עדן ולירש גיהנם: כי קאמר. מבלי עולם: כגון יוחני בת רטיבי. אלמנה מכשפה היתה
שכנית הולכת ומבקרת
מזמנין על עם הארץ. עוד
וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע
שכינותיה תמיד שאינן
מצי למימר דמיתניא לענין
תפלתי והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול
אלא מנאפות ומכשפות
דאמרי' פרק ואלו עוברין
ומראות עצמן כצדקניות
שעם הארץ פסול לעדות
הכשפים מתקשקשין בכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא ופתח את מגופת הכלי והכשפים יצאו והוולד נולד וידעו כי בעלת
שלא יבדקו אחריהן ל"ה.
ואין מכריזין על אבדתו
כשפים היא: המבעט ברבותיו. וקרי ליה קטן שלא כלו לו חדשיו על ידי שימיו מתקצרין כדאמרינן בפרק קמא דחגיגה (דף ה.):
כגון יוחני בת רטבי פ"ה
אבל ק' מההיא דפ' הנזקין
כי רבים חללים הפילה. באשה זרה משתעי. ותלמיד שאינו נוהג עצמו כשורה קרי ליה נמי הכי: זה תלמיד שלא הגיע כו'.
אלמנה מכשפנית היתה
[דף ס"א] דקאמר איזהו עם
וכשמגיע עת לדת האשה
הארץ כל שאינו אוכל
הפילה לשון נפל שלא כלו לו חדשיו: ועצומים. לשון עוצם עיניו (ישעיה לג) שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי ז) הוראה:
עוצרת האשה במכשפות
חוליו בטהרה דברי ר'
ועד ולאחר שמצטערת האשה
מאיר וחכמים אומרים כל
הרבה היתה אומרת יוחני אלך ואבקש אולי תשמע תפלתי והולכת ופותחת הכלי שהיו הכשפים בתוכו וסותרת הכשפים
שאינו מעשר פירותיו ולענין מאי מיתניא אי לענין זימון ליתא דאמרי' בפרק שלשה שאכלו דעם הארץ שאינו מעשר פירותיו
ואז הולד יוצא. פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מקשקש'
דהיינו עם הארץ דרבנן. ואי לענין דמאי ליתא דהא מי שחשוד על טהרות אינו חשוד על הדמאי כדמוכח בפ"ק דיבמות
בתוך הכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא השכיר וסתר את מגופת הכלי והכשפים יצאו והולד נולד וידעו כל העולם
ועוד ק' דר"מ אדר' מאיר דהכא קאמר דהוי עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה ויש לומר דההיא דהתם לענין דההיא
כי בעלת כשפים היא ל"ה: המבעט ברבותיו וקרי ליה קטן שלא כלו חדשיו על ידי שימיו מתקצרין כדאמ' פ"ק דחגיגה.
א) צ"ל דההיא דהניזקין מתניא לענין שנותנין לע"ה בנות חברים וכו' והוא בתוספתא דע"ז פ"ג ועי' בתוס' גיטין שם ד"ה איזה.
ב) צ"ל יש אומרים אחר דברי ר' נתן וע"כ די"א אלו אינו ר"נ אלא דברוב המקומות וכו'.